בתשובה לאסתי, 17/10/02 22:26
השתגעת? 99713
על פי מדיניות האייל, יש להסיר את ההודעות הבאות:
א. של ארז לנדוור, מכיוון שהיא דנה במדיניות העריכה. בינתיים נעלמה הודעה זו כליל.
ב. שלך, מכיוון שהיא דנה במדיניות העריכה.
ג. שלי, מכיוון שהיא דנה במדיניות העריכה.
ד. של שירי מירי, שמסיתה לעבירה על החוק, ולכן יש להסירה לגמרי.

ההודעה של האייל האלמוני אינה בת-הסרה על פי המדיניות הרשמית.
השתגעתי, השתגעת, השתגענו... 99720
זו הפעם הראשונה שיוצא לי "לחגוג" את היום הזה, ובגלל שהעניין חדש לי, אולי אני רואה דברים באופן קצת שונה מאלה שהיו פה כל הזמן (ואולי לא).

בכל אופן, אני יכולה רק לומר שמרגע לרגע מתחזק הרושם שלי שהיום הזה מיותר, אם לא ממש מזיק. לפחות במתכונתו הנוכחית.
במקום שזכר הרצח יהווה הזדמנות לחשבון נפש חברתי, הוא מהווה הזדמנות ל:

1. שירי תהילה למנהיג שהיה די ממוצע בסה"כ. (בפוליטיקה. אני לא מתייחסת לצד הצבאי שלו).

2. זכרונות מבית אבא-סבא-חברנו-הג'ינג'י.

3. גרוע מכל- הטחת האשמות ימין-שמאל.
זה נראה כמו יום שבו חצי עם מאשים את החצי השני, והחצי השני משתדל להחזיר את האשמה על החצי הראשון.
(אין הסכמה על כלום. אפילו לא על התאריך שבו ראוי לציין את הרצח!)

מה שברור, אנחנו עדיין בתוך אותו בוץ שגרם את הרצח, ולא משנה מה דעתך על איך נוצר הבוץ, ומי אחראי לו. ולכן אין כרגע כנראה אפשרות לחשבון נפש מהסוג הרצוי.
אולי בעוד עשרים שנה, אם עוד תהיה ישראל, ויונח לנו מעט מאויבינו, אפשר יהיה להתייחס לרצח בשיקול דעת בונה. כרגע היום הזה רק מעכיר עוד יותר את האווירה העכורה ממילא.
עוכרי שמחות 99722
גם אם מה שקורה אינו ''חשבון נפש מהסוג הרצוי'', הוא עדיף על טשטוש הארוע עד שיקום כאן דור חדש שממילא לא יתעניין יותר מדי במה שקרה. נכון, הטחת האשמות אינה מקרבת לבבות, אבל היא עדיפה על הכחשה והדחקה, ולמרות כל הבוקה ומבולקה לפחות ביום אחד בשנה עוצרים להזכר ברצח ובמשמעותו.

והאוירה העכורה, אני חושב שזה יותר בגלל ערמות הזבל ברחובות מאשר בגלל יום הזכרון.
לא הבנתי 100167
למה 3 הוא הגרוע מכל?

הוא נראה לי המעניין, המיוחד והמתאים לחג ולחוגגים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים