בתשובה לעלמה, 29/09/02 4:43
למה שיוויון במספרים? 94631
הוכחת את הנקודה שלי אחת לאחת.
לא צריך להיות שום קשור בין אונס לבין הלבוש שקדם לו. ולא, אם אישה מתלבשת באופן פרובוטיבי אין פירוש הדבר שאסור שיזילו עליה ריר (כי היא כן חשבה על תגובות הסביבה כשהתלבשה כך) אלא פירוש הדבר הוא שאין שום לגיטימציה לכל זכר שהוא להגיע אליה ולדחוף את איברו לתוכה בניגוד לרצונה. בנימת אלא לראותה בלבד. נחמד מצידך שאינך מצדיקה מעשי אונס ואני בטוחה שנשים רבות יודו לך על כך, למרות האמביוולנטיות שאת מגלה בעניין כשאת מאפשרת לנשים להיות סמרטוט הרצפה ופטיש השניצלים של בעליהן מתוך רצון קדום.
עד עכשיו ניסו גברים להתמודד עם החלטות חברתיות שונות. ראית לאן הגענו? האלימות בתוך המשפחה מרקיעה שחקים ובפועל, חברות הכנסת שבאמת השפיעו בעניין היו יעל דיין, תמר גוז'נסקי ונעמי חזן שהביאו לכדי שיפור בהתייחסות החוקית, סייעו מבחינה ממשלתית בהקמת מעונות לנשים מוכות (או שאת מעדיפה שלום בית?) והעלו את נושא האונס למודעות הציבורית. אפשר לספור על יד אחת את מספר חברי הכנסת הגברים שהגיעו להישגים כאלה בתחומים השמורים לנשים (שהביאו את זה על עצמן כמובן). ובנוגע להשוואות שלך - חשבי בעצמך מהי תפקידה של ש"ס ושל ישראל ביתנו.
בנוגע לזכויות העיוורים וזכויות הנכים בכלל, אם תקראי באתר את מאמרו של גידי אהרונוביץ תביני שאם הוא לא ידאג לעצמו, אף אחד לא יעשה זאת בשבילו ולראיה בנוסף לכך שביתת הנכים שלא בדיוק הזיזה הרים בסדר היום הציבורי. כל זה בגלל שלנכים אין לובי בכנסת, אם היה, סביר להניח שהדברים היו נראים אחרת.
ההכללה שעשית בדבר הבדלים אינטלקטואליים היא ש:"קיימים הבדלים בין גברים ונשים" באמת צריך להסביר או שמא את דמות פיקטיבית שמקורה הוא בגבר שאכן לעולם לא ירצה או יוכל להבין?
בנוגע לבחירה במקוצוע ההוראה, חוסר הלגיטימיות היא לאבכך שנשים יבחרו להיות מורות אלא משום שזה כמעט המקצוע היחיד בו מתאפשר לנשים לקבל תנאים הולמים מבחינה חברתית.
אחת המעלות הנשיות היא היכולת להרות וללדת. כל נבחר ציבור הגיח לעולם מרחמה של אישה ועדיין, קיים זלזול עמוק בחברה (ולצערי גם בקרב נשים) כלפי יכולותיהן של נשים להתקדם ולהצליח למרות המגבלות החברתיות שאומרות כי הן אלה שצריכות לטפל בבית ובילדים. החברה מלכתחילה לא מעריכה את יכולותיהן למרות שנשים רבות שפיתחו קריירה מתמרנות בין העבודה למשפחה. העובדה שלא נתקלת בגברים שבוחרים להיות בבית נעוצה באחת מהסיבות:
- משכורתם גבוהה יותר מזו של רעייתם (אלמנט שכיח בחברה).
- הם לא רוצים או לא מסוגלים לבלות זמן עם התינוק (באותה מידה ישנם גברים שכן נשארים בבית במקרים מצערים של דיכאון אחרי לידה למשל).
- הם לא יודעים שהם זכאים לכך מבחינת החוק.
- נשותיהם לא מוותרות על זכותן לחופשת לידה.

אני תוהה מי החומל עליהם? את? הם נראים פחות מסוקסים בעינייך? את מוזמנת להסתכל קצתבפרסומות ערוץ 2 שם כל גבר עירום נושא תינוק בזרועותיו ולהשיב עטרה ליושנה.
למה שיוויון במספרים? 94686
אני מתקשה מאוד להבין (בגלל שאני אישה?) את הקשר בין סמרטוט הרצפה, פטיש השניצל, והיתר או איסור לאונס. מצטערת.
עם זאת, אני תמהה מה מנסה אישה המתלבשת בצורה פרובוקטיבית להשיג. מצד אחד, היא מצפה להשיג תשומת לב מסויימת, אפילו מסוג מסויים (אחרת, למה להתלבש כך?), מצד שני היא מוחה על תגובות כמו הערות בעלות מרכיב סקסיסטי. יש משיכה פיזית בין המינים. מטופש יהיה להכחיש את המשיכה הזו. אם אנחנו מתירים להשתמש במשיכה הזו כדי להשיג מטרות מסויימות, לא הוגן יהיה לצפות שלשימוש הזה לא יהיו השלכות. שוב - לא אונס !!! אבל לבוש שמדגיש את המיניות יוצר אווירה מינית.

קראתי את המאמר של גידי אהרונוביץ' בהתאם להמלצתך (מאמר מרתק). גידי אומר שם בפירוש שהוא לא רוצה שישימו אותו עם עוורים ויגידו - שלום, אתם עוורים, נא לשוחח. עיוורון לא נתפס בעיניו כגורם מאחד מספק. הוא מעדיף להתקשר עם אנשים אחרים על פי תחומי עניין. אני מניחה (אפשר לשאול אותו) שהוא גם מעדיף להצביע בכנסת לא לעוורים אחרים, אלא לאנשים בעלי דעות פוליטיות דומות. לא לכל דבר יש מקום בכנסת.
לדעתי, הקמה של "מפלגת נשים" היא דווקא בדיוק נגד הכיוון שהנשים הפמניסטיות צריכות לדחוף אליו. האם לדעתך להיות אישה כרוך בתפיסה פוליטית מסויימת? כי אני חושבת דווקא שלא.

אני לא "דמות פיקטיבית שמקורה בגבר". קצת נמאס לי להתמודד עם הטענה הזו. ועדיין לא הבנתי מה רע בטענה שקיימים הבדלים אינטלקטואליים בין נשים לגברים. לדעתך לא קיימים?
לא החברה קבעה שנשים צריכות מקצועות מתאימים לנשים. הטבע קבע את זה, בהחלטה השרירותית שנשים יילדו ילדים וגברים לא (כאחד ההבדלים הברורים יותר בין נשים לגברים).
כתבת לגבי הוראה ש"זה כמעט המקצוע היחיד בו מתאפשר לנשים לקבל תנאים הולמים מבחינה חברתית". יכול להיות שיש לזה סיבה אובייקטיבית? שבאמת יש מקצועות שדורשים פעילות אינטנסיבית יותר ממה שאישה ממוצעת רוצה או יכולה להשקיע, אם היא בוחרת להיות גם אם?
לדעתי, הנטייה לטפל בצאצאים בשנות הינקות היא נטייה טבעית ולא חברתית, או לפחות שילוב של השניים. נשים רבות (יותר מגברים) רוצות לטפל בילדים ובבית. הלחץ החברתי הוא להוציא אותם לעבודה, למגרש משחקים גברי, והפיצוי שהן מקבלות (שוב, בממוצע) הופך את הנזק ללא משתלם.
למה שיוויון במספרים? 94693
לא נראה לי שדובר על מפלגת נשים (פנינה רוזנבלום לשלטון!), אלא דווקא על הנשים המכהנות במפלגות הרגילות. גם אם נתעלם מש"ס, למה יש מפלגות שיש להן בקושי אישה אחת פר עשיריה? למה העובדה שמרצ ושינוי הציגו שלוש נשים בעשיריה הראשונה של כל אחת מהן צריכה להחשב הישג ששתי המפלגות טרחו להבליט? למה זה לא הסטנדרט? למה חמש נשים זה לא הסטנדרט? למה לא קרה, ככה, במקרה, שבמפלגה תהיינה 7 נשים בעשיריה הראשונה? שאלות. קורה.
למה שיוויון במספרים? 94697
אולי כי נשים לא רוצות? לא מעניין אותן? הן סומכות על הגברים שייצגו אותן (אם לא עכשיו, אז בסופו של דבר)? הן לא רוצות לקבל קול צרוד וקמטים כמו יעל דיין? הן רוצות להיות מורות, ולטפל בילדים שלהן, ולקרוא עיתוני נשים קלילים, וללכת למשביר לצרכן למכירת סוף עונה, ושיעזבו אותן במנוחה מפוליטיקה?
למה שיוויון במספרים? 94702
ליעל דיין היה קול צרוד עוד לפני שהיא נבחרה לכנסת. והקמטים? זה גנטי.

ותגידי, שוב אני שואלת, יש לך מאסטר ואת מדברת בשם כל הנשים ש"רוצות לקרוא עיתוני נשים קלילים"? כי גם אני רוצה לקרוא כאלה, אבל אם המחיר של זה הוא שאסור יהיה לי לקרוא ספרי עיון, מופיעה פתאום איזו דילמה.
למה שיוויון במספרים? 94703
את מסרבת להבין (או שאת משחקת משחק קטן ולא ברור שכזה) שזה שאישה הולכת להיות מורה, לא עושה לה את החיים קלים יותר. היא צריכה להתמודד כל יום עם 40 זאטוטים שהטרנד החדש שהם לומדים בבית הוא שהם יותר חכמים ממנה ולכן מרשים לעצמם לעשות ככל העולה על רוחם בכיתה (כולל לקלל ולעשות בלגן) מתוך ההנחה שאבא שלהם הסביר להם ש"היא לא יכולה לעשות לכם כלום". הן מקבלות קול צרוד ויבלות על מיתרי הקול בגלל כל השעות הארוכות שהן מדברות בקול רם (גם בלי לצעוק, עדיין, צריך שכל הכיתה תשמע), הן נתונות מצד אחד למצב הרוח של המנהלת ומצד שני ללחצי ההורים שהילדים שלהם הם הכי בעולם, מרוויחות שכר זעום למשרה מלאה ושוחקת, זוכות למבטי חמלה וחוסר הערכה מצד הסביבה כי הן בסה"כ מורות ובסיום כל יום עבודה הן מגיעות הביתה כדי לטפל בילדים הפרטיים שלהן הואיל והבעל שלהן בפגישות עסקים כל היום (שזה כמובן לגיטימי רק שלא יבוא בטענות אחר כך שאין לה כוח). אחרי כל זה את חושבת שיש להן זמן לעיתוני נשים? או חשק למדוד בגדים במשביר לצרכן כשהילדים מורחים גלידה על הקולקציה החדשה?בסה"כ לכל אחת אחרת בכל תפקיד אחר, יש הרבה יותר הזדמנויות להגשים את אותה נשיות מתפרצת שאת מכוונת אליה. הן גם מרוויחות יותר באופן יחסי לשחיקה שהן חווות.

ההודעות שלך בהן את מתארת נשים ככנועות, צייתניות ודביליות מחד גיסא וכשרמוטות מאידך גיסא (שילבשו גולף וחצאית עד הקרסוליים ואז נראה אם הן בכל זאת לא תזכינה למבטים ולהערות סקסיסטיות) וההודעות שלך שבהן את מתעקשת שנשים הן פחות אינטיליגנטיות ופחות שאפתניות תוך כדי ש"הקטנה" נמצאת לך על הברכיים, משכנעות אותי יותר ויותר שאת מתחזה למישהי שאינך בעיקר בגלל העובדה ש"אם ורעיית השנה" כפי שאת מציירת את עצמך לא תשב מול מחשב כשיש לה תינוקת בת פחות משלושה חודשים על הברכיים.
למה שיוויון במספרים? 94704
אולי היא Bot איסלאמי?
למה שיוויון במספרים? 94717
אני לא טענתי שהוראה היא מקצוע קל. הוא לא. אבל הוא כן מאפשר לנשים להיות אימהות במשרה כמעט מלאה, ואני מניחה שזה מקור המשיכה שלו.
אחרת, אגב, למה נשים רבות כל כך בוחרות בהוראה?

אני לא מתארת נשים דביליות (ולדעתי גם לא כנועות וצייתניות), אלא נשים שלא מנסות להיות גברים אלא מוכנות לוותר על קריירה מסעירה תמורת מילוי של תפקידים אחרים שהאישה יכולה למצוא בהם לא פחות סיפוק. אני טוענת שנשים רבות היו רוצות להתמקד בתפקידים האלה והחברה המודרנית לא נותנת להן את ההזדמנות בגלל לחצים חברתיים. ולכן בסופו של דבר הנשים יוצאות נפסדות.
גם לא טענתי שנשים הן פחות אינטיליגנטיות. טענתי שיש להן כישורים אינטלקטואלים שונים.
ולגבי נשים שרמוטות, רק ציינתי את המשחק הדואלי שהן משחקות.

לא הבנתי מה הבעיה עם הקטנה על הברכיים? חוץ מזה שעכשיו היא נרדמה, ובקרוב אני מתכוונת לנצל את זה לשנת צהריים.

ועוד הערה אחת, הבחירה שלי במישור האישי היא לא פשוטה. בגלל שלמזלי, או לרוע מזלי, היכולות האינטלקטואליות שלי הן גבריות יחסית (כמו גם תחום העיסוק). הטענות שלי מדברות על הממוצע הנשי, ולא על אישה מסויימת זו או אחרת.
למה שיוויון במספרים? 94719
"הממוצע הנשי". אהא - את, כמובן, רחוקה מהממוצע הזה ולכן הלכת אחרי גורלך והשגת לך תואר שני. שאר אחיותיך הנקבות יסתפקו בתעודת בגרות, כי ככה הן נולדו.

התנשאות או שנאה עצמית? אולי גם וגם.
למה שיוויון במספרים? 94801
די, די, למה הסארקזם הזה? למה השנאה הזו?
האם אין ממוצע נשי? האם אין ממוצע גברי? האם כל גבר יכול לעשות דוקטורט? האם כל אישה יכולה? האם אין תחומי עניין יותר נשיים ויותר גבריים? האם אין שאיפות אופייניות יותר לגברים ואופייניות יותר לנשים?
אני לא מתנשאת מעל הנשים האחרות. אני מודעת ליתרונות מסויימים שניחנתי בהם (אולי נכון לומר יותר, תכונות קצה מסויימות).
אין ברצוני להפריע.. 94802
אך עתה, כאשר הדיון הזה מתנוון לחילופי-האשמות גרידא, חושבני כי הגיע הזמן להרהר בתחילתו של הדיון. מיהם הצדדים? מהן דיעותיהם? מהו ציר המחלוקת?

חוששני כי לאחר מעקב רציני-למחיצה אחר שיח זה, לא ממש מצאתי תשובה לכל אלו.
האם כל דג יכול לרכב על אופניים? 95133
אחותי למין, אכן יש ממוצע נשי ויש ממוצע גברי. יש תכונות ביולוגיות ויש כנראה גם כמה תכונות אישיות שרווחות יותר (או שמיקומן על הסקאלה קיצוני יותר) אצל אחד המינים. את כל אלה אני מקבלת ‏1. אבל שכחת להתייחס לדבר אחד, דווקא לא מבוטל:

המהפכה הפמיניסטית לא עברה רק על הנשים. היא מהפכה של המינים. במקביל לתהליך שבו התפתחה ה"גבריות של הנשים", הולך ומתפתח גם, אם כי בממדים קטנים יותר ובקצב איטי יותר, תהליך מקביל - ה"נשיות של הגברים". האם כבודה (בבית פנימה, מן הסתם) לא סבורה שגם לגברים זה היה כדאי במידה מסוימת? בכל זאת, הגברים הרוויחו משהו מן הלגיטימציה שהם מקבלים היום לחלוק את רגשותיהם, לתקשר בצורה קלה יותר. לגרום לעצמם מעט פחות התקפי לב. זה לא שינוי דרסטי, אבל בהחלט שינוי.

את מדברת על קוטביות בין המינים, ושואפת לשמר את הקוטביות הזו. ואני אומרת, שביחסים האישיים שלך עם בעלך תוכלי לשמור לך כמה קוטביות שאת רוצה. תני לו לשחק את הבבון, ואת תהיי בובת הברבי, אם זה מה שנותן לכם קיק. אבל בתחום הציבורי, השליטה הזו על מיקומו של כל פרט בתוך המבנה הג'נדרי, הוא הרסני למדי.

אגב, נורא נעים ונוח לטעון ש"יש שאיפות אופייניות לגברים" וכו'. נורא נחמד גם לעצור בדיוק שם. את רק לא מוליכה אותנו עוד צעד, לשביל שאליו הראייה הזו מוליכה - למשל, שמכיוון שגברים משופעים בטסטוטסרון, יש להם לגיטימציה לבגוד בנשותיהם. לא? למה לא? פרטי ונמקי.

1 אם כי הטענה על הדוקטורט לא ברורה בכלל. לא משנה.

2 לא אכנס פה לדיון בנושא "הגבר החדש" - זה כנראה עניין של טעם. אני מתכוונת לנטייה כוללת של הממוצע הגברי.
היהפוך נמר עורו וכושי חברבורותיו 95438
הסכמתי לפסקה הראשונה (פרט להערת השוליים. לא משנה.)
הסכמתי לפסקה השניה, היא אפילו ריגשה אותי, אבל אולי זה ההורמונים, קשה אחרי לידה, אפילו סרטים מצויירים יכולים לגרום לי לבכות.
לגבי שימור המבנה הג'נדרי, אני רק חושבת שזו תמימות לחשוב שאפשר לבטל אותו, וטעות לחשוב שצריך. אפשר אולי לרכך אותו קצת.
יש לי בעיה מסויימת למלא את המשימה שהטלת עלי בפסקה האחרונה, משום שאני חושבת שבאמת לגברים יש יותר לגיטימציה לבגוד מאשר לנשים. זה טבעם. זה לא גורם נזק לנשים שלהם (שלא זמינות תמיד למין, בניגוד לגברים, עוד הבדל ביולוגי חשוב).
היהפוך נמר עורו וכושי חברבורותיו 95525
זה גורם נזק רגשי לנשים הנבגדות.

אלא אם את ממליצה לגברים לא לספר על כך שבגדו, ואז הנשים לא יסבלו.

אבל אז, איך כל הגברים החדשים שמגיעים לבגרות יידעו שמותר להם לבגוד?

הם לא יידעו. אלא אם כן נקים אחווה כזו שבה חברים רק גברים והם כבר יעדכנו אחד את השני.

או אולי כבר קיים דבר כזה.

תגידו, מי יודע על מה מדברים ב"בונים החופשיים"?
Beavers, most likely. 95541
LOL 95557
היהפוך נמר עורו וכושי חברבורותיו 95542
כפי שרבנו ומורנו טרי פראצ'ט סיפר, מועדוני גברים כגון "הבונים החופשיים" נועדו בעיקר עבור גברים החיים בעולם ויקטוריאני מה, בהם רדו אומנותיהם, אמותיהם, מורותיהם ונשותיהם ללא הפסק לאורך חייהם, ולכן חשים צורך בסביבה נטולת נשים, ולכן, נטולת סיכונים.

______
כליל נאורי, בעוד פרץ של פיסכולוגיה ב-tuppence. אה, כן, וגם מעתיק מהעלמה עפרונית, אבל אמא, כולם עושים את זה!
היהפוך נמר עורו וכושי חברבורותיו 95548
קישון כתב על איך הוא פוגש ברחוב חבר שנמצא בדרך לפגישת הבונים החופשיים, ואיך בשיחה מתברר לאט-לאט שכל העניין הוא, שזה רק לגברים.
והוא מסיים ''אני לא יודע מה הם בונים, אבל הם בחלט נראים חופשיים''. (ציטוט מהזכרון, ועל בערך).
היהפוך נמר עורו וכושי חברבורותיו 95549
אז _ככה_ קראו לזה אז. "חופשיים," מה?
היהפוך נמר עורו וכושי חברבורותיו 95553
אז?
(בתקופה הויקטוריאנית, כשקישון חי?...)
היהפוך נמר עורו וכושי חברבורותיו 95558
לא משנה. זו בדיחה רצה שמצחיקה רק אותי.
מישהו אומר משהו תמים, כמו "אני הולך לקנות חתול עם חברה שלי," ואני מגיב ב-"אהא! אז ככה הצעירים קוראים לזה היום."
למה שיוויון במספרים? 94723
אבל הוראה לא תמיד הייתה מקצוע נשי. בהתחלה רוב המורים היו מורים, לא מורות. עם הזמן נכנסו גם נשים לתפקיד, השכר ירד, נכנסו עוד נשים לתפקיד, וכך (מכיוון שהחברה רואה בתפקידים נשיים נחותים יותר) המקצוע איבד מיוקרתו והפך למה שהוא היום - ג'וב שאף גבר לא יעז בכלל ללכת לעבוד בו.
למה שיוויון במספרים? 94700
יש הרבה נשים שמרגישות טוב עם גופן - גם אם רק באותו רגע או באותו יום - שלמות, מיניות וכל הג'אז הזה. אבל הן לא תמיד יבחרו בלבוש שמכונה "פרובוקטיבי" (מדובר בלבוש מיני). בגלל המבטים, בגלל האווירה שזה יוצר. זה כבר תלוי בביטחון עצמי ובמה שהאשה משדרת, עד כמה זה טבעי לה. ובסביבה לא-סובלנית במיוחד, גם אם זה יהיה מאוד טבעי לה, לא יקבלו את זה ויפעילו סנקציות נגדה.

צורת הלבוש הזו היא תלוית הקשר - היא לגיטימית בהקשרים מסוימים, ופרובוקטיבית בהקשרים אחרים. להתלבש כך במועדון ריקודים אופנתי זה די מקובל. להתלבש כך באמצע כפר קטן זה די פרובוקטיבי. יש נשים שמתלבשות כך גם כשזה פרובוקטיבי ללא ספק, וזה מכמה סיבות:
א. נערות צעירות, שעדיין לא תופסות עד כמה חזק הרושם שהן עושות על גברים, או שרק מתחילות להבין זאת, ומנסות לבדוק את גבולות הכוח וההשפעה שלהן על גברים.
ב. נשים מבוגרות יותר, שערכן בעיני עצמן נמוך למדי, והן מנסות לחזק אותו, ולשדר בכל מחיר - אני נחשקת!

המנגנון עובד כך - אשה המתלבשת בצורה "פרובוקטיבית" עושה זאת כדי להשיג אחת משתי המטרות:
1. העלאת האטרקטיביות שלה בעיני המסתכלים.
2. כתוצאה מכך, העלאת הערך העצמי שלה, בעיני עצמה.

כי כך נשים גדלות: תהיי יפה ותשתקי. תחייכי (כמו שקרא אלי מישהו על אופניים, ברחוב השבוע - תחייכי, נשמה). תהיי נחמדה. רוב הזמן נשים באמת משתדלות להיות נחמדות. לפעמים לא יוצא להן טוב. כדי לשדר שבכל זאת פניהן לשלום, יש נשים שלובשות מחשוף עמוק או חצאית קצרה מאוד - כדי לומר, הנה, גם אם שכחתי לחייך לרגע, דע לך שאני בכל זאת זמינה במובן מסוים. רוצה שיאהבו אותי, שיחשקו בי, שיראו לי שאני רצויה. אפילו אם זה רק ברמה הפיזית, גם זה משהו.

ומה שאני רוצה לומר בכל זה הוא, שנשים נופלות למילכוד 22. מצד אחד, הן אמורות להיות אובייקט מיני ורגשי (תחייכי) זמין לגברים. מצד שני, כשהן מציגות את עצמן לראווה כאובייקט כזה, הגברים מאבדים שליטה ומגיבים באלימות.

אז אולי באמת יש לך, עלמה, איזו שמלה בארון, שתהיה צמודה אבל לא חושפנית מדי. כי את, שכבר התחתנת, באמת לא צריכה לעשות כבר רושם על אף גבר. אבל אני, כרווקה, עדיין צריכה להראות את ערכי המיני בשוק הפנויות, להראות שיש לי אגן מתאים להריונות וחזה מתאים להנקה, וגם גזרה שתצודד את בעלי הפוטנציאלי לעתיד ותשמח את לבו בשנים לבוא. ואם אצא לרחוב בטי-שירט מהוהה או בלבוש שמרני מדי, אף אחד לא ירצה להתחתן איתי ‏1.

1 נכתב בסרקאזם, להירגע.
94722
אבל ההחלטה "מה ללבוש היום" לא נעה רק על הסקאלה של "פרובקטיבי-צנוע".
אני לא אלך עם ג'ינס בן 14, משופשף ובעל היסטוריה כמעט יותר ארוכב משלי לבית הספר כשאני צריכה לעמוד מול 30 ילדים. את אותו הג'ינס לא הייתה לי שום בעיה ללבוש בתור תלמידה.
ברור שמדובר בתגובת הסביבה. אחרת הייתי קונה 7 זוגות מכנסיים שחורות , 7 טישרטים שיתאימו להן, וסלאמת.
אבל מבחינתי- אני רוצה להרגיש טוב עם עצמי. וכן, זה אומר גם להתלבש בהתאם. אין מה לעשות, אולי זה פוגם לי בפמינזם, אבל אני נהנית להראות טוב, ומרגישה סבאבה לגמרי עם הג'ינס‏1 הצמוד, שסוחט מחמאות בצירוף הגופיה השחורה שאני סוחבת לאחותי הקטנה דרך קבע.
אז מה?
אני יודעת טוב מאד מה אני שווה. אני יודעת טוב מאד שאני אהיה שווה לא פחות גם בטרנינג, ולא אהיה שווה יותר עם ביקיני.

ולגבי החיוכים, ברקת, באמת לא הבנתי מה הבעיה. אם הייתי מתסובבת עם פרצוף עצוב, לא הייתי רואה שום פגם בזה שמישהו היה מבקש ממני לחייך. וגם לי זה קורה לא פעם שאני מבקשת ממישהו חיוך. חיכוים זה טוב. חיוכים זה בריא. חיוכים זה חלק מאבות המזון החשובים ביותר להתפתחות שלנו!‏2

הנקודה שלי, (ואני מתחילה לתהות שוב אם הייתה לי כזו אי פעם) היא שאם כבר הגענו (כנשים)למצב שיש לנו בחירה, לא כדאי שנוותר עליה גם בתחומים שבהם כאילו ברור מאליו שהם שלנו.

1אוהבת ג'ינסים, מה לעשות. אף אחד לא מושלם.
2ושמש.
בגדים, בגדים.. 94728
אני פשוט נותן לאמי לקנות בשבילי. חוסך הרבה צרות.
כמובן שיש כמה וכמה פרמטרים 94729
שמשפיעים על ההחלטה "מה ללבוש". אני התמקדתי רק באחד מהם. מעבר לזה, אותו לבוש יכול להיראות אחרת לגמרי על אנשים שונים - זה תלוי בגיל, בהופעה הכללית, במשקל, באורך השיער... אבל באמת שאין מה להיכנס לזה. איפה קראת בהודעה שלי שצריך להתלבש שמרני, או שלא כדאי להרגיש טוב עם הגוף, או שמחמאות הן לא דבר רצוי?

לגבי החיוכים ‏1, חיוך משדר אופטימיות ושמחת חיים. אבל בנסיבות מסוימות, הוא משדר זמינות, הוא מזמין. בהקשר שבו קרה האירועון שהזכרתי, חציתי כביש ומולי צף מבטו של רוכב האופניים, גבר כבן חמישים. ההערה שלו באה, כך הרגשתי לפחות, מכיוון שלא הגבתי למבט הזה.

ועפרונית יקירתי, איך לומר זאת בעדינות - אני לא חושבת שיצרתי כאן רושם של מישהי שתשומת לב גברית היא לצנינים בעיניה. אבל כשלא רואים אותך כאדם, מתחילות הבעיות. ואיפשהו במקום קטן שכזה, את מרגישה מתי לא רואים אותך כאדם. קחי את המילה שלי - האיש על האופניים לא ראה אותי כאדם באותו רגע, ולא היה איכפת לו אם מצב רוחי באותו רגע הצדיק חיוך או לא. הוא רצה פלירט, וכשזה לא קרה, הוא הטיף לי מוסר - בצורה מיידית ופרימיטיבית - על שלא שיתפתי איתו פעולה.

1 חיוכים זה בריא בכל מינון. עם החשיפה לשמש, לעומת זאת, כדאי להיזהר.
אז תשכחי מזה- אנחנו מסכימות. 94734
(והחלק הראשון של ההודעה שלי לא בא בניגוד להודעה שלך. הוא הוסיף עליה.)

_____
העלמה עפרונית, עם תחושה שכדאי שההודעות שלה יתחילו להיות רלוונטיות יותר.
אז תשכחי מזה- אנחנו מסכימות. 94736
אה :-) או.קיי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים