בתשובה לAdi Stav, 19/09/02 9:58
Debian GNU/Linux 93048
העניין השני הוא שיקול מעשי-תועלתני-אישי: אתה מפיק יותר תועלת מתוכנה כשיש לך גישה לקוד-המקור שלה‏1. העניינים הראשון והשלישי הם בעצם עניין אחד, והוא האמונה (אתה מביא אותה כסיבה ב"עניין ראשון" ומסביר מהי ב"עניין שלישי"). ראשית, אני אשאל אם זה נחוץ, כלומר: האם קרה שלתועלתך האישית דווקא היה עדיף לך להשתמש בתוכנה קניינית‏2, אך בכל-זאת בחרת בקוד הפתוח, בגלל עניינים שבאמונה? אם לא, אז הנימוקים האמוניים מיותרים. אם כן, אני תוהה מדוע אתה מאמין במה שאתה מאמין, והאם זה נכון, לדעתך, רק לתוכנה או גם לתחומי-ידע אחרים? אם זה לא ייחודי לתוכנה, מה המשמעות של זה בתחומים אחרים (למשל: האם לא תשתמש במעבדים שהיצרן לא חושף את טכנולוגיית הייצור שלהם במלואה, לא תצפה במשדרי טלוויזיה שאסור לך להעתיק, לשכפל ולהפיץ כרצונך וכו')? מניין צריכים לבוא המשאבים שיש להשקיע ביצירת טכנולוגיה וידע חדשים?

1 יש לציין שתנאי זה אינו אומר בהכרח שהתוכנה ניתנת לשימוש חינם (לא כל שכן שהיא "חופשית").
2 זהו, כאמור, לא הניגוד ל"תוכנה שיש לך גישה לקוד-המקור שלה", אבל מילא.
אנקדוטה של סתיו 93057
במקום העבודה שלנו (אני עובדת עם עדי), משתמשים בשרת דואר של מיקרוסופט. העבודה עם אאוטלוק, תוכנת קריאת הדואר של מיקרוסופט היא קלה נוחה ונעימה. בנוסף מגיע איש חביב ומתקין אותה לך על המחשב.
קריאת הדואר ע''י תוכנה חופשית מלינוקס היא לעומת זאת רצופה קשיים טכניים ודורשת להטריד אנשי סיסטם שלו מעוניינים בהטרדות.
אף על פי כן, עדי קורא דואר מתוכנה חופשית. לפי מיטב ידיעתי הוא היחיד בחברה שעשה כך.
אנקדוטה של סתיו 93442
תודה על הדוגמה, אבל כמה השגות... תוכנת הדואר שלי (MUTT) אכן לא נתמכת ע"י מחלקת הסיסטם שלנו, ולכן מעולם לא הצקתי לאנשים חביבים שם בעניינה ועוד לא קרה שפניתי אליהם בבעית דואר שלא התבררה בסופו של דבר כבעיה גנרית או בעיה שהייתי נתקל בה גם אם הייתי משתמש ב-OUTLOOK. הבחירות שלי הן אחריותי ולא צריכות להיות דאגה של אחרים. לא הייתי בדיוק אומר שחווית הדואר שלי רצופת קשיים טכניים, למרות שיכול להיות שעם OUTLOOK היה לי נוח יותר בגלל הסטנדרטיזציה עם שאר החברה – לא ניסיתי. MUTT לא ידועה כתוכנת הדואר עמוסת פיצ'רים ומשוכללת, וזה באמת חיסרון. אבל אם זה מה שהיה מטריד אותי הייתי יכול פשוט לעבור לאחת מתוכנות הדואר החופשיות המשוכללות החדשות כמו EVOLUTION או תוכנת הדואר של MOZILLA. האמת היא שהתרגלתי ל-MUTT ואני אוהב אותה, ועוד לא מצאתי לה תחליף ראוי באמת. בסופו של דבר, אני חושב שאם הייתי צריך לעבור מחשב כל פעם שהייתי רוצה לקרוא דואר זה היה מציק לי יותר מכל החסרונות של MUTT. אז זו דוגמה טובה, אבל אני לא יכול לומר שהיא נעדרת תועלתנות אישית. אגב, עומר השתמש ב-MOZILLA (תוכנה חופשית למהדרין) כדי לקרוא דואר תקופה ארוכה, ולמרות שהוא לא עושה זאת כיום לא זכור לי שהוא נתקל בבעיות מיוחדות כלשהן.
Debian GNU/Linux 93438
תודה על התגובה, על השאלות, ועל הענייניות האינטלקטואלית הבלתי-מצויה. העניין השני הוא אכן תועלתני במוצהר, והראשון הוא עניין של אמונה כמו שאמרת (או בעצם – הרצון לשמור על עקביות בין אמונה ופעולה). את השלישי כנראה לא הסברתי כראוי: הוא לא זהה לראשון, משום שהוא תועלתני מזווית אחרת. בצורה הפשוטה והבלתי-מציאותית ביותר שלו הוא אומר "מכיוון שלינוקס ממילא יכבוש את העולם, למה להשקיע זמן וללמוד מיקורוסופט?" ובצורה הטיפ-טיפה-יותר מציאותית: "אני ממילא מעוניין בקריירה שמבוססת על שיתוף בידע (קרי, בינתיים, לינוקס ושות'), ולכן השקעה בלימוד טכנולוגיה מיקרוסופטית היא בזבוז זמן". לשאלתך השנייה, קשה לי להפריד בין שלושת המניעים שלי לשימוש בתוכנה חופשית. תמיד שלושתם נוכחים, ביחסים כמותיים שונים ביניהם. אבל השאלה מעניינת – יכול להיות שהעובדה שיש סייגים לעקרונות שלי ("אין לי ברירה וזה לא תלוי בי") מעידים על כך שאפשר להפריד ביניהם. למשל – אני מריץ WINDOWS על מחשב נפרד לצורך הרצת מערכת מעקב אחרי באגים שהמעסיק שלי דורש ממני להשתמש בה. אם לא אעשה זאת – אפוטר (ובצדק). האם זה אומר שאני שם תועלתנות מעל אמונה? מצד שני, בחרתי מראש במקום עבודה זה בין השאר בגלל האפשרות שלי לעבוד עם תוכנה חופשית באופן כמעט בלעדי, ואם ארגיש יותר מדי לא בנוח לא אתבייש לעזוב על רקע זה. בכל מקרה אני לא מבין למה אתה רואה נימוקים אמונתיים כמיותרים, אם נימוקים תועלתניים נוכחים, יותר מאשר נימוקים תועלתניים הם מיותרים באותם תנאים. סובייקטיבית, אני לא משתמש באף אחת משתי הקטגוריות האלו של נימוקים "כדי" להסביר או לעשות משהו: זה באמת מה שאני מרגיש, ושתי הסיבות שלי מרגישות אמיתיות ונכונות באותה מידה, ואף אחת מהן היא לא רציונליזציה של האחרת. אם אתה מתעקש, אני מניח שאתה יכול לתלות את כל שלוש הסיבות ברתיעה מלהיות נתון לשליטה בעלת אינטרסים זרים: העניין השני הוא חוסר רצון אישי, השלישי הוא תכנון הגיוני מראש כדי להימנע מלהיות נתון לשליטה בעתיד הלא-מסויים, והראשון – אמפתיה ורצון למנוע ככל הניתן מכל קהילת מפתחי ומשתמשי התוכנה את ההכרח להיות נתונים לשליטה כזו ולהשפעותיה (השליליות, לדעתי). אבל כאן אני כבר גולש לנפנופי ידיים פילוסופיים.אגב, תוכנה שיש לי שליטה מלאה על קוד המקור שלה היא, לשיטתי, בהכרח תוכנה חופשית, אלא אם זכויות היוצרים עליה שייכות לי.לגבי הסיבה שגורמת לי להאמין שתוכנה חופשית היא הדרך הטכנולוגית או המוסרית קדימה: שיתוף בידע יעיל יותר, גלובלית, מהסתרת ידע. פיתוח תוכנה, כמו מדע, הוא תחום שעוסק בפיתוח ידע טהור בצורה כמעט בלעדית. המדע הצליח בזכות השיתוף בידע והתיקון העצמי המתמיד שהוא עובר. הקהילה המשפטית גם היא עוברת תיקון עצמי מתמיד בזכות השיתוף בתוצאות ובתקדימים בבתי המשפט והבנייה של מבנים משפטיים מורכבים יותר ו/או עדכניים יותר על בסיס הידוע והמוכח, שהוא גם המשותף ורכוש הכלל. כך גם בתוכנה: הדרך קדימה היא בנייה של שכבות מתקדמות ומשוכללות יותר על בסיס תשתיות מוכחות. התקשורת בין מפתחי השכבות האלה הופכת להיות מוגבלת מאוד ללא שיתוף מוחלט בידע, דבר שאני אישית חש בו כשאני מבסס תוכנה שאני מפתח על תוכנה שקוד המקור שלה לא נגיש לי. לדוגמה, יוניקס הצליח מאוד בשנות השבעים למרות העושר של מתחרים ממומנים ומשווקים היטב בגלל השיתוף בידע שהיה מובנה בארכיטקטורה ובקהילת המשתמשים שלו, והשתלט לחלוטין על השוק. גם תשתית האינטרנט (TCP/IP, אם נדייק), בשנות השמונים המאוחרות, הצליחה מאוד למרות העושר של מתחרים מבוססים מאוד בשוק (NOVELL, IBM ואחרים) בגלל שלא היתה קניינית, ולכן הפכה לזולה יותר, יעילה יותר, פשוטה יותר, קונצנזוסיאלית יותר, ובסופו של דבר, מצליחה יותר ממתחרותיה. אני לא מפריד בין הנימוק המוסרי לנימוק התועלתני-גלובלי – למשל, מבחינתי, השאלה אם דמוקרטיה היתה מוסרית יור מדיקטטורה אפילו אם דיקטטורה תוכח כשיטת שלטון טובה יותר לאוכלוסיה מדמוקרטיה היא שאלה חסרת משמעות, וזו האלגוריה שאני בדרך כלל משתמש בה כשאני נדרש לנושא הדואליות בין תועלת ומוסר בעולם התוכנה החופשית. שיטת המוסר שלי היא לא תועלתנית אלא מבוססת על הכללות של תועלת. לשאלת המשאבים – דבר טוב תמיד ימצא מקור מימון. לתוכנה שימושית ואמינה יהיו משתמשים בעלי אינטרסים, בין אם הם חברות, מפתחי תוכנה ושירותים המתבססים על התוכנה, או יצרני חומרה. בבירור, קהילת לינוקס מוצאת משאבים לפיתוח, ומצליחה יפה מאוד. חפש "THE CATHEDRAL AND THE BAZAAR" ו-"THE GNU MANIFESTO" לפרטים ודוגמאות טובות יותר משאני יכול להעלות כרגע: כמעט כל המודלים המפורטים שני המסמכים הנ"ל קיימים בהצלחה במציאות של ימינו. לשאלתך על דעתי לגבי ההחלה של עקרונות התוכנה החופשית על מידע בכלל (אינפו-אנרכיזם) יש לי שתי תשובות. הראשונה היא שלא בכל תחום שקיים בו ידע, או מידע, קיים גם הצורך הקריטי בשיתוף תשתיות ידע. למשל, סרט עומד בדרך-כלל בפני עצמו, ואינו נבנה על חומר הגלם או על התוצר הסופי של סרט אחר. יש כאן מעט מאוד תשתיות ידע שאפשר לשתף. כך גם במוסיקה, באופן מסורתי, אלא שבשנים האחרונות מוסיקאים רבים דווקא כן מתבססים על שירים קיימים כדי ליצור יצירות חדשות, ועוד נראה מה יקרה בתחום זה. עוד לא גיבשתי דעה מוחלטת בנושא סרטים, מוסיקה, ספרים וכו' כפי שעשיתי בנושא תוכנה, וזה גם פחות מעניין אותי. התשובה השנייה היא שאני חי בעולם הזה; מעשי מאוד לא להשתמש בתוכנה קניינית (באמת!). פחות מעשי, מבחינתי, לפרוש מרוב החיים המודרניים (סרטים, מוסיקה וכו'). בזה גישתי שונה מזו מריצ'רד סטאלמן שייסד את תנועת התוכנה החופשית המאורגנת בתחילת שנות השמונים כשאמר "החלופה, מבחינתי, היא לא להשתמש במחשבים בכלל", גישה שגם עשתה הכי הרבה הבדל. אז יכול להיות שעוד יש לי כברת דרך לעבור בנושא העקביות.
Debian GNU/Linux 93509
חבל שאתה לא מחלק לפסקאות. נורא קשה לקרוא את זה.
למה שיחלק לפסקאות? ‏1 93553
בצורת הכתיבה הנוכחית הוא נשאר נאמן לעקרונות התוכנה החופשית:
1.חולשה בתחומים של ממשק ושמישות במיוחד בקשר ל"עמך" שלא מבין בנושא.
2.עומס בהגדרות כל פעם שיש מחלוקת לגבי התנהגות מסוימת של תוכנה.
3.הנחה שכל מי שקורא באייל הוא כמו המפתחים,ומי שלא-שילמד.‏2

1מזמן רציתי להחליף את Debian שבכותרת.
2תודה ל-Xlf.
Debian GNU/Linux 93871
לא מסכים אם צג ברייל הצלחתי לקרוא את זה בלי שום בעיות
Debian GNU/Linux 94212
זו לא חוכמה - אתה *ממילא* לא רואה בעיניים :-)
Debian GNU/Linux 94218
ואולי בגלל זה כול הבנות שאני פגש לאחרונה נראות לא משהוא?
OUCH. אלוהים אדירים. 94876
אני יודע לקרוא קוד של c++, PERL, VB, DBPRO, PASCAL, DELPHI בקלות יתרה ועדיין לא הצלחתי להגיע אל השורה השביעית, בקוד המקור למעלה, בלי שהעניים שלי יתחילו לפזול.

פסקאות פנאדם... למען אנשים מאותגרים כמוני. בבקשה.
Automatic code formatter 94888
העתק את ההודעה של עדי סתו, הדבק אותה כהודעה חדשה ב''פורום ארץ הצבי'' והמתן. תוך כמה שעות ההודעה תחולק לפסקאות, ושגיאות כתיב והקלדה יתוקנו.
Automatic code formatter 94894
יפה. תמיד ידעתי שחייבת להיות איזו סיבה קוסמית עמוקה לקיומו של פא"צ אבל היא נפלאה ממני עד שבאת והארת את עיני!

עכשיו צריך רק לארגן שהם גם יעבירו את ההודעה הערוכה בחזרה לאייל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים