בתשובה לגלעד דנבום, 15/10/02 20:31
החיים קשים... 99161
Moe • בתשובה לגלעד דנבום יום ד', 16/10/2002, 14:01
נו אז מה האלטרנטיבה? 100 אחוזים בעד השלטון הנאור של סדאם חוסיין? מה עדיף לעיראקים? למות במילחמות ובטיהורים של סדאם חוסיין או בהפצצות האמריקניות? לפחות ההפצצות האמריקניות לא ימשכו שנים ארוכות... חוץ מזה, אנחנו (=מדינת ישראל) צריכים לדאוג קודם כל לעצמנו, ואני לא רואה במה מו"מ עכשיו עם סדאם חוסיין יכול לעזור לנו. כמו שאמרתי קודם - רק סדאם חוסיין ירוויח מזה זמן שהוא מאוד צריך.
במה מו''מ עכשיו עם סדאם חוסין 99281
ליאור גולגר • בתשובה לMoe יום ד', 16/10/2002, 20:03
יכול לעזור לנו לדעתי:

* ריסוק הסולידאריות הפאן-ערבית שערפאת מנסה לגבש נגדנו. ניהול מו"מ עם גורמים עיראקים (או לובים, או סעודים, או קטאריים) יתרום לבידודו המדיני ולהופעת מנהיג שקול יותר לעם הפלשתיני.

* ביצור מעמדה של מדינת ישראל ע"י הכרה פומבית בה מצד אחת הקשות באויבותיה - כשם שהשלום עם מצרים ביסס את מעמדנו כאן (שימו לב לחידוש היחסים הדיפלומטיים המלאים בין אירן למצרים השנה, אחרי למעלה מעשרים שנות נתק)

* שינוי קיצוני במצבה האסטרטגי של ישראל - ממבצר לחופי הים התיכון הנשען על רובים אמריקניים ונפט דרום-אמריקני, לכדי המעצמה מספר אחת במערב המזה"ת. במקביל - ביצור מעמדה של עירק כמעצמה מספר שתיים (או 1.5) במזרח המזה"ת. צינור הנפט בצרה-חיפה לבדו יכניס לעירק וישראל מיליארדים בשנה, וזה עוד לפני שחושבים על קשרי המסחר המחודשים.

* פתח לפתרון בעיית הפליטים - יהודים יוצאי עירק יוכלו לשוב לוילותיהם בבגדד, אם מכח סעיף בהסכמי השלום ואם ע"י רכישת אדמות ונכסים בעירק בהתאם לחוק העיראקי. כאן נכנס עקרון הדדיות חשוב - מדיניות עוינת של ישראל כלפי פלשתינים המבקשים לשוב לנכסיהם בתחומי המדינה (ולו לביקור חטוף), תגרור מדיניות עוינת לא פחות של מדינות ערב כלפי התיירים והמתיישבים הישראלים.

* בטווח הארוך - פירוז המזרח התיכון מנשק להשמדה המונית - עומד לרשותנו חלון הזדמנויות מצומצם ביותר לביצוע מהלכים בערוץ זה. התפרקות הדדית מאמל"ח אב"כ תהיה קשה הרבה יותר אחרי שלוב או אירן יכריזו כי ברשותם 'חרב אללה'. אז זה כבר יהפוך להיות עניין של יוקרה לאומית, ממש כמו בסכסוך הקשמירי. כוחנו הגרעיני עדיף על שלהם, אך אנו לא יכולים להרשות לעצמנו עימות לא קונבנציונלי, וגם לנו ייטב אם נצמצם ולבסוף ניפטר מן הארסנל הגרעיני שלנו ‏1.

* השגת שלום, קיבינימט. נאמר 'בקש שלום ורדפהו' - לא רק לבקש שלום בבוא היום עם יורש העצר הסעודי או עם סרי נוסייבה, צריך למחול על כבודנו ולהציע בפומבי שלום עכשיו לכל מאן דבעי, עודאי חוסיין אינקלוסיב.

להמשיך? הייתי מצר ואומר שבינתיים אין יותר מדי דיאלוג תחת המאמר הזה.

‏1 או לחילופין נמסור אותו למשמורת ליום סגריר כמו בספרי 'חולית'. בית יעקב יחזיק כמה פצצות, בית אהרן גם, בית יתרו עוד אחת-שתיים, ואולי גם בית עשיו או ישמעאל.
לחילופין, אפשר להכריז שאנחנו מעמידים את כל הארסנל הבלתי-קונבנציונלי שלנו לרשות כל בני אברהם (ולהמשיך לשמור אצלנו את כל הכפתורים).
למה אין דיאלוג 99286
עוזי ו. • בתשובה לליאור גולגר יום ד', 16/10/2002, 20:13
אני, למשל, חיכיתי עד עכשיו כי לא היה לי ברור שההצעה רצינית. נניח ששרון יכריז בפומבי על ידנו המושטת לשלום לכל שכנינו (זאת אומרת, אלו מבינהם שפרט לשלום לא רוצים שום דבר). מה אתה מצפה שיקרה? מה מנע מכל המדינות האלה לחתום על הסכמי שלום איתנו עד עכשיו?

אם בכלל נזכה לתגובה מעירק, היא תהיה רשימת החטאים שלנו שבגללם לא-יעלה-על-הדעת לעשות איתנו שלום, ורשימת הדרישות המיידיות כדי שאפשר יהיה להתחיל לדבר (נסיגה מלאה, ירושלים, שיבה). מה יצא מזה?
במקרה כזה יתקיים דיאלוג 99289
ליאור גולגר • בתשובה לעוזי ו. יום ד', 16/10/2002, 20:19
בין ממשלת עירק לממשלת ישראל, ותקשורת ישירה היא אבן היסוד לפתרון כל סכסוך, אייל אינקלוסיב.
אתה יודע מה, עצם העובדה שהציבור בישראל ובעולם ידע נגד מי אנחנו, עד מתי ולמה, כבר יתן לנו זריקת דחף מדינית, מסחרית ואפילו מוראלית.

תחושת היאוש הגוברת בציבור לא נובעת מחולשה צבאית אלא מחוסר-אונים - כי אצלנו אוטובוסים ממשיכים להתפוצץ כאילו כלום והעולם ממשיך לשנוא אותנו על לא כלום. הצעת השלום לעירק תשנה לפחות את אחד הגורמים הנ''ל.
למה אין דיאלוג 99291
דורון הגלילי • בתשובה לעוזי ו. יום ד', 16/10/2002, 20:21
יצא מזה שנוי הטון. מדינת ישראל נתפסת (בצדק או לא, זה לא כל כך משנה) כבריון השכונתי. מדינה שאינה מסוגלת לפנות לשכנותיה בטון שאינו מתלהם או מאיים. שנוי הסגנון יכול להיות התחלה נאה. אולי בעקבותיו יבוא גם שנוי המהות.
למה אין דיאלוג 99345
עוזי ו. • בתשובה לדורון הגלילי יום ד', 16/10/2002, 23:14
אם אני מפענח נכון את הדיווחים על אירועים כאלה, פנייה פומבית ממנהיג למנהיג תמיד באה אחרי שפרטים מסויימים סוכמו באופן דיסקרטי. אחרת (במדה מסוימת של צדק), הפנייה נתפסת כפופוליסטית, והיא בכלל לא תעלה לדיון רציני.

יש שתי אפשרויות: יתכן שמגעים חשאיים יעלו שעירק (ואיראן, ולוב, וסודן) מעוניינת בשלום עם ישראל (במציאות הנוכחית) - ואז אין שום סיבה לחכות; אלא שזה נראה לי לא סביר (כי הליגה הערבית לא נולדה אתמול). ואם מדובר רק באקט של יחסי ציבור, אני לא חושב שזה ממש משנה.
הכל נכון, אבל... 99399
Moe • בתשובה לליאור גולגר יום ה', 17/10/2002, 10:10
אני לא חולק על ההגיון שלך, אני רק אומר שסדאם חוסיין הוא לא אנוואר סאדאת. זה בדיוק מה שכתבתי בהודעה הראשונה - המיליארדים מצינור הנפט לחיפה לא יזיזו לסדאם חוסיין את קצה האצבע הקטנה, הוא רק ינצל הצעה כזו לתועלת המיידית שלו.
אגב, לגבי מדינות אחרות (כמו לוב למשל) זה דווקא יכול להיות רעיון טוב.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות