בתשובה לLG, 18/09/00 19:59
אנשים פשוטים ורציונליים 9923
ואתה לא עושה את זה, גם בצורה מובלעת. אם אתה רוצה להגיע מכאן לשם (אפרופו, זה ששם? LG? הגיע הזמן לעוד כמה רמזים בחידת שמך האניגמטית, אך זכותך להשאר אנונימי) אתה לא מגדיר מטרה (לאן להגיע) ופועל בדרך הגיונית (רגל, רכב, מטוס, חללית) כדי להשיג אותה? האם אתה זקוק ל-hindsight כדי לבצע זאת? גם אם יש כמה דרכים להשיג מטרה אזי ברור שמי שצריך לבחור באיזו דרך לנקוט לא יבחר בדרך שבברור תמנע את השגת המטרה. למשל, ליווי הנסיגה מלבנון בהרעשה ארטילרית כבדה, שסביר שהייתה גורמת להרג של אזרחים לבנוניים לא נראית לי הדרך לצאת בשלום מלבנון. גם לך? אם הייתי רואה שזה מה שעושים הייתי מבין כי מישהו לא באמת רוצה גבול שקט אלא מזמין התקפות כנגדו.

הבעייה בעירוב גורמים "רגשיים" או "הכרתיים" (ה"דיסוננס הקוגניטיבי" שהעלה יוסי גורביץ) שהם מספקים תיאוריה שתוכל להסביר כל דבר. כל החלטה שלא אבין אוכל לתרץ ב"כניעה ללחץ נפשי" או "חוסר יכולת לקבל הכרעה". ומכאן הדרך ל-Theory of everything - תיאוריה שמסבירה הכל ולא ניתנת להפרכה - כלומר לא מסבירה בעצם כלום - היא קצרה וסלולה. אני מעדיף לוותר על קלף הג'וקר הזה כדי ליצור תיאוריה רצינית יותר. אני מרגיש שאני חוזר קצת על עצמי בנקודה זו.

אשר לסיכום, אני די מסכים לרוב הסעיפים אולם הייתי מדגיש שבסעיף הראשון, המטרות האישיות - כוח והשפעה - לא נובעות מתסביך נאפוליון בלבד אלא כדי ליישם את המטרות הלאומיות. אצלי הפוליטיקאים יוצאים הרבה יותר טוב מאצל אחרים...
אנשים פשוטים ורציונליים 9931
No. I don't. Ever heard about intuition? Didn't you mention "sharp political senses" before?
When brokers are asked why they bought a certain share, they often respond "gut feeling".
Or, let's take chess: How come Gary Kasparov can evaluate a chess position on the fly, but is unable to fully explain his judgement in words?
To summarize, if you cannot explain a decision unambiguously with words or symbols, it ain't fully rational.

If you are willing, I suggest we try to establish an alternative basis for a theory on how politicians act - just as an exploration.

First of all, let's separate the statesman from the politician. For an illustration of a typical politician play in your head the wonderful series "Yes, Minister" (later, "Yes, Prime Minister"). Here we have a person without any understanding in professional areas like finance, health, security - thus being unable to rationally weigh any alternatives and form a meaningful opinion. His asset is a feeling for what the public wants and what rival politicians are concocting - in other words, "sharp political senses".

The statesman, on the other hand, is somebody that has a vision, or at least an understanding of the subjects he is supposed to promote.

So, does our discussion refer to the statesman, or to the politician?
the new statesman 9936
אז זהו, שכלפי חוץ נראה שכן. ולא ניכנס כאן לבעיה הפסיכופיסית, אבל ההתנהגות שלך נראית (ברוב המקרים) רציונלית למתבונן מהצד. מדוע אתה מחליט שדווקא פוליטיקאים הם שונים בכך אע"פ שנראה לנו שכולם נוהגים באופן יחסית רציונלי. לא משנה אם יש מודעות או אין מודעות אצל הסובייקט. בפרפראזה על מה שכתבתי בתגובה שמתחת אזי אם נראה לך שפוליטיקאי פועל בניגוד לאינטרס שלו סימן שאתה לא יודע מה האינטרס האמיתי שלו, שאותו הוא מסתיר ממך כי האינטרס הזה אולי לא פופולרי או אפילו הפוך מדעתך בפועל. אני בפרוש לא מסכים עם המסקנה שלך כיוון שלטענתי היא אינה רלוונטית למקרה של פוליטיקה. החלטות פוליטיות חשובות לא נעשות ב"שליפות", ולא משנה מה מנסים לשכנע אותך. יש הערכות מצב, תכנונים, ועבודת מטה. האנשים האלו הם אלו שקובעים כיצד תראה המציאות עבורך ועבורם - אתה לא חושב שהם משקיעים מינימום של מחשבה בנושא?

ואגב, "חושים פוליטיים" מבחינתי היא תפיסה מהירה יותר מאחרים של המצב לאשורו ואת השלכותיה של כל דרך פעולה אפשרית (דפ"א - דרך פעולה אפשרית בשפה הצבאית) ובחירת דרך פעולה אחת (דפ"ן - דרך פעולה נבחרת - ותקנו אותי אם אני טועה).

אשר לתיאוריה שאתה מציע. אני חושש שהסדרה המבדחת מאד "כן אדוני השר" שלוותה בתוכנית "כן אדוני ראש-הממשלה" בכיכובם המבדר של פול אדינגטון ונייג'ל הות'ורן לא יכולה לשמש כבסיס. ההנחה הסמוייה המובלעת בתיאוריה שלך היא שה-politician נמצא שם רק בשביל הכיסא. הבעיה עם כיסא שהוא לא אומר מה לעשות. שלטון לשם שילטון הוא מושג מופרך מעיקרו ולא יתכן שאנשים הלכו לפוליטיקה סתם כי זה "ג'וב טוב" כיוון שלהיות פוליטיקאי שבאמת משפיע ברמות הגבוהות יש צורך גם בגב כלכלי זה או אחר, כלומר פתאום מתווספים למשחק גורמים חיצוניים - אנשי עסקים, אנשי דת, פעילי איכות סביבה (הם בדרך כלל דווקא דיי עניים...) שיש להם בבירור אג'נדה ומטרות, והם יעדיפו לקדם את מי שידאג למטרות שלהם. כעת, גם פוליטיקאים "ותיקים" יעדיפו לקדם פוליטיקאים צעירים שתומכים באותם מטרות כמוהם, לא? גם אני מכנה משהו בשם "חזון" - אותה "פוליטיקה נסתרת מעין" שעליה כתבתי במאמר בעל השם הזהה. ישנו סט שלם של נושאים שהציבור לא מתעניין בהם - אבל פוליטיקאים כן. אם זה מחירי הנפט שדווקא כן עלו לכותרות, *כפי שצפיתי* באותו מאמר, אופיו העתידי של השלום במזרח התיכון, מדיניות הביטחון של מדינת ישראל, נושאים מסויימים במדיניות הכלכלית הישראלית (הפרטה מול ריכוזיות למשל). ולכן, אני מבחינתי מערער על תקפותה של התיאוריה אותה הצעת כיוון שהנחת היסוד שלה היא בעצם שאנשים נמצאים בפוליטיקה בשביל ה"חברה" והבר-מיצוות ולא כדי לעצב מציאות. וניסיון החלוקה שלך לא משקף את המציאות.

כדוגמא, אקח את חבר הכנסת דוד לוי. רוב האנשים הולכים שבי אחר החזות שלו - עיסוק ב"כבוד" ובחגיגות המרובות של ילדיו וכמובן במימונה. בפועל, בעיצומו של משא ומתן עם סוריה הוא נואם את נאום "דם מול דם" ומחזק את מתנגדי השלום בסוריה. האם הוא לא הבין מה שהוא עושה? אתה אולי תאמר ש"חמתו בערה בו"? אני אומר שהמטרה שלו היא לא לחתום הסכם שלום עם הסורים לפני הסכם שלום עם הפלשתינאים, לכן הוא גם הדליף את מסמך וושינגטון לעיתון הארץ - עוד צעד שיש בו כדי לפגוע במשא ומתן. אני חושב שהוא מאד ממולח ובהחלט גם statesman וגם politician.
ועוד משהו קטן 9937
כמובן גם שבאופן מפתיע האינטואיציה שלך היא מאד רציונלית למתבונן מבחוץ. לא להכל אתה מודע.

אשר לאותם ברוקרים למשל, לא מספרים לך שגם הכשלונות שלהם נובעים באותה מידה מאותו gut feeling. מצד שני, אותם ברוקרים יודעים בצורה רציונלית שצריך למכור בעלייה ולקנות בירידה. איך זה? כאשר אתה בא לנסח תיאוריה מדעית אתה לא מתייחס למקרה הפרטי אלא מכליל לחוק. אין כזה דבר חוק של gut feeling.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים