בתשובה לדינה בארץ האיילים, 04/10/02 21:30
או במילים אחרות: הגנה עצמית 96402
ומה עם הגנה עצמית מפני אנשים שחושבים שמפני שאתם דמוקרטיה מלאה ביפי נפש ושיש לה כל מיני דינות מהאו"ם על הראש, אז הם יוכלו לפלוש לתוך המדינה שלי ולהתפוצץ בתוך אוטובוס מלא אנשים חפים מפשע?

חבר'ה, בואו נשים את הקלפים על השולחן - הרי האלמוני בכלל לא התעניין בבטן של איילת. הוא התעניין בגישה הבלתי-עקבית שלך כלפי הגנה עצמית שחורגת מכל פרופורציה לפעולה *המינימלית* כדי למנוע את הפגיעה. כלומר - מה שאיילת עשתה (ובצדק) הוא לנקוט פעולה שהיא לא סתם ענישה ומניעה, אלא גם *הרתעה*. אותו דבר שכנגדו את טוענת נמרצות בכל דיון פוליטי על מעשי ישראל בשטחים, אבל תמכת בו בשמחה כשבוצע ע"י אישה הרה כנגד איזה שמוק במועדון. הסבירי את חוסר העקביות הזו, וכולנו נוכל ללכת הביתה.
או במילים אחרות: הגנה עצמית 96429
קראת מה שכתבתי? אני לא חושב שמה שדינה וארז אמרו משקף חוסר עקביות בשאלת ההגנה העצמית. הוא משקף חוסר עקביות בשאלת האלימות. מה שאתה קורא לו "הגנה עצמית שחורגת מכל פרופורציה לפעולה המינימלית כדי למנוע את הפגיעה" הוא כבר לא הגנה עצמית, אלא כמו שאמרת ענישה והרתעה, או במילים שלי - אלימות שאין לה הצדקה אלא כשהיא ננקטת על ידי החברה כלפי הפרט (במקרה של מדינה, זה אומר שהמונופול על הדבר הזה הוא בידי מערכת המשפט). מוזר לי שאתה חושב שמותר לפרט לעסוק בענישה אד הוק בצורה שכזו. חותכים אותך בכביש אז אתה הולך לחתוך את הצמיגים של זה שחתך אותך? מרמים אותך בעודף במכולת אז אתה גונב חבילת קרקרים או משתין לחמוצים? חשבתי שאנחנו לא חיים במערב הפרוע.
או במילים אחרות: הגנה עצמית 96560
לפעמים אני בעד הבלגה, אבל כשמישהו מתקיף אותי, ואני חושב שאני יכול, אני אדאג לשלוח אותו לבית-חולים, ולא אסתפק בסתם הליכה משם. כשהייתי בחטיבת הביניים זה קרה לי פעמיים (הייתי ילד שמנמן שנראה נוח להטפלות. אחרי פעמיים שהוכחתי שיש לי גם כוח מתחת לשומן, עזבו אותי לנפשי). אני דוגל בהתנהגות הגיונית, בהתאם למצב. כשהתנהגותו של הזולת אלימה כלפי, אני אנהג באלימות. אם ההתנהגות אינה אלימה אלא פוגעת באופן אחר, בד"כ התגובה שלי גם היא לא תהיה באלימות פיזית.

אגב, לגבי המשטרה - אתמול פרצו לי לרכב וגנבו תיק של ידידה שלי. פרצו לעוד שלושה רכבים (לפחות) בחניון הזה. אחד מהנפרצים התקשר למשטרה. התשובה? תבוא מחר, תגיש תלונה. (ואז נתייק אותה במגרסה). לא הייתי מסתמך עליהם יותר מדי. אם הייתי מוצא את הפורץ, הייתי מפרק לו את הפרצוף.
איש זה מסוכן 96776
בחטיבה שלחת שני נערים לבית-חולים, ולא העיפו אותך?
ואילו אותי היו קרובים להעיף 96882
בגלל שנשכתי מישהו.

את מנהלת החטיבה לא הטרידו כלל ''תירוצי'' כי באותו רגע אמור היו עלי, מילולית, עשרה אנשים.

קקי חטיבת ביניים. שימרו מרחק מחטיבת הביניים ליאו-בק, חיפה, יהודים טובים.
אכן קקי חטיבת ביניים. 96884
אותי דווקא כן העיפו פעם.
(מה יש באייל שגורם לי להיות נוסטלגי, בניגוד גמור לאופי שלי, אני לא יודע.)

זה היה בכיתה ז', מטעמי התחצפות קלה למורה. זה ממש יפה איך שהם סידרו את מדרג העונשים, בהתאם לחומרת המעשים.
BTW: המורה היתה ממש שמנה. למה כל ההסתבכויות שלי הן תמיד עם שמנים?
איש זה מסוכן 96997
בשני המקרים היה לי קל להוכיח שהם תקפו אותי (היו עדים). זה באמת לא אשמתי שהם קפצו לי על הגב (אחד ניסה לשרוט אותי, השני אני כבר לא זוכר). אני בסך הכל הטחתי את עצמי לאחור על הקיר הקרוב. כמה פעמים. עד שהם עזבו.
סיפורי אלימות פה 96807
<מעלה זכרונות תפלים מחטיבת הביניים>
נדמה לי שהיה זה בכיתה ט'.
בחור ענקי (אבל ממש!) רדף אחרי לאורך המסדרון עם מוט ברזל. הוא לא נראה ידידותי במיוחד והנחתי שהוא לא מעוניין לתת לי מוט ברזל במתנה. המרדף נגמר בכיתה לעיני המורה לאנגלית (שם חשבתי שאהיה בטוח).
הבחור התקרב עם מוט הברזל בעודו מקלל. המורה המבוהלת לא זזה ממקומה (ואף לא פצתה פה). לא ממש חשבתי יותר מדי באותו רגע, הרמתי שולחן בית-ספר מעל הראש (לא ידעתי שיש בי את הכח) וזרקתי אותו על הבחור הסימפטי.
הבחור נפצע בפניו וברח הביתה בעודו בוכה בכי תמרורים. אני? אני בקשתי מהמורה בנימוס סליחה, החזרתי את השולחן למקום והשיעור התחיל ללא תגובת המורה (לאחר שהיא נתנה מספר מבטים לכל הכיוונים, כאדם אשר נכלא באיזור הדמדומים).

<עכשיו אני חיב להרוס גם למיעוט הקטן שחש סימפטיה מסוימת עם מעשי>
דרך אגב, הוא התעצבן בגלל שאמרתי משהו על שמנים.
לי קראו לשיחה עם המנהלת ששחררה אותי מיד לדרכי, לאחר שיחה קצרה. בשיחה שיקרתי ואמרתי שאין לי מושג למה התחילה המהומה ולמה הוא נטפל אלי.
בת כוסית אחת, התחילה להסתכל עלי מאז אותו היום.
סיפורי אלימות פה 96811
מישהו מתייק את כל זה, נכון?
סיפורי אלימות פה 96813
מתייק את מה? איפה?
סיפורי אלימות פה 96815
את כל ההוכחות להידרדרותם המוסרית של כותבי האייל בגיל הנעורים.
:) 96817
הידרדרות? 96950
זה הפוך - ככל שהיינו גרועים יותר בחטיבת הביניים, כך השתפרנו יותר מאז.
סיפורי אלימות פה 96823
ממ, באמת אנחנו צריכים להוסיף טור לקובץ - ''התנהגות אלימה'' לא היה לנו עדיין (אבל יש כמעט כל דבר אחר, עכשיו אנחנו מעדכנים את ''למי יש חתול'' על פי הטור של איזי).
סיפורי אלימות פה 96830
תבדקו אם אין מתאם בין בעלי חתולים להתנהגות לא אלימה, ובין בעלי כלבים- להתנהגות כן אלימה...
(זה רק חצי בצחוק).
[עכשיו כל בעלי הרוטויילרים יתנפלו עליי].
סיפורי אלימות פה 96832
האמת שעוד לא הגענו לשלב הקורלציות.
אבל הרעיון נרשם ב- to do list.
סיפורי אלימות פה 97020
ואיפה אפשר לתייק אותי, שמגדל גם חתול, וגם כלב, שמעולם לא נקט באלימות, אבל מבית ספר גורש אינספור פעמים (עד הפעם שבה נאמר לו ללכת ולא לחזור)?
סיפורי אלימות פה 97060
(למה, מה עשית?)

כלב-כלב, אבל בטח זה לא רוטוויילר, או בולדוג, או בוקסר או כל K9 מכוער ותוקפני אחר. נכון?
סיפורי אלימות פה 97063
פינצ'ר נחשב K9 מכוער ותוקפני אחר?
סיפורי אלימות פה 97065
פינצ'ר נחשב לחתול...
סיפורי אלימות פה 97068
לא יכול להיות. הוא מפחד מחתולים...
עכבר. 97147
נקניקיה 97148
(לפחות מיקו, פינצ'ר ננסי שהכרתי, שהיה כל כך שמן עד שהוא נראה כמו נקניקיה מהלכת. בחיי)
נקניקיה 97173
לא, את טועה. נקניקיה זה דאקל (או תחש, או דאקסהונד, בקיצור, ''בייגלה''). כלב מדהים (ואני בכלל איש של חתולים).
נקניקיה 97174
ראיתי כמה כלבי תחש- הם נראו הרבה פחות כמו נקניקית זוגלובק ממיקו הפינצ'ר...
:-)
סיפורי אלימות פה 96834
<מגרדת בפדחתה. כן, גם היא הייתה ילדה אלימה למדי>

בכיתה ו' העיפו אותי מבית הספר אחרי שזרקתי עכבר מעבדה על מורה (הגענו בבוקר לשיעור טבע, גילינו שהעכברים ברחו, הטילו עלינו לאסוף אותם, ואני הטלתי אותם על המורים...)

בכיתה ז', הייתי בפנימיה שורצת ערסים. אחד המנהיגים שלהם, בחור מגודל במיוחד (הוא היה ב-י') נהג להציק לי די הרבה. לשמחתי, הפנימייה לא הייתה עירונית, ועונת הקרפדות הגיעה.
גונבה שמועה לאוזני שהבחור נוהג לישון עם תחתונים בלבד.

ערב אחד, כשהוא היה במקלחת, התגנבתי לחדרו עם קרפדה חיה שלכדתי, וטמנתי אותה במיטתו.

נהנית מהחום, היא ישבה שם בסבלנות. הבחור יצא מהמקלחת, נכנס למיטה, וברח משם בזעקות אימים שהעירו את כל הפנימיה...

מכיוון שאני הייתי היחידה שהעזה לגעת בקרפדות, היה די ברור מי עשה את זה.

מאז, כל הערסים (וגם האחרים) עזבו אותי לנפשי (וגם לא נגעו בכלבים ובחתולים שגידלתי שם)
או במילים אחרות: הגנה עצמית 96475
ההבדל הוא בהפרשי הכוחות (איילת מול אידיוט, מדינת ישראל מול ילדי פלשתין או אפילו, חיילים חמושים מול ילדי פלשתין).

איילת לא הרגה אותו, נכון? (וראה הערות אחרות שלי בדבר הסיכוי שאני הייתי עושה אותו דבר.)
או במילים אחרות: הגנה עצמית 96476
ועוד הבדל – משך האינטראקציה.

איילת לא כבשה את ביתו של האידיוט ועמדה שם 35 שנים עם בטן הרה שאי-אפשר-לעמוד-בפני-הפיתוי-ללטף-אותה.
LOL 96478
actually, cringe... 96479
just imagine, 35 years with a great-big-belly and all the complications of pregnancy!

actually, cringe... 96506
:)

נכון שאת תזדהי איתי כשאגיד שישנם ימים שאת משוכנעת שהמצב ההריוני הזה הוא לנצח?
כל הריון נמשך 14 חודש 96507
שבעת החודשים הראשונים מתמשכים בקצב סביר. החודשיים האחרונים מתמשכים לפחות עוד שבעה חודשים, והדרך היחידה להתנחם במהלכם היא להיזכר שפילות סובלות את העניין במשך שנתיים ובסוף צריכות ללדת פיל.

אבל זו נחמה מאוד חלקית, בגלל שקשה להאמין במהלך התקופה שיש מישהי שסובלת יותר ממך. אפילו אם היא פילה.
כל הריון נמשך 14 חודש 96509
אבל לפילות גם ככה אין דברים טובים יותר לעשות.

חוץ מזה, יש גם את התחושה שגם כשרואים את התינוק והוא מונח עליך, קשה להתנתק מהיצור הערטילאי שבבטן שאיתו דיברת ואותו הרגשת. זה יופי כשיש תינוק ביד, אבל אני לא הרגשתי שזו אותה אחת שליוותה אותי 43 שבועות.
דוגמה נפלאה לדיסוננס קוגניטיבי 96511
"התינוק" מקומו בבטן – מה הוא עושה שם בחוץ?!? למה מי הרשה לו?

(נחווה שוב ושוב, בכל מיני מיילסטונס של הפעוט)
או במילים אחרות: הגנה עצמית 96562
"ילדי" פלשתין ידעו יפה מאוד להלחם בזמן ששת הימים. הם יודעים יפה מאוד להלחם ב"חיילים החמושים" בבתי הקפה ובאוטובוסים בישראל.

במהלך הכיבוש, גם אנחנו לא הרגנו אותם. סתם כבשנו ולא הקלנו את חייהם. אז זה כבר בסדר?
או במילים אחרות: הגנה עצמית 96568
דינה,

ואת קרתגו יש להרוס.
או במילים אחרות: הגנה עצמית 96569
ובתרגום לשונראית: ואת המדינה הציונית יש למחוק.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים