 |
|
 |
||
|
||||
 |
שלום, ערן. ראשית, ואני מקווה שיסלח לי על הקטנוניות המיותרת, ירי הצלפים בחברון בהחלט לא בוצע לטווח של 1,200 מטר. המרחק בין הישוב היהודי לבין שכונת אבו סנינה, שממנה נורו היריות, הוא כ- 200 מטר. עד כאן לקטנוניות. המאמר עצמו הוא מאלף, הראשון שפורסם ב- "אייל" בתקופה האחרונה שמנסה להוסיף ולקדם את הבנתו של הקורא, במקום לחזור על הקלישאות הרגילות. חבל שאתה לא כותב יותר. בנוגע לאחמד טיבי, אני חושב שאתה תסכים עימי שהתבטאויות ציבוריות של פוליטיקאים הן לא הכלי האפקטיבי ביותר לשפוט מהי מדיניותם, למרות שלעיתים ניתן לשפוט מהו הדבר שהם מנסים להשיג באותה התבטאות עצמה. ההתבטאות הספציפית של הח"כ טיבי שמוזכרת לעיל היא יחסית לא רלוונטית, שכן טיבי אינו מתקרב להיות סמכות בטחונית, ואין שום סיכוי שאנשי מערכת הבטחון יקשיבו לדבריו או יהיו מודעים להם. השאלה האם הוא סוכן ישראלי היא בעלת אופי קונספירטיבי משהו, והיתה יכולה לככב באחד מספריו של ברי חמיש אילולא היה הנ"ל איש ימין קיצוני שדווקא מעוניין לראות את טיבי כסוכן של ערפאת. כרגע אין סיבה להניח שטיבי, שבאותו זמן כבר החל להתקדם במשחק הפוליטי, היה מסכן את מעמדו והישגיו בשביל להיות סוכן של היהודים, ועוד של הפשיסט שמיר. מערכת הבטחון משקיעה הון עתק בגיוס סוכנים בכל רחבי העולם, וסביר להניח שלא היה זה קשה מדי להגיע לאחד מעוזריו הרבים של אבו-ג'יהאד. מקרה זה הוא לא היחיד מסוגו: פתח'י שקאקי התחבא בצורה יעילה בהרבה מחליל אל-ווזיר, דבר שלא עזר לו במידה רבה מדי. קל מאוד להעלות תיאוריות קונספירציה. אני יכול, לדוגמא, להגיד שאשתו של אבו-ג'יהאד, אינתיסאר, מסרה את מיקומו לישראל מתוך ידיעה שלאחר מותו תוכל היא לשפר את מעמדה הפוליטי כאלמנתו. עצם העובדה שדבר אפשרי לא הופכת אותו לנכון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תאלץ לסלוח לי, אני נאחז בזכרוני הקודח מאותה הרצאה של רון בן-ישי. יתכן וערבבתי מספרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתאחי שקאקי חוסל על שירותי המודיעין הישראלי? יכול להיות שכן, אבל דבר זה עדיין לא הוכח. אשמח אם תרחיב את השכלתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתח'י שקאקי נורה למוות על ידי אופנוענים בסמוך לבית המלון שבו שהה במלטה. ישראל אמנם הכחישה כל קשר לרצח, אך היא עשתה זאת באותה קריצה בה הכחישה לאורך ההיסטוריה פעולות דומות ברמת הגועל שלהן, מפעולת הטרור של אריאל שרון ויחידה 101 בכפר קיביה ועד לרצח יחיא עיאש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד, בפלנטה שאתה חי אנשים מברכים איש את רעהו בברכה המסורתית: "שתזכה להיות קרבן השלום הבא"? הבנתי שזה המקבילה השמאלנית למושג המוסלמי "שהיד". תמצית השאיפה האנושית. אולי תרצה להזכיר לי וליתר הקוראים מדוע זכה יחיא עייש שעזר כל חייו לכה רבים לזכות בתואר "קרבן שלום" הנכסף לסוף הטראגי לו זכה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יחיא עיאש היה ללא ספק חלאה, שרצח אזרחים, ביניהם גם ילדים קטנים, ביודעין ובמתכוון. האם דבר זה משנה את העובדה שפיצוץ מוחו של אדם בעזרת מטען המוחבא בפלאפון, בזמן שאותו אדם אינו מסוגל להתגונן, הוא רצח? כמאל עדואן, פתח'י שקאקי, עמאד ועאדל עוודאללה היו כולם רוצחים לפי כל קנה מידה. ועדיין, בכמאל עדואן ירו בשעת ערב מאוחרת בביתו בשעה שהתכוון ללכת לישון, את פתח'י שקאקי הרגו ליד מלונו בעת שהיה בנופש במלטה, ואת עמאד ועאדל עוודאללה ריססו בכדורים כמה שניות אחרי שהספיקו לקום משנתם. כל הפעולות הללו, שבוצעו אמנם נגד חלאות המין האנושי, הן מעשי רצח. הן גם עבירות על החוק הישראלי, שפוסל תיאורטית עונש מוות על כמעט כל עבירה אפשרית. כמובן שלאיש אין את האומץ להזכיר את העובדה. אם, לדידך, לנו יש את הזכות לקרוא לרצח של עמאד ועאדל עוודאללה 'חיסול', האם לפלסטינים אין את הזכות לכנות את הפיגוע ההמוני בצומת בית ליד 'חיסול המוני'? שהרי בשני המקרים מדובר בגורמי אויב. בקיצור, רצח הוא רצח הוא רצח, ולא משנה על מי הוא מבוצע. ואם הורגים אדם תוך כדי שנתו, זה בוודאי רצח. ואגב, אנא אל תנסה לייחס לי שימוש במונחים מטומטמים כמו "קורבנות השלום", זה די מרגיז. או שתתייחס ספציפית למה שאני מביע בהודעתי, או שלא תתייחס בכלל. אם יש דבר אחד שאני שונא, זה שמייחסים לי עמדות שלא ייחסתי לעצמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדי פעם צריך להזכיר: את המונח "קורבנות השלום" טבעו לראשונה פוליטיקאים מהימין, כמונח שלילי. איכשהו זה נדבק לשמאל, כאילו זה מונח חיובי בפיו. עם כל הציניות שאני מטפח כלפי השיח הפוליטי בארץ, זה די מרתיח אותי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |