![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ונכון. דברת על גורג אורוול. גם אני דברתי. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא הם ולא אנחנו. לי זה נראה דווקא כמו סימביוזה נפלאה של טמטום-לאומני הדדי. אחנו מעצבים אותם והם מעצבים אותנו. אבל זה סתם דעתי האישית והבלתי מבוססת. ג'ורג' אורוול והשיחדש שלו ממש לא רלונטיים לדיונכם מעבר לדמגוגיה שבהזכרתם. הכי קל להגיד: "האדם השני לא ממש רואה את המציאות, הוא משתמש בשפה על מנת לעוות אותה". כמה קל ככה יומרני. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
''טמטום-לאומני הדדי'' זה ניסוח גרוע במיוחד לטמטום בעל אופי לאומני אשר ניזון מטמטום לאומני של עם אחר (וחוזר חלילה). | ![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |