 |
בניגוד לטענתך, אבחנותיו של קלדרון ל א היו (רק, או ראשית-כל) כלפי היופי שבשירת האנתולוגיה. היענות משוררינו ל"חובה כלפי היופי" מוצמדת אצלו לסירובם לאפשר למקום להכתיב להם את השיר. כאילו שיש סתירה (קלדרון, לדעתי, מאמין שיש סתירה, לפחות חלקית) בין כתיבה מתוך המקום והזמן לכתיבה יפה.
אבל אנחנו הרי מבינים שמדובר בשני מישורים שונים לחלוטין: בראשון נמדדת יכולתו של המשורר "לייצר יופי", ובשני נמדדת איכותו כאדם, מידת היענותו לקריאת הסביבה, איכות המשפיעה בעקיפין גם על איכותו כמשורר. אנחנו מבינים שאין קשר (ישר או הפוך) בין שני המישורים הללו. אנחנו לא מבינים ככה, תומר?
קלדרון פספס את זה, ולכן הוא פספס את המובן שבו משוררי הדג (דרור, אשר, גלעד, כבודו) כ ן מאפשרים למקום להכתיב להם את השיר. אבל לא נעלבתי, באמת.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש