בתשובה לAdi Stav, 29/09/02 17:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההטעייה (העולה כדי גניבת עין או תרמית) היא לגרום לזולת לחשוב שדבר הוא X בעוד שלמעשה הוא Y. הערך הכלכלי נובע מכך שהחשבתו של דבר ל-X גורמת לכך שמייחסים לו ערך נוסף, מעבר לתכונות "האנונימיות" שלו. ערך מוסף זה הוא שווי ה"נכס" הקרוי מוניטין. גניבת העין משתלמת כי הגונב זוכה בפירות אותו נכס; כאשר הנכס הוא תוצאת עמלו וממונו של בעליו, כך שגוזל המוניטין גונב למעשה את העמל והממון האלה. הערך הכלכלי הזה, הוא דומה לכל קניין רוחני אחר, כגון מוסיקה. בה בעת, מעבר להתעשרותו של הגונב על חשבונו של בעל המוניטין, מתרחש גם ניצול של טעות הצרכן. לו ידע הצרכן כי הוא אינו קונה את המוצר המקורי, היה נותן ביטוי לכך בהעדפה אם לקנות ובאיזה מחיר. אמור מעתה: בסיטואציה של גניבת עין, נוסף על גניבת הקניין הרוחני, יש גם אלמנט של עשיית רווח לא-כשר באמצעות גרימת טעותו של הצרכן. והזכות שמופרת כאן היא זכותו של הצרכן, ולא של עלית. זה האלמנט שניסיתי להפריד, כניסוי מחשבתי. הרי "במציאות" יש בגניבת מוניטין את שני הרכיבים; אבל ההכרה בכך שזכותה של עלית היא שמופרת, ולא רק זכותו של הצרכן, היא ההכרה בזכותה של עלית למונופול על המוניטין של קפה עלית. זה המונופול שאנחנו לא מוכנים להניח לאומנים ולחברות תוכנה ליהנות ממנו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תרגיל מחשבתי אקדמי כמובן, אבל אני חושב שגם לא קביל. קודם כל, "מתעשר על חשבונו" הוא טיעון בעייתי למדי, ואינו, כשהוא עומד בפני עצמו, צידוק לחוק אלא במערכת ערכים פיאודלית. האם מקדונלד'ס מתעשרת על חשבון בורגר-ראנץ' בעוד שבורגר ראנץ' היא זו שבעצם פתחה את השוק הישראלי למזון מהיר של המבורגרים? יכול להיות. האם יש מקום להעניק לבורגר ראנץ' חסינות מסויימת בשוק שלה? אולי, לא יודע, יכול להיות שיש טעמים מעשיים לכך. אבל *לא* מהצידוק של "מתעשר על חשבונו". ואם בורגר ראנץ' היו טוענים אחרת2 הייתי קורא להם בכיינים. דבר שני, "מונופול על מוניטין" קצת חוזר על עצמו, אם תחשוב על זה: מוניטין אינו מוניטין אם הוא אינו של בעל המוניטין, ממש כפי שאינני עדי סתיו, ת.ז. 035781509, אם אין לי מונופול על היותי עדי סתיו, וגופי אינו שלי אם אין לי מונופול על הזהות שלי עם קיומי הפיסי. מוניטין אינו יכול להתייחס *אלא* לזהות המחזיק בו משום שמשמעותו *היא* זהות, בהקשר החברתי. כאשר אני מדבר על מונופול בהקשר של עלית אני מתכוון למונופול על הסימן הרשום עלית, שאינו אלא כלי תקשורתי המשמש את עלית בתקשורת עם צרכניה על-מנת לתקשר את הזהות (=מוניטין) שלה. מוניטין יש לה *בכל מקרה*, ואילו איכות המוניטין היא עניין פרטי של עלית. מטרת הסימן הרשום אינה להגן על המוניטין הטוב של עלית כלל וכלל: אם זה היה המצב, היה ערך לאיסור על כתיבת תגובות בנוסח "קפה עלית אינו טעים" באייל1, ולעומת זאת, לא היה ערך לפסוק פיצויים לטובת עלית בתביעתה נגד הזייפנים אם יוכח שאיכות הקפה שלהם טובה יותר מזו של הדבר המקורי ולכן המוניטין שלה השתפר. לא: מטרת הסימן הרשום היא למנוע הטעייה בזהות ותו לא. ומכיוון שעלית היא צד בעניין (אחרי הכל, מדובר בתקשורת *שלה* עם צרכניה), נוח יותר לתת לה לתבוע מאשר לצרכנים. אין כאן הכרה בזכויות של עלית מעבר לזכות שלה שלא ישבשו באופן אקטיבי את התקשורת שלה, בניגוד למקרה הנפוץ במוסיקה או תוכנה. 1 גם תביעת דיבה אינה קבילה אם אין בה מידה של הטעיה. 2 אאז"נ הם מעולם לא טענו כך, הם יצאו גדולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה על טעמו של הקפה אינה קשורה לפגיעה במוניטין. בפרסומים שלה, עלית לא טוענת שהקפה הזה טעים - אלא שהוא מוכר, מעורר נוסטלגיה, מבית טוב וכו' 1. מעבר לזה, פגיעה במוניטין היא סעיף תקף רק במקרה שהמוניטין באותו עניין היו טובים מלכתחילה. כך למשל, אם אומר שחוה יערי רוצחת, זה לא יפגע במוניטין שלה, כיוון שהיא רצחה וגם הודתה, ואין על זה ויכוח. 1 טוב, הטענה הזו התחילה כחצי בדיחה, אבל אני מתחילה לחשוב שיש בה משהו. בפרסומת של קפה פלטינום אולי מדובר על טעם, בפרסומת לקפה הנמס הרגיל של עלית לא מוזכר הטעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים. אגב, לומר ''חווה יערי רוצחת'' זה לא הוצאת דיבה רק בגלל שאין כאן פגיעה במוניטין, אלא גם בגלל שזה נכון. אם תפרסמי בעיתונות ''עדי סתיו רוצח'' זה כנראה יפגע במוניטין שלי חבל על הזמן, אבל לא תהיה כאן הוצאת דיבה, כל עוד את יכולה להוכיח זאת (ולכן אצטרך להשתיק אותך בדרך אחרת). העניין הוא שאפשר לתבוע בתביעה אזרחית רק על נזק, אבל עדיין יש פעולה לא-חוקית ספציפית שעליה צריך לתבוע. הנזק שנגרם או לא נגרם לעלית מ''גניבת מוניטין'' לא רלוונטי לשאלת מה חוקי ומה לא מבחינת סימן רשום. אלע''ד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובאמת, במדור השאלות הנפוצות כדאי להוסיף את ראשי התבות הנהוגים כאן, כמו תטל''א, אלע''ד, עמ''ז, אא''ט וכד'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? ואני אומרת נואש. תוספת גרשיים = רחמי שמיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו אימץתי את זה כתרגום לא מילולי ל Ignoratio elenchi, כאן: http://techst02.technion.ac.il/~sgiladb2/logic.htm#I... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה טובה לשאלה אחרת. ושמיץ יפתח עמוד לר''ת האלה. הוא המציא אותם. ובלצ''ג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת סליחה, דוברת רהוטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי להפריד בין התחומים: גניבת מוניטין - כשלעצמם - פוגעת בבעל המוניטין בלבד. בגניבת מוניטין - כשלעצמם - לוקח ראובן, שלא כדין, את המוניטין של שמעון ומספק באמצעותו שרות (או מוצר) ברמה או בטיב שאינם נופלים מאיכות מוצריו של בעל המוניטין המקורי. במקרה כזה, הצרכן לא נפגע למעשה. מתי הצרכן כן נפגע ? כאשר גונב המוניטין מספק שרות או מוצרים ברמה נמוכה מרמת מוצריו של בעל המוניטין. במקרה כזה נפגעים שניים: 1 הצרכן שהוטעה ורכש מוצר ברמה ירודה למרות ששילם תמורתו מחיר גבוה יותר מערכו (היינו מחיר המתקרב או זהה למחיר המוצר האמיתי). 2.בעל המוניטין שנפגע כאן פעמיים: א. גניבת המוניטין שלו. ב. פגיעה במוניטין שלו ע"י מכירת מוצרים באיכות ירודה בשם המוניטין הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם אלמנט של פגיעה במוניטין של המוצר המקורי - אם הזיוף הוא ברמה נחותה, והצרכן אינו מודע לכך שהוא צורך זיוף, עלולה להיות פגיעה ארוכת טווח במוניטין של החברה המקורית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |