בתשובה לטל כהן, 20/09/02 10:21
מר לבשן מתבקש להודעה 93100
נתן רון • בתשובה לטל כהן יום ו', 20/9/2002, 11:45
מסוכן, כשמדובר בענייני מדינה.

בפתיח של המאמר "דרך מוות מפוארת?" השתמשתם, עד אתמול (היום?) במילה דיברה("האמנם מצדיקה הדבקות בדת עבירה על הדיברה לא תרצח?").
היום מופיעה בפתיח המילה דיבר( הדיבר לא תרצח).

שאלה: האם העדפת המילה דיבר על פני המילה דיברה היא תוצאה של משאל "דודה גוגל"? או שיש סיבה אחרת להעדפת השימוש במילה דיבר.
אנא, האר את עיני.
מר לבשן מתבקש להודעה 93104
האייל האלמוני והארסי • בתשובה לנתן רון יום ו', 20/9/2002, 12:18
טל צודק אכן אתה פרסקריפטיביסט.חיפוש באייל הראה כי 12 תגובות הכילו את הביטוי "דוד גוגל"- משמע הנ"ל זכר ,ואתה מנסה לכפות עלינו את "דודה גוגל" (אפס תוצאות בחיפוש באייל).
יש לי עוד השערה למה אתה עושה זאת אבל אם היא נכונה זה יסבך אותך עם המגיבות באייל.
מר לבשן מתבקש להודעה 93110
נתן רון • בתשובה להאייל האלמוני והארסי יום ו', 20/9/2002, 13:26
אופס, דוד גוגל ולא דודה גוגל. טעות לעולם חוזרת.
מר לבשן מתבקש להודעה 93105
ג. שמעון • בתשובה לנתן רון יום ו', 20/9/2002, 12:28
ביאליק, למשל, משתמש בצורה 'דיברה', הוא כותב כך: "הדיברה 'כבד את אביך ואת אמך' חזרה וניתנה כאן בקולות חדשים." הדוגמה מופיעה במילון אבן שושן. לי אישית עדיין לא ברור האם שתי הצורות תקניות או שיש הבדל משמעות דק ביניהן (מר לבשן, אייכה?). מכל מקום, היות שאין ספק כי המילה "דיבר" תקנית ומקובלת, הוחלפה "דיברה" ב"דיבר".
מר לבשן מתבקש להודעה 93113
נתן רון • בתשובה לג. שמעון יום ו', 20/9/2002, 13:40
חן חן, על ההסבר מאיר העיניים.
מר לבשן מתבקש להודעה 93135
אשר לבשן • בתשובה לג. שמעון יום ו', 20/9/2002, 15:04
במילה "דיברה" הב' רפויה. במקורותינו היא מופיעה בעיקר בעניין הבטחות ושבועות ("על דיברתי").
בתנ"ך מכונים עשרת הדיברות "עשרת הדברים". הביטוי "עשרת הדיברות" מקורו בתלמוד, וצורת היחיד היא "דיבר" - אחרת היו אלו "עשר הדיברות".

המשמעות היסודית של כל הצורות זהה, כמובן. קשה לי לנחש למה בחר ביאליק במילה "דיברה".

ומה עם הקונצנזוס?
כפי שהוכיח מר נתן, זו אינה הצורה הנכונה לפי כללי התעתיק מלטינית. לטעמי, אין לנו צורך לשמור עליה אם התרגלנו לאחרת. בכלל, מה רע ב"תמימות דעים"? יילחם לו האיטלקי את מלחמות הלטינית.

דעתי שונה לגבי העברית. ישנן טעויות שגם אם השתרשו מאה שנים מצווה לעקרן, ויש שנאלץ לקבלן.

אמר נתן למעלה "טעות לעולם חוזרת". הביטוי המקורי הוא "טעות - לעולם חוזר". לא נוכל לפסול את הנוסח של נתן, שאמנם משנה את משמעות הביטוי, אך אינו מפר שום כלל וחוק.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות