בתשובה לערן בילינסקי, 12/10/02 11:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה יפה מאד. כל עוד ארז מדבר על "דפרים ימניים" זה כשר (אם כי, לטעמך, מסריח) אבל כשעונים לו ספציפית זה כבר עובר למחלקת "העלבות אישיות" וזוכה לבעיטה באחוריים. מה יוצא מזה? מערכת האייל מוכנה לקבל - בחריקת שיניים מסוימת - הכללות פוגעות בציבור שלם, למרות שההכלללה נכתבה כתגובה להודעה ספציפית וכל קורא בר דעת מבין שהיא כוונה לכותב אותה הודעה. מה שאתה מציע לי הוא או שאסתום את פי ואניח לארז להשתולל, או שתגובותי ינוסחו אף הן בלשון כוללנית ויפגעו גם באנשים טובים וחביבים שאין לי כל כוונה לפגוע בהם. "יהודון מלוכלך" אתה פוסל, "יהודונים מלוכלכים" זה קביל עליך. מצטער, כל זמן שזה המצב הצפיפות באי השדים תלך ותגדל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא, כשעונים לו ספציפית בתגובה שאין לה תוכן פרט לתגובה להעלבה, זו כבר flame war, וזה מיותר לטעמי, כי כבר ראינו שזה נמשך ונמשך וזה חסר טעם. דובי כבר הסביר ש(להבנתי) אין לנו בעיה עם "שמאלנים מטומטמים" או "חילוניים מתנהגים כבהמות" (למרות שאני לא חושב שמי מאיתנו ממש נהנה מזה) שכן לטעמי הן מעידות יותר על הכותב ואופן התנסחותו מאשר על הציבור אליו הוא מתייחס. אני מעריך יותר כותבים שעונים לכותב בצורה עניינית, בולעים את גאוותם, ומראים לו שהוא מדבר שטויות במיץ עגבניות1. לא ברור לי למה אנשים משתמשים בתגובות באייל כדי להוציא את האגרסיות שלהם, ואני מקווה שקוראי האייל יגלו יותר סובלנות ובגרות, כי בזמן האחרון, לי אישית, נהיה פחות ופחות כיף להיות כאן. אני ממליץ לכולם לשוב ולהביט במשפט הראשון בעידכון שמעלינו: "באנו כדי להנות". 1 הנה סיפור אישי: יש אנשים שאומרים להם "בן זונה" והם נעלבים. כאשר לי אומרים "בן זונה" אז אני עונה משהו בסגנון "כן, אמא שלי זונה2 (ולא מבחירה :) ), ככה זה, לא היה אוכל בבית, והיה צריך להתפרנס ממשהו. אתה חייב להזכיר לי את זה?" 2 אמא שלי לא זונה. אמא, אני אוהב אותך! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב אז מה הבעיה בהודעת בת כותרת בלבד בזו הלשון 'אותו חרא כמו גוואדאלופ' האמנם נוקטת מערכת האייל בגישת 'אתמול אכלת בוסר ולכן היום נקהה לך את השיניים בתגובה אחרת, שככה לא היינו חושבים בכלל להסיר'? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, מה לעשות, לא כולנו הגענו למדרגת שוויון הנפש המשועשע שלך. אלע''ב, אני סתם דפ''ר ימני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ראוי לנובל1,הגישה שלך יפה ובוגרת, ובמקרים מסוימים עובדת. רק מה, הגישה הנוצרית שלך לא מקובלת על אנשלביץ,במציאות בה אנו חיים באייל אבד עליה הכלח. הוא כזכור מאמין בהרתעה בלבד עם אלמנטים של הכחדה.2 1 לא לפרס,לוועדת הפרס. 2 מה דעת המערכת על הניסוי המבוקר הבא: נותנים לאנשלביץ מנוף מיוחד להכחדת תגובות. אם באה תגובה בנוסח ימנים דפ"רים אנשלביץ מוחק אוטומטית בלי לקרוא את 20 התגובות הבאות של אלמונים למיניהם או סתם שמאלנים החשודים שרקדו על המקלדת למקרא תגובת הדפ"רים. אידיוט אלמוני נוסף,ו... השלם את הרעיון.3 3 מובן שכדי לשמור על כללי ההגינות אנשלביץ יזהיר מראש את האלמונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בימים האחרונים פגשתי כמה וכמה1 הודעות מכלילות ומעליבות2. הן לא תורמות שום דבר לדיון או להנאת הקוראים (חוץ משחרור אגרסיות), אבל אני מבין את החלטת המערכת (בכחול או בחום) להשאיר אותן על כנן, משום שקשה לפעמים למתוח את הקו בינן לבין דיון לגיטימי. עם זאת, את ההודעה שלך3 שכורכת את ארז ודב בנזיפה אחת אני לא מבין. האם באמת אין הבדל בין מי שבמקום לנמק בוחר (דרך קבע) להעליב ציבור שלם (ואיתו מבקר או שניים באתר), לבין מי שמתקומם על סגנון כזה? מתברר, בנוסף1, שההכללה הפוגעת עצמה אינה מזכה בנזיפה, אלא רק התגובה עליה. אני חושב שמגיעה לדב התנצלות, ולא בפינה הנידחת הזאת, אלא בדיון המקורי. 1 למשל: תגובה 97896 , תגובה 98218 . 2 וראה זה פלא, אפשר היה למצוא דוגמא מייצגת יותר מ- "שמאלנים מטומטמים" ו- "חילוניים מתנהגים כבהמות". 3 תגובה 98102 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה של דב, לטעמי, הוא היה העלבה חזרה ותו לא. וככזו, היא נכרכה יחד עם הודעתו של ארז - שתיהן כללו העלבות מיותרות, שעדיף לו לא היו באות לעולם. כלומר, יש ביניהן אכן הבדלים - ארז למשל, דיבר גם על השימוש בשם אינתפדת אל-אקצא, והזכיר דברים שכתבו עיתונאים, דב אפילו את זה לא עשה. ארז התחיל ודב הגיב. אפשר למצוא הבדלים נוספים - אך לא ביחס להערה שלי, שהתייחסה *לאופן* ההתנסחות ולתרבות הדיבור. לא ממש מעניין אותי מי התחיל. אני לא גננת. האמת, לא רק לדובי, גם לי מתחיל להימאס מכל העסק הזה. אתם, הקוראים, במקום לבקש מכולם להוריד את "רמת הזעם" באייל, מתקיפים אותנו על זה שאנחנו מנסים להוריד אותה. מה, לכם לא אכפת? אתם נהנים מזה? אולי כן? אולי כל הניסיון שלנו לשמור על הפינה השפוייה הזו נדון לכישלון. נפתח לכם את חדר העורכים. תפרסמו כתבות, תגיבו, תקללו אחד את השני, תעשו מה שאתם רוצים. אני באמת לא מבין את זה. ממש. אנחנו נפתח לנו אייל משלנו, עם רישום, עם שלילת רישום, לאנשים שרוצים באמת לדבר אחד עם השני, לא רק אחד אל השני. סליחה אגב, התקפת הזעם הזו שלי היא לא משהו אישי נגדך וסתם יצאה בתגובה הזו, אבל 36 השעות האחרונות ממש הצליחו לעצבן אותי, והנה אני כאן, בשלוש בלילה, קולט שאני במקום לדון ברצינות על פוליטיקה, על ביולוגיה, פילוסופיה, תרבות, אוכל, ספרים, או כל דבר אחר, מנסה להסביר למה אני רוצה שהאייל הקורא יהיה מקום שנחמד לאנשים להיות בו. די, נמאס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תיתן לחמישה-שישה קוראים להוציא אותך מהכלים. הרוב, במקרה דנן, שקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא בגלל שאתה רוצה לשמור על רמת הדיון באייל, לפעמים השאלה מי התחיל חשובה. התחלתי לעקוב באופן שוטף אחרי דיונים באייל רק אחרי יסוד אי השדים, אבל כשאני משווה את הדיונים היום לאלו של העידן הקודם, אני מאד שמח שהוא קיים. למערכת יש היום ארבע רמות של "סנקציות" כנגד הודעות סרות-טעם: הכחדה מוחלטת, גירוש, נזיפה פומבית ונזיפה פרטית. על הפעולה האחרונה אין לי שום מידע; שתי הראשונות מופעלות לטעמי בדיוק במינון הנכון (אולי אפילו טיפונת פחות מדי). השלישית מופעלת לעתים רחוקות מדי - ובמקרה של "דפ"רים" הנזיפה היתה צריכה להופיע בפעם הראשונה, ואם החלטת(ם) לגלות אורך רוח ולחכות שהעניין ירגע (וזה סביר), אבל התבדיתם, זה לא נכון לשכוח "מי התחיל". לאייל אין הרבה מגיבים קבועים. אני חושב ששלושים או ארבעים זו הערכה טובה; מספיק בקושי בשביל לייצג מגוון מעניין של דעות. המגיבים האלה הם נכס לאתר, וצריך לעשות מאמץ כדי לשמור עליהם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |