 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא הצלחתי להבין את המתנגדים מטעמי הכבוד לאדם, בעיקר לאחר שהאדם אישר זאת. האם לא יכבדו את החלטתו להיות מוצג כך או אחרת? מה גם שמעולם לא ראיתי מת שביקש שמשהו ישמור על כבודו, אבל שיהיה |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראית מת שביקש שמישהו ישמור על כבודו? אם יהודי דתי נפטר, מובן מאליו שהוא מצפה שחברה קדישא תטפל בגופתו על פי כללי היהדות, כולל "לשמור על כבודו" כפי שזה נתפס ביהדות. כנ"ל לגבי כל דת אחרת. זו הנחת העבודה - לגוססים אין תמיד זמן לערוך צוואה, אבל הדרך בה חיו יכולה לקבוע את הדרך בה יבלו את זמנם כמתים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מובן? מה קורה אם יהודי שמת מגלה להפתעתו כי ישו הוא זה שמזמין אותו ועל כן הוא מת בטקס הלו נכון? או בדיוק יתר לדבריע כוונתי שמעולם לא פנה אלי מת לאחר שמת וביקש ממני לשמור על כבודו. בכל מקרה אם האדם רכש אצלי כבוד לפני מותו ככל הנראה הוא לא יאבד אותו למעט אם אגלה פרטים אחרים עליו. אין לי כבוד לגופו הפיזי של אדם לאחר שמת. כנ"ל לגופי שלי שיעשו ממנו אוכל לחיות מבחינתי בדיקות של המדע או כל מה שיתחשק למי שיחזיק בו לאחר שאני מת. (רק שיהיו סגורים על כך שאני באמת מת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש למישהו מושג כמה ניירת זה אם קוברים אותך לא נכון? יש לי דוד יהודי שקברו אותו, בטעות, בטקס מוסלמי. הוא הגיע לגן העדן, ומצא שם 40 בתולות. הוא כמעט התעלף. לא ידע מה לעשות איתן. הן כל הזמן רצו שהוא ישב איתן, ישחק איתן, ידבר אליהן, יתייחס אליהן... בסוף הוא הצליח להעביר את עצמו לגן העדן היהודי, אבל לקח שנים עד שמישהו הסכים לדבר איתו, וכמה טפסים - כאורך הגלות.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חסרות היו שם עוד שלושים ושתיים, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשדוד שלי נפטר, היו רק ארבעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מתי נוספו השלושים ושתיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אני, מומחה לאיסלם פתאום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, סתם חשבתי שאתה יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, לא הבנתי אותך :-) בוא נניח לצורך הדיון, שחלילה וחס מישהו קרוב אליך מאוד נפטר. בהנחה שמבית החולים מוסרים לך שהמדע לא זקוק לגופות נוספות כרגע. האם לא תנהג כבוד במת בגלל האהבה אליו בחייו? האם תקבור אותו/ה בפשטות? בהידור? בצורה ובמקום אקראיים? האם תשים בקבר חפץ שהיה אהוב עליו בחייו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יבקש ממני ואני אכבד אותו בחייו אני מאמין שאני אעשה זאת למרות שאני די בטוח שגם אם לא אעשה זאת הוא לא יבוא להתלונן. תחושה שלי שהמדע בחיי עדיין יבקש גופות וכמה שיותר. (אלא אם כן יצא המצב שבזמן חיי ימצאו את הפיתרון למוות, טוב אבל אז איש לא יזדקק לעזרתי בשביל למות בכבוד.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עודף גופות זמינות. שמעתי ממכרה סיפור זוועה על החותנת שלה, שהתעקשה בצוואתה על שתתרם גופתה, אבל המדע לא היה מעונין. שנה בערך הגופה הוחזקה בקירור, עקבסחבת מצידו של בית ספר מסויים לרפואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע ממש מעליב, שהמדע אפילו לא ירצה את הגופה שלך... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש סטנדרטים. יש מגדל שן. לא כל אחד יכול לבוא בשער. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שאמרו לנו (אי אז), בבית הספר לרפואה יש אכן עודף תורמים. לכן, בוחרים גופות שמכילות (בהסתברות גבוהה) ממצאים אנטומיים מעניינים יחסית (מסתמים מלאכותיים, לב בצידו הימני של הגוף, אצבעות עודפות). טוב, אם כבר חוויות וזכרונות: יש גופות שמנותחות על ידי חוקרים לצורכי מחקר (אני מניחה שזה המעמד היוקרתי ביותר); יש גופות השלמות שהסטודנטים מנתחים במהלך שנה א' (בסוף שנה א' הן חדלות מלהיות גופות שלמות); ויש כמובן את ארגזי האיברים שמשמשים לאימון לפני הבחינות. בכל ארגז יש חלקי גופות (שמזמן איבדו שיוך לגופה המקורית) - זרועות, רגליים, איברים פנימיים, עיניים וחלקי פנים, וכו' וכו'. וזה עוד בטרם הזכרנו את אנטומיה של המוח (שנה ב') שכוללים חיתוך המוח לפרוסות דקות (ו- XXX השרת הנאמן של מעבדת המוחות המסתובב עם סכין קצבים ומוחה אותה על חלוקו מידי פעם, רק לשמור על החדות והדיוק). ____ אין בהודעה זו משום חיווי דעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך קרה שבתגובה 81368 היו לבתי הספר לרפואה פחות מדי גופות, ועכשיו יש להם יותר מדי גופות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לתרגל פרוצדורות חירום היה צורך להשתמש בגופות טריות (וגם זה לא הדמייה טובה מספיק לפרוצדורות רבות, רצוי לתרגל על החי) ולא בגופות משומרות פורמלין, כמו אלה המשמשות לחקר ולימוד אנטומי. הגופות הטריות היחידות שנתקלתי בהן במהלך הלימודים היו במסגרת החוג לפתולוגיה במספר מינימלי של ניתוחי פוסט מורטום שהשתתפנו בהם. אנשים אלה לא תרמו את גופם למדע, אלא נותחו מסיבות של חקר סיבת המוות על פי חוק ובאישור משפחתן. לחוג לאנטומיה (למיטב ידיעתי) יש עודף תורמים פוטנציאליים (אנשים הרוצים לתרום את גופתם למדע), אבל החוג לא מקבל את כל התורמים בגלל (יש להניח) עלויות הטיפול בגופות (אחסון, שימור, וכו'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט עדיף לתרגל על גופות טריות, ועם מעט רצון טוב, זה גם אפשרי. כירורג מ'שערי צדק' סיפר לי פעם שכאשר נופלת לידם גופה טריה שנתרמה למדע, הוא מיד מקפיץ קבוצת סטודנטים לרפואה (שנה 6) כדי שיתרגלו עליה פרוצדורות החייאה, החדרת טרוקרים לבית החזה וכיו"ב. התרגול על גופות טריות מומלץ ע"י איגוד הכירורגים בארה"ב הרבה יותר מאשר תרגול "על החי" (כלב או חזיר) שהאנטומיה שלו שונה מאד משל האדם. מצער למדי, אם כי לא מפתיע, שלימודי הרפואה שלך לא כללו תרגול כזה. אגב, במחקר השוואתי בארה"ב העריכו 95% מהסטודנטים את התרגול בגופות כיעיל ומועיל הרבה יותר מהתרגול "על החי". בארץ חתמו 205 רופאים, רובם כירורגים, על עצומה הטוענת שלדעתם אין שום ערך לתרגול המתבצע בארץ בכלבים מורדמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי, שהדיון הזה לא ממש שייך לכאן. מכל מקום, אני מסכימה איתך שניתן להפיק הרבה מתרגולים על גוויות טריות (גוויות משומרות פורמלין אינן דומות במרקם). טכנית (שוב, לצערי) לא תמיד זה אפשרי. בחוג לפתולוגיה חיכינו זמן רב לגופות טריות זמינות. בנוסף, לדעתי, יש יתרונות גם בתרגול על בעלי חיים בעודם בחיים. שני המקרים אינם מושלמים. ההדמייה המושלמת תהיה לתרגל על אנשים חיים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זו היתה שאלתי. נניח שהוא לא הספיק לבקש כלום. נניח ששניכם נקלעתם לאי בודד ורק הוא נותר בחיים. האם תשליך את גופת האדם הזה לעוף השמיים וחיית השדה? האם תקבור אותו קבורה נאה? האם תכין לו מצבה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה היחידה שאני אקבור אותו תהיה בריאותית אחרת לא אני לא אקבור אותו. בעיקר אם רק הוא נותר בחיים כיוון שאז אני אהיה ככול הנראה מת ויהיה לי קשה לבצע את זה. לכל מקרה מצבה בכל מקרה אני לא אכין. ושוב אם הצורך הבריאותי יהיה לקבור אותו זאת אומרת שאני אסתובב באזור מותו אז כן אחרת התשובה היא לא, אגב לי לא ממש יפריע אם חיות יוכלו אותי לאחר מותי. נהפוך הוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נהפוך הוא", כלומר: אתה ר ו צ ה שחיות יאכלו אותך לאחר מותך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר אני מעדיף שגופי ילך לטובת עזרה לאנושות אולם אם לא יהיה בו צורך אז אני מעדיף להאכיל חיה רעבה ולא להיות מאכל לתולעת רעבה. אני כבר ציינתי מספר פעמים בחיי כי אני לא מעוניין בכל טקס שהו וכי אני לא מעוניין כי אנשים יבקרו אותי לאחר מותי במקום זה או אחר מלבד אם ירצו בכך במחשבותיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתשומת ליבך: חיה רעבה ותולעת רעבה זה אותו דבר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק כוונתי לחיה טורפת מהסוג הגדול (יותר דול מאגרוף) החיה על בשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אל תסתבך לי עם איגוד התולעים. ידוע כי לשלשולים ישנם קשרים הדוקים עם חברא קדישא, ברגע שסומנת לא תאמין באיזו איטיות הם יכולים לכרסם אותך. חשבת על קבורה ויקינגית? ככה לפחות אתה יכול להאכיל דגים רעבים בבשר מדיום רייר... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב נכשלתי בלשוני. אבל תודה על התשובה. התכוונתי לבדוק אם הרציונליות (שלך) גוזרת בהכרח גם התנכרות *רגשית* לגוף המת מייד לאחר שמת. אני אמשיך לתהות אקדמית (ומקווה כמובן שתהייתי לא תהפוך מעשית, טפו-טפו חמסה-חמסה 1) אם התפיסה הזו תעמוד במבחן המציאות. 1 אני? לא רציונלית? אני רק נזהרת מאוד :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היות שמבחן המציאות במקרה הזה לא יהיה תלוי בי ככל הנראה. (קשה לי להאמין שאני אוכל להשפיע אחרי המוות) הרי שיהיה מה שיהיה, אבל כמו שציינתי זו העדפה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, רק למקרה שאני לא אספיק לכתוב צוואה לפני שאמות: אחרי שמשתמשים בכל מה שאפשר להשתמש ממני להשתלות, מחקר מדעי או אמנות גרוטסקית, אני מבקש שיזרקו את הגופה שלי באיזה יער כדי שחיות יוכלו לאכול אותי. לא רוצה להקבר. לא רוצה לתפוס מקום. לא רוצה שיבואו להתאבל על השאריות שלי. אבל כן חשוב שישימו איפשהו שלט שיהיה כתוב עליו "פל"נ דב בן אברהם בן דב בן אברהם". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש תוקף חוקי להודעה בפורום אינטרנטי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שאתה עדיין בחיים, אתה מתבקש לבחור1 את היער שבו אתה רוצה להיקבר, כמו כן גם את החיה שהיית מעדיף שתאכל את בשרך. חוץ מזה: אתה רציני? אפילו קצת?(לא לגבי התרומה למדע, לגבי ה"שחיות יוכלו לאכול אותי"). 1 פשוט בקנדה יש הרבה כאלה, אז איך ידעו איפה לזרוק אותך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאני חושב שיעשו את מה שאני רוצה (לחברה הישראלית יש נטייה לא ממש להקשיב למה שהמתים רצו כשהיו בחיים, ולהעדיף את מה שהדת אומרת... זה בסדר, גם כשהם בחיים יש נטייה לא להקשיב למה שהם רוצים אלא למה שהדת אומרת.), אבל כן, אני רציני. איזה יער לא אכפת לי, ואת סוג החיה אני משאיר לחיות עצמן לבחור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעבר היו ב''הארץ'' כתבות לגבי מנהגי קבורה טיבטיים ושל הזרתוסטראים בהודו (אני לא מצליח לאתרן בוואלה), מכל מקום הגופות משמשות למאכל נשרים. אחת הכתבות דיברה על הידלדלות באוכלוסיית הנשרים בהודו, הפוגעת במנהגי הקבורה של אנשי כת זרטוסתרא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא אכפת לך מזהות החיה, אפשר לסדר לך קבורה בה התולעים יעשו את העבודה (הן חרוצות לא פחות מנשרים). "Bury the dead. They stink up the joint."
--Culligan's law |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לא לא. אני ליברל, ולכן אני רוצה שוק חופשי. אין מונופול לתולעים על גוויות אדם, ואני דורש תחרות חופשית על בשרי הנרקב לאיטו. למעשה, אילולא אותה עובדה שציינת בסוף דבריך, הייתי מבקש להשאיר את גופתי במקום בו נפלה (או בסמוך אליו, אם היא תופסת למישהו מיטה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מי אתה, משה רבנו? (ובנימה רצינית יותר, תמיד תהיתי למה לא לקחנו אותו כמודל ודוגמה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבוד או לא, לא הייתי רוצה לראות אפאחד מהקרובים לי , וגם לא מאלה שאני מחבבת פחות, לאחר מותו, מחזיק את העור שלו על כתף שמאל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי כמה קרובים שלא הייתי רוצה לראות בעודם בחיים אפילו אם עורם יהיה עדין צמוד לגופם. מצד שני לפגוש אותם בוהים בחלל כאשר בטנם מלאה אפוקסי יכול להיות יותר נח ובטח הרבה יותר שקט ורגוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע עד כמה זה היה מפריע לי. (כמובן אם הייתי יודע כבר שהוא מת, במידה ולא הייתי יודע אני לא חושב שהייתי אוהב לגלות את זה בדרך הזו.) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |