בתשובה לגלעד ברזילי, 16/09/02 13:36
נזכר גם נזכר בתנ''ך 91956
חשבתי, שהתכוונת ליום הכפורים עצמו.
לגבי הצום, אני מניח, שזאת פרשנות סבירה לעינוי. בתנ''ך הצום מופיע כהתענות לשם חסדי שמים (דוד צם בנסיון להציל את הבן שלו ושל בת שבע, אסתר ונערותיה צמות כדי לשפר את סיכוייה מול אחשורוש) וסביר שגם כאן הכוונה היא לצום. לגבי התוספות (איסור על מנעלי עור, רחצה, וסקס) זה נראה לי פרשנות מרחיבה ומאוחרת יותר.
לגבי הקרבן, אין לי מושג, אבל יתכן שהוא שימש לסעודה המפסקת בערב יום הכפורים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים