המוץ מהתבן 9078
ישנם כאן סיפורים ארוכים על תקריות בין יהודים וערבים בחברון כפי שהם נראים מנקודת ראות מסוימת. מדרך הטבע סיפורים כאלה הם סיפורי רשומון וכל צד מתאר אותם (ובדרך כלל גם מאמין) בצורה אחרת.
איני מוצא מקום להתייחס לסיפורים עצמם משום שזה דומה לסיפור הגננת שצריכה לפשר בין הילדים כשלכל אחד מהילדים הרבים סיפור שונה.
ברצוני להתייחס רק להערת הכותב בדבר היותו של הישוב היהודי ''עצם בגרונה של חברון''.
אני רואה בישוב היהודי בחברון משל למדינת ישראל כולה שנמצאת בלב אזור ערבי ענק.
אם הם עצם אולי כולנו עצם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים