בתשובה לירדן ניר, 20/08/02 14:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התחלתי לעבוד על 3. למרבה השמחה, התחלתי לקרוא את הספר באדינבורו, עיר הולדתו של סטיבנסון. אבל זה עוד כלום לעומת השמחה הכפולה והמכופלת שציפתה לי כבר בעמוד הראשון, למקרא קטע השיר בן שתי השורות: Fifteen men on a dead men's chest - כל אחת מהשורות צילצלה חזק חזק בפעמון, ושני הפעמונים היו שונים! השורה הראשונה מופיעה בשיר של טום וייטס (ששינה את מספר האנשים ל- 16), והתחברה לי סוף סוף להקשר השכרות של השיר. בשורה השניה זיהיתי, סוף סוף, את המקור לציטוט שבו ענה לי ניר יניב כאן:Yo-ho-ho, and a bottle of rum! תגובה 4814 (לא טעיתם, זהו קישור לפתיל בן ארבע ספרות בלבד). משחק טוב, השפלה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בתרגום העברי נאמר "הו הו הו", לא כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ''י התגובה שלי, תגובת האם שלה, וקונטקסט הדיון, ניתן להסיק שאני לא הכתובת לשאלה. אני מניח שזה ברור לך ואתה בעצם שואל את כולם חוץ ממני (או לפחות את אלו שנתנו לי נקודות...), אבל רציתי להבהיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אמרה לי אשתי ש"אי המטמון" נמצא אצלנו. בדקתי, ולאכזבתי התרגום נאמן למקור: "יו הו הו". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גמרתי היום את "אי המטמון" (בשפת המקור, שהיא לא קלה בכלל: הרבה ז'ארגון מקצועי, מעודכן ללפני מאתיים שנה, של מקצוע שחלף מן העולם כמעט. לא רק אוצר המילים מוזר, גם התחביר. המילונים שיש לי עזרו במידה חלקית מאוד). זה מעניין, לקרוא ספרי ילדים לראשונה כמבוגר. החוש הביקורתי שלנו הרבה יותר מפותח. יש ספרים שמבוגרים יהנו מהם הרבה יותר מאשר כילדים (פו הדב); אי המטמון לא ממש עומד באתגר. האם אלו גם הסטנדרטים הספרותיים שהשתנו? לעתים די קרובות היתה לי תחושה שהעלילה לא הדוקה מספיק, שמניעי הדמויות לא ברורים מספיק, ושאפשר היה לכתוב את זה אחרת, ויותר מספק. ולמרות הכל, הספר הצליח לסחוף אותי: בערך מהשליש שלו התקשיתי מאוד להניח אותו מידי. רק את הסוף מצאתי שוב מאכזב: הפתרון של העלילה הוא סביר, אבל מתואר בחיפזון קטלני, כאילו יצאה לסטיבנסון הרוח מהמפרשים. אבל בסך הכל, שווה (דובי, רוץ לקרוא!). עכשיו על הכוונת: הרוח בערבי הנחל, ושלושה בסירה אחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואותם באמת חובה לקרוא. (איך לא קראת עד היום?) הרבה יותר טובים מ"אי המטמון". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על שלושה בסירה אחת כל מילה נאמרה,הרוח בערבי הנחל היה עבורי הפתעה נהדרת.קראתי אותו לבני כשהיה צעיר מדי לספר, אך הוא התעקש שנמשיך עד הסוף. גיליתי ספר מבוגרים נפלא,הפרקים שעוסקים בחיבתו של מר קרפד למכוניות, הם מתיאורי האובססיה המופלאים שקראתי אי פעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גמרתי סוף סוף את ''הרוח''. קראתי אותו בעניין מסוים, אבל לא ממש התלהבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר, אני מאוד אהבתי את הספר הזה. קראתי אותו (באנגלית) לפני מספר שנים כחלק מסדרת ''מסעות שייט'' שכללה את מסעות גוליבר, מובי דיק, רובינזון קרוזו ושלושה בסירה אחת. (כולם מומלצים, אם מישהו מעונין אבל מתקשה למצוא אותם באנגלית הוא מוזמן ליצור קשר) את ''הרוח בערבי הנחל'' קראתי יותר מאוחר כחלק מסדרת ''קלאסיקות לילדים'' שכללה את שני ספרי אליס, שני ספרי פו ופיטר פן. (גם כאן, המקור באנגלית מומלץ וכו') |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוזמן להוסיף לרשימה גם את מרי פופינס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אחרת לגמרי, לקרוא ספר ילדים כשאתה מבוגר. גם לקרוא ספר של *מבוגרים*, הדיעה שלך עליו יכולה להשתנות כשאתה מתבגר עוד יותר. את עלובי-החיים קיבלתי כשהייתי בת 14, והוא שיעמם אותי מאוד, אבל לפני שנה נזכרתי שהוא קיים, ומצאתי אותו פשוט מקסים- גם אם קצת יותר מדי ארוך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |