בתשובה לרון בן-יעקב, 26/09/02 22:46
טלוויזיה וספרים 94341
א''ר • בתשובה לרון בן-יעקב יום ו', 27/9/2002, 0:08
הרשה לי לחלוק על דעתך.

אחת ההשפעות העיקריות של כל מידע הנקלט על ידך הוא עיצוב העמדות - אותן תחושות שלא ניתן לנסח במילים אלא רק בקירוב (בעד, נגד, יפה, מכוער, טוב, רע) - בקשר למגוון רחב של נושאים הקשורים (במישרין או אסוציאטיבית) לאותו מידע. אבל כרגע הנושא הוא לא "כל מידע" אלא פיסה מגובשת של נתונים אשר נוצרה תחת הכוונה: יצירה אנושית.

גם תוכנית טלוויזיה וגם ספר הם כאלה, וצריכה של מידע דרכם תורמת, כפי שתואר לעיל, להתגבשות עמדות אצל הצורך. אלא שהשפעתם, לעומת זו של מידע מיקרי, רבה ומרוכזת בהרבה (רק מיעוט זניח מהפרטים מיקריים) והעמדות והנושאים אליהם הם מתייחסים מאד ספציפיים.

כמובן שאין שום דבר רע, מהותית, במכלול שלם של נושאים ועמדות, אלא שעלול להיות דבר רע בהם מפרספקטיבה אישית - כלומר הם עלולים לסתור את מכלול העמדות הנוכחי של הצופה או הקורא. הדבר בד"כ (כי הרי לא סביר שאתה מסונכרן עם כל אותם יוצרים) מוביל לקונפליקטים ודיסוננסים שבוודאי לא הופכים אותך לאדם מאושר יותר.

כאן טמון ההבדל העקרוני בין הטלוויזיה לספר. הטלוויזיה פועלת על תת הכרתך באופן כמעט בלתי אמצעי, באמצעות מראות, שפת גוף והבעות פנים, קולות ומוזיקה. בנוסף, דרך הטלוויזיה קל להחשף לכמות גדולה בהרבה של מידע, איתה קשה (ואולי בלתי אפשרי) להתמודד באופן מושכל. לעומתה, טקסט כתוב נאלץ לעבור תהליך של פיענוח מודע לפני שהוא הופך למידע בעל משמעות. ההשפעה שלו מוגבלת למסננים ההכרתיים שלך והוא נתון לביקורת וניתוח בזמן-אמת של הקורא. הבעיה, למעשה, לא מתעוררת, וזאת מבלי שהקורא הפסיד דבר שיכל לקבל באמצעות מדיה אחרת.
טלוויזיה וספרים 94343
עדי • בתשובה לא''ר יום ו', 27/9/2002, 0:14
למה כולכם אומרים תמיד את מה שאני רוצה להגיד באופן טוב יותר? ובמילים ארוכות? למה?
טלוויזיה וספרים 94396
מיאתה • בתשובה לא''ר יום ו', 27/9/2002, 12:54
בהחלט אין מקום להשוות בין ספרים וטלויזיה -
קראתי פעם שהטלויזה מכניסה את הצופה- ויזואלית ו-וואקלית כך שהמח של הצופה פעיל פחות מאשר בשינה
(תוכניות חינוכיות שמעוררות מחשבות כנראה לא נכללות שם)

ומה זאת אומרת? פרק של "חברים" לדוגמא שורף לך 23 דקות מהחיים ומתפקד בתור שומר מסך בלבד
טלוויזיה וספרים 94428
אסתי • בתשובה למיאתה יום ו', 27/9/2002, 17:20
הכול כתוב פה
הטלוויזיה לוכדת את תשומת הלב בגלל שאנחנו מתוכנתים לשים לב לשינויים בשדה הראיה והשמיעה. עריכת תמונה של שינויים תכופים בזווית הצילום של אותה סצנה, ושל קאטים מרובים טובה לתשומת הלב, עד גבול מסויים. תוכניות לימודים ערוכות כך שאינן עוברות את הגבול. פרסומות ווידאו קליפים עוברים בהרבה את הגבול, וזה יוצר overload במוח, שכתוצאה ממנו אנחנו עדיין לא מסוגלים להתנתק מהמסך, אך כבר לא כ"כ קולטים את המסר בתודעה, והוא משפיע יותר באופן סבלימינלי.
סוניה, תביאי קפה 103671
לעזאזל המיתון • בתשובה לאסתי יום ו', 1/11/2002, 19:50
אני בוכה ברוסית מול הטלוויזיה. אין לי כסף או אהבה, אבל סוניה בחיים עדיין. שמי ברוך גורנישט.
תודה שהקשבתם.
טלוויזיה וספרים 94445
ברקת • בתשובה למיאתה יום ו', 27/9/2002, 19:33
כבר דנו על זה פה לעייפה, בתגובות למאמר של שמעון גלבץ על בורדייה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות