בתשובה לעלמה, 27/09/02 18:40
מילת המפתח היא בחירה. 94451
[העובדה שאני לא מסכימה עם חלק מהדברים שאת אומרת, עדיין לא מחייבת שאני לא אסכים עם כל דבר שאת אומרת. את לא צריכה להיות כל כך מופתעת)

אם מישהי (או מישהו) בוחרת לעשות משהו שפחות טבעי לה, אז חבל. אבל אני מאמינה שכל אחד צריך לקבל אחריות על מהלך החיים שלו. אם אני בחרתי לעשות צעד שגוי, אני אצטרך לשאת בתוצאות. אבל אני רוצה שתהיה לי האפשרות להחליט איך אני רוצה לטעות.

אף אחד לא אמר שלבחור זה קל. אז מה? אף אחד גם לא אמר שלחיות זה קל.

_______
העלמה עפרונית, קצת דרמטית, אבל זה בגלל שכואב לה נורא הראש.
מילת המפתח היא בחירה. 94468
עלמה עפרונית יקרה,
קודם כל אני מקווה שכאב הראש שלך השתפר. (עוד דבר, אגב, שאופייני יותר לנשים).

כתבת: "אם מישהי (או מישהו) בוחרת לעשות משהו שפחות טבעי לה, אז חבל".
העניין הוא שעצם החיים בחברה משפיעים במידה רבה על ההחלטות של הפרט. לפעמים בכפייה (חוקים! למשל ראיתי דיון ארוך כאן לגבי שימוש בסמים. הסיבה שסמים אסורים על פי חוק הם שאנחנו לא סומכים על האחריות האישית של כל פרט ופרט בחברה), לפעמים באמצעות לחץ חברתי ונטייה לקונפורמיזם.
האם רוב הנשים באמת רוצות את אורח החיים המודרני שהפמניזם דוחף אליו? לדעתי לא. אבל ככל שהלחץ החברתי דוחף לכיוון של האישה המשוחררת, המשכילה, הקרייריסטית, הבחירה של כל אישה הולכת ונעשית קשה יותר. גם אם היא באמת רוצה להיות אם ורעייה, שמרנית מבחינה מינית, וכו' וכו', היא נדחפת בגלל הלחץ החברתי להיות אשת קריירה משוחררת. התנהגויות שהיו טבעיות לאישה פתאום הופכות להיות חריגות חברתית, וכדי לפתור את הבעייה לאותו מיעוט נשי שרוצה שוויון הזדמנויות, אנחנו יוצרים בעייה למיליוני נשים אחרות, שרוצות להיות פשוט נשים.
מילת המפתח היא בחירה. 94504
ראשית, לסבר את עינך, הסיבה שסמים אסורים על פי חוק היא בשל קבוצות אינטרס שהחליטו לאסור אותם ולא בגלל שלא סומכים על האחריות האישית של הפרט. אם זו היתה העילה, אזי גם אלכוהול היה מוצא מחוץ לחוק.

שנית, לא הפמיניזם דוחף את הנשים לאורח חיים מודרני אלא הצורך להתקיים. השכלה, קריירה וכל מה שאת קוראת לו "שחרור" נוצר בראש ובראשונה מהצורך להתפרנס ולכלכל את התא המשפחתי (למשל במשפחות חרדיות בהן האב לומד תורה וחובת הכלכלה מוטלת על האם). אם הפמיניזם היה באמת משיג את מטרתו, אזי כל מי שהיתה חפצה בפיתוח קריירה לצרכים אישיים היתה פטורה מטיפול בבית ובילדים. כאמור, נשים הגיעו רק לאמצע הדרך בכך שהן רשאיות לפתח קריירה ולצאת ללמוד אך במקביל, הנורמות מחייבות אותן לטפל בילדים, בבית ובבעל.
את כותבת על "התנהגויות טבעיות לאישה" ואני תוהה למה כוונתך פרט להבדלים הביולוגיים המולדים של הריון ולידה. על סמך מה את מחליטה מה "טבעי" לאישה ומדוע את חושבת שנשים שרוצות קריירה והתפתחות אישית פוגעות בשאר ה"נשים הקטנות" להישאר בבית ולעשות ספונג'ה?
מילת המפתח היא בחירה. 94627
אני חושבת שבהודעה הזו בדיוק עלית על נקודות המחלוקת העיקריות ביננו, וגם נקודות ההסכמה העיקריות.

נראה ששתינו מסכימות שהיום הנשים נפגעות מהמצב שבו מצפים מהן גם למלא את התפקידים המסורתיים שלהן וגם לפתח קריירה דומה לזו של הגברים.
מצד שני, אני חושבת שהריון ולידה הם הבדל מהותי בין גברים ונשים. גברים יכולים להיות הורים מבלי לשלם מחיר גופני גבוה, נשים לא יכולות. זה הבדל מהותי.
ועוד אני חושבת שטיפול בילדים לפחות בשלבים הראשונים שלאחר הלידה הוא באמת טבעי יותר לאישה, גם בגלל השינויים הביולוגיים ההורמונליים שמכינים אותה לתפקיד, וגם בגלל ההנקה. וקשה מאוד לעשות את ההפרדה המלאכותית ולומר, מכאן ואילך אבא יחליף את אמא. הקשר הייחודי כבר נוצר עם האם, היא נדרשת במערכת, ולדעתי עם כל תהליכי השחרור היא תמשיך למלא תפקיד שונה מאשר הגבר.

מעבר להורות, אני חושבת שיש התנהגויות טבעיות יותר לנשים ולגברים שאינן נובעות רק מפערים חברתיים אלא גם מפערים מולדים בין גבר ואישה. אני מניחה ששתינו נתקשה ''להוכיח'' אם ההבדלים הם יותר תרבותיים או יותר מולדים, אבל היי כנה עם עצמך להודות שלפחות חלק מההבדל הוא מולד.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים