בתשובה למשה דורון, 18/09/00 15:30
על טקסטים והרודנות של ההווה 9719
משה,

א. הבנתי זאת מדבריך ע"ס הדוגמא שהבאת: "רב שמת בשבוע שעבר אינו מקבל את היחס לו זוכה רבי עקיבא" (ציטוט דבריך + תיקוני שיבושים קלים שנפלו בעברית שלך). מתוך הדוגמא הנ"ל לא בלתי סביר להבין שהפז"מ הוא הקובע.
עם זאת שמתי לב גם לניסוח שלך שיש משקל לתקופה בה חיו החכמים ולכן לא התבטאתי בלשון נחרצת אלא כך: "מדבריך מתקבל הרושם ש.."

היות שאיני בקי די הצורך בתרבותך איני מבין עדיין את הקשר בין 'אמיתותם של דברים' לבין התקופה שבה נאמרו. אודה לך על הסבר.

ב. chen בתגובתו טוען שעצם השרדותם של דברי החכמים במשך הדורות מקנה להם ערך, אבל האמנם היא מקנה להם גם "ערך אמת"?

אין להבין מדברי שאני מזלזל בטקסטים עתיקים, הפוך נהפוך הוא. דעתי היא שהקריאה בכתבי העבר היא מנוף בלעדי כמעט להיחלצות
מ"הרודנות של ההווה".

אנחנו, החיים, שקועים בחיי השעה עד כדי כך שמטבע הדברים אנחנו נוטים לראות את מה שקיים כאילו הוא מחוייב המציאות, "זה טבעו של עולם," אנחנו אומרים. ואילו הקריאה בכתבי העתיקים מראה לנו שיכול להיות אחרת, היא מעניקה לנו נקודת השקפה שונה על המציאות שלנו. למה הדבר דומה? למי שיוצא למסע לחו"ל וכשהוא חוזר לארץ הוא רואה אותה בעיניים חדשות.

אבל אין זאת אומרת שאל לנו לקרוא בכתבי העתיקים בעיניים ביקורתיות. NO AUTHOR IS AN ABSOLUTE AUTHORITY (אף מחבר אינו סמכות מוחלטת). הבאתי כאן את המשפט באנגלית על מנת להמחיש איך אפילו בשפה כבר מוטמעת התפיסה שלטקסטים ולמחבריהם יש סמכות אפריורית (באנגלית המילה 'מחבר'='סופר' משולבת במילה 'סמכות'), ועל אחת כמה וכמה כשהמדובר בטקסטים קאנוניים.

כאמור, בכוחם של טקסטים עתיקים לחלץ אותנו מהרודנות של ההווה, אבל אם לא נראה בהם טקסטים שעומדים לבחינה ביקורתית ככל טקסט, אם נתבטל בפניהם, הרי שאנחנו מזמינים לעצמנו את הרודנות של העבר.
על טקסטים והרודנות של ההווה 9974
ראשית אני מתנצל על התגובה המאוחרת. מכיוון שהנושא סמכות החכמים בעבר לעומת סמכות הרבנים בהווה, הוא נושא קריטי המשיק שאלות השקפה בעלות משמעות מרחיקת לכת, בעבר (ע"ע צדוקים וקראים) ובהווה (ע"ע רפורמים), לא רציתי לשלוף תשובה מהשרוול אלא חיכיתי שיהיה לי זמן "להשקיע" בתשובה.

מה היתרון של הדורות הקודמים?
מקובל על היהודים שהדורות הקודמים עלו על הנוכחיים בגדלותם בתורה. גדולה זו באה לידי ביטוי בקשר ישיר יותר לנבואה ולנביאים ולפיכך גם דיוק רב יותר והבנה טובה יותר של ה'סיבות' לתורה ולמצוות הגוזרות רבות מהדינים וההלכות אותם חכמים תקנו ופירשו.
בנוסף ככל שעובר זמן רב יותר מתלבנים ומתבררים השיטות הקודמות וממילא התהליך מנפה שגיאות.
אם כן שני גורמים אלו עושים את דברי הקדמונים "נכונים יותר", בנוסף ישנו דבר הנקרא "קבלות" של כלל ישראל או "תקנת בית דין הגדול שבירושלים" המתייחסים ל"סייגים" של חכמים כלומר תקנות שסיבתם איננה מהותית אלא טכנית. תקנות אלו אף שבטל טעמם הם נשארות אך בתנאים מסויימים הן יכולות להתבטל.

בבואנו "לשפוט" דברים אלו או במילותך: "לבקר" אנו יכולים לעשות זאת בשני אופנים. האופן הראשון הוא חיפוש היכן חכמים טעו, אך מכיוון שמעלתנו ואפילו במובן הפשוט של בקיאותנו ב"חומר" אינה כערכם, ממילא זו שרלתנות, מהסוג שמקובל פה על ידי מספר כותבים ותו לא. מאידך חובה להקשות על כל מה שלא מובן לנו בדבריהם כדי שנתרץ באופן אמיתי את קושיותינו.

אבל יתכן והם טעו?
המונח "טעות" הוא לא במקומו כאן. יתכן ואחרי כל החקירות עדיין נציב אנו מערכת שיקולים הנגזרת מהתורה, הגוררת הכרעה שונה מההכרעה בה הכריעו חכמים.

אז תכלס אפשר לפסוק אחרת?
כן, אולם הדבר מותנה בפסיקה על ידי גורם העולה על הגורם שאת פסיקתו רוצים לשנות. כל הנ"ל מתייחס לדברים הנלמדים ממידות התורה, אולם מה ש"מקובל" על ידי כלל ישראל כ"הלכה למשה מסיני" כלומר שמקורו ממשה רבינו גם אם לא נכתב בתורה, ובטח ובטח כזה שמקורו בתורה, אין בו מחלוקות ואין כל אפשרות ו-או דרך לשנותו.

אם הנושא מעניין אותך עיין ב"יד החזקה לרמב"ם הלכות ממרים פרקים א'-ב' ובכוזרי (אני ממליץ לך על ההוצאה של הרב קפאח זצ"ל שהיא מדוייקת מהשאר, אם כי ומכיוון שכך, מובנת פחות) חלק ג' ל"ג-מ"ג.
The Wisdom of the Ancients 9986
It remains unclear to me why you say that the wise men of today are lesser than the wise ones of the past. Does this claim rely on objective facts? What kind of wisdom are we talking about here?

Also, as far as I can see, the system you describe cannot change very quickly because great men are anyway rare in history and, it seems, the only way to reverse the opinion of a great man is through the opinion of an even greater man (which also becomes more difficult if wisdom just decreases from one generation to the next). So changes should become extremely rare over time. Is this a correct conclusion?
The Wisdom of the Ancients 9996
מה, זה לא ברור? זה מה שהמדע אומר לנו... בראשית היו אדם וחווה, והם אכלו מעץ הדעת והיו חכמים. מאז ואילך היה רק Inbreeding שדירדר את רמת התבונה של המין האנושי, כך שכל דור טיפש יותר מקודמיו.

לא מאמין? תנסה לראות פרק של פוקימון.
The Wisdom of the Ancients 10009
שים לב שתליתי את ''הגדולה'' לקשר לנבואה ולנביאים. זה לא שאנשים נהיים פחות חכמים או בעלי כשרון אדרבה, יתכן מאוד שהמצב הפוך.
מכיוון שעם ישראל עוד לא אמר את המילה האחרונה והשאיפה היא בהחלט לחזור למצב זה של נבואה, והתהליך שאכן היה לאורך הגלות היה תהליך של נביקה מתהפך בגאולה, בהחלט יכולים להיות בדורות הבאים ואפילו באלו הקרובים, כאלו שישנו הלכות שונות, אם כי הדבר כמובן מוביל לשאלה מה ולמה לשנות.
הנוער של היום זה לא מה ש... 10012
הרי לפי שיטה זו לא ימצא פוסק גדול יותר שיחלוק על פסיקת קודמיו, שמעצם טבעם הם גדולים יותר...
?
יתרון הנסיון של הפסיקות הקודמות (הפז"ם, הפז"ם...) הוא נקודה יפה. אך מה במיקרה שדווקא הנסיון מורה שהפסיקה רסת-טעם היא..?
ומה בין פסיקות הלכה לסתם מנהגים, כמו למשל שטריימל בערבות המושלגות של באר-שבע?
לי נראה שכל אלו הם נסיונות נאים לתרץ פחד וחוסר יכולת להבחין בין עיקר לתפל. אם המהות של הקונסרבטיביות היא להימנע משינויים ולשמר את המצב הקיים - ע'מ למנוע התבוללות (הסכנה שבניכר), מדוע היא עצמה מושתת על שינויים?
הנוער של היום זה לא מה ש... 10019
תקרא את כל האשכול, הבהרתי וחזרתי והבהרתי שלא כל דור יראה את רבותיו כעולים עליו, ושאין כל קשר לפז''ם.

שטריימל זו לא הלכה ולא מנהג זו אופנה. פנה למי שלובש שטריימל והוא יסביר לך למה אופנתי ללבוש כובעי קוז'אקים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים