בתשובה לעדי, 03/10/02 18:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא כולנו הולכים ברחוב עם אפרו ענקי הצבוע בצבע ירוק זוהר עם מנורות חג מולד התלויות מן האוזנים והולוגרמה של מתאבקי סומו מודבקת למצח. זה נגד הנורמה. זה כה מוזר עד שעדיין לא ראיתי מישהו עושה זאת. אני לא מבין איך זה מזיק אם מישהו בכל זאת יעשה זאת. לא היית רוצה שילדך יסתובב ככה ברחוב ובכל זאת זה חוקי ומותר. סביר להניח שהעירום לא יהיה דבר מקובל גם אם הוא יותר (העירום המלא איננו מקובל באף חברה אנושית). זאת לא סיבה לאסור עליו בדיוק כמו שאין שום סיבה לאסור על מישהו להסתובב כמו התמהוני מלמעלה (שמסתובב באופן שלא מקובל באף חברה אנושית). מישהו מוכן כבר לענות על השאלה (אבל באמת) כיצד מזיק מראה עירום לילד בן 6? ("הוא גם ירצה ללכת עירום" זאת לא תשובה רצינית - ראו ערך האפרו למעלה) <עובר לקול של סבתות>: אם כולם היו אומרים שזה נורמטיבי לקפוץ מהגג, היית קופצת גם את? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא, סבתא טובה ויקרה, מהגג לא הייתי קופצת כי לא בא לי. גם בעירום לא בא לי ללכת. במקרה זאת גם הנורמה. למה לא בא לי? ככה. אני רוצה שאת הגוף הפרטי שלי יראה רק מי שאני אחליט, מתי שאני אחליט. לא רוצה לחלוק אותו. זה מה שאני מרגישה בנידון, אתה יותר ממוזמן לחלוק עלי. אני לא בטוחה שעירום יכול ממש *להזיק* לילד בן 6. *להזיק* זו לא המילה שהייתי משתמשת בה. עירום יכול לגרום לו לשאול שאלות, וזה בהחלט יכול להיות חיובי. מראה עירום בלי הפסקה, כמו אנשים שמסתובבים עירומים בראש חוצות, יכול, לדעתי, להפחית מערך הגוף שלנו, ולתת לילד נקודת ראיה מסויימת על גוף האדם, שזאת לא תהיה נקודת הראיה שאני ארצה שהוא יקבל. כשיגדל הוא יהיה בוגר מספיק להחליט בעצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את יכולה לפרט קצת על "להפחית מערך הגוף שלנו"? אולי גם תסבירי מהי נקודת הראיה שלא תרצי שילדך יקבל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכולה לנסות : לדעתי גוף האדם הוא דבר קדוש. הגוף שלי הוא דבר שחשוב לי. ברגע שאני חושפת אותו באופן מוחלט, כל דיכפין יכול להסתכל בו. לי - זה מפריע. לכל אדם יש את הגבולות שלו בנוגע ללבוש, וגם לי יש גבולות מסויימים. אם אני אסתובב עירומה כל אדם יוכל להסתכל בי, ולדעתי זה יפחית מערך הגוף שלי, שאני חולקת עם כולם, ולו רק במראה עין. לא עם כל אדם אני ארצה לחלוק הכל. כרגע, למשל, אני בוחרת לחלוק איתך את דעתי. למה? מפני שאני מכירה את דמותך הוירטואלית והיא מוצאת חן בעיני. אולי לא היה בא לי לחלוק את דעתי עם האייל מיריחו1? אותו דבר עם הגוף. כמו שמבחינה פיזית אני רוצה לחלוק אותו עם מי שבא לי, כך גם מבחינה...אה...ראייתית(?). נקודת הראיה שלא ארצה שילדי אקבל, היא שלכל אדם מותר להסתכל באיבריו האינטימיים ביותר אם רק יחפוץ. 1 סתם דוגמא, כן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדי, אני מתקשה להבין מה את רוצה בפיסקא הראשונה. מי שאל והתעניין בלמה בא לך או לא בא לך להסתובב בעירום? גם אני לא רוצה להסתובב בעירום והרגשתינו בעניין זה משותפת (כמו שהיא משותפת לרוב המין האנושי). הפיסקא הראשונה שלך מוזרה בלשון המעטה. מה רצית להגיד? מילת המפתח בפסקא השניה שלך היא *יכול*. *יכול* כל כך לא מבוסס, שנובע מתחושות בטן, לא יכול להיות עילה לפגיעה בזכויות *יסוד* של אנשים אחרים, במדינה דמוקרטית. זכותו של אדם על גופו היא מן הזכויות הבסיסיות ביותר (בחברה טובה, אי שם למעלה, עם הזכות לחיים וכו'). "להחליט בעצמו"? זאת בדיוק הפואנטה, כשהוא יגדל הוא לא יוכל להחליט בעצמו. האמהות המודאגות של הדור הבא, בעלות הפוביות הבלתי רציונליות, יגידו לו מה לעשות גם בחייו הבוגרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכל הדברים שכתבתי כאן אי פעם דווקא הפיסקה הזאת מוזרה?! איפה אתה חי.... התכוונתי להגיד שאני רואה בגוף דבר פרטי. שאני לא ארצה לחלוק אותו, ואני לא רואה כל צורך לחלוק אותו. אם הרגשתינו בעניין משותפת - מה טוב ומה נעים. ה*יכול* שלי בהחלט מבוסס על תחושת בטן, כיוון שמעולם לא חקרתי את הנושא. אני חושבת שזה יכול להזיק. לפי השקפת העולם שלי (ויש לי!) זה מזיק. "להחליט בעצמו" זו אכן הפואנטה. כשהוא יגדל הוא בהחלט יוכל להחליט בעצמו. בחברה בה עדי חיה בנות לובשות חצאית. אבל מה עשתה עדי? עדי החליטה שבה לה ללבוש מכנסיים, וכל האימהות המודאגות של הדור הבא, בעלות הפוביות הבלתי-רציונליות, ממש לא יכולות להגיד לה מה לעשות בחייה הבוגרים. עדיין, להוריה היתה זכות מלאה לחנך אותה כראות עיניהם. הפואנטה היא: כשילד יגדל, הוא ב ה ח ל ט יוכל להחליט בעצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה בגלל שמותר, במדינה בה את חיה, לבנות ללבוש מכנסיים, אפילו שבחברה הספציפית שלך זה לא מקובל. בגלל זה יכולת להחליט שאת רוצה ככה ולא אחרת. אבל אם אסור היה בחוק, לא היית יכולה להחליט בעצמך. זה כל מה שאנחנו מבקשים - שיהיה מותר, וכל אדם יחליט בעצמו. כמו שחינכו אותך ללבוש חצאית למרות שיכולת לראות ברחוב בחורות במכנסיים, כך אפשר לחנך ילדים ללבוש בגדים גם אם ברחוב יש אנשים שהולכים ערומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ...יש משהו בדבריך. אפילו הרבה משהויים. עברתי לתגובה הבאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיני ילדים, עירום מקבל משמעויות נאיביות כביכול. בפועל, עלולים להתעורר רגשות אירוטיים בין ילד להורים עירומים ולא כל שכן בין הילד לזרים. בגיל צעיר, ישנו הכרח ללמד ילדים לשמור על צינעת גופם לעצמם, גם כדי שיבינו שהעיסוק בגוף הוא עניין אינטימי ולא ציבורי, ע''ע אוננות בפרהסיה, וגם מתוך כורח ללמד את אמיתות המודרניזציה שמתבטאות באנשים שעלולים לחמוד את גופו העירום של הילד. בנוסף לכך, חשוב בגילאים הצעירים להקנות את הנורמות המקובלות כדי שבבגרות יוכל הילד להבחין בין ראוי ללא ראוי, מוסרי ולא מוסרי ע''פ אמות המידה שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגשות אירוטיים בין ילד להורים ערומים?! על שום מה ולמה? אני שב וחוזר ושב ואומר: ייחוס המשמעות האירוטית לעצם ה*עירום* היא תוצאה ישירה של אותה נורמה חברתית שכופה עלינו ללבוש בגדים, לא להפך. אנחנו לא לובשים בגדים בגלל שגוף עירום גורם לנו לחשוב על סקס, אלא גוף עירום גורם לנו לחשוב על סקס בגלל שאנחנו לובשים בגדים. עמדתי בתור בבנק אתמול, ולפני בתור היו אב ובתו הקטנה. כמנהגם של ילדים, לעיתים, הילדה הפשילה את השמלה שלה כשאבא שלה לא הסתכל. בשבילה - הדבר הטבעי ביותר בעולם. כשהוא ראה אותה פתאום, הוא נחרד וזינק לכסות אותה, כאילו מי יודע מה יקרה. ראית פעם ילדה בת 6 בביקיני? מראה מטופש משהו. אין שם כלום. בשביל מה החלק העליון? מה היה קורה אם ילדה כזאת לא הייתה לובשת חלק עליון? אם מישהו הוא פדופיל, זה לא מה שיפריע לו לחמוד את גופם של הילדים. הטענה הזאת ממש מגוחכת, ואת יודעת את זה יותר טוב ממני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היחד עוד לא מכיר את הנורמה אבל במבוגר היא כבר טבועה וכאן הסכנה. אתה לא יכול להבטיח שכל הערומים חפים ממחשבות מיניות. לפני מספר שנים לקחתי את האחייניות שלי (אז הן היו בגילאי שנתיים ושלוש וחצי) לבריכה. הסתבר שבדיוק ביום שהגענו כשעה לאחר הגעתנו היתה אמורה להיות שחיה לגברים בלבד. אני יצאתי מהבריכה וסבן של הבנות נשאר להשגיח עליהן בבריכת התינוקות. ביקשנו מהאחראי שיאפשר לילדות להישאר בבריכה הקטנה והנפרדת אך הוא טען שהמראה של הילדות בבגדי הים שלהן (תחתונים ללא חלק עליון, דובי) מפריע לחרדים המבוגרים. לדעתי, זה גבל בפדופיליה אך היווה החלטה גורפת שהטביעה את אותה הנורמה אצל הילדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שיש נוהל שאומר שלא יהיו נשים בברכה בזמן זה או אחר ובצורה כזו הברה יכולה למשוך כה''ל שזה מה שהוא מעוניין לא כל כך מפריע לי. לעומת זאת אם יבוא החרדי ויאמר לי שזה עושה לא את זה אני אופתע, בדרך כלל מה שהם אומרים זה שזה עלול לגרום לגירוי כזה או אחר. והם לא רוצים את הסיכוי הלא משנה כמה קטן שיגרם גירוי כזה. זה כמובן זכותם של הצרכנים בבריכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרדים, אמרנו? איי רסט מיי קייס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי פעם סיפור על יהודי דתי, אשר בשמחת תורה, בזמן ההקפות, נשא את בתו בת השלוש על ידיו. קם אחד מבאי בית הכנסת, יהודי לא צעיר, והתחיל לצעוק "פריצעס, פריצעס" (כלומר פריצות), ו"חילול הקודש", ודרש בתוקף להוציא את ה"אשה", שמעוררת את יצר הרע. קמה מהומה בבית הכנסת, האב נעלב, אנשים צעקו, קיללו וגידפו, ולא היו רחוקים מתגרת ידיים. עד אשר קם הרב, וקרא בקול רם "מקנא אני באותו יהודי" (שדרש להוציא את הילדה). ובדממה שהשתררה בבית הכנסת הוסיף: "מקנא אני בו, שאפילו בגילו, יצרו (כלומר, כח הגברא שלו) כה חזק, עד אשר אפילו ילדה בת שלוש, על זרועות אביה, מצליחה לעורר אותו". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |