בתשובה לדב אנשלוביץ, 07/09/02 17:00
ועוד שאלה. 90329
האם תתמוך בהריסת בתי משפחות מחבלים כמו יגאל עמיר, ברוך גולדשטיין, עמי פופר ודוד בן-שימול?
ועוד הערה 90351
שים לב כי כל המחבלים הללו אינם מחבלים מתאבדים (אפילו מה שברוך גולדשטיין ביצע היה מוגדר במינוח העכשווי ''פיגוע הקרבה'')
ועוד הערה 90360
תומכי צעדי הענישה כלפי מחבלים מתכוונים לאו דווקא למחבלים מתאבדים ולכן השאלה במקומה.
ועוד הערה 90372
נכון אך במקרה של מחבל מתאבד למעשה לא קיימת כלל האפשרות החוקית ה"קונבנציונלית" להענישו (או להרתיעו) ומכאן הנסיון למצוא דרכים אלטרנטיביות: אולי הידיעה שהקרובים לו עתידים להפגע תשפיע על מערכת השיקולים שלו.

והבדל "קטן" נוסף - הכמות היא שהופכת לאיכות. לוא תדירות פיגועי ההתאבדות היתה, נאמר, פעם בשנתיים אז הטיעונים מסוג "מחיר הדמוקרטיה", "עקרונות שלטון המשפט" וכו' היו במקומם. לצערי כיום הם נשמעים חלולים למדי.
ועוד הערה 90375
להיפך. עקרונות הדמוקרטיה ושמירתה נבחנים דווקא במקרים הקשים יותר.
ועוד הערה 90379
ואולי עקרונות השכל הישר דווקא מחיבים להתאים את הפתרונות לבעיות הנתונות של אותו הזמן?

אבל בוא לא נסחף - הרי ברור שאף אחד מהמגיבים כאן לא יגרום לך לשנות במשהו את דעותיך המגובשות. בסך הכל ניסיתי לגעת בנקודה צדדית: לפני שאתה מציג "שאלת מחץ" מסוג "האם תדרוש את הריסת ביתו של עמי פופר?" כדי להוכיח כי בני הפלוגתא שלך הינם בהכרח גזעניים, תשאל (את עצמך!) ביושר האם יתכן שקיימים אי אילו הבדלים משמעותיים ולפיכך לגיטימי לתת לשאלה הזו תשובה שונה מאשר לשאלת הריסת ביתם של מחבלים פלסטינים?
ועוד הערה 90383
לא. אין הבדל בין מחבלים מתאבדים או לא מתאבדים, מחבלים בודדים או כאלה הפועלים בגלים, ערבים או יהודים.
אני מתנגד להריסת בתים בשני המקרים. מי שתומך בכך צריך לשאול את השאלה שהעליתי. אם התשובה שלילית הוא בהכרח גזעני.
ועוד הערה 90420
לא "בהכרח". מה אם ההסכמה היא להריסת בתי מחבלים, כל עוד תושבי הבית הנהרס אינם אזרחי ישראל? מטרת המדינה לעזור לאזרחיה (בהגדרה; לשם כך קיימות מדינות). אם לשם כך צריך לפגוע במי שאינם אזרחיה (וכאן מדובר בפגיעה ברכוש בלבד), יש מי שיראה בכך צעד לגיטימי.

(לדעתי האישית אין להרוס בתי מחבלים, אבל יש להחרים ולהלאים מבני משפחתם כל סכום כסף או "פרסים" אחרים שניתן להוכיח כי קיבלו כ"מתנה" על הפיגוע – גם אם זהו כרגע מקור לחמם היחיד. לא פרקטי כיום, מסיבות מובנות).
ועוד הערה 91589
If the law is one for the arabs and one for the jews, it's a racist one.
There isn't only damage for the property in this case, because people are left without home.
Of course some people would see it as a legitimat step - the people who support the collective punishments.
ועוד הערה 91592
(זו לא העמדה שלי, אבל אני ממשיך להגן עליה) אתה רואה דברים בפריזמה של "ערבים ויהודים". הפריזמה שאני הצגתי רלוונטית הרבה יותר: אזרחים (שמטרת המדינה להגן עליהם) ושאינם אזרחים. ללא כל קשר לדתם, לאומם, וכו'.
ועוד שאלה. 144976
בודאי לא.
הריסת בתי המשפחות אינה עונש, או משהו שקשור בצדק.
מדובר בהגנה עצמית, הגנה על החיים, שהיא משהו מאד בסיסי. היינו במצב שבו סבלנו מעשרות הרוגים מדי יום, ולא פשוט היה למצוא פתרון לבעיה. הריסת הבתים היא חלק מהפתרון שבו הצלחנו להפחית את ממדי הבעייה לממדים סבירים.
איך הריסת ביתו של ברוך גולדשטיין תגן על חיי אזרחנו ?
מה הקשר בכלל ?

אם נחזור למשל הפיל שלי, אולי יגיב הפיל על ההתגרות מצד העכבר בהרג העכבר עצמו וגם כמה מחבריו למען יראו ויראו, אבל אם איזה פיל חבר שלו ידרוך סתם על איזה עכבר תמים שלא עשה שום דבר, האם יעלה בדעתו "להעניש" חברו הפיל בגלל זה ?
מה. זה פיל משוגע ?
ועוד שאלה. 145213
האם הריסת הבתים אינה מחריפה את הבעייה בכך שהיא גורמת ליותר עוינות ומירמור מצד האוכלוסיה הפלסטינית ומגדילה את המוטיבציה שלהם לטרור? (האם רדיפת הבריטים אחרי אנשי האצ"ל והלח"י הקטינה את המוטיבציה שלהם לטרור?)

ובאשר לברוך גולדשטיין, הרי מעשהו הנפשע גרם לגל טרור ובכך הביא לרציחת אזרחים ישראלים. אני לא תומך בהריסת בתים בשום מקרה, אבל אם זה נעשה, זה צריך להיעשות לכל הטרוריסטים.
ועוד שאלה. 145256
המציאות מוכיחה שדווקא "תהליכים" מדיניים למיניהם שבנויים כך שסופם מעורפל, הם אלה שמחריפים את הבעיה, ואין שום הוכחה לכך שהרס בתים הוא זה שגורם לכך. לעומת זה דווח על כמה מקרים שבהם מנעו בני משפחה מעשה רצח של בנם, והיה מקרה אחד שגם הסגירוהו לפי עדותם בגלל הפחד שביתם יהרס. היה גם מקרה אחד שבו המחבל המתאבד החליט בעצמו לא לעשות את המעשה בעקבות ובגלל הנהגת השיטה הזאת.
ובאופן כללי: הרי לא תכחיש את העובדה שמאז מבצע חומת מגן אחרי אותם ימים ארורים של חג הפסח הקודם, הייתה נפילה דרסטית בממדי הטרור. לפי תיאוריות השמאל הדברים האלה היו צריכים להגביר את "המוטיבציה" (מילה שהשימוש בה פחת לאחרונה) ואת הטרור בעקבותיו. המציאות הייתה בדיוק הפוכה.

גם אם מעשהו של ברוך גולדשטיין גרם לגל טרור (דבר שגם לו אין הוכחה, ולדעתי אינו נכון), לא זו הייתה השאלה, ולא זה הנושא.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים