בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 18/10/02 12:38
עוד שאלה 99922
מתוך אתר סהר:
"מיתוס: כשחל שיפור אחרי משבר אובדני, המשמעות היא שהסיכון להתאבדות נעלם.

לא נכון. גם כאשר אדם בעל נטיות אובדניות מתחיל להרגיש טוב יותר, הוא עדיין צריך להתמודד עם

בעיות וקשיים בחיים. זה עלול להיות קשה, והאדם עלול לחזור למחשבות אובדניות.

החלמה שלמה מדיכאון ומרצון להתאבד היא תהליך הדרגתי. יכולים לעבור חודשים עד שהמחלים יוכל

להרגיש טוב יותר ובשליטה על חייו.

מיתוס: כל מי שרוצה להרוג את עצמו הוא משוגע.

לא נכון. למרבית האנשים יש סיבות לרגשות האובדניים שלהם, בלי להיות משוגעים או פסיכוטיים.

למרות זאת, צורת המחשבה שלהם ללא ספק מעוותת.

יש חמש הפרעות נפשיות הקשורות או מובילות להתנהגות האובדנית: הפרעות מצב-רוח, הפרעת פאניקה,

אלכוהוליזם, הפרעת אישיות גבולית, וסכיזופרניה.

מיתוס: ניסיון התאבדות אומר שלאדם תמיד יהיו מחשבות אובדניות.

לא נכון. במוחם של כל בני האדם חלפה לפחות פעם אחת המחשבה התיאורטית על התאבדות. כשליש

מבני האדם חשבו ברצינות פעם אחת על התאבדות. מרביתם מחליטים לבחור לחיות, כי הם מבינים

שהמשבר הנפשי הוא זמני, ואילו המוות - קבוע. "

למידע נוסף על מתאבדים והתאבדויות:
עוד שאלה 99959
והמסקנה שלי מהעובדות שהצגת היא שצריך להשאיר את ההחלטה הזאת בידי האדם עצמו. לא כל חולה סופני רוצה להתאבד בגלל הפרעה נפשית.

ואם להגיב על משהו שלא קשור להודעה שלך, אלה על "הלך רוח" כללי של צד מסויים בדיון הזה, אז גם לא כל מי שרוצה לנתק את סבא ממכונות ההחייאה ולפטור אותו מייסוריו, רוצה לעשות את זה בגלל הכסף, או בגלל שהוא לא אוהב את סבא שלו. אולי אפילו (ישמור השם !) בדיוק להיפך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים