קצר, עבה, ומביא חבר (=) 975
אבוי, אבוי. לא לבד היה המקף אשר הופקר בשדה הקרב. סמנים אחרים רבים נעלמו להם מהעין בתהליך ההפשטה של הלשון העברית הכתובה. לאן הלך סימן ה-"=" אשר שימש להפרדה בין מילים? איה הוא ה-"," המפואר אשר שימושו היה כשימושה של הנקודה העשרונית, אויבתו מלעז?

לא היתה זו מהפיכת המחשוב אשר הפקירה את המקף המפורסם, אלא הלשון העברית שהוחייתה בכוח פעם נוספת, במהלך גלי העליה שלאחר קום המדינה. אמנם ליבנו דואב לזכרם של סמני הפיסוק אשר אבדו, אך מיותר לציין שבהעדרם נוחה יותר השפה ללמידה. השפה אותה "המציא" אליעזר בן יהודה אמנם היוותה מפעל חיים מרשים, ואין ספק כי פועלו יזכר כל עוד השפה העברית תיזכר, אך גם הוא, ככל האדם, לא היה מושלם. התוצר אשר הפיק היה מסורבל ומסובך, והקשה על מליוני עולים את הלמידה בה לאורך הדורות.
מסימני הזמן 985
הפסיק (",") הוא, למיטב ידיעתי (תקן אותי, צחי, אם אתה משוכנע שאני טועה) לא אויבה משפת-עבר של הנקודה העשרונית, כי אם שותפה-משלימה, בעל נטייה להתבלבל עמה.
הפסיק משמש באופן תקני להפרדה בין שלשות של ספרות במספרים גדולים, כדי להקל על קבלת "התמונה הגדולה" - כמה ספרות יש שם בכלל (נאמר, 10,000,314). זאת, על פי הקונבנציה האנגלית (בריטית ואמריקאית). לעומת זאת, בגרמנית וצרפתית, למשל, קיים צמד-החמד הזה, אך בתפקידים הפוכים! הניחוש שלי, אם כן, הוא שדוברי עברית אומרים, לעתים, "חמש פסיק שמונה" כמורשת מהעלייה הגרמנית (וכיוון ש"פסיק" יותר קצר להגיד מ"נקודה").

באשר למקף, נקודה שטל לא הדגיש היא, שהמקף לא סתם אינו קו מפריד - מבחינת משמעותו הוא הפוך בדיוק, הוא קו מחבר! לכן אני חושב, ששמירה והחייאה של המקף רק תסייע ללומדי עברית, לא תקשה.
מסימני הזמן 1048
הנקודה והפסיק הפכו את סימניהם באמריקניזציה של תחילת המדינה. עד אז גם העברית הייתה כמו הגרמנית והצרפתית. ומלבד זאת, עודף סימנים תמיד מקשה על הבנת שפה חדשה - יותר הזדמנויות לטעות.
מסימני הזמן 1053
לא אמריקניזציה, אני חושב -- לפחות לא הפעם. מדובר בהשפעת התרבות הבריטית מימי המנדט.
לא כל כך חשוב ההבדל בין מקפים 1049
האבחנה הגרפית קו מפריד לקו מחבר היא לא עד כדי כך חשובה. כל מה שצריך הוא להקפיד שקו מחבר יהיה מחובר לשתי המילים: "באר-שבע", בשעה שקו מפריד - יופרד ברווח מכל צידו. מרגע שתקפיד על כך (וכולם מפקידים על כך, שכן הטקסט יותר קריא כך), יהיה ברור לחלוטין מה תפקידו של כל מקף.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים