בתשובה לירדן ניר, 03/09/02 9:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בנוסף יש לקחת בחשבון את העובדה שההוצאות העיקריות על ילד לא מתקזזות עם ההוצאות על אחיו (חיתולים, אוכל, ב"ס, חוגים וכד'). הערה נוספת שיש לי היא לגבי המחשבה שאנשים מביאים לעולם ילדים משיקולים כספיים. אולי אני תמים אך אני מאמין שאם קיימים כאלו אנשים, הם מהווים אחוז קטן ביותר. אני עדיין מאמין כי רוב האנשים המביאים ילדים רבים לעולם עושים זאת מתוך אמונה באל או מתוך אמונה שילדים הם שמחה. דרך-אגב, האם ידוע למישהו מהו הסכום המוקצה לקצבאות ילדים בשנה ומה הוא מהווה מתוך כלל התקציב ? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים לא מביאים ילדים לעולם רק משיקולים כלכליים. רובם אפילו לא עושים את השיקול הזה במודע. אבל בפועל, השיקול הזה נכנס למערכת השיקולים במידה זו או אחרת. מחשבות כמו: האם אני יכול "להרשות לעצמי" עוד ילד, או "איפה נשים את הילד שיוולד" הן מחשבות לגיטימיות שעוברות בראשם של אנשים המתכננים ילד נוסף. מערבות את המרכיב הכלכלי בצורה ברורה. אבל זה קיים גם בעקיפין. נמצא במחקרים למשל (אין בידי את המקור כרגע, אבל אם יתגלה צורך אוכל לחפשו) שקיימת גליות מסוימת במספר הילדים על פי דורות, כשאחד ההסברים האפשריים הוא: ילדים של דור מרובה ילדים זוכרים את המצוקה הכלכלית ומעדיפים לחסוך אותה מילדיהם. ילדים לדור מועט ילדים יחיו ברווחה כלכלית גדולה ילדים, ויוכלו להרשות לעצמם להביא יותר ילדים לעולם. ויותר מזה, נראה כי מספר הילדים מושפע בצורה חזרה מלחצים חברתיים, ואלה קשורים קשר הדוק במצב כלכלי (כאחד הגורמים, לא כגורם יחיד). כאשר מסתכלים על הדור הקודם ועוד יותר על זה שלפניו בקרב רוב האוכלוסייה החרדית, ריבוי ילדים במידה שהוא שכיח היום לא היה תופעה נפוצה. (משפחות בנות חמישה ילדים נחשבו למשפחות גדולות). היכולות הכלכלית לפרנס יותר ילדים הובילה לאופנה של ריבוי ילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתחיל מהסוף. אמנם אני חילוני אך סבא שלי גדל במשפחה חרדית בפולין. היו לו 10 אחים ואחיות וכן להוריו. אני מכיר מספר משפחות עם מספר ילדים דומה גם במשפחות ספרדיות. התופעה היתה נפוצה מאוד (לאו דווקא במשפחות חרדיות). לדעתי הסיבה שהיום ישנם פחות ופחות משפחות כאלו באוכלוסייה החילונית היא שינוי סולם הערכים וסדר העדיפויות. החילונים מעדיפים לגור בשכונה טובה יותר, לנסוע ברכב חדיש יותר, לקנות DVD, לטוס לחו"ל וכד'. בניגוד אליהם החרדים מעדיפים לחיות חיים צנועים יותר (בד"כ) ולהביא יותר ילדים לעולם. בניגוד לכל מיניי מנכלי"ם, פוליטיקאים, קבלנים, ועוד מספר לא מבוטל של בעלי מקצועות וכח המרוויחים על חשבוני ועל חשבונך מיליונים, פה מדובר בכמה מאות שקלים בחודש. אמנם מדובר ביותר אנשים אך זה מתקזז בסופו של דבר. אוסיף רק שאני בהחלט נגד תופעה של אנשים שמביאים לעולם יותר ילדים ממה שהם מסוגלים לפרנס. לצערינו ישנם אנשים כשלו ובתור מדינת רווחה (בערך) עלינו לדאוג לאותם ילדים ממש כשם שאנו דואגים לילדים שהוריהם מכים אותם או מזניחים אותם. אם בכלל, יש מקום לדאוג ,שקצבת הילדים תהיה ביחס הפוך לשכר ההורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרתי קודם, מספר הילדים במשפחה נובע מגורמים שונים: כלכליים, חברתיים, דתיים, אפשרות טכנית לתכנון ילודה (כאשר אין אמצעי מניעה יעילים ונגישים, מספר הילדים גדל ברוב המקרים), שיעורי תמותה, ורבים אחרים. הסיבות שדחפו לכיוון של משפחות מרובות ילדים בדורות קודמים נבעו בין היתר מהשילוב של שמירה על מצוות הדת (סטטיסטית מי שמקפיד על "עונתה" הוא בעל הסתברות גבוהה יותר לילודה), היעדר אמצעי מניעה, יחד עם ירידה מסוימת בשיעורי התמותה שהובילה לשרידות יחסים של הצאצאים. ובאופן כללי בנוגע לקצבאות ילדים, אולי ניתן לחשוב על המרת הקצבאות במוצרים (ראיתי דברים דומים בארה"ב, פה הורים מקבלים תלושי אוכל למשל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנת 2001 עמד הסכום על 7.5 מיליארד ש"ח | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה היא שסטטיסטית, הייתה עלייה משמעותית במספר הילדים הממוצע במשפחות חרדיות זמן קצר אחרי שיצרו את קצבאות הילדים במתכונתם הקודמת (לפני חוק משפחות מרובות ילדים), עלייה שהיא משמעותית גדולה יותר מאשר הירידה בתמותת ילדים באותה תקופה. השינוי הזה מעיד על כך ששיקולים כלכליים כן היו מעורבים בגודל המשפחה בקרב משפחות חרדיות רבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת פשטני לחשוב שמספר הילדים השתנה בהתאם לגורם משפיע בודד. הקצבאות השפיעו ככל הנראה, אבל סביר להניח שגם מרכיבים חברתיים וכלכליים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה דוגמא: את מאד אוהבת את להקת האיילים הקורעים ובמיוחד את הדיסק האחרון שלהם "קורעים כורעים". האיילים מגיעים בשבוע הבא להופעה בסמוך למקום מגורייך. בהיותך מובטלת (חוץ מאשר לימודים בכולל הרפורמי), אין לך אילוצים שימנעו ממך ללכת להופעה. הכולל משלם לך מדי חודש דמי קיום של 1500 ש"ח. מחיר הכרטיס 10 ש"ח. האם תלכי? מחיר הכרטיס 100 ש"ח. האם תלכי? מחיר הכרטיס 10000 ש"ח. האם תלכי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואפילו בדוגמא הזו יהיו עוד גורמים שישפיעו. למשל: ב- 10000 אני לא אלך בכל מקרה. ב- 10 ש"ח אני אלך כמעט בכל מקרה. ב- 100 ש"ח: אם כל החברים שלי הולכים אז כן. אם אף אחד לא הולך - אז לא. אם באותו זמן יש לי חתונה משפחתית אז לא. אם אין לי בייבי סיטר לילדים אז לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, אם תקראי את הודעתי, תראי שציינתי במפורש שאין גורמים שיפריעו לך ללכת להופעה ושאת מאד רוצה ללכת אליה (כמו למשל זוג שאין לו בעיות בריאות מיוחדות ורוצה מאד עוד ילד). השיקול המרכזי בהחלטה שלך הוא כלכלי והתשובה שנתת - ב 10 כמעט בטוח, ב 100 אולי וב 10000 בטוח שלא מראה כיצד הגישה הפשטנית היתה חוזה את התנהגותך במקרה זה בוודאות גבוהה. אגב, גם במקרה של שיקולים כלכליים טהורים יש לעתים פרמטרים נוספים המשפיעים על תהליך קבלת ההחלטות - למשל אם קנית גלידה ב 4 שקלים והכדור נפל על הרצפה לפני שטעמת ממנו, יש סיכוי שתקני עוד גלידה באותו מחיר, אך הוא נמוך בהרבה מהסיכוי שהיית קונה גלידה ב 8 שקלים במקור. מעבר לכך, תחושת ה "דפקו אותי" שמתפתחת בך כתוצאה מקניית שני כדורים ב 4 שקלים גדולה פי 2-3 מזו שבקניית כדור אחד ב 8 שקלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושואל איך אפשר לכמת תחושה, אפשר לעשות זאת על ידי מדידת ההשפעה שלה על התנהגות עתידית. כך למשל, אם מציגים בפני 100 משקיעים השקעה בעלת תשואה נתונה, משקיעים שהפסידו לאחרונה כסף ידרשו רמות סיכון נמוכות בערך פי 2.2 מכאלו שלא הפסידו ומשקיעים שהרוויחו לאחונה כסף יסתפקו ברמות סיכון גבוהות פי 1.2 מאלה שלא הרוויחו (או הפסידו). כך ניתן לומר שהתגובה להפסד גדולה פי 2.6 בערך מהתגובה לרווח. אותו דבר אפשר לעשות עם גלידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלל לא פשטני. נכון יהיה לומר שזה פשטני לקבוע כי מספר הילדים נקבע ע"י משתנה אחד. אבל, בהנתן שכל המשתנים הרלוונטיים האחרים לא השתנו, הרי ששינוי במשתנה אחד יכול גם יכול להשפיע באופן דרסטי על התוצאה הסופית. או, בצורה מתמטית יותר: אם Y=a+b+c*d, ואם e>c ואם Y'=a+b+e*d אז (בהנחה ש-d גדול מאפס) Y יהיה קטן מ-Y'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפשטנות היא להניח שבעשרים שנה לא השתנו המשתנים הרלוונטיים האחרים. באותה מידה אפשר להוכיח שככל שכדור הארץ מתחמם עולה מספר הילדים במשפחה חרדית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |