בתשובה לדובי קננגיסר, 10/10/02 13:25
אין ברירה חייבים לעצום עיניים 98138
באותו עניין, שמעתי לפני כמה ימים ברדיו איזושהי מובטלת מתלוננת רבות על קצבת ההכנסה הזעומה שלה שלא מאפשרת קיום הוגן, וגם מודיעה בפה מלא שהיא מנויה על טלביזיה בכבלים.

אני מניח שכל זמן שהעוני מוגדר באופן יחסי זאת לא אנומליה. אולי משמעותו של "קיום הוגן" בחברה שבעה יחסית כשלנו (?) כוללת בתוכה טלביזיה בכבלים וחמש ארוחות בשריות בשבוע. זה הכל סביר בעיני, מלבד המילה "עוני" שקשורה אצלי אסוציטיבית למצבי דחק אבסולוטיים, לא יחסיים.
יש גם את אלה 98161
שבוכים שאין להם לאוכל, אבל לסיגריות כנראה יש להם, כי הם מעשנים מול המצלמה, או שיש להם קופסת סיגריות ביד, או על הספה לידם.
גם הם מכורים, נפגעי פיליפ מוריס 98166
יש גם את אלה 98179
פנחס שדה ז"ל אהב לתאר את דלות המשורר בעליית הגג כגורם יצירתי.
זה היה נסבל, כל עוד היה לו קיום מינימלי של תה,לחם וגבינה,ו*טבק*.
סיפור ידוע 98326
על ילדה שנתבקשה לכתוב חבור על עוני:
"פעם היתה משפחה נורא עניה. האבא היה נורא עני, והאמא היתה נורא עניה. גם הילדה שלהם היתה נורא עניה, וגם המטפלת של הילדה היתה עניה. אפילו הגנן שלהם, והנהג שלהם, והעוזרת, כולם היו נורא עניים."

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים