 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא הרבה מאמרים ב''אייל'' דנים בחיי הפרט, חרדותיו ורגשותיו. לדעתי, הזווית האינדיווידואלית הזו מעניינת הרבה יותר מזווית הפוליטיקה הישראלית הבלתי נלאית וממאמרים סמי היסטוריים סמי תרבותיים המופיעים כאן תדיר. חברה ותרבות הם קודם כל האנשים המרכיבים אותן ואח''כ הפוליטיקאים, ובכל זאת, עד כה, כמות המאמרים שדנו כאן ברה''מ, שרי הממשלה, והמאבקים הפרלמנטריים למיניהם רבה, ואילו זה המאמר הראשון (שאני נתקלת בו כאן) שדן בחיי מתבגר ''מן השורה'', בלבטותיו וברגשותיו. כל הכבוד על היוזמה לשנות את הזווית הקבועה כאן, וכל הכבוד על הביצוע- על הרעיון, הכתיבה, והאבחנה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך שמאמרים מזווית אינדיווידואלית הם מעניינים וחשובים לא פחות מעמיתיהם ההיסטוריים-פוליטיים-חברתיים אך מאמר זה נראה כמו מדריך ליציאה מהארון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אני מבחין בנימת ביקורת במשפט "אך מאמר זה נראה כמו מדריך ליציאה מהארון.", או שזה רק נדמה לי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי בעיה, ולו הקטנה ביותר עם מדריכים ליציאה מהארון... ציינתי זאת מכיוון שקשה לפתח דיון על בסיס מדריך כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שבספר הדרכה בשפת C יש ענין, אבל הוא לא ספרות יפה, כך מדריך יציאה מהארון יכול להיות בעל ערך, אבל הוא לא מאמר מעורר דעת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |