בתשובה לגלעד ברזילי, 20/09/02 8:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תאוריה מעניינת. עכשיו תסביר בעזרתה את העובדה שלא מעט תוכנות קוד פתוח עולות על מקבילותיהן המסחריות. למשל למה מערכות הפעלה מבוססות יוניקס הן מערכות הפעלה יציבות, מהירות וגמישות יותר מחלונות ? שלא לדבר על כתובות בצורה נכונה וטובה יותר ומכילות הרבה פחות באגים (מה שמעיד ישירות על הרמה של המתכנת הממוצע המשתתף בכתיבת התוכנה). וגם למה: - Apache יותר טוב מ IIS. - מערכת החלונות X יותר טובה מהמערכת החלונאית של חלונות. - מערכת ה Samba Suit יותר טובה מהמקביל החלונותי שאותו היא מחקה - שרתי Windows NT וממשיכיהם. - שרתי ה SMTP החופשיים (Qmail, Postfix) יציבים ובטוחים יותר משרתי ה SMTP של חלונות. - ה Firewall החינמי שבא Built in בתוך כל מערכת הפעלה מבוססת יוניקס הוא הכי טוב בעולם. עולה ביעילות ובבטיחות שלו על כל תוכנות ה Firewall המסחריות. - באופן כללי מערכות מבוססות יוניקס נחשבות בטיחותיות הרבה יותר ממערכות מבוססות חלונות. ויעידו על כך לא רק סקרים וממומחים - אלה גם ההאקרים הטובים בעולם. אלה רק כמה מן הדוגמאות. העובדה היא שחברות מסחריות לא אחת משלמות משכורות מופקעות לטיפשים גמורים, ולא מעט מהמומחים הטובים ביותר בעולם גרים בבית צנוע בעיירה קטנה ותורמים לקוד הפתוח בזמנם החופשי. ןגם לא מעט מאנשי הקוד הפתוח עובדים במשרות יוקרתיות בעולם התכנות, וחוזרים הבייתה בסוף יום עבודה מתסכל עם הבוס האטום במשרד, ומשקיעים את זמנם הפנוי ומלא מרצם בקוד פתוח. למה ? כי העבודה זה בשביל הכסף, והקוד הפתוח זה בשביל לעשות את זה טוב. בשביל הנשמה. העובדות בקיצור, הפוכות לחלוטין לתאוריה שלך. כשבנאדם נמצא במשרה מסויימת בגלל הכסף, והעבודה שהוא עושה לא מעניינת אותו, אז הוא יעשה את המינימום האפשרי ובחברות מסחריות גדולות יש בד"כ לא מעט כאלו. לעומת זאת אדם שעושה משהו בהתנדבות כי הוא אוהב לעשות אותו, על דרך הכלל יעשה אותו על הצד הטוב ביותר. אחרת הוא לא היה עושה אותו בכלל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי חלק מהדברים שאתה כותב היו נכונים בעבר. היום? ממש ממש לא נכון. מערכת ווינדוס 2000 מוקשחת אינה חדירה יותר או פחות ממערכת לינוקסאית. שתי המערכות מגיעות ברמת ברירת המחדל מחוררות להחריד. במבדקי ביצועים (בנצ'מרקים) ה-IIS השיג תוצאות טובות יותר מהאפצ'י. מביך, נכון? הפיירוול הקרנלי של לינוקס יותר טוב מכל פיירוול מסחרי? אולי זה נכון, אולי, אם אתה מעוניין בסינון פקטים. האם אתה רוצה Stateful Inspection? אימות משתמשים? VPN? GUI יפה? (אל תזלזל ב-GUI. דבר חשוב ביותר) אפילו פרוטוקול ה-CVP המקולל של צ'קפוינט, אין לו חלופה הולמת בכל פיירוול אחר. ויש עוד הרבה פיצ'רים כאלו ואחרים. אבל לא רק פיצ'רים. מה בדבר תמיכה, נניח, כאשר מתגלת בעיה? האם אתה מצפה מכל ארגון להחזיק מתכנתים שיתחזקו את הקוד של הפיירוול שלו ויתקנו באגים? לך לחברות הגדולות. קרוב למאה אחוז מהן משתמשות בפיירוולים מסחריים, כאשר סיסקו וצ'קפוינט שולטות על (אאז"נ) 85% מהשוק. האם כל האנשים הללו שמקבלים משכורות עתק וקובעים את המדיניות הם טפשים? להזכירך, עלות של פיירוול לחברה גדולה היא עשרות אלפי דולרים. היו חוסכים את זה, אם היו יכולים. מבחינת SMTP, אני נאלץ להסכים. בעיקר מאחר והמערכות שתיארת נמצאות בשוק כבר שנים רבות מאוד, ושופצרו שוב ושוב ללא הרף. אבל SMTP זה לא הכל בחיים. מה בדבר שרת דואר אירגוני? איזו חלופה יש לעולם היוניקס לשרתי האקסצ'יינג' ולוטוס נוטס?(איך קראו לצעצוע ההוא שהיה פעם ל-HP?) בקיצור, אין דבר כזה טוב יותר וטוב פחות. הכל תלוי במטרה, לכל מטרה יש מספר פתרונות, וכל אחד מהם הוא בעל יתרונות וחסרונות משלו. נקנח במשפט חכם ששמעתי פעם - Linux is only free if your time is worthless. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, הפירוול הפנימי של לינוקס תומך יופי ב-STATEFUL INSPECTION מאז גרסה 2.4 שיצאה לפני יותר משנתיים. גם VPN זמין באמצעות S/WAN אאז"נ. אני לא יודע מה זה CVP או זיהוי משתמשים משום שלא עסקתי בניהול רשתות כבר הרבה זמן. יש בחירות רבות ל-GUI עבור הפיירוול הזה, חלקן קנייניות – לא ניסיתי אף אחת מהן ולכן אני לא יכול לפרט או לחלק ציונים. מה שכן, הדיון נעשה מאוד עוף-טופיק ואקסלוסיבי בשלב הזה, אז תן לי לסכם את עמדתי כך: אפשר להתווכח על פיצ'רים ויתרונות לכאן ולכאן, אבל הטענה שניתן להוכיח את חוסר ההיתכנות של המודלים של תוכנה חופשית באמצעות הדגמה של חוסר היכולת של תוכנה חופשית לעשות את העבודה היא חסרת תימוכין בבירור לכל מי שמכיר את השוק או את המוצרים הקיימים. דבר שני, אל תבלבל בין תוכנה חופשית לבין מודל טיפוסי מסויים של עבודה איתה. חברות רבות, החל ב-RED-HAT וכלה ב-IBM, מציעות תמיכה מקצועית וכוללת ללינוקס בכל רמות העסק, ובמחירים שבדרך-כלל הם זולים יותר מהעסקה הכוללת האלטרנטיבית אצל מיקורוספט. הסטריאוטיפ של "התקן לינוקס, שכור האקר ותסתדר לבד" הוא באמת אופציה קיימת ונפוצה, אבל הוא לא היחיד שמחוייב למציאות של תוכנה חופשית, לא להלכה ולא למעשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אתה בעצם רוצה שאני אסביר איך ייתכן שתוכנה ממוצעת פחות טובה מתוכנה שנכתבת על ידי אנשים מספיק טובים כך שיש להם כבר מספיק כסף כדי לכתוב קוד בחינם (ולכן בוודאי טובים בעצמם מהממוצע)? וזה בכלל בלי להכנס לשאלה האם אכן יש עדיפות אמיתית, כי אני לא יודע לשפוט, אז אני מניח שיש. בכלל, אני יצאתי נגד ההצהרה הכללית, ("הדרך הטובה ביותר לקדם את הטכנולוגיה והידע האנושי היא באמצעות השיתוף שלהם"), ומה ש(אולי )עובד עבור אחוז קטן משוק התוכנה, וודאי: א. לא יוכל לעבוד אם *כל* השוק היה בנוי כך (מתכנתים תורמים מזמנם מרצונם הטוב). ב. לא תקף לשום מקום אחר, בו יש עלויות פיתוח של מעל ל1000$ לאדם מעבר למשכורתו. זאת אומרת, למה שחברה (או אדם) תרצה להשקיע בפיתוח ידע, אם היא לא תוכל להרוויח מאותו ידע, שכן יהיה עליה לחלוק אותו כדי "לקדם את הידע האנושי בצורה טובה יותר". במילים אחרות, בהנתן שקיים ידע, אז כן, עדיף לכולם שיחלקו בו. אבל בשביל שיהיה ידע לחלוק, צריך שיהיה אינטרס ליצורו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסור להיכנס להקצנות בויכוח על קוד פתוח וסגור. יש סיטואציות שבהן קוד פתוח עובד ממש טוב ויש סיטואציות שבהן יש מקום לסודיות מקצועית וכן הלאה. אני סבור שחלק מעולם הקוד הפתוח היה מצליח גם בלי כל תמריץ כספי. מתכתנים הם מוזרים באופן הזה. לא מדובר כאן על סתם אגו - זו הפשטת יתר. מדובר על תחושה של קהילה וגאווה ואלה דברים מאוד חזקים; לפעמים הם מה שדוחפים תוכניתן מסויים לשבת עוד כמה שעות בלילה ולענות על שאלות בפורומים או לתרום לפרוייקטים פתוחים. "בשביל שיהיה ידע לחלוק, צריך שיהיה אינטרס ליצורו" הידע עצמו הוא המניע במקרים רבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טוען, אם הבנתי נכון, שחלק קריטי מהמשאבים המושקעים בכתיבת תוכנה חופשית באים במקורם ממכירת רשיונות של תוכנה קניינית. אני בספק רב בכך שתוכל להראות שהדבר סביר, קל וחומר ניתן להוכחה (ומכיוון שלינוקס אכן קיים, עובד, נפוץ וחופשי במאת האחוזים הרי שחובת ההוכחה אינה על התומכים בו). כתיבת תוכנה חופשית היא פעילות נפרדת מאוד בד"כ מכתיבת תוכנה קניינית, ואתה מכיר בכך בצורה סמוייה כשאתה מביא את המתכנת הכותב תוכנה קניינית המיועדת למכירה בשעות העבודה ותוכנה חופשית בשעות הפנאי כדוגמה יחידה. בעצם זו דוגמה חלשה מאוד: תוכנה חופשית נכתבת גם (הייתי אומר: בעיקר) באקדמיה, במימון ממשלתי, במימון מסחרי (למשל: IBM, RED-HAT, SUN, SGI וכו'), שלא לדבר על רבים הכותבים תוכנה חופשית בשעות הפנאי ובעבודתם עוסקים בפיתוח תוכנה לשימוש פנימי עבור מעסיקם או לקוחותיהם. למעשה, אפילו אותו מתכנת המפתח תוכנה חופשית בשעות הפנאי ותוכנה קניינית בשעות העבודה אינו משתמש בד"כ במשאבי מעסיקו לתחביבו. אם לא היה יכול לעסוק בכתיבת תוכנה קניינית למחייתו היה עוסק, בוודאי, בכתיבת תוכנה לשימוש פנימי, בניהול רשתות ומערכות, בהוראה, או בייעוץ והתאמה של תוכנה לצרכי ארגונים שונים (אולי אפילו תוכנה חופשית שהוא מתמצא, במקרה, בקוד שלה). רוב מפתחי התוכנה החופשית שאני מכיר או שמעתי עליהם עוסקים בדיוק בעיסוקים כאלה למחייתם. אחד מהם אפילו עובד כמאבטח. אין קשר קריטי בין מימון תוכנה חופשית ורווחים ממכירת תוכנה קניינית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתה ונשארה (בנתיים- דברים מתחילים קצת לזוז) בתחומים של ממשק ושמישות, במיוחד לתוכנות המיועדות ל"עמך". הבעייה היא בעיקר בתפיסה של כותבי התוכנות. כמה מהמלכודות הנפוצות לתוכן ראיתי אנשי קוד פתוח נופלים: * "ממשק משתמש" ו"סקין" זה לא אותו הדבר. * הגדרות ברירת המחדל של תוכנה צריכות להתאים לרוב המשתמשים. * עומס בהגדרות, והכרזת "בואו נשים את זה ב Prefrences! כל פעם שיש מחלוקת לגבי התנהגות מסויימת של התוכנה. * הנחה שכל מי שמשתמש בתוכנה הוא כמו המפתחים, ומי שלא- שילמד! לא לוקחים בחשבון את האפשרות שיש אנשים שלא מעונינים או לא רוצים (וגם לא צריכים) להשקיע זמן בלימוד המחשב/תוכנה, ורוצים שהיא רק "תעבוד" ותתן להם להתרכז במטרות שלהם. כאמור, לשמחתי גישה זו מתחילה להשתנות, והמודעות לנושאים הקשורים לשמישות עולה. לצערי, מודל הפיתוח המבוזר של תוכנות קוד פתוח שהוא גדולתם, הוא גם חולשתם, בכך שיותר מידי פעמים החלטות קריטיות לא נעשות בידי צוות מקצועי מצומצם, אלא על ידי כלל המפתחים (בתכל'ס. בתיאוריה זה יכל להיות יותר טוב, אבל אני לא רואה את זה קורה). סה"כ, לתוכנות קוד פתוח יש מקום, ומקום חשוב, אך הם אינם הפתרון לכל הבעיות, וגם להן יש חולשות וחסרונות. לפרוטוקול, מכיוון שאני יודעת שישאלו אותי את השאלות הללו, הנה כבר תשובות: * אישית אני משתמשת במקינטוש המריץ OSX, ועליו יש שילוב של תוכנות סגורות ופתוחות. * כן, יצא לי (ואני עדיין) פעילה בפרוייקטים של קוד פתוח. לאחרונה אני מתמקדת בעיקר בכימרה: * מבחינת מערכות הפעלה, היחס הקרוב לאופטימלי (והגם יחסית ריאליסטי לפי מה שיש ומה שהיה) לדעתי יהיה משהו כמו 40% יוניקסים למינהם, 25% מקינטושים, 25% חלונות, ו-10% כל השאר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"במבדקי ביצועים (בנצ'מרקים) ה-IIS השיג תוצאות טובות יותר מהאפצ'י. מביך, נכון?" - ממש לא. הIIS מפותח ע"י חבורה של מתכנתים עמוסי תארים ומשכורות במיקרוסופט, והמחיר שנדרש עבורו הוא עצום. הApache מפותח במודל קוד פתוח ע"י מיני-קהילה של מנהלי שרתים הפזורים ברחבי הגלובוס ומציעים את פרי עמלם חינם. לפי ההגיון של היוצאים נגד רעיון הקוד הפתוח, הIIS היה אמור לעבור עשרות מונים בביצועיו את הApache נכון ? במקום זה הApache עלה על הIIS לאורך שנים, ועכשיו הוא נופל ממנו במעט ? לא ידידי האלמוני, זה צריך להביך את מיקרוסופט. או לחליפין לגרום לך לשאול את עצמך: על מה לעזזל מבוזבז כל הכסף הזה ? מעניין אותי לראות את הBenchmarks האלה ומי ערך אותם. חבל שלא סיפקת קישור. I'll google it. "מה בדבר תמיכה, נניח, כאשר מתגלת בעיה?" - אני לא מצפה מבנאדם שבונה תוכנה טובה חינם גם להיות זמין בטלפון לענות על שאלות מפגרות אחר כך. ואם כבר מדברים על זה, אז התמיכה של חברות מסחריות לא תמיד טובה כל-כך. ועל דרך הכלל משתמשים של תוכנות פתוחות יוצרים מיני-קהילות של תמיכה הדדית שזוכות לקו פתוח אל המפתחים (יותר ממה שאפשר להגיד על תמיכה מסחרית) והמודל הזה מוכיח את עצמו כבר הרבה זמן. למען האמת הוא משמש אפילו אותך עם תוכנה מסחרית מאוד נפוצה: כשאתה נתקל בבעיה טכנית בחלונות, אתה ישר מתקשר למוקד תמיכה טכנית של מיקרוסופט ישראל (שד"א גובה תשלום עבור השירות אחרי פרק זמן מסויים מקניית המוצר) ? או שאתה מתקשר לחבר שמבין או מחפש באינטרנט ? ואם אתה מדבר על חברות, אז הן יכולות לשלם עבור התמיכה במוצר הפתוח שהן משתמשות בו. או לגייס אנשים שיכולים לתחזק אותו. בכל מקרה הן חוסכות לעצמן הרבה כסף. "האם כל האנשים הללו שמקבלים משכורות עתק וקובעים את המדיניות הם טפשים?" - כן. אולי טיפשים זה יותר מדי, אבל אוטמים את עצמם לאלטרנטיבה שיכולה להיות טובה יותר בכלל חוסר רצון להתאמץ שכלית. טוב בעצם... "נקנח במשפט חכם ששמעתי פעם - Linux is only free if your time is worthless." - כן. אתה משלם על שימוש בלינוקס בזמן שאתה משקיע בלימוד המערכת. ובכל זאת המון אנשים שמחים לעשות את זה. ומספרם רק הולך וגדל. ושוב נזכיר את הכסף שמשלם מישהו על הזמן של איש לינוקס כזה או אחר שמתחזק את התוכנה הפתוחה שהוא משתמש בה, ובכך חוסך המון כסף. ושוב נשאל את עצמנו אם אותו איש לינוקס בזבז את הזמן שלו לריק כשהוא למד את המערכת המסובכת וחסרת התועלת הזאת. ואני אקנח במשפט חכם שאני שמעתי פעם: "What's so good about free software and open source is that it's free, open and has a high *performace/cost* ratio." "במילים אחרות, בהנתן שקיים ידע, אז כן, עדיף לכולם שיחלקו בו. אבל בשביל שיהיה ידע לחלוק, צריך שיהיה אינטרס ליצורו."----------- - ורק כסף גורם לאנשים לנסות לחשוב ? מעניין איך הגענו עד לכאן. ----------- "החולשה של תוכנות קוד פתוח הייתה ונשארה (בנתיים- דברים מתחילים קצת לזוז) בתחומים של ממשק ושמישות, במיוחד לתוכנות המיועדות ל"עמך" " "הנחה שכל מי שמשתמש בתוכנה הוא כמו המפתחים, ומי שלא- שילמד!" - כן. כשאתה כותב תוכנה בשביל לכתוב אותה נכון, ללמוד ולהנות מהכתיבה שלה, ולא כדי שכל משתמש בעולם ישתמש בה - אז אין לך אינטרס להשקיע זמן בלדאוג שאפילו המשתמש הטיפש ביותר בעולם יוכל להשתמש בה. זו הסיבה שהיא ניתנת חינם. ואם מישהו לא מסתדר אז תמיד יש לו את האפשרות לשלם על תוכנה טובה פחות עם ממשק משתמש ידידותי יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כשאתה כותב תוכנה בשביל לכתוב אותה נכון, ללמוד ולהנות מהכתיבה שלה, ולא כדי שכל משתמש בעולם ישתמש בה - אז אין לך אינטרס להשקיע זמן בלדאוג שאפילו המשתמש הטיפש ביותר בעולם יוכל להשתמש בה. זו הסיבה שהיא ניתנת חינם. ואם מישהו לא מסתדר אז תמיד יש לו את האפשרות לשלם על תוכנה טובה פחות עם ממשק משתמש ידידותי יותר." הממ... אז למשתמש הפשוט לא מגיע תוכנה טובה. הוא לא צריך תוכנה טובה? טוב, אז בזה הרגע השארת את רוב אוכלוסיית משתמשי המחשבים לתוכנות גרועות. ואגב, תוכה "טובה" עם ממשק משתמש גרוע היא תכבר לא תוכנה טובה (בדיוק כמו שתוכנה גרועה עם ממשק משתמש טוב אינה תוכנה טובה). תוכנות הן *כלים*. וכלי עם ממשק משתמש גרוע הוא כלי גרוע (בין אם זה מקדחה או תוכנה). האידאל צריך להיות תוכנות מעולות עם ממשקי משתמש מעולים. אגב, כשיש ממשק מעולה, גם משתמש מנוסה נהנה ממנו- לא רק המשתמש ההדיוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב ממשקי-המשתמש היוניקסאים הם *מאד* יעילים. ניקח לדוגמא את ה- shell ואת שפת LaTeX. משתמש מנוסה בתוכנות אלה יכול לבצע פעולות מורכבות במהירות גבוהה פי כמה ממשתמש מנוסה באותה מידה במקבילה תחת windows. הסיבה היא שה- CLI אינו דורש בחירה מתפריטים, שהיא מטבעה איטית, אלא הקלדה של פקודות ספציפיות שהיא מהירה יותר אצל המשתמש המונסה שיודע מה הוא עושה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמישות תלויה גם בקהל היעד. מה שטוב למשל בסביבת פיתוח, לא יתאים בהכרח לתוכנה להכנת אלבום משפחתי. ויש כמובן מקרים בהם ממשק טקסטואלי של שורת פקודה הוא הטוב ביותר. לא שיש דרך אחת לעבוד עם שורת פקודה (וזכורים לי הימים שעבדתי עם חלון טרמינל של יוניקס פתוח ליד חלון דוס פתוח, זה ליד זה, ואז כמות הפעמים שהקלדתי בטעות clear בחלון הדוס או backslash בחלון היוניקס), וגם שם ישנם שיקולים של שמישות. שם לב גם שאתה מדבר כאן במפורש על המשתמש המנוסה. ברגע שאתה מציב את לינוקס כדסקטופ עבור "כולם" (מה שיותר ויותר לינוקסאים עושים), אתה בהכרח מדבר לא רק על כמות של משתמשים לא מנוסים, אלא גם משתמשים *שלא רוצים ולא צריכים להיות מנוסים*. חשוב לזכור גם שבדרך כלל ההשוואה שלי אינה מול חלונות (שהיא בינונית מבחינת שמישות, ו- kde למשל הגיעה כבר לרמה קרובה מאוד, אם כי היא עדיין לא ממש שם. למשל בנושאים של .drag and drop ויהיה מעניין לראות את הדסקטופ המשולב שאמור להיות חלק מרד האט 8) אלא מול מקינטוש. אני לא חושבת שמדובר כאן בבעייה בלתי פתירה, ועיקר הבעייה כיום היא פוליטית, לא טכנית- בעייה של ההתמודדות בין הזרמים השונים של הלינוקסאיםץ קרי- אלו שרואים בעקומת למידה גבוהה של לינוקס פלוס וחלק מהאידאולוגיה ומעדיפים "שמי שלא רוצה ללמוד הרבה שישאר עם חלונות", לעומת אלו שרוצים שלינוקס תהיה אופציה מעשית עבור כולם, גם עבור מי שלא מעוניין להעמיק במערכת שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכורים לי benchmarks שקראתי לפני מספר חודשים ב- PC-magazine (הישראלי). אם אני לא טועה, מדובר ב- benchmarks שסימלצו סיטואציות של web commerce. מאוד התפלאתי לראות את היוניקסים משתרכים הרחק מאחורי Windows 2000 בסעיף התוצאות (אם אני לא טועה, המכונות של סאן הביסו את לינוקס ונוצחו על ידי Windows). אפשר לחפש את הכתבה ב- ZDnet. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרונה החלה סוכנות התעבורה האווירית האמריקאית FAA להשתמש בלינוקס בכמה מערכות מרכזיות. שמעתי שכמה גופים פיננסים שוקלים להחליף את windows בלינוקס בתחנות העבודה שבמשרדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל חלש ברלבנטיות. כשתנהל רשת בעצמך, נראה מה תבחר: שרת שאתה מקבל תמיכה בנוגע אליו, ואתה יודע שעבר אבטחת איכות מסודרת, או - מוצר שהבן של שכנה שלך כתב. ובכן, אני לא מכיר את הבן של שכנה שלך. יתכן והוא גאון, וכותב תוכנות מבריקות. אם אם אני לא אוכל לסמוך עליו ש-"יהיה זמין לענות לי על שאלות טפשיות", אני לא אקח תוכנה שכתב. משום מה אתה נגוע בקונספציה שאנשים אמורים לכתוב תוכנות בשביל עצמם. לא. אני רוצה שיכתבו תוכנות בשבילי. בשביל הצרכים שלי. ואם לזה שכתב את מעבד התמלילים שלי מעולם לא היו שגיאות כתיב, לא יהיה לי "בודק איות"? אני לא אומר שקוד פתוח זה רע. אני לא אומר שאני לא משתמש בתוכנות קוד פתוח. אני רק אומר שהפנטיות הרליגיוזית שלך אינה רלבנטית לחיים האמיתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגזמת. קודם כל לינוקס רחוקה מאוד ממה שהבן של השכנה שלי כתב בכל מה שקשור לבקרת / צפי איכות. ואם זה לא היה ככה אז לא היו (הייתי) משתמש בה. דבר שני לא יצא לי להקים רשת מסחרית למען האינטרס האישי שלי, אבל יצא לי לייעץ, להקים ולתחזק (ועדיין מתחזק) רשתות ושרתי לינוקס עבור חברות קטנות ובינוניות. בהתחלה כעובד שכיר, והיום כFree Lancer. מעולם לא קיבלתי תלונות על הביצועים של המערכת. להיפך בחלק מהסיטואציות שבהן היה מדובר בניסיון, הניסיון נגמר בהתלהבות, ובחלק מהמקרים זה נגמר בבעל הבית או מישהו אחר בעל תפקיד חשוב (=זמן פנוי) שהחל ללמוד לינוקס באופן רציני. וכל האנשים האלה שייכים לתחום ההי-טק ששורד בימינו הקשים, משמע הם לא טיפשים ולא מבזבזים כסף לריק או לוקחים סיכונים מיותרים עם העסק שלהם. להיפך - עצם העובדה שדווקא החברות הללו שורדות מעיד משהו על תוכנות קוד פתוח. אני הייתי ממשיך להמליץ לכל עסק על שימוש בתוכנות פתוחות. אין צורך לסמוך עלי אם אני נראה לא אמין: אפשר לסמוך על העובדות. אפילו אם בנקודות ספציפיות מסויימות תוכנה עסקית כלשהי עולה על מקבילתה הפתוחה - ברוב המוחלט של המקרים תעלה התוכנה הפתוחה על המקבילה העסקית ביחס תמורה/כסף. החברות האלו לא מחכות שאני או מישהו אחר שאחראי על המערכת הפתוחה שהותקנה עבורם יהיה זמין בטלפון. יש להם תמיד מישהו זמין. בין עם הוא עובד שכיר של החברה או מישהו חיצוני. לא מי שכתב את התוכנה, אבל אני מוכן להתערב שגם כל אנשי התמיכה של מיקרוסופט לא השתתפו בכתיבה של חלונות. מה שחשוב זה שהם משלמים X כסף / זמן או ביקור, ומקבלים יציבות ויעילות, בזמן שהם היו צריכים לשלם הרבה יותר עבור אותו הדבר במודל תוכנה סגורה ו/או משלמים ולא מקבלים יציבות ויעילות. ולא חסרים סיפורים על חברות היי-טק קטנות שנפגעו באופן חמור מחוסר האמינות של מיקרוסופט רק כדי לגלות שה"חוזה" שלהם עם מיקרוסופט (זה שכתוב שנייה לפני שאתה לוחץ על "כן") פותר את מר ביל לחלוטין מכל אחריות בנושא. ומתי, איפשהו בכל מה שאמרתי, רמזתי לשנייה על כך שכל אדם צריך להשתמש רק בתוכנה שהוא כתב לעצמו ? איך בדיוק השימוש שלי או של מישהו אחר בקוד פתוח הוא לא שימוש בתוכנה שמישהו אחר כתב עבורי/ו ? אני לא מגיע אפילו לעשירית מרמת התכנות הדרושה כדי להבין את הקוד הזה במלואו, שלא לדבר על לכתוב אותו בעצמי. אתה מגזים לגמרי. פעם הייתי משתמש דוס מושבע. אחר כך השתמשתי בחלונות. הייתה לי מספיק גמישות מחשבתית כדי לעבור את צירי הלידה של מעבר לסביבה שונה ויותר טובה, ולא אטמתי את עצמי לאפשרות הזאת על סמך הרגל בלבד. אז מי משנינו ידידי האלמוני לוקה בפאנטיות רליגיוזית ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג מה היה יכול לגרום לי לחשוב דבר איום ונורא שכזה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה דבר שקל באופן מפתיע לעשות תחת קוד פתוח(לרוב) ובלתי אפשרי גם עבור סכומי כסף גדולים מחברה גדולה. בקוד פתוח שמות המפתחים וכתובותיהם מצויינות עבור כל פיסת קוד. כל שיש לעשות כדי לפנות למפתחים זה לשלוח אימייל, וברוב המקרים הם ישמחו לענות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנה תוכנית יוניקס בשם wget 1 המאפשרת להוריד קבצים למחשב, כולל אתרים שלמים. מכיוון שתוכנית זו רצה בשורת הפקודה, נכתבו לה מעטפות גרפיות, בשביל לחסוך מהמשתמשים את הצורך להקליד פקודות. מעניין להשוות בין מעטפה גרפית של התוכנה שנכתבה עבור יוניקס: עם מעטפה גרפית אחרת שנכתבה עבור מקינטוש (שגם מכילה את התוכנה): (יש בגירסת המק אפשרויות נוספת שאינן מופיעות בחלון התוכנה הרגיל, אלא תחת התפריטים). בשני המקרים, מדובר בתוכנה זהה, עם פונקציונליות זהה. רק הממשק שונה. השוואת הממשקים מחכימה מאוד על אודות הדגשים השונים שיש כאן ושם. ------ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גישה מעניינת, אבל לדעתי הצורה שבה השתמשת בה לא תקפה למטרתך. דבר ראשון, עשרות ממשקים טריוויאליים לאותן התוכנות עצמן נוצרים שוב ושוב, מדי יום, למערכות הפעלה שונות על ידי חובבנים. סביר מאוד להניח שרובם מכוערים עד דמעות, מקצתם סבירים, ומיעוטם מצויינים. אז הממשק המסויים הזה גרוע. אז מה? יכול להיות שאף אחד בעולם חוץ מהכותב שלו לא משתמש בו. הוא לא מייצג את עולם היוניקס. דבר שני, הממשק הספציפי הזה הוא מבוסס על TK, המקביל מבחינת הגמישות, היכולת הטכנית, תקופת הזמן שבה נכתב והתייחסות החברתית אליו לMACOS מגרסאות שקדמו ל-9. במלים אחרות, הוא עתיק, מיושן, מכוער, כולם שונאים אותו וכמעט אף אחד כבר לא משתמש בו הוא אם הוא לא חייב. היתרון העיקרי שלו הוא שהוא רץ כמעט על כל מערכת הפעלה בעולם – כולל OSX, ואני מניח שזו בדיוק הסיבה שבחרת דווקא בו להשוואה. זאת אומרת, אם ניחשתי נכון, ההשוואה לא יכולה להיות הוגנת הוגנת מלכתחילה כי התוכנה שבחרת היתה חייבת מלכתחילה להיות דלה מספיק מבחינה גרפית וטכנית כדי לרוץ גם על OSX ולא רק על מערכת לינוקס מודרנית. לכן: אם את רוצה להשוות משהו לממשק המשתמש של OSX, מערכת ההפעלה הנפוצה החדישה ביותר, ההשוואה תהיה הוגנת הרבה יותר אם תביאי תמונת מסך של GNOME או KDE מהגרסה האחרונה. אני בטוח שהם ייראו הרבה יותר טוב מממשק הקש הזה. אגב, אין לי שום דבר נגד OSX – אני חושב שהוא מדהים. אני לא אשתמש בו, אבל לא בגלל שיש לי טענות לממשק המשתמש שלו. אני פשוט חושב שההשוואה לא הוגנת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממשק של TK הוא יותר ממכוער, הוא מבלבל. האם אתה הבנת שהמעויינים למעלה משמשים כתחליף זול לטאבים? כי לי זה לקח זמן. למה ליד שדות הטקסט יש כפתורים מרובעים? לא מספיק למלא את השדה בטקסט? ולמה הכפתור לעזרה צריך להראות ככפתור אופציה? רק בגלל שבשורת פקודה בקשת העזרה היא אופציה? חסרות קונבנציות לשילוב מסמכי עזרה במשקים גרפיים? הבעיה היא לא של TK היא של אנשים שאסור לתת להם רישיון לכתיבת ממשקים. ואגב, כאשר חיפשתי ממשק גרפי לWGET זה היה הראשון שגוגל הביא לי, כך שהוא כנראה עדיין הכי פופולרי, ולא מצאתי תחליף של KDE או GNOME. בכל אופן, WGET היא תוכנה שהמשק שלה יהיה מעצבן בכל מקרה כי הוא תמיד ידרוש כמויות לא סבירות של כפתורים קטנים לאופציות מוזרות. משהו טוב אי אפשר להוציא מזה. דווקא שורת הפקודה מתאימה יותר לעניין, כי אתה נתקל פחות באופציות שלא מעניינות אותך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, פשוט נתקלתי היום במקרה בפורום אחר בדיוק על ממשקים גרפיים ל- wget, ושני צילומי המסך היו בדף אחד. ההבדלים בגישה מבחינת שמישות (לאו דווקא יופי- יש ממשקים יפים מאוד אבל לא ממש שמישים. ע"ע קוויק טיים של אפל) היה בולט מאוד לעין. חשבתי שזה יהיה מעניין להשוות במיוחד בגלל שהפונקציונליות זהה, והממשק שונה (להבדיל מיישומי יוניקס אחרים שרצים תחת osx עם ממשק היוניקס המקורי שלהם), כך שמדובר בהשוואה של הממשק נטו, ואין מקום לטענות של "אולי זה יותר שמיש, אבל יש שם פחות פונקציונליות". אגב, מה פירוש "דלה מספיק בשביל לרוץ על osxולא רק על מערכת לינוקס מודרנית"? אם מעניין אותך, אני מריצה בהצלחה רבה kde3 כ- rootless על ה- osx שלי. יש אפילו צילום מסך שלו שהכנתי פעם: ההתקנה הייתה קלה ביותר דרך פינק ולא, רמת הממשקים שם אינה מגיעה לרמת הממשקים ב- osx. זה בולט לעין במיוחד כשמריצים אותו כמוני, כ- rootless, כך שהוא באותו דסקטופ כמו osx. לא ש- osx מושלם. הוא לא. אבל כרגע לטעמי הוא אחת המערכות הטובות שיש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחלה, אנחנו בהסכמה מלאה. אני בטוח שאפל מנצחים כל מערכת הפעלה זרה (כולל KDE, GNOME, WINDOWS ו-JAVA) בכל מה שנוגע בממשקי משתמש – אחרי הכל, זו הגאווה העיקרית של החברה מזה שנים רבות. לא ידעתי שאת מריצה KDE, סחתיין על הפתיחות. אני עצמי מוגבל, כמו שאמרתי, על-ידי עניינים שאינם נוגעים לאיכות הטכנית של ממשק המשתמש או חלקים אחרים של התוכנה גרידא, אבל אם אקנה אי פעם מק (יש לו גרסת דביאן מצויינת) אני אתן קודם כל ל-OSX סיבוב, בשביל ההרגשה וההשכלה. אבל בטח תסכימי אתי שאין הבדל זועק לשמיים (על פרטים תמיד אפשר להתווכח) בין הממשקים של, נאמר, ה-KDE האחרון ו-WINDOWS 2000 (את XP לא ניסיתי) – שתי דוגמאות מייצגות מאוד של תוכנה חופשית וקניינית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באדיבות פורום מק באורט 1: שינוי המראה של OSX כדי שיראה כמו חלונות XP. כואב בעיניים :-( התמונה: והוראות ההכנה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השוואה מפורטת בין השמישות של OSX לחלונות XP: גם אם לא מסכימים למה שנאמר, ההשוואה עצמה מענינת, ואפשר ללמוד ממנה לפחות קצת על עיצוב ממשק באופן כללי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |