בתשובה לדובי קננגיסר, 12/09/00 3:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא. הבעיה היא לא בפוריטניות מוגזמת של החברה. אין שום פוריטניות ברצון שילדיך לא ייחשפו לסרטים פורנוגרפיים. אין לי צל של ספק שסרטים פורנוגרפיים אינם חומר צפיה ראוי לילדים. עם כל הכבוד, לא נראה לי שראוי לקחת דוגמה בעניין זה מבני-דודינו הקופים. הם גם מקיימים יחסי-מין עם הוריהם וחובטים קוף ברעהו עד זוב-דם כצורת הכרעה מקובלת לסכסוכים אזרחיים. עם זאת, אין "למדר" ילדים, ולו גם צעירים, מנושא המין ואינני תומך בסיפורי חסידה למיניהם. אולם ליברלי ככל שאחפוץ להיות - עדיין אני לא מצליח לזהות שמץ ליברליות במתן הרשאה לילדים לצפות בפורנוגרפיה, מקסימום סטיה חולנית ואיסור פלילי חמור. גם אם אתה-עצמך הגעת לדרגת נאורות כה גבוהה ומדהימה עד כדי כך שלא תוטרד כמלוא הנימה אם ילדיך יבלו את זמנם בצפיה בסרט פורנוגרפי להנאתם (?!), עדיין אינך יכול לכפור בזכותם של חשוכים כמותי, שלא זכו להארה דומה ואינם מוכנים לאפשר לילדיהם את התענוג לעשות כן. כל נסיון לכפור בזכות זאת יעמיד אותך בעמדה של אדם המנסה לכפות את עמדותיו על השאר, וככזה - לא בדיוק ליברל קלאסי, הלא כן? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ארה"ב סובלת מפוריטניות בצורה ברורה. העובדה שילדים מרגישים רצון כלשהו לראות סרטים פורנוגרפיים, מצביעה על כך שהם לא נחשפים למין נורמאלי בשום מקום. אני לא חושב שסרט שמראה אישה חצי עירומה צריך להיות מוגבל לגיל 13 ומעלה. מה כל כך נורא בחזה של אישה? סרט שמראה מה שזכה לכינוי "full frontal nudity" כבר מוגבל לגיל 16 או אפילו 18. על שום מה ולמה? בני האדם התחילו ללבוש בגדים כי זה נוח וחם, לא כי הם צריכים להסתיר את מבושיהם. בסרט "טרזן" של דיסני, מסתובב טרזן, שגודל על ידי חיות פרא, להזכירך, כשלגופו יש מעין פיסת בד או עור שמכסה בדיוק את "האזור האסור". איך הוא ידע שהוא צריך לכסות על זה? הוא לא. אבל שילדים יראו את הבולבול של דמות מצויירת?! דבר דומה היה גם עם הסרט "מי הפליל את רוג'ר רביט". כשיצאה גרסת ה-DVD, התפשטה השמועה כי יש סצינה בה ניתן להביט אל בין רגליה של ג'סיקה רביט, ואללי - אין לה תחתונים! אז אם זו בדיחה קטנה של האנימטורים או פשוט עצלנות מצידם (זה לא כאילו הם ציירו שם משהו - פשוט יש שם שחור), האם יש כאן מקום להמולה הרבה שקמה בעקבות הדבר? אז כך קורה הדבר שילדים שומעים על סקס, אבל אף אחד לא מוכן להראות להם מה זה ולהבהיר להם שלא מדובר במשהו "מלוכלך ואסור", אלא פשוט במשהו שהם עדיין לא הגיעו לגיל המתאים כדי לנסותו. ילדים הם ילדים - וכשאומרים להם שמשהו אסור, הם יעשו בכוונה. אז חלקם מנסים להגניב מבטים בסרטים פורנוגרפיים, וחלקם הולכים ומכריחים ילד מהכיתה לרדת להם. אני גם לא אוהב מה שאמרת לגבי ידידינו קופי האדם. דווקא הקוף המיני ביותר, הבונובו, שמשתמש במין לכל דבר (למנוע סכסוכים, להשיג חברים חדשים) ובכל אופן (זכר-נקבה, נקבה-נקבה, זכר-זכר וגם אורגיות שלמות) הוא המין השקט והעדין ביותר. אצלם מין הוא לא דבר שצריך "להשיג" - פשוט יש אותו שם, אז אף אחד לא מתלהב יותר מידי. נראה לי שזה מודל טוב יותר עבורנו מאשר כל מודל אחר. חבל גדול מנערותי העברתי מתוך אמונה כנה שיש משהו כמעט קדוש במוסד הבתולין, ושסקס חייב להיות מתוך אהבה בלבד, כי אחרת הוא דבר מלוכלך. כאילו הטוהר שבאהבה מנקה את הזוהמה שבסקס. היום כבר זנחתי את הפרדיגמה הזו. ככל שהחברה תהיה מתירנית יותר, כך היא תרוויח יותר. וגם ילדים לא ירצו ללכת לחפש סרטי פורנו. לא יותר משילדים מתגנבים כדי לראות סרטים על איך חתולים מזדווגים. אגב, אינך יכול לכפור בזכותם של חרדים לחנך את ילדיהם שאסור לנהוג בשבת. האם מכאן נסיק שצריך לאסור על הנהיגה בשבת כדי שלא לכפות את עמדותיך על השאר? אתה מוזמן שלא לקבל לביתך את ערוצי הלווין הכחולים ולאסור על ילדיך לצפות בסרטים ארוטיים. אתה יכול גם למנוע מהם להתחבר על ילדים שהוריהם אינם מונעים זאת מהם (שים לב - אינם מונעים. אינני טוען כי צריך לבלות ערבי משפחה בצפייה משופתחת ב"לינדה הפותחת"). המדינה לא יכולה להיות אחראית לחינוך ילדיך. היא יכולה *ללמד* אותם, אבל כל דבר מעבר לכך יחשב ככפיה. אתה מוזמן לחנך את ילדיך לאיזה ערכים שתרצה. למנוע ממני לעשות כן - זו כפייה. השאלה בפניה עמד ביהמ"ש העליון, אני מניח, היא היכן מציבים את הגבול. זכור לי כי קראתי לפני מספר חודשים על פסיקה אחרת בארה"ב, של בית משפט נמוך יותר, שנאלץ לפרט בפסק דינו בדיוק כמה סנטימטרים מסביב לפיטמה צריכים להיות מכוסים, ואיזה חלק מהאחוריים צריך להיות מוסתר כדי שלא יעברו על חוק כלשהו שם. זה מגוחך (אם כי אני אשמח להיות הפקח שיבוא לבדוק זאת). בית המשפט, אם כן, החליט (נכונה, לדעתי) שלא צריך להיות "גבול". אתה לא יכול להבדיל בימינו בין יצירת אמנות לבין סרט פורנוגרפי, אלא אם אתה קובע פרמטרים פונקציונליים בלתי הוגנים (אם זה נמכר בחדר האחורי של חנויות וידאו - זה פורנו, ואם זה מוצג במוזיאון - זה אמנות) שכבר נעשים פחות ופחות רלוונטיים בימינו. הכל מותר והרשות נתונה. החינוך צריך להיות בידי ההורים, ולא להיות מופקד בידי ערוצי הטלוויזיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מסכים עם טיעוניך, ונדמה לי שגם אתה לא יכול לעמוד מאחוריהם במאת האחוזים. מסקנתך, לפיה לא ניתן לקבוע גבול הגיוני לעיסוק במין אצל ילדים ולפיכך כדאי לוותר על הגבול לחלוטין היא, עם כל הכבוד, אבסורדית. אסביר דבריי: אתה טוען, ראשית, כי העובדה שילדים מרגישים צורך לצפות בסרטים פורנוגרפיים כיון שאינם נחשפים למין "נורמלי" בשום מקום. מה זה "מין נורמלי" לטעמך? האם היית מניח לילדיך לצפות בך ובזוגתך מקיימים יחסי-מין, כנים ואוהבים ככל שיהיו? סביר להניח שלא. למה בעצם? הרי לשיטתך אין כל סיבה להסתיר מהם הזדווגות "טהורה" ו"תמימה" כל-כך. ילדים אינם אמורים לצפות באקטים מיניים. נקודה. אשר להערתך בדבר הגבלת סרט שמראה אשה בחצי עירום - אתה יודע יפה שלא לזה כוונתי. סרט שכזה אינו פורנוגרפי אלא לכל היותר אירוטי ולא על שכמותו אני מדבר. בפני ביהמ"ש העליון האמריקני עמדה שאלה פשוטה מאוד - האם לחייב את חברות הטלוויזיה לקדד שידורי פורנוגרפיה (לא אירוטיקה, פורנוגרפיה!) מפני ילדים והוא ענה עליה גם כן בשיא הפשטות - לא. "חופש הביטוי" של תאגידי הטלוויזיה חשוב יותר. משקלו מכריע יותר. לא יעזור מאיזה כיוון תציג את זה - זה פשוט רשיון לחברות הטלוויזיה להרעיל את נפשם של ילדים בחומר שהם פשוט קטנים מדי להתמודד עמו. לא פחות ולא יותר. דווקא הערתך לגבי החרדים והנהיגה בשבת ממחישה יותר מכל את צדקת עמדתי, אם כי לא כמו שאתה מציג אותה - אכן, אין לאסור על כלל האוכלוסיה לנהוג בשבת כדי לקיים את זכותם של החרדים לחנך את ילדיהם לא לנהוג בשבת, אולם יש ויש מקום לאסור (כמו שהמצב כיום) על נהיגה בשכונות חרדיות בשבת. זכותם של החרדים להגנה על אורח חייהם במקומותיהם הינה זכות חשובה, ולדעתי לא ניתן לקרוא לה "הגבלת חופש התנועה" של חילונים. בדיוק כך זכאים ילדים להגנה על נפשם מפני פורנוגרפיה ולא ניתן לקרוא לזה "הגבלת חופש הביטוי" של תאגידי הטלויזיה רודפי-הבצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, אייכה? מסתבר שבעצם הבונובו אלימים מאוד, הם רק הצליחו להסתיר את זה מאיתנו עד עכשיו. (אז יאללה, להרביץ לאיראנים ולעזתים! זה כן בטבע שלנו!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפתיע. אבל נדמה לי שבאלימות קשה, כולל הרג, השימפנזים עדיין מובילים. זה מזכיר לי שני מחקרים אנושיים (ללא סימוכין בשלב זה). האחד הוא שבחברות פרימיטיביות בעבר ובהווה שהן נטולות היררכיה, ישנה בד"כ אלימות רבה באופן משמעותי מאשר באחרות (כנראה מאחר ולא צריך לריב כל יום מחדש על זכות הראשונים למזון, מין ופינת שינה). השני קצת פחות קשור, ונוגע לאלימות שוטרים בארה"ב. בעוד שכלפי שחורים ישנם יותר אירועי אלימות (פר מפגש) ברמה הנמוכה ובינונית מאשר כלפי לבנים (בשיעור של 15% אם אני זוכר נכון), ברמות הגבוהות אין הדבר כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחקר אחד אינו מבשר את סוף האביב. (או לפחות כך אני מקווה. אחרת עוד מעט בטח נשמע שגם בוודסטוק היו מעשי אונס ורצח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמה החבר'ה בוודסטוק מזכירים לך שימפנזי בונובו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי עד היום חשבתי שהם משתפים את הסיסמא make love not war. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר דרעי הנכבד, ברצוני להזכירך, ולו בתור ירושלמי לשעבר, כי היו אלו החרדים אשר דאגו לשרוף תחנות אוטובוסים של חברת 'פוסטר מדיה', היות ותחנות אלו מעוטרות היו בפירסומות של... נשים לבושות. שער נא בנפשך כיצד היו מגיבים הללו באם היו מגלים שדי אשה ושאר מריעין בישין... במסגרת ערכי היהדות וערכי המערב היהודו-קלוויניסטי-פוריטני נחשב העירום לבעיה רצינית של ממש, מן הסתם כתוצאה מהשפעתו המתמשכת של ספר הספרים בתת-המודע הקולקטיבי של שתי קבוצות הנדסת-ערכים אלו, הרואה בעירום ובערווה את אם כל חטאת. צא וראה כי התרבויות הגרמניות והסקנדינביות אינן יוצרות בעייתיות מנושא זה, וזאת מסיבות שונות השמורות עימן, אשר היריעה תקצר בשלב זה מלפרטן. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי הערות לדבריך: ראשית, ראוי לדעתי להפריד בין ערכי היהדות לבין ערכי המערב הנוצרי בהקשר זה, למרות הפיתוי הרב להכניס תחת כפיפה אחת את התרבות היהודית ואת התרבות הנוצרית, שאכן קוי-דמיון רבים מחברים ביניהן. דווקא ספר הספרים, אוי לאותה בושה, מכיל בתוכו תיאורים אירוטיים רבים, ובודאי קטעים ספרותיים יוצאים מן בכלל בשבחי העירום הנשי. חלקים רבים של ספר שיר השירים, למשל, יעלו סומק עז בלחייו של כל מתבגר חרדי, לו יוצגו לו מחוץ להקשרם, בשינויים קלים. סבורתני שדווקא את התנ"ך קשה להאשים בפוריטניות, ביחס לזמן כתיבתו. ושוב - נחוץ לעשות את ההשוואה עליה עמדתי בויכוחי עם דובי, בין עירום ואירוטיקה לבין פורנוגרפיה. אינני סבור שיש דבר רע, גס או מזוהם בעירום או באירוטיקה וודאי שלא היית מוצא אותי מצנזר ביקורי כיתות בי"ס יסודי במוזיאונים המציגים תמונות הכוללות מוטיבים כנ"ל. לעומת זאת פורנוגרפיה היא אחותה החורגת, הצולעת, המרשעת וכל מה שתרצה של האירוטיקה ובתור שכזו אינה מכילה אלמנטים אמנותיים אלא פונה ליצר בסיסי מאוד, הקיים אצל רובנו, שעדיף שלא יבוא לידי ביטוי לפני גיל העשרה המאוחר. אשר לשוני ולייחוד מבחינה זו אצל התרבויות הגרמאניות, הייתי שמח לו היית נותן לי מעט סימוכין לדבריך, שכן ככל שידיעתי מגעת, שותפה גם גרמניה ל"חגיגת" המוסר הקלוויניסטי, ואם זכרוני אינו מטעני (אם כן - ראה תגובתי למעלה לטל כהן, זו כנראה הסיבה) - הרי היא מולדתו של קלווין. יתר על כן, אני מרשה לעצמי אף להרחיק ולטעון, שיש בסיס מסוים לטענה שהתנהגות החרדים הנזכרים בתגובתך (כמובן - כולם ממוצא אירופי) מושפעת דווקא מהפנמה של אותו מוסר נוצרי-פוריטני שרווח בקרב שכניהם, ולאו דווקא ממקורות עמנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר דרעי היקר, חן חן על תשובתך המאלפת והמנומקת היטב. היטבת לתאר את הקשר הבעייתי בין האירוטיקה לפורנוגראפיה, אך מעבר לעובדה כי קלווין הינו ממוצא שווייצרי, יש לשים לב בכל זאת לנקודות הבאות: - עמי המערב הקלאסיים, דהיינו האמפריה הבריטית על כל שלוחותיה, ארה"ב ואף הולנד קיבלו על עצמם באופן אמונתי-תרבותי את ערכיו הכלליים של התנ"ך, במעין קומבינציה יהודו-קלוויניסטית-פוריטנית. אגב, יש לשים לב לתופעה כי במדינות אלו מעודו לא נרדף אף יהודי רדיפה של ממש, ולא בכדי. - במסגרת ערכי-על אלו אימצו עמים מערביים אלו - ממש כשכניהם היהודים - את ההדחקה והבושה העמוקה מתופעת העירום בכלל, כולל התופעה המכונה בספר הספרים בקודקס הכללי 'ערווה' בפרט. - העמים הגרמאניים והסקנדינביים, אשר מקורותיהם במצויים בסבכי יערות צפון אירופה, הושפעו והאמינו באלים פנתאיסטים-היידניים, ובפנתיאון הצפון אירופאי תופעת העירום והערווה הינה תופעה היידנית מקובלת למדי, ללא כל מעכובים אלו או אחרים. שים נא לב לכך כי הגרמנים והסקנדינבים מבלים עד ימינו אנו בצוותא בעירום מלא בסאונות אלו או אחרות, ללא כל הפרדה בין נשים וגברים, דבר אשר התייר הישראלי - המוחצן והבטוח בעצמו - מתפלץ אף ממנה. העירום בתרבויות אלו נושא בחובו את רעיון 'יופי הקירבה לטבע' ולכן מוגדר הוא בקווים אסתטיים כלליים. הפיתוי והאיסור הקיימים לדוגמא בתרבויות הקתוליות אינם קיים אף הם, לא כל שכן צווי האיסורים התנ"כיים, המבוססים בחלקם על הטלת מום (ברית מילה), ובטבואיזציה גורפת של מושגי העירום והעריה. - שיר השירים אינו עוסק בעירום של ממש כתופעה אסתטית-תרבותית כפי שהדבר מקובל ונפוץ בתרבויות הגרמאניות-סקנדינביות, אלא במעין סיפור חושני לירי, אשר במסגרתו הדמויות השונות אינן מתהלכות להן עירומות בטבע הפנתיאיסטי. משמעו של דבר הינו שהחרדים האשכנזים דומים בהחלט לאנשי 'הרוב המוסרי' בארה"ב בנקודות אלו, בעוד שאנשי הכמורה הלותרנית אדישים למדי כלפי העניין, וזאת למרות 'אשכנזיותן' של כל הדמויות המאוזכרות בתגובה זו. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, עלי להודות כי אני מוצא טעם רב בניתוחך, ולמרות שאינני מסכים להשגותיך בעניין מגילת שיר השירים, נראה כי יש יסוד איתן לדבריך (ולא רק בנושא מוצאו של קלווין...), אם גם לא ניתן לאמר כי הם נקיים מהכללות ו''עיגולי-פינות''. אך זה, קרוב לודאי, מאפיין כל ניתוח היסטורי-תרבותי ועלי לציין כי זה שלך מעניין במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברשותך, אטפל לפרט קטן מדבריך - "גיל העשרה המאוחר". כידוע לך, גיל המצוות ביהדות הוא 13 לבנים, 12 לבנות. אחת המצוות בהן חייב בר המצווה היא, כמובן, מצוות פרו ורבו. כן, כבר בגיל 13. רומיאו ויוליה היו בעצמם בני 12, במקור, ולא כפי שהם מוצגים בימינו. המיניות האנושית מתפתחת באיזור הגיל הזה - 12-13. בגיל הזה ילדים מתחילים לפתח סקרנות בסיסית באשר למין. ונחש מה? אין להם לאן ללכת. ההורים שלהם בקושי ידברו איתם על זה, וגם אם כן, הם יקבלו הסבר טכני או מעורפל מידי, והם יצאו כלעומת שבאו. האם אני חושב שהורים צריכים לקיים יחסי מין לצד ילדיהם? אני לא חושב שזה צריך להפריע להם. אני לא מדבר על להושיב את הילד על כסא בפינת החדר ולהכריח אותו להביט בך ובבחירת ליבך, אבל אני לא מוצא סיבה לנעול את הדלת. (יצויין כי יתכן שאהובתי לעתיד לא תסכים עימי בנקודות אלו, ולכן אין לזקוף כל דבר מדברי לחובתי בעתיד) אני חושב שהמצב הנוכחי הוא שגוי ומעוות, והוא זה שיוצר את הדרישה הגבוהה לפורנוגרפיה. אין לי מושג כמה רחוק אני מהמציאות כשאני אומר שנדמה לי שמספר פשעי המין ירד בצורה דרסטית כשמין לא יחשב בעיני רבים כחטא בכל מקרה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, בימים עברו רווחו מנהגים רבים שכיום אינם מתקבלים על הדעת. הייתי רוצה לחשוב שיחסי מין בין (או בשיתוף) קטינים בשנות העשרה המוקדמות הוא אחד מהם. עם זאת, ישנה מדינה, שתרבותה קרובה ללבי, שעם כל נאורותה בעניינים אחרים, נהג בה, לפחות עד מחצית המאה ה-20, מנהג שבעיני מגונה ופסול הוא עד מאוד: נישואי-ילדים בשנות העשרה המוקדמות. הייתי רוצה להפנותך בעניין זה לספרו (The story of my experimnets with truth) של גדול מנהיגי מדינה זו בעת החדשה, הלוא הוא מהטמה גאנדי, ולביקורתו הנוקבת על מנהג זה ועל כל החוליים שהוא נושא בחובו. מעבר לעובדה שלמהטמה נסיון אישי כואב בעניין, הוא אדם עם יכולת יוצאת-דופן לבקר ולהביע דעתו באופן אובייקטיבי וסלחני ככל שראיתי עד כה אצל אדם כלשהו. וגם הוא אינו חושך שבטו ממנהג פסול זה. יחד עם זאת, אני סבור שראוי, מומלץ ונכון להסביר לילדים כבר מגיל קטן אודות מין ויחסים מיניים, על כל צורותיהם. אבל ביחד עם הסבר מלומד, שיכול שיקהה את העוקץ כדבריך, ראוי להסביר לילדים שזה פשוט לא עסק בשבילם, ולנסות ולצמצם את ההמחשה הויזואלית שבהסבר לאיורים נייטראליים, ולחסוך מהם את עוצמת הריגוש הנלוית לעניין, על כל הכרוך בזה. את זה הם פשוט לא יכולים להבין, כי אין להם את זה. לדעתי, ילד שיהיה עד לסערת-הרגש הכרוכה במין מול עיניו, יגיב במקרה הטוב בתדהמה, ובמקרה הרע בפחד איום שעשוי להוביל רק להיפך משנתכוונת - לרתיעה ולאנטגוניזם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ילד שפותח את דלת חדרם של הוריו ו''תופס אותם על חם'' עשוי בהחלט לחטוף טראומה, בעיקר משום שכל החיים שלו הוא ספג מהסביבה שערום זה רע (תראה לילד תמונה של קוף עם זקפה, ותראה איך הוא יתחיל לצחקק כאילו הוא עצמו קופיף). ילד שגדל באווירה חופשית לחלוטין, כשהוא מורגל מגיל מאוד צעיר שהוריו מקיימים יחסי מין, והדבר הוסבר לו עד תום (וכמובן, הובהר שהדבר חייב להיות בהסכמה, ורק בין מבוגרים), לדעתי, לא יראה בכך כל בעיה. באשר לנישואי ילדים - הבעיה היחידה כאן היא שהנישואים הללו נכפו על הילדים, ולא נעשו מתוך בחירה - לכן פגיעתם קשה כל-כך. אני מפנה אותך שוב לגיל הבגרות המינית (ובתרבויות ותיקות יותר משלנו - גם הנפשית), עליו דיברתי בתגובה למעלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להסכים עם דבריך, במיוחד לאור העובדה שיחסי-מין אינם אך ורק פעולה טכנית של משגל בין אנשים, אלא יש להם גם ערך מוסף של רגש מתפרץ שלדעתי יכול להבהיל גם ילד שלומד ביסודיות אודות ה"מכניקה" אבל לא מבין מניין מגיע הרגש. ומאידך, עלי להודות כי אמנם ייתכן כי בעולם אחר לגמרי, שבו הטוב מזמן ניצח את הרע, ייתכן כי סיטואציה שנראית מפחידה כיום, יכלה לתפוס גוון שונה, אולי אפילו משעשע. אבל בעולם כזה אולי גם לא היו שנאה, אלימות וכל אחד כפי יכלתו ולכל אחד לפי צרכיו וגו'. אני בהחלט מסכים איתך שעולם כזה היה רצוי יותר. רק הערה אחרונה לעניין נישואי-הילדים: טעות בידך. הנישואים הללו לא נעשו תוך כפיה על הילדים, אם כי מטבע הדברים הרעיון לא היה שלהם. גנדי עצמו, עם כל גינויו למנהג זה, מכביר דברים על ההתרגשות והשמחה שאחזוהו לפני ובעת נישואיו, וגם על תשוקתו המינית המופרזת (לפחות לטעמו) שמילאה את עולמו עוד בגיל 13! שורש העניין הוא בדיוק מה שעומד בלב טיעוניי: "הסכמה" של ילד אינה בדיוק הסכמה. מי שלא יכול לעכל את התנאים, האופציות וכד' - הסכמתו נפגמת מן היסוד (בדומה לקבלת הסכמה ליחסי מין ממפגר או מחולה נפש). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |