אבל...אבל... 116066
אני תמיד מתקשה להבין מקרים כאלה. מובן לי לגמרי אם עובד בודד שפוטר מתרעם ודורש הסבר טוב לפיטורין. לא מובן לי מדוע אלפים שפוטרו מתרעמים; הרי בבירור הגוף המעסיק לא יכול להמשיך ולשלם משכורות, או לא זקוק לשירותיהם יותר. האם הופרו כאן חוזים? אם לא, אז מה הבעיה?

בארה"ב קיימים מספר מונחים לתיאור פיטורין, בהתאם לסיטואציה, וקיים הבדל גדול בין fired ובין laid off. המקרה הנ"ל הוא מקרה של קיצוצים. אם יושארו כל העובדים בתפקיד, מה יקרה אז? האם תהיה להם תעסוקה יומיומית? האם הבנק יוכל לעמוד בתשלום המשכורות?
דעה נוספת 116074
דעה נוספת - המקור 116079
לכאורה, נראה הדבר תקין ומסודר. לכאורה, ההנהלה אזרה עוז ואומץ לבצע את מה שנדרש ממנה מזמן. לכאורה, לא היה מנוס מפיטורי 900 ויותר מעובדי בנק הפועלים. למעשה, אין בין הדברים הללו לבין המציאות ולא כלום.
מי שעקב אחרי שפת הגוף של אלי יונס, מנכ"ל הפועלים, יכול היה להתרשם בקלות שהוא אינו נלהב, בלשון המעטה, מהפעלת גרזן הפיטורים ההמוניים בבנק. למעשה, מתבצעת בבנק מזה שנים מספר פעולה נרחבת של פיטורי עובדים.

בשקט בשקט, בלי רעש וצלצולים, ללא מסיבות עיתונאים, בהסכמה מלאה של ועד העובדים, "נוטשים" כל שנה יותר מ-‏200 עובדים את המערכת. חלקם פורש בזמן, לפנסיה, חלק אחר עובר לתעסוקות אחרות, או סתם עוזב את הבנק. את המישרות המתפנות לא מאיישים עובדים חדשים. התוצאה - מצבת כוח האדם של בנק הפועלים הולכת ומתכווצת.

אז מה קרה לפתע בסתיו האחרון, שהוציא את הנהלת הבנק מריבצה והביא אותה להודעה דרמטית יוצאת דופן כל-כך? הרי הבנק הוא עדיין הרווחי ביותר במערכת, ואולי הגוף העסקי הרווחי ביותר בישראל. האם באמת, כמו שטען אחד הפרשנים, הגיעו הבעלים הפרטיים למסקנה שאין מנוס מפיטורים? אז היכן הם היו בחמש השנים האחרונות?

מה שגרם לבעלים הפרטיים לצאת מגידרם היתה סיבה אחרת לגמרי. למרות הרווח נקי של 757 מיליון שקל בחודשים ינואר-ספטמבר השנה, הורה המפקח על הבנקים בבנק ישראל, ד"ר יצחק טל, להנהלת בנק הפועלים, לא לחלק השנה דיבידנד לבעלי המניות. לכאורה, עניין של מה בכך, למי שהתרגל לחלק לעצמו מאז שלהי 1997 מאות מיליוני שקלים מהרווח הנקי של הבנק.

למעשה, מדובר בהחלטה שהיא בגדר אסון למשפחות דנקנר ואריסון. בפעם הראשונה, ייאלצו בעלי השליטה בבנק הפועלים לשלם בגין האשראי הנדיב שקיבלו מבנק לאומי ומבנקים אחרים, מכיסם. טל הצביע על הנתון של הלימות ההון - היחס בין סך המאזן לרווח הנקי של הבנק - שירד מ-‏15% בשנת 2000, לרמה של 7.6% בלבד ב-‏2002, כגורם העיקרי להחלטתו.

פיטורי 900 עובדים מביאים לשינוי דרמטי מיידי במאזן הבנק. אומנם יש צורך לשלם למפוטרים יותר ממיליארד שקל בגין פיצויים, אולם רוב הסכום כבר הופרש כדין במאזני הבנק, וגם את השאר אין צורך לרשום במאזנים מיידית.

מה שכן יופיע מיד במאזן, הוא החיסכון בעלויות אותם 900 עובדים ויותר. זה, בנוסף לרווח הנקי הצפוי ברבע האחרון של השנה הנוכחית, עשוי להביא את הלימות ההון ליחס מתאים לחלוקת דיבידנד, מה שיאפשר למפקח לבטל את החלטתו הנוראה - ובעיקר ייתן למשפחות דנקנר ואריסון את האפשרות להשתמש ברווחים המפליגים של הבנק על מנת להמשיך ולפרוע את האשראי הנדיב שקיבלו מהבנקים הישראליים, לרכישת גרעין השליטה בו.

חשוב מכך, משתי משפחות יקרות אלה ייחסך השימוש בכספם האישי היקר העושה חיל במקומות אחרים. זה שאת המחיר ישלמו ללא כל צורך ממשי וענייני 900 אנשים ונשים, יחד עם בני משפחותיהם, זה באמת לא לעניין, ולא מעניין במיוחד את הבעלים הפרטיים-מאוד של בנק הפועלים.

אולי בהזדמנות זו יחליפו גם את שמו של הבנק - ויקראו לו בנק בעלי ההון, בנק העשירים, בנק המיליונרים או כל שם אחר. רק שיירדו סופסוף מהעניין הזה של בנק הפועלים. תודה.

נלקח (ללא רשות) מאתר גלובס דווקא, נכתב ע"י לוי מורב.
דעה נוספת - המקור 116086
זה הרעיון בבעלות פרטית ובקפיטליזם. הם יכולים לעשות מה שהם רוצים, וזה בסדר גמור. בעלי הבנק לא חייבים להצדיק את עצמם, ואני עדיין לא מבינה את תלונות העובדים - שלהזכירך, לא התלוננו על נסיונות של אריסון להשפיע על מדיניות ממשלתית מאחורי הקלעים ועל גבם, אלא התלוננו בפשטות על אבדן מקור הכנסה. אם נרצה להתחיל להיכנס לכיס וליומן הפגישות של בעלי ההון המושכים בחוטים של הכלכלה והפוליטיקה בארץ, לא נסיים לעולם. אם יעברו בעלי הבנק על החוק או על חוזים שנחתמו, מילא. אבל עד שיספרו לי אחרת, מבחינתי הם בדיוק במצב של בעלים של חנות מכולת שהחליט לפטר את שלושת עובדיו כדי לקצץ בהוצאות.

לא מוצא חן בעינינו? נצביע כולם למפלגה הסוציאליסטית הישראלית (מס"י?). אבל בשוק הנוכחי, אני לא מבינה על מה מתלוננים.
יש הבדל בין מכולת לבנק 116106
הגישה שאת מציגה כאן נכונה אולי בקנה מידה קטן. חנווני רשאי לפטר את מי שמסדר לו את המצרכים על המדף אם המכירות יורדות. אך כשמדובר בגוף כלכלי כה גדול יש לפיטורים השלכות חברתיות בקנה מידה ארצי. הבנק הגדול בארץ הוא לא מכולת שכונתית. יש לבעליו אחריות על ההשלכות הציבוריות של מכת פיטורים כזו.

הדרך שלנו להלחם בצעד כזה היא דרך הכיס של בעלי הבנק.
מרד צרכנים, לעבור לבנקים אחרים. . . (אמרת שוק חופשי?)

במרד צרכנים יש אמירה נוספת:
אנחנו 'מעריכים' אתכם כשאתם תורמים לפרוייקטים חברתיים ומענישים אתכם כשאתם פועלים באופן דורסני בחברה ממנה אתם מתפרנסים.
אין הבדל בין מכולת לבנק 116111
למה יש לבעלי הבנק אחריות? האם הבנק הוא מוסד חברתי? מוסד ציבורי?
האם כשהתחיל כל אחד מהעובדים לעבוד בבנק הוא לא לקח בחשבון פיטורים עתידיים, בדיוק כמו עובד המכולת? אתה מביט ורואה 900 מפוטרים. מה ההבדל בין 900 מפוטרי הבנק, ל-‏2000 מפוטרים אחרים מהרבה מכולות קטנות?
לדעתי, מרד צרכנים הוא צביעות לשמה. הצרכן המורד מתהדר בנוצות מודעות חברתית ואכפתיות, כשבעצם הוא מפנה את האנרגיות שלו למקום הלא נכון. החרמת הבנק כמוה בדיוק כהחרמת המכולת. כבר כתבתי קודם: אם אתה כ"כ אכפתי ובעל מודעות חברתית, הצבע למפלגה הסוציאליסטית, או מקד את תשומת לבך כלפי מוסדות ציבוריים (אני, למשל, אוהבת להתבונן במערכת החינוך הציבורית). אבל לצאת כנגד גוף פרטי זה טיפשי.
אין הבדל בין מכולת לבנק 116120
אולי הבעיה העיקרית היא ב''פרטיות'' של הבנק, הבנק כאמור נמכר מאיתנו לידיים פרטיות תוך ערבויות שלנו לקונה, תנאים שדי מוזרים יש לומר.
יש הבדל בין מכולת לבנק 116140
אני חושב שקראתי את זה ב-FT, אבל מחקר הראה שחברות שתורמות לקהילה לא באמת זוכות לנאמנות של הצרכנים - רובם ממשיכים לקנות לפי המחיר והאיכות של המוצר.
דעה נוספת - המקור 116139
אז זהו, שהעובדים לא מתלוננים. הפיטורים נעשו בהסכמה עם ועד עובדי הבנק. מי שמתקומם הם עובדי הבנקים האחרים, שחוששים מתגובת שרשרת שתביא לניסיונות לפטר עובדים נוספים בבנקים אחרים, או משהו כזה‏1. כפי שמוזכר בידיעה לעיל - היו אפילו חילופי מהלומות בין עובדי בנקים אחרים לבין נציגי ועד העובדים של בנק הפועלים.

1 אני אשמח אם מישהו יוכל להסביר, בעצם, למה הם מתקוממים. לאור ההסבר שצוטט כאן מגלובס לפיטורין, אין שום סיבה שזה ישפיע על בנקים אחרים.
גיחי על כולם ויחי ההבדל הקטן 116199
לצחוק על כולם זה מה שהבנקים עושים.
את מתעלמת מהעובדה שבנקים ישראלים תקועים עמוק בתוך הפוליטיקה והם לא סתם חברה ציבורית כמו באמריקה. שהבנקים היו בצרות במפולת הענקית לפני 20 שנה הם צעקו גוואלד והממשלה באה לעזור להם. גם על בנק ציבורי אין פיקוח ציבורי של בורסה ועיתונות חופשית אלא כולם בכיס של כולם.
גיחי על כולם ויחי ההבדל הקטן 116208
1. על איזו אמריקה אתה מדבר? כי באמריקה בה לי יש חשבונות בנק, הבנקים הם גופים פרטיים.
2. הממשלה עוזרת לבנקים פרטיים כמו שהיא עוזרת להרבה מאוד עסקים פרטיים התורמים ישירות ליציבות הכלכלית. לממשלה יש אינטרסים של שמירת יציבות השוק ועידוד שגשוג כלכלי, ואם זה אומר לתת מענקים לחברות היי-טק ב-‏1997, לסייע למפעל מתקשה או לעזור לבנק, הכל הולך. רוצה לשמוע סוד? הממשלה גם תעזור לך כאדם פרטי אם תבקש יפה.
3. לא הצלחתי להבין מה ניסית לומר במשפט האחרון.
גיחי על כולם ויחי ההבדל הקטן 116319
מה ההבדל בין בנק פרטי לציבורי?
ציבורי בכל העולם - נסחר בבורסה בלי ממשלה ואמור להיות עליו פיקוח ממשלתי עיתונאי וציבורי
ציבורי בישראל - שייך לממשלה ודרכה לציבור והפיקוח עליו הוא סתאאם
פרטי - לא נסחר בציבור ולא שייך לממשלה והוא לא צריך לגלות הרבה אינפו כמו הציבורי

הבנקים בישראל תקועים עמוק בתוך המערכת הפוליטית ואין שום הפרדה משמעותית בינהם. תבדקי טוב באמריקה מה קורה אם בנק נופל והממשלה עוזרת לו או אם זה יכול להפיל תממשלה (חוץ ממקרים קשים כמו 500 מליארד דולר של הבנקים למשכנתאות). בנקים גדולים בישראל לא נופלים ולא יפלו. הרשת כל כך מסובכת בין הבנקים העתונות הפוליטיקה אלה שצריכים לפקח עליהם ועוד שמה שחושבים שהוא ציבורי זה רק אחיזת עיניים. הסטטוס של בנק פועלים ומדינת ישראל זה לא כמו הסטטוס של סיטיבנק ואמריקה.
עניין קטן 116132
שמשום מה לא מוזכר כאן, הוא שההנהלה הגיעה להסכם עם הוועד, והמפוטרים מקבלים תנאים מצויינים. ההנהלה רוצה, העובדים מרוצים, ובאופן אבסורדי לחלוטין ועדי עובדים של בנקים אחרים קופצים להגנת מפוטרי בנק הפועלים ומאיימים ש*הם* יפריעו לפעולתו התקינה של הבנק הזה. סולידריות שלא נראה כמותה מאז העביר מוישל'ה בכוח את הזקנה אל צידו השני של הכביש.

אם מה שמפריע לך הוא שם הבנק דווקא, מה לאומי בבנק לאומי ואיזה הנחות אתה מקבל בבנק דיסקונט?
עניין קטן 116143
ועד העובדים בבנק הפועלים מורכב ממנהלי סניפים שהאינטרס שלהם הוא לא בדיוק האינטרס של העובדים הרגילים (פקידים וכו'). סביר אפילו להניח שמנהל סניף שרוצה להתקדם יסכים עם ההנהלה ל-"הקטנת" הקיצוץ וההנהלה תלך איתו להציג ירידה בקיצוץ. המפוטרים מקבלים תנאים מצויינים אבל לא ימצאו עבודה לאחר מכן. הסכומים הגדולים שנשמעים ינתנו למנהלי ביניים לא לפקידים כך שרוב המפוטרים לא ממש יהנו מתנאים מופלגים.

הסולידריות בין הבנקים נאותה כמו הסולידריות בין עובדי חברת החשמל לעובדי בזק.

גילוי נאות: במשפחתי יש עובד בבנק הפועלים.
עניין קטן 116145
1. ועד העובדים נבחר בבחירות דמוקרטיות וחשאיות, וזה מה שחשוב כאן.

2. אם עובדי בזק ישבתו על משהו שעובדי חברת-חשמל הסכימו עם ההנהלה של ח"ח, זאת תהיה אנלוגיה מתאימה.
עניין קטן 119680
העובדים לא מרוצים, היה אפילו מקרה של עובד שאושפז לאחר ההודעה על פיטוריו. כשהופרטו הבנקים ההנחה היתה שהוועדים יגנו על העובדים. במקרה זה הוועד מעל באמון בעובדים ועשה יד אחת עים ההנהלה. מה שמרגיז זה ששרי אריסון רוצה שגם יפרגנו לה לאחר המהלך,במקום להבין שהרסה חיי 900 משפחות ואף אחד לא יפרגן לה על זה.
אילו השכל היה גדל באופן פרופורציוני לכסף היא הייתה שומרת על דממה.
עניין קטן 119711
מי זה ומה זה "העובדים"?

העובדים מיוצגים ע"י הוועד שנבחר על ידם. הוועד הזה הגיע להסכם עם ההנהלה, וחטאו הגדול הוא שלא התייעץ עם האדון פרץ לפני החתימה. בטוח שיש כמה שאינם מרוצים מהפיטורים, ובטוח (מידע אישי) שיש כמה שכן מרוצים, כך שהטענה ש 900 משפחות נהרסו היא לא פחות מדמגוגיה.

אני לא יודע אם הגב' אריקסון רוצה שיפרגנו לה, מה שבטוח הוא שהיא רוצה שהבנק יישאר ריווחי. כמובן שבישראל של 2003 זה נחשב לחטא גדול, הרבה יותר טוב היה להגיע קודם לגרעון של כמה מיליארדים.
עניין קטן 119848
אמת. יש לציין גם שחלק גדול מה''מפוטרים'' פשוט יצאו לפנסיה מוקדמת בתנאים טובים.
ואם כבר בקטנות 119963
בערך שמונים מפוטרים הוחזרו לעבודתם אחרי בירור ב''ועדת חריגים'' (מפרנסים יחידים ושאר בעיות אישיות).
מאלה שכן פוטרו, יש מרוצים ויש פחות והרבה פחות, כמו בכל סיטואציה דומה. מי שעומד לפני פנסיה בהחלט יצא עם סכום יפה. מי שהתקבל לעבודה לפני שנה, יצא כמעט בלי כלום. הטענה (בקרב עובדי הבנק, ברכילויות ליד מכונת הקפה) כנגד הוועד, היתה שהם מכרו את העובדים וחתמו על ההסכם תמורת קידום אישי ושאר טובות. עובדות שמאשרות או מכחישות את זה - בינתיים אין.
דעה נוספת - המקור 116326
מאמר פופוליסטי ושטחי. קשה להחליט אם מר מורב מנסה ביודעין להטעות את קוראיו, או רק שלח את הגיונו לחופשת כריסמס. בא נראה -
"מה שכן יופיע מיד במאזן, הוא החיסכון בעלויות אותם 900 עובדים ויותר" - טעות. מה שכן יופיע מיד במאזן, זה עלות של כ-‏500 עד 900 מליון ש"ח בגין הפיטורים, דבר שימנע כל סיכוי לרווח וממילא לחלוקת דיבידנד.
מר מורב גם קורא בגלובס, או רק כותב? העיתון הוורוד שפך אש וגופרית (בצדק גמור) על החשבונאות היצירתית של בנה"פ (ובנקים נוספים), בעיקר בענין גודל (קוטן) ההפרשה לחובות מסופקים ובענין הערכת שווי חברות מוחזקות (כור וכו'). לכל מי שעיניו בראשו ברור שבנקים עומדים בפני מפולת - נפילת נגה אלק'+פלד-גבעוני+זאבי, התמוטטות "סתם" עסקים קטנים, התמוטטותם הצפויה של קבלנים ושאר מרכיבי התחזית הכלכלית השחורה - יצריכו מחיקות של מליארדים בשנת 2003.
אם אנסה להכנס לראשם של מנהלי בנה"פ - בשנת 2002 ניסו לנפח רווחים ע"מ לחלק דיבידנד (דרוש במיוחד לדנקנרים). המפקח עמד בפרץ (ביודעו שהרווחים הם פיקטיביים). עתה מנהלי הבנק עברו לתוכנית ב' ("ממשלות ומנהלי בנקים פעלו בהגיון רק לאחר שכל הדרכים האחרות מוצו") - נואשו הסיכוי לדיבידנד בטווח הקצר, מקצצים בעלויות שוטפות (עלויות הפיטורים נחשבים בסלחנות כעלויות ח"פ) ע"מ לעבור לרווח אמיתי בשנת 2004.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים