9763
כידוע, ישנן שתי אסכולות עיקריות בתחום ה''ירוקות'' והחרדה לאיכות הסביבה.
את האסכולה האחת, שאני מכנה המעשית, ניתן להגדיר כמחויבות שלנו לשמור על הסביבה, על מנת שנוכל להמשיך ולהשתמש בה גם הלאה.
את האסכולה השניה, שאותה אני מכנה האידיאולוגית, ניתן להגדיר כמחויבות שלנו לשמור על הסביבה מכיוון שאיננו המשתמשים היחידים בה (או מכיוון שכך ברא אותה אלוהים), כלומר, אדם תרבותי אינו יכול לעשות ברכוש הכלל כבתוך שלו, והמין האנושי אמור להיות ''אדם תרבותי''.
מכיוון שרוב הירוקים ושוחרי איכות הסביבה למיניהם, פרטים כארגונים, שייכים (לפחות בארץ, וכנראה שגם בשאר העולם) לאסכולה המעשית, הרי עמדתם, או שתיקתם, בהחלט מובנת, שכן בתפיסת עולם מעשית, להבדיל מאידיאולוגית, יש בין התקין לפסול רצף שלם של ''פסול יותר'' או הרע במיעוטו, ובמדרג הזה, של עולם לא מושלם, ישנם גם כמה תמהונים המוכנים להסתכן בפגיעה באיכות הסביבה על מנת להקטין את סכויי המלחמה (ואולי גם להציל כמה קורמורנים).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים