אולי-תקדים משפטי צפוי בקרוב 100613
כפי שכתוב כאן:

בית המשפט העליון צפוי לקבוע האם סרסרות היא סחר בבני אדם.
אולי-תקדים משפטי צפוי בקרוב 100620
באמת ראיתי את זה ורציתי לפתוח דיון, להשוות את זה לאמרגנים וכו'. יאללה, תתחילו בלעדי.
אולי-תקדים משפטי צפוי בקרוב 100626
אה, אני כבר אחכה לך :-) אלא אם מישהו יאמר דבר חדש בנושא.
ציפורי דרור 102174
הספר "הדרור" (The Sparrow) של מריה דוריה ראסל מציג רעיון אחד מעניין הרלוונטי לדיון. (הספר כשלעצמו הוא ספר מד"ב מצויין ומומלץ בחום). ע"פ הספר, ניתן יהיה "להשקיע" בבני-אדם: בחר לך בן-עניים, "אמץ" אותו ע"י כך שתממן את לימודיו ואת קיומו עד לסיום הלימודים, ואז - הוא "שייך" לך, מכמה בחינות חוקיות. מקצועו של ה"צמית" (אני חושב שזה התרגום הראוי) אינו זנות חלילה, אלא מקצוע אקדמי מכובד (הוא יכול להיות, למשל, משפטן, או פיזיקאי, וכו'. אחת מגיבורות הספר היא צמיתה, ומקצועה הוא "Vulture" - מומחה AI שתפקידו "לדלות" מידע מאנשים ואז לתכנת מחשבים כך שיוכלו לבצע את פעולתם של אותם אנשים).

ישנם כמה הבדלים בין סרסרות זו לבין עבדות:

ראשית, יש סוף לחוזה; תאריך פקיעה. אלא שבד"כ מדובר על עשרות שנים.

שנית, יש ערך כספי לחוזה, והוא סחיר. לא רק זאת, אלא שהצמית יכול לקנות בעצמו את החוזה, כלומר, לשחרר את עצמו. זאת הוא יכול לעשות ע"י הכנסת רווחים גבוהה מעל המינימום שהוא מחוייב לו. להבדיל ממכירה לאחר (שכמובן שלא ניתן לחייב את הסרסור להסכים לה), צמית שירוויח יותר (כלומר, "יחזיר את ההשקעה בו" מהר יותר) ישוחרר מוקדם יותר, ואין לסרסור שיקול דעת בנקודה זו.

עבדות? בערך. מוסרי? בספק. ובכל זאת, רעיון מעניין על פתיחת אופק לצעירים מבריקים לברוח ממעגל העוני. ואולי זו סתם הקצנה של המצב הקיים כיום, בו חברות מעניקות לסטודנטים מלגות לימודים בתמורה לחתימה על חוזים המחייבים את אותם הסטודנטים לעבוד מספר שנים באותה החברה לאחר סיום לימודיהם (בד"כ בשכר נמוך ממה שהיו יכולים לקבל אם היו מסיימים את לימודיהם "חופשיים"). הפרת החוזה ע"י הסטודנט כרוכה בד"כ בהחזר כל שכר הלימוד בתוספת לקנס מרתיע.
ציפורי דרור 102196
היי, הדרור! אני משתייכת לחוג אוהבי הספר הזה בארץ, למרות שיש לו גם הרבה מתעבים. גם קניתי את ההמשך שלו, שיצא באנגלית, ומשום מה עצרתי באמצע.

אכן, רעיון מעניין. בספר, הגיבורה שנמכרה ל"עבדות אינטלקטואלית" שימשה קודם לכן כזונה לכל דבר, והצורה המיוחדת הזו של עבדות שחררה אותה משם. להיות משועבד לסרסור של לימודים, לפחות לפי הספר, זה מצב שיש בו מן הגאווה (כי בחרו בך בגלל כישרונותיך) ומן ההשפלה (כי אין לך אפשרות להחליט מה תעשה, עבור מי תעבוד, וגם לא אפשרות להתקדם). אאל"ט יש לה גם סימן פיזי או חפץ שהיא נושאת על גופה, שמסמן אותה כשייכת למעמד זה.
ציפורי דרור 102218
סיכת טכניון על תג-היחידה, אולי?
ציפורי דרור 102257
:-) כמעט. צמיד מיוחד על היד.
ציפורי דרור 269944
... ואחרי זמן פשוט חטפתי גועל מ''הדרור'', משום מה. הפורנוגרפיה והאלימות שבסיפור עשו לי רע, ומכרתי אותו חזרה לחנות. מוזר, כי בהתחלה מאוד אהבתי אותו והייתי נכונה להתעמק ברעיונות הנוצריים שלו.
ציפורי דרור 270360
(ספויילר עצבני ל"דרור")

מה שלי הפריע בספר הוא דווקא הסוף. העלילה בונה מתח באופן נהדר, והקורא כבר מכרסם ציפורניים כדי לגלות מה באמת קרה לאדון, ששבר אותו כל-כך, ובסוף... זהו? זה הכל?
ציפורי דרור 270763
מסכים לגמרי בנוגע לספר (אם כי קראתי אותו, דומני, לפני חמש שנים בערך ואני כבר לא זוכר הרבה). מה שכן, איפה כן יש ספר שמצליח לבנות מתח בצורה כזו ואז לא לאכזב? דוגמא עכשווית למשהו שבנה מתח ואז אכזב בצורה איומה בפתרון שלו הוא "שבעה צעדים" (אם כי כסרט הוא די מוצלח). אני מתחיל לחשוב שאין דרך של ממש לבנות מתח ברמות שכאלו מבלי לאכזב - אנחנו פשוט בונים לעצמנו ציפיות שאין לנו מושג איך לכסות אותן - ומתאכזבים לגלות שגם לכותב לא ממש היה איך.
ציפורי דרור 270857
היי, שניכם נסחפים קצת.

(ספוילר עצום ל''דרור'', אם זה איכפת למישהו)

הגיבור עבר לא רק התעללות מינית, אלא גם נאלץ לבצע מה שמבחינתו היה קניבליזם. אם נוסיף לזה את ההפתעה הלא נעימה של חיתוך העור באצבעות הידיים, נקבל טראומה מדרגה ראשונה.

ואגב, מצאתי ניסוח טוב יותר - מה שהפריע לי לבסוף היה הניגוד בין המתיקות האינסופית של חיי הנפש של הגיבורים, לבין האכזריות שבה הם נתקלים. קיטש ומוות. מאז ''הבושם'' לא נגעלתי כך מספר.
ציפורי דרור 527005
עוד ספר שקראתי עד הסוף והצטערתי מאוד על כך הוא "ויקטוריה" של סמי מיכאל.

מצטרף ל"דרור" ול תגובה 91411 .

והאחרון (בינתיים) ברשימת "חבל שקראתי" הוא "אשר אהבתי" של סירי הוסטוודט.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים