בתשובה לדני האדום, 18/09/00 21:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
Religious suffering is, at one and the same time, the expression of real suffering and a protest
against real suffering. Religion is the sigh of the oppressed creature, the heart of a heartless world, and the soul of soulless conditions. It is the opium of the people. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
With no doubt.
Let us provide a TRUE meaning for Life - APART of the today's "work - eat - drink - fuck - surf the Internet". How about it, mate? Danny a Piros. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומדוע שנחשוב שאכן יש משמעות לחיים? ואם נאמר שכן ישנה משמעות, מה תוקע לידך שהיא שונה ממה שכה היטבתה לתמצת, ואני משוכנע שרבבות יסתפקו בכך. שכן ניתן לטעון שאם ישנה איזו משמעות לחיים, מעבר לסתמיות (לא במובן של תיפלות, אלא במובן של - אין משמעות, "אין" ולא "חוסר"), הרי שאותה משמעות ש"מעבר" ניקבעה ע"י מישהו/מישהי/משהו, וכאן אולי הגענו לנקודה ממנה רצית להתרחק מלכתכילה. במאמר מוסגר אשאל, אם יש משמעות לחיים, האם היא מוגבלת רק לחיי אדם או שניתן ליחסה גם, נאמר, לפרות או עלים בשלכת? אם תרשה לי, אוסיף לאותה רשימה שלך את מושג החברות, במובן שחז"ל התיחסו אליו - או חברותא או מיטותא (טוב, קצת קרדיט אפשר לתת להם, יש ביניהם בעלי הבנה דקה). אני מתכוון למושג הכללי ביותר, של אינטראקציה (או העדרה) עם הסובב אותנו, דבר אשר אולי נותן משמעות שנובעת מאיתנו, וע"כ תלויה אך ורק בנו. והטלת ספק, מה היא מספקת? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |