בתשובה לאסתי, 02/10/02 11:25
טריטוריות 95475
איך היא קשורה למאבק טריטוריאלי ?

האינתיפאדה התחילה כמאבק לעצמאות. גם זכות השיבה הוזכרה בשלב מאוחר יותר, כאשר התחילו שיחות השלום. יש הרבה סברות בקשר לאופי הדרישה לזכות השיבה. ברור לכולם (גם לפלשתינאים) שהדבר לא יתאפשר לעולם. היו בזמנו מספר הצעות כיצד להגיע לפשרה, כמו בכל מו"מ. בכל מקרה *זו* לא הסיבה למאבק.
זכות השיבה 95494
זכות השיבה לא "הוזכרה מאוחר יותר". הדרישה הזאת היתה קיימת מההתחלה, כבר חמישים ומשהו שנה. נכון שבשיחות הם שמרו את זה לסוף.
גם בשנתיים האחרונות לא חלה התגמשות בנושא הזה. הנה מאמר שהופיע בגארדיין לפני מס' שבועות.

הכותבת היא כארמה נאבולסי, מרצה פלסטינית מאוקספורד. היא מייצגת את הצד הכי מתקדם, [או שמשתדל להישמע מתקדם לאזניים מערביות], של המאבק הפלסטיני.
אם אין לך כוח לקרוא הכול, הנה שני קטעים קריטיים:

The issue of return is vital because it represents the essence of what it means to be a Palestinian. It is much more than a legal right or a property right or an individual and collective right (although it is also all these things). It remains the touchstone of shared Palestinian historical identity. It has shaped us completely. It is why we have stayed refugees for so long...

So if a settlement that ignores the refugees' rights could work in practice, then surely it must be tried, after all these years of war? And surely a sovereign state of some sort would make up for the compromises forced upon them? However, after one grasps the collective sentiment of the Palestinian people on return, and their almost sacred relationship to these rights, it is obvious that any such deal will be rejected by the vast majority, no matter if a leader can be found (and none has yet) that will sign these rights away. An imposed settlement that did not deal with return would herald the beginning of a new war - not the end of the conflict, nor the durable peace we all seek.

זכות השיבה 95499
מה את אומרת בעצם, סטודנטים פלשתינאים התחילו במהומות תחת הסיסמה "רוצים לחזור ליפו!" ?

לא הם לא. יחד עם זאת ודאי וודאי שבליבם תמיד היתה השאיפה לחזור ליפו. ילדים שגדלים במחנה פליטים ושומעים סיפורים על "הבית הגדול שהיה לנו..." דורשים צדק.

בכל מקרה סטינו מהנושא. גם אם נגיד וזו מהות הויכוח, עדיין זה לא סכסוך טריטוריאלי.
יחד עם זאת, זוהי ללא ספק הבעיה הסבוכה ביותר בסכסוך ונותר רק לקוות שחזונו הקודר של כארמה לא יתגשם.
זכות השיבה 95502
כארמה זאת ''היא''. ואני מסכימה איתך, שהסכסוך אינו טריטוריאלי.
זכות השיבה 95506
כשהגבולות יפתחו מי שרוצה יחזור לבגדד ודמשק, מי שרוצה יצא לנופש בבקעה הלבנונית, מי שרוצה יבקר את ביתו במנשייה ומי שיש לו כסף יעקור ממחנה הפליטים בג'נין לשכונה נטושה בכדים או מכבים. מה רע? זה אולי פחות רומנטי משיבה של דם תחת דם, כל אחד לביתו החרב בברלין, מוסקבה, טהרן או אשקלון, אבל זה טיפה יותר מעשי.

אין לנו מה לפחד מזכות השיבה. עם מאתיים אלף מתיישבים בהתנחלויות ופוטנציאל התרחבות לא מבוטל, אפשר בחודש-חודשיים ליישב את כל תושבי מחנות הפליטים בשכונות מודרניות בשטחים. ומי שיהיה מספיק עשיר ומשכיל ירגיש בנוח עם שכניו החדשים בחיפה או ירושלים. אם למישהו זה יפריע, תמיד ניתן להשתמש במשטרה או במשמר הגבול, והם כבר ידאגו להשקותו במי הים של עזה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים