בתשובה לדב אנשלוביץ, 06/10/02 8:23
נתנו לנו עוזי, אוכל וזווזי 96704
אתה אומר:

"ישנו מיגוון של כל מיני דגמים משוכללים שמיועדים למטרות שונות, כולל לפגיעה מדוייקת במטרות רחוקות בעזרת ציוד אופטי ליום וללילה".

האם אתה רוצה לומר לי שזה מה שהפלסטיני במחסום רואה ? תהיה רציני.

וכאשר אני - או כל אחד אחר על הפלנטה הזו - רואה, בהקלקה פשוטה, היכן אתה עובד, למה אתה מצפה ?
לאיזו מסקנה אתה מצפה, שאני - או כל אחד אחר על הפלנטה הזו - אגיע ?

אילו נתונים גאוניים צריך כדי להסיק מסקנות משני הנתונים הללו ?

ודוק: השאלה מהיכן - באמת - הגיעה אליך האינפורמציה הזו, ממש לא רלוונטית.
שכן, אני - או כל אחד אחר וכו' - מחבר אחד ועוד אחד ומקבל שניים.
המסקנה הזו היא כמעט דטרמיניסטית הייתי אומר.

כשאתה אומר שיש בכך סכנה - אמרת הכל.
ובכן, מי יצר את הסכנה הזו ?

מהם בדיוק הרעיונות היצירתיים שלי כאן ?

מי לא יכול לבצע את ההקלקה הפשוטה הזו ?

מי לא יגיע למסקנה הזו ?

כל מה שעשיתי הוא להציב מולך מראה (וגם זאת רק לאחר שראיתי שהאלמוני המקורי הגיב בקלות ראש כפי שהגיב).

אתה הרי לא רוצה לנהוג כבת יענה. הלא כן ?

אתה יודע מה ? כאשר ניגש אלי אדם, ומעיר לי שיש לי פירור כלשהו על הפנים - אני לא כועס עליו, אלא להיפך: אומר לו תודה רבה.
ואידך זיל גמור.
נתנו לנו עוזי, אוכל וזווזי 96724
אתה טועה בגדול.
אני התכוונתי לכוונות האופטיות שנמצאות ע"ג הרובים האישיים שאותם רואה הפלשתיני במחסום. בודאי.
אין שום קשר למקום עבודתי (אגב, אני עובד כבר כעשרים שנה(לשמחתי) על נושאים בלתי מסווגים, והרצתי בעבר על עבודתי בכנסים פתוחים לגמרי, ואיני יודע על דברים מסווגים שנעשים במקום עבודתי, כי יש מידור פנימי).
זה נכון שכאשר ראיתי את הכוונות האלה שאלתי את החיילים למשמעותם, והם הסבירו לי מה שהסבירו. אך לעניות דעתי כל הנושא הזה רחוק מלהיות מסווג. ציוד כזה (שכאמור איני יודע היכן הוא מיוצר כי גם החיילים לא ידעו), בין אם הוא מיוצר בארץ ובין אם הוא מיוצר בחו"ל הוא ציוד שהיצרן מפרסמו תמיד בגלוי. זה לא בקטריות.
אתה יכול לחפש באינטרנט למשל רובה מסוג A3 (נזכרתי שעשיתי זאת בעבר כשהבן שלי עבר קורס עליו. זו גרסה מתקדמת של M16 לפגיעה מדויקת במטרות יותר רחוקות), ותלמד עליו את כל מה שצריך לדעת כולל כוונות היום והלילה שלו.
נתנו לנו עוזי, אוכל וזווזי 96728
דב,

כיוון ששנינו בני אותו גיל, אני מרשה לעצמי לחוש סוג של קירבה - לפחות מנטאלית - אליך.

ובכן, הההבהרות שלך הן בסדר.

אבל אתה מבין, שאלמלא אותן הבהרות - מה שהיה נחרת בתודעה הוא שאחד ועוד אחד הם שניים (כפי שפירטתי בתגובתי הקודמת).

כי הרי מה שרלוונטי, הוא לא מה התכוונת - אלא מה הצד השני הבין.

נדמה לי שהבנו זה את זה, וזה מה שחשוב.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים