בתשובה לאסתי, 11/10/02 12:11
הכמיהה מובנית ב''איי הדרום'' 98018
אני סבור שהכמיהה הזו נובעת ומהווה חלק מהגורמים לתפיסה שלנו את הרחוק (במקרה זה - איי הדרום), לפיכך התייחסותי אליה בשיר (ע''י השימוש בביטוי), כמו גם לגוגן וסטיבנסון (אם כי סטיבנסון, בקטעי מסעותיו המעטים אותם קראתי, איננו רומנטי, לטעמי, כלל וכלל).
הכמיהה מובנית ב''איי הדרום'' 98020
לדעתי, גורם המרחק לבדו אינו יכול ליצור כמיהה כמו זו שנוצרה כאן‏1. אילו כתבת "איני יודע דבר על אוסטרליה", ונשאר עם אוסטרליה לאורך כל השיר, ולא מעלה את "איי הדרום", לא היתה קורית הכמיהה הזאת. למרות שגם אוסטרליה רחוקה מאוד, וכל מה שאמרת לגבי האיים יכול להיאמר גם לגביה.

1 כמעט כל המגיבים נזכרו בספרי ילדות, והתגובות היו בפירוש רגשיות בנקודה הזאת.

זה כמו הקסם שהיה/יש למלה "אמריקה" באוזניים מזרח אירופיות (לפי הסיפורים). בשונה מ"ארצות הברית", שכארץ היא יעד הגירה מבוקש מן הסתם, אך כמלה אין בה את הצליל הקסום שיש ב"אמריקה".
הכמיהה מובנית ב''איי הדרום'' 98056
נכון, זו אחת מהסיבות שבחרתי לכתוב כפי שבחרתי.
ניתן, אולי, לטעון (כנגדי?) שאיי הדרום מספקים נושא נוח לכתיבה שכזו, מכיוון שעבור רבים הם דומים יותר לנרניה מאשר לאירופה, או לישראל/פלסטין.
החורג אתה ממנהגך, עודד? 98063
דומני כי הצהרת פעם כי אתה נמנע מלדון בשיריך שלך. אם כי השתתפותך מבורכת כמובן.
לא 98067
אני עדיין נמנע מהצגת התפיסה שלי את השיר.
אין זה אומר שאני מונע עצמי מלבאר דבר זה או אחר.
כמו בדברים רבים אחרים, חשובה המידה, לאיו דווקא העקרון.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים