בתשובה לעוזי ו., 13/10/02 17:48
הכללה חפוזה. 98465
עוזי,

אכן יש הבדל בין שני המקרים, אך יש גם דמיון. עורכים של כתבי עת בכל התחומים נסמכים במידה רבה לא על היכולת שלהם לבדוק את נכונתם של מאמרים אלא גם על יוקרת מחבריהם. כך, לדוגמה, קשה לי לדמיין שעורך של כתב עת בענייני יחסים בינלאומיים ידחה מאמר של קיסינג'ר כי לדעתו התזה המוצגת בו אינה ניראית לו מבוססת דיה. העורך של כתב העת שפרסם את מאמרו של סוקול רצה להתהדר בנוצות מדעיות, ביוקרה של פיזיקאי בעל שם, ונפל בפח שסוקול טמן לו.

דווקא חוקרים הנחשבים פוסטמודרניים מעוררים שאלות באשר לתקפות הידע בתחומים שונים בטענה, שלא רק הידע כשלעצמו משחק תפקיד במגרשים האקדמיים (הן במדעי הטבע והן במדעי הרוח) כי אם המבנה המוסדי ומערך יחסי כוחות שונים במגרשים אלה.

הסוגייה הזו אכן מעניינת כשלעצמה אך אין לה כל נגיעה למאמרי העוסק בספרו של ג'יימסון (ראה גם הערתו של טל כהן), ומבחינתי אני יכול למצות את עמדתי לגבי פרשת סוקול בכך שההכללה שעשה אלי לגבי מעמדן או תקפותן של כלל התיאוריות הפוסטמודרניות היא ''הכללה חפוזה''.
האמנם תקפות ידע? 98470
התגובה שלך מדגימה כיצד נראה טיעון פוסטמודרניסטי ומה הקשר שלו למושגים "אמת" ו"מציאות".

איך היית מציע שנתייחס לטיעון "...קשה לי להאמין שעורך של כתב עת... קיסינג'ר..."

יש לך דוגמא קונקרטית?
אתה חושב שחשוב לעצם הדיון שתהיה דוגמה קונקרטית?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים