 |
האח הידד, שוב גילינו מערכת ציבורית שאינה מתנהלת לה ביעילות משומנת, והנה נשיר ביחד (הצטרפו אלי): ה-פ-ר-ט-ה!
בשביל מה, בעצם, זה טוב? אנסה להשוות זאת לאלטרנטיבה, שהיא להמשיך במאבק עיקש ומיוזע לייעול בתוך המסגרת הקיימת. המאבק הקיים מתנהל מול אותם אנשי הקבע המיותרים, מעלי הפימה והכסל. דא עקא, הם ילחמו עוד יותר נגד נסיון הפרטה (וילחמו כולם למען אחד, אחד למען כולם). אבל נכון, מאבק אחד קשוח ונשבור אותם, זבנג וגמרנו, וארבעים שנה תשקוט הארץ עת אנו מחככים ידינו בהנאה למראה חברת השמירה היעילה והחסכונית.
כמובן שאנשי עסקים הם טובים מאוד בלסובב פוליטיקאים על האצבע הקטנה, ועל חשבוננו. קודם יזכו במכרז, ואז יתחילו לגלות שבעצם להם זה עולה יותר, בערך כמו שקרה בכביש חוצה ישראל. קצת כסף אולי יחסך. נגיד, שבעים אלף שקל (כפול X) במקום מאה אלף. המאה אלף הללו התחלקו בין, נגיד, עשרה אנשי קבע לא-יוצלחים, עבדים כי ימלוכו בני עיירות פיתוח שהסתדרו די נוח בחיים. השבעים אלף ילכו כולם לבנו של איש עסקים עשיר תושב הרצליה פיתוח, שעושה (הבן) את צעדיו הראשונים באימפריה של אבא. כמה גרושים הוא יזרוק גם לפועלי הבטחון בשכר מינימום (או שמא יהיו אלו פועלים מסין? למה לזרוק שכר מינימום טוב).
וננוד לו בראותנו בראותנו אותו לחוץ ופעלתן בטלפונים וישיבות יומם וליל, במקום אותם בטלנים. כי הרי, כידוע, משכורתו האגדית מגיעה לו בגלל הסיכון שהוא נוטל. שהרי השקעתו עלולה להיכשל, ואז, מסתמא, ימצא עצמו בבית התמחוי, בין כל המוני אנשי העסקים שהשקעתם נכשלה והם הגיעו לפת לחם.
לסיכום, לא. אני חושב שאני מכיר את הזן של איש המפקדה המיותר, ואני לא מסמפט אותו במיוחד. אבל עוד פחות אני מסמפט את בעל ההון, שנושא את כפית הכסף במירוץ שליחים מפה לפה, מדור לדור. אני מעדיף לבזבז את כספי המיסים על הראשונים, ולא להעביר אותו לאחרון. יש מקרים שיתרונות ההפרטה עולים על החסרונות, בעיקר אם אפשר לראות תחרות אמיתית בסוף הדרך. שירות שבהכרח ישאר צמוד לסינר הפוליטיקאים (ואבטחת גבולות היא דוגמה מובהקת), עדיף כבר להשאיר ציבורי לגמרי. רק לאחרונה ניצלנו בעור שינינו מיוזמה כזו להפרטת בתי הסוהר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש