בתשובה לטלי, 13/09/02 18:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מקור לא אכזב ליצירות כאלה הוא פשוט רשימות הקריאה בחוגים לספרות. תיכנסו לכל אתר כזה, בארץ או בעולם, ותראו אילו רשימות חוזרות על עצמן. קורס שמופיע בכל חוג לספרות בעולם הוא קורס הסוקר את יצירות המפתח של התרבות המערבית. צריך פשוט לראות מה חוזר שם. עם זאת, קורסים כאלה שמים דגש בעיקר על היצירה העתיקה, עד ימינו. מי שרוצה לינקים לאתרי של חוגים לספרות בעולם שרק יבקש. עם זאת, כדי לקצר מעט את העבודה אני אומר כי היצירות שחוזרות באופן מובהק הן: הומרוס - איליאדה ואודיסיאה מחזאים יווניים - אייסכלוס, סופוקלס, אוריפידס, אריסטופנס וירגיליוס - האיניאדה דנטה - התופת (או הקומדיה האלוהית כולה) סרוונטס - דון קישוט שייקספיר - רק כמה מחזות: המלט, מקבת, יוליוס קיסר, המלך ליר פילדינג - טום ג'ונס סטרן - טריסטרם שנדי דיקנס - כל מה שהוזכר פה בלזאק - אבא גוריו דוסטוייבסקי - החטא ועונשו, האחים קרמזוב טולסטוי - מלחמה ושלום, אנה קרנינה סטנדאל - האדום והשחור רשימה קצרה זו תביא אותנו עד ראשית המאה העשרים ואז היא כבר נעשית הרבה יותר צפופה. אך גם הרשימה עצמה מלאה פערים: ככל שמתקדמים הם קטנים. אבל כרגע זה פחות מפריע. נדבר על מה שחסר כשנסיים לקרוא. עוד...שלוש שנים בערך? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש לך רשימה של קאנון המאה העשרים, אודה לך אם תפרטה, או שלפחות תפנה אותי לרשימה מקובלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולו מהסיבה הפשוטה שהקנון של המאה העשרים טרם נקבע סופית. את זה תעשה ההסטוריה. לכן מן הסתם קנון כזה יהיה מגובש יותר בראשיתו ופחות בסופו. אולם נראה לי כי הרשימה הזו תספק אותך לשנה לפחות. ג'ויס - יוליסס, דבלינאים קאמי - הזר קפקא - המשפט פוקנר - הקול והזעם תומאס מאן - הר הקסמים, בית בודנברוק, יוסף ואחיו ויג'יניה וולף - אל המגדלור משום מה הרבה יותר קשה לי להרכיב את הרשימה הזו. גם בה, כמו בקודמת, לא קראתי את הרוב הגדול אולם שם לא הייתה לי בעיה לנקוב בשמם. ברגע שנכנסתי למאה העשרים הדברים נעשו פחות ברורים, הנתיב הרחב מתטשטש ומתפצל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חסר לי ברשימה שלך תומאס הארדי. אם לבחור ספר אחד שלו אז Jude The Obscure. אני הייתי מורידה כמה מהעתיקים יותר*, עם כל הכבוד, כדי לפנות זמן להארדי.*לא מוכרחים לקרוא את /כל/ ארבעת המחזאים היוונים. הם ברשימה לא רק בגלל ערכם הספרותי האבסולוטי אלא גם בגלל הערך ההיסטורי, וחבל לי שענק ספרותי טהור כמו הארדי יושמט בגללם. וגם לי יש בעייה לקרוא מחזות, אפילו אם הם של שקספיר. שקספיר היה איש /תיאטרון/ עד העצם, והמחזות שלו כתובים להיות /מוצגים/. למרות שנכון שהטקסטים כ"כ טובים שהם מחזיקים מעמד גם כספרות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |