 |
|
 |
||
|
||||
 |
היחס שלי ליום כיפור, אינו שונה מהיחס שלי כלפי המסורת היהודית בכללותה. כשהתחלתי את שנת השירות, ביקשתי בעדינות מחברי הקומונה שיהיה מטבח כשר,1 והדלקתי נרות בימי שישי רגע לפני שהלכתי למשפחה המאמצת. הזהות שלי מורכבת מכל כך הרבה דברים, התרבות והמסורת היהודית הם חלק בלתי נפרד. בדיוק כמו הטיולים לרמת הגולן, השיטוטים בוואדי מאחורי הבית, ערימת העיתונים של יום שישי, רביצה על החוף באילת, סיבוב בשינקין,להדליק נרות בחנוכה באמצע המדבר בטיול של התנועה, שיחות טלפון עם חברים בזמן שהם שומרים (ששש... אל תגלו) ולפגוש את החבר'ה בבית כנסת ביום כיפור. וזה חלק ממה שאני. חלק ממי שאני. מי שמכיר אותי, או לפחות חושב שהוא מכיר אותי, נורא מופתע כל פעם מחדש לגלות שאחרי כל המלחמות נגד הכפייה הדתית, והדיונים הנמרצים, אני חוזרת הביתה ומחכה שעה וחצי בין הפיצה לשניצל.2 אחרי הכל, במציאות של היום, חייבים להחליט באיזה צד אתה. או דתי, או חילוני. או שחור או לבן.3 ואני לא מוכנה לקבל את זה. הרעיון של "יום חשבון נפש" הוא נכון. ואם אלהים כבר חשבה על זה לפני, למה שאני אחפש בכוח יום אחר? יום שבו יסיחו את דעתי ושאולי בכלל לא יגיע כי יידחה על ידי אלף ואחד דברים אחרים ודחופים. והשנה, הצום וההליכה לבית הכנסת, מקבלים משמעות נוספת. כמעט אמירה פוליטית אם תרצו. אני לא מוכנה שכמה עסקנים פוליטים ייקחו לי חלק מהזהות שלי. אומרים,4 שלכעוס, פירושו להעניש את עצמך על טיפשותם של אחרים. מבחינתי, זה אותו הדבר. צום קל לכל מי שצם, וגמר חתימה טובה לכל מי שזה מעניין אותו. 1בערבון מוגבל- כלי הבישול לא היו מופרדים, ואני מניחה שהם לא ממש הקפידו כשאני לא הייתי באזור. וזה היה בסדר גמור מבחינתי. מה שאני לא יודעת לא כואב לי. 2ואני אפילו לא אוהבת שניצלים. 3ותודה לאיילת על המאמר הנפלא ועל שהצלחת להגדיר את מה שלא הצלחתי להגדיר. 4נו, השלטים הטיפשיים האלו שמופיעים בחדר של מזכירות בית הספר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא הפעם הראשונה שאני נתקל בתופעה ורציתי לשאול, למה בעצם את פונה לאלוהים בלשון נקבה ? זהו מסר פמיניסטי מאיזשהו סוג ? אם כן, מה הוא אומר ? שאלוהים הוא ממין נקבה, או התרסה על כך שבלשון העברית כשהמין לא ידוע משתמשים בלשון זכר ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מדברת על אלוהים בלשון נקבה, אם כי בעיקר ביני לבין זוגי. אלוהים היא גם על פי התפיסות היהודיות המוקדמות ביותר שילוב של זכר ונקבה, כשבתקופות מסוימות נטו ליצור הבדל בין ''ה' צבאות'' לבין ''השכינה''. אז אם יש שני אספקטים, טיבעי לי כאשה להתיחס לאספקט הנשי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרתי זהותו המינית של אלוהים אינה מוגדרת (אע"פ שיצר את האדם בצלמו...) ולכן פונים אליו בלשון זכר. בכל מקרה יש ניחוח פמיניסטי מתחכם בשימוש בלשון נקבה ביחס לאלוהים. מה טבעי פה ? אני משוכנע שכל חייך פנית לאלוהים בלשון זכר כי כך הורגלת, עד שבשלב מסוים החלטת לשנות את ההרגל. מעבר לכך, אני משוכנע שהיית צריכה להתאמץ על מנת לשנות את ההרגל. מה גורם לכן לעשות את זה, או שוב, מה המסר ? הרי הדת בבסיסה שוביניסטית... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למה שלא תקראי לאלוהים בשם אלוהימה (או אלוהית או משהו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולי תמיד אלוהים היה נשמע ברבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר שיש יותר מאלוהים אחד/ת ? אולי נתפשר שיש זוג אלוהים - בעל ואשה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זוג אז למה דווקא בעל ואשה? אולי מדובר בזוג אוחצ'ים קדוש או בזוג נהגות-משאית שמימיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי בכלל בזוגיים אס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שעדיף בעל ואשה. הרי צריך לדאוג להמשכיות. לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אלוהים יכול להתרבות ואם הוא גם נצחי, לא עלולה להתפתח סכנה של צפיפות אוכלוסין שמימית בקרב האלוהימימים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחת "אם" אחד שמבטל את הסכנה: אם היקום הוא אין סופי. בכל מקרה, שיאכלו האלוהימים זה את זה ושהחזקים ישרדו. וחוץ מזה, אלוהים לא שמע על אמצעי מניעה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה דאחקות שאתם מריצים פה. ועוד על חשבון מי - יותר גבוה מזה אי אפשר לטפס. אבל, סתם שתדעו, "בר מניה" ו"א0" זה אותו דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם אלוהים הסליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיימת בעניין זה אימרה: "יסלח לי אלוהים - זה תפקידו !" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תהיה קטנוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסר פמיניסטי? אולי, לא יודעת. אני לא חושבת שאלהים היא ממין נקבה. אני גם לא חושבת שהוא ממין זכר. לפי התפיסה המונותאיסטית, היישות האלוהית היא יחידה אחת, ולכן חסרת מין. כלומר, המשמעות של "זכר" ו"נקבה" קיימת רק כאשר יש שניים מאותו המין1.ככה ש"מותר" לי להתייחס אל היישות האלהית גם כאל זכר וגם כאל נקבה. למה אני מעדיפה להתייחס אליה כאל נקבה? כמו שכבר ציינתי מקודם, לקח לי זמן להחליט מה אני בוחרת לקחת לעצמי מהיהדות ומה אני משאירה בעדינות בצד. אני מניחה שההתיחסות אל האל בדרך שונה יותר מאשר הכלל, מזכירה לי לא לעשות דברים כמובן מאליו. ויותר מכך- גורמת לאנשים לשאול, מה שמכריח אותי להתעמת (או סתם לדסקס) עם החלק היהודי בזהות שלי כל פעם מחדש.2 1במשמעות של זן, לא של סקס. 2 ולמרות הכל, סביר להניח שזה יעבור לי באיזשהו שלב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |