הפאשלה של Ynet 126574
כפי שנתפסה ע"י רמי יצהר באתר "עניין מרכזי":

הפאשלה של Ynet 126608
תגובת YNET לגל"צ הייתה שמדובר בזיוף.
הפאשלה של Ynet 126613
יותר מסובך מזה - מדובר כנראה בידיעה שהוכנה מראש, אבל במקום להימחק לנוכח האירועים בזמן אמת, הגיעה למקומה וסירבה לזוז משם.

הפאשלה של Ynet 126618
למי להאמין? האם יש בין קוראי האייל מישהו שראה את הידיעה ב-Ynet?
הפאשלה של Ynet 126621
בעת ההתרחשות הדרמטית עקבתי אחרי ווינט, במשהו כמו עין-עין ורבע. לא ראיתי שום מבזק כזה, ואני מעריך שאם היה מבזק כזה סביר שהוא היה תופס את עיני (אבל לא בטוח במאה אחוז). אני נוטה להעריך כי טענת ווינט, כפי שהיא מופיעה בגלובס‏1, היא אכן מה שהתרחש.

1 אגב, יפה שה"טוק-באק" שם בנוי עם "פתילים".
לא ראיתי את המבזק הזה 126704
אם הוא אכן פורסם לזמן קצר, מדובר על תקלה מביכה. אם הוא לא פורסם באתר עצמו, אלא רק באיזו מערכת ביניים או אם הוא מזוייף, אפשר להניח שרמי יצהר יחטוף קצת על הראש. לגבי כתיבת כתבות מראש - ידוע שיש למשל הספדים מוכנים מראש על אנשי ציבור שצפויים למות, כמו גם כתבות מוכנות מראש (או לפחות תבניות) לגבי התנהגות שוק המניות (קל יותר להכין את ''השוק עולה בתגובה לפרסום הנתונים'' ואת ''השוק יורד בתגובה לפרסום הנתונים'' מאשר לכתוב אותן ידיעות בזמן אמיתי).
הפאשלה של Ynet 126625
באתר המבזקים של "פרש" (news.fresh.co.il), הופיע המבזק האמור בין שאר המבזקים.
כך שאין לי שום ספק שהמבזק הספציפי אכן פורסם, גם אם לדקות מעטות בלבד.
הפאשלה של Ynet 126626
יסבירו לי העיתונאים שבקהל, מה כל כך בוער לפרסם ידיעה שאמורה להיות טריוויאלית ("המוני בית ישראל השלימו את ההכנות לחג"), כך שצריך להכין אותה מראש, ולפרסמה מיד (או קצת לפני) רגע האמת? הרי אפילו סקופ אין כאן.
הפאשלה של Ynet 126640
לא בהכרח בוער לפרסם, אבל נראה לי שנוח להכין מראש, ולהשתמש במנגנון שמפרסם את הידיעה באופן אוטומטי בשעה היעודה. לדוגמא, איסור פרסום על ידיעה שאמור לפוג אחרי שעה ידועה מראש - הכתב יכין את הידיעה ויכניס אותה למערכת הממוחשבת, אולם הידיעה תפורסם באופן אוטומטי רק לאחר פקיעת צו-איסור הפרסום, בשעה היעודה.
הפאשלה של Ynet 126643
ולי נראה שמי שכותב בלשון עבר על משהו שטרם קרה מפר כלל בסיסי במקצוע העתונות. (לכן אני לא שולל את הדוגמא שלך או ''תיקי חבצלת'' למיניהם).
הפאשלה של Ynet 126699
דווקא בידיעות צפויות מראש, אני חושש שזו גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. נניח כי העיתונאי הזוטר יודע שהוא יצטרך מחר לכתוב ידיעה על שובו בשלום של האסטרונאוט. בוודאי הוא כבר לפחות *חושב* מה הוא יכתוב. נו, ואם הוא כבר חושב על כך, וכבר מצא כמה משפטים נאים, למה לא להתחיל לכתוב אותם לעצמו, כדי שלא ישכח וכדי שיראה שאכן מסתדר לו טקסט נחמד. ואם כבר... את המשך השרשרת אתה יכול לנחש. האם יש נקודה טבעית במדרון שבה אתה יכול לומר שמכאן זה לא לגיטימי?

אני בספק, וכל עוד אין תקלות, אני חושב שאין בכך רע. מובן שבמקרה של תקלה כמו זו זה מאוד מאוד, מאוד, לא נעים. הלקח היחיד האפשרי שאני רואה הוא שצריך נהלים חזקים למנוע את התקלה, אבל זה כבר לא קשור לאתיקה.
הפאשלה של Ynet 126703
אפשר להתווכח על ה"טבעיות" של הנקודה שהצעתי על המדרון, אבל גם אם היא שרירותית או מלאכותית–למראה, סימנתי אותה בבירור ובחדות: משפטים בלשון עבר על דברים שטרם קרו בעת הכתיבה. קבעתי זאת באופן שנותן לעיתונאי הזוטר שלך — כמו גם לשותלי–החבצלות, משרטטי–הקואליציות ומנתחי–הפסדי–הנבחרת — די חופש–פעולה. הוא יכול לכתוב, למשל "לאחר הנחיתה, האסטרונאוטים יילקחו‏1 לעבור סדרת בדיקות, שלאחריהן יתייצבו לענות על שאלות העתונאים".

התלבטתי אם להכניס את המילה "אתיקה" לתגובה הקודמת, והחלטתי שלא. זה אכן לא קשור לאתיקה, אבל זה כן קשור, לדעתי, לעיקרי המקצוע. רציתי לכתוב גם ש"לא אכפת לי אם כולם עושים את זה", אז הנה כתבתי, ועכשיו אפשר להתחיל עם הדוגמאות מה-CNN ועד הוושינגטון פוסט.

1 נכון, אני הייתי מעדיף את "אמורים להילקח" או את "צפויים להילקח", אבל מילא.
אופ טופיק 126861
אה מיץ, עד עכשיו זה היה קורה לי רק עם הודעות של א. הראשון (והאמת זאת גם הייתה דרך טובה לזהות הודעות שלו) אבל עכשיו גם בהודעות שלך אני מתחיל לראות כל מיני כאלה —(אחרי "העיתונאי הזוטר שלך" ואחרי "הפסדי-הנבחרת"), ואני מניח שאם אצלי זה ככה אז סביר שהבעיה קיימת אצל כל(?) יתר משתמשי ה win 9x.

אגב, וזה לא ממש אופ טופיק, למה קוראים ל"תיק חבצלת", תיק חבצלת?
עוד פורחות הרחק בעמק 126863
תודה שאתה מודיע לי. אלה היו קווים מפרידים. אני אשוב להימנע מתווים שקיימים ביוניקוד אך לא ב-ISO-8859-8.

לגבי החבצלות, אני חושב שזה מגיע משם-הקוד של הנוהל הצה"לי לארגון לוויות לאישיויות ממלכתיות. בניגוד לסיפורים על זה ש"המחשב" מגריל את שמות-הקוד של מבצעים ונהלים בצה"ל, היה נדמה לי שזה נובע מהשיוך של החבצלת לאבלות, אבל אני לא מצליח לאשש את זה כעת.
אופ טופיק 127060
לא "כל". על ה Windows 98 שלי התווים האלה נראים בסדר גמור, ואפילו יפה מאד.
הפאשלה של Ynet 126902
*איפה* הוא אמור לכתוב בזמן עתיד? אם אנו מסכימים שהכתבה שהוא נדרש לכתוב אמורה להתפרסם אחרי האירוע, ולכן יהיה עליה להשתמש בזמן עבר, אז כבר מההתחלה סביר שהעיתונאי יחשוב ויכתוב בזמן עבר על האירוע העתידי
הפאשלה של Ynet 127036
*איפה* כתבתי שהוא אמור לכתוב בזמן עתיד?
הפאשלה של Ynet 127131
כאן: תגובה 126703. אמרת שאתה מוכן שהעיתונאי יכתוב

"לאחר הנחיתה, האסטרונאוטים יילקחו‏1 לעבור סדרת בדיקות, שלאחריהן יתייצבו לענות על שאלות העתונאים"

בזמן עתיד. ה"איפה" שלי שאל אם אתה מתכוון שהוא יכתוב את זה ביומן שלו, בכתבה המוכנה מראש לעיתון, או מה, ומתי אם בכלל הוא אמור לשנות את זה לזמן עבר. בקיצור, אני לא רואה איך זה פותר את הבעיה.
הפאשלה של Ynet 127134
כמו שכתבתי באותו ‏1 שנותר מיותם בציטוט, אני לא משתגע על נבואות, והייתי מעדיף שגם הן תהיינה מסויגות, אבל הכלל שלי הוא שהזמן הדקדוקי צריך להיות נכון לרגע כתיבת הדברים, ולא נכון לרגע הפרסום המשוער. הוא יכול לכתוב את זה ביומן שלו, בכתבה, או בכל מקום אחר. הוא יכול לשנות את זה לזמן עבר אם וכאשר הוא יודע שזה קרה.
הפאשלה של Ynet 127254
ובראש מותר לו לחשוב על המשפטים בזמן עבר?
אם הוא כותב את זה מתוך ידיעה וכוונה מלאות שהדברים יתפרסמו לאחר מעשה, מה לא בסדר בזה? לשם מה המלאכותיות של לכתוב את הדברים אחרת מכפי שהוא מתכוון לפרסמם, ואז ברגע האחרון לשנות, תוך סכנה לפספס דברים שישארו בזמן עתיד (אמנם תוצאה הרבה פחות מביכה ממה שקרה, אבל גם הרבה יותר סבירה)?
הפאשלה של Ynet 127255
אם הוא כותב שמשהו קרה אפילו שהוא לא יודע שהוא קרה, אז זה לא בסדר. מה מלאכותי בלדבר על העתיד בלשון עתיד ועל העבר בלשון עבר? מה טבעי בלכתוב "כך וכך קרה", כשבכלל לא ראית שזה קרה, לא שמעת שזה קרה, ולמעשה זה בכלל לא קרה?
הפאשלה של Ynet 127267
אני אשמח אם תענה על השאלה שפתחה את תגובת הסבתא: "ובראש מותר לו לחשוב על המשפטים בזמן עבר?" אם תשובתך היא 'לא', אתה מכריח אותו לא לחשוב על פילים לבנים מעופפים. אם תשובתך היא 'כן', נראה לי שאתה מקדש את הנייר, ואשמח אם תסביר למה.

מאוד טבעי לדבר על העתיד בלשון עתיד ועל העבר בעבר, אבל רק בסיטואציות הנפוצות: כאשר אתה *מדבר* עם מישהו, או משדר בשידור חי. כאן הסיטואציה היא אחרת: יש לו מאמר לכתוב, והוא יודע שהמאמר יתפרסם לאחר מעשה. המאמר יהיה כתוב לבסוף בזמן עבר, זה נתון; מה לעשות עכשיו?

הנה עוד נקודת מבט: אתה יכול לראות זאת כאילו הוא כותב עכשיו סימולציה של מה שהוא יכתוב אחר כך. מכיוון שהסימולציה נראית לו מוצלחת, הוא מחליט כבר להישאר איתה, כל עוד לא יהיו הפתעות.
הפאשלה של Ynet 127282
תשובתי היא שאין משמעות לשאלה אם מותר לחשוב משהו.

קודם כל, יש לו *דיווח* לכתוב, ומכאן ברור שהדברים יהיו כתובים בלשון עבר, כי העתיד מי ישורנו. מה לעשות עכשיו? לראות מה קורה, כי על זה הוא יצטרך לדווח אחרי שזה יקרה. עוד לא קורה כלום? אז עוד אין מה לדווח. אפשר בינתיים לאסוף חומר רקע, אפשר אפילו לכתוב ולשכתב אותו שוב ושוב. הוא יכול לכתוב גם את מה שידוע לו *עכשיו*. הוא יכול להוסיף "נכון לשעת כתיבת שורות אלה" ועוד ביטויים כלאה.

איזו מין סימולציה זו? בסימולציה יש חלוקת תפקידים בין מי שמייצר את המציאות המדומה (נגיד, אייל ארד בתפקיד ניסים משעל) ובין מי שאמור להגיב אליה כפי שיגיב למציאות זהה (נגיד, אריאל שרון). אז מי עובד פה על מי, ובאיזה שלב הוא מחליט שהסימולציה נראית לו מוצלחת?
הפאשלה של Ynet 127388
יש מחשבות שאינן בשליטת הרצון שלנו (פילים לבנים מעופפים). אבל יש מחשבות שכן: אנו יכולים לכוון את עצמנו לחשוב על משהו באופן שיטתי, ואנו יכולים (במידה מסוימת) לדכא מחשבות מסוימות. נחליף את ה"מותר" בשאלה שלי ל"ראוי" (שהרי על זה אנו מדברים, לא על חוק): האם בלתי-ראוי מצד העיתונאי לכוון את עצמו לחשוב על ניסוח הידיעה בזמן עבר? אם עולות בו מחשבות כאלו, האם ראוי שהוא ידכא אותן?

"עוד לא קורה כלום? אז עוד אין מה לדווח." אתה עושה קפיצה קטנה, אך קריטית, מכתיבה לדיווח. זה לא דיווח עד שזה לא מתפרסם בפומבי. אין מה לדווח, אבל אני לא רואה מניעה לכתוב את מה שיהפוך בעתיד (אם לא יהיו הפתעות) לדיווח.

סטייה קטנה לעולם הקסום של תכנון מעבדי מחשב: למעבדים יש רצף פקודות לבצע (התוכנית). לכל פקודה יש מספר שלבים. כדי לזרז עניינים, מבצעים את הפקודות במקביל: בזמן שמבצעים שלבים מאוחרים של פקודה, כבר מבצעים (במקום אחר במעבד) את השלבים הראשונים של הפקודות הבאות. אבל יש בעיה בפקודות של קפיצה מותנית (אם A=0, המשך לפקודה הבאה; אחרת, קפוץ לפקודה ההיא והמשך משם): עד שלא מחשבים את התנאי (שלב מאוחר בפקודת הקפיצה המותנית), לא יודעים מה הפקודות הבאות שיש לבצע, ואז מפסידים כמה שברירי שניה בגלל אובדן המקביליות.

התחכמו מתככני המעבדים: ברגע שמגיעה פקודת קפיצה מותנית, ולפני שמחשבים את התנאי, ננחש מה הוא יצא, לפי כל מיני פרמטרים. נתחיל לבצע את הפקודות הבאות לפי הניחוש. כאשר תתקבל תוצאת החישוב, אם היא יצאה כפי שניחשנו, הכל בסדר. אם לא, נזרוק את מה שעשינו לפקודות האחרונות, ונתחיל שוב מהמקום הנכון. מסתבר שזה כדאי, ולמיטב ידיעתי כל המעבדים היום עושים דברים כאלה.

ובכן, תפקידם של מעבדים לחשב, לא לנחש מה יצאו החישובים. האם "מותר", או "לגיטימי" מצד המעבד לעשות זאת? האם לגיטימי מצד מתככני המעבד להתחכם כך?

חזרה לענייננו: עם כל ההבדלים בין מעבדים לעיתונאים, לדעתי מה שעושה העיתונאי "שלי" הוא לא יותר מאופטימיזציה כזו. הוא לגיטימי ואף רצוי באותה מידה. למה לא?
הפאשלה של Ynet 127415
בזמן שאני חושב מה לענות לך, הנה סטייה קטנה לעולם הקסום של אבטחת מבנים. השומר בלובי של "מגדלי צמרת החורשה" צריך להגיש דו"ח בסוף כל משמרת. בנוסף, הוא צריך במהלך המשמרת בכל שעה עגולה לבקר על גג המגדלים, שם נמצא טופס שעליו טבלה עם העמודות "תאריך", "שעה", "מצב תאורת האנטנה", "חתימה", לבדוק אם הפנס האדום בראש תורן האנטנה דולק, ולמלא את הפרטים בשורה חדשה בטבלה. מה דעתך על זה שבתחילת המשמרת השומר ימלא דו"ח בנוסח "לא נרשמו ארועים חריגים במהלך המשמרת. בצהריים הגיע מחלק המים והרשיתי לו להכנס" (ממילא זה תמיד מה שהוא כותב בסוף היום), ואח"כ יעלה לגג, ימלא את כל השורות בטבלה עם שעות עתידיות במרווחים של שעה, יציין שהאור תקין (ממילא זה מה שתמיד מופיע בטבלה בסוף היום), ויחתום על כל השורות? מובן שאם יהיו ארועים חריגים או שהאור יכבה או שהוא לא יוכל להגיע לאחד מהביקורים המתוכננים על הגג, הוא יתקן את הדו"ח ויעלה לגג למחוק או לתקן את השורות הלא-מתאימות-בדיעבד-למציאות. האם זו נראית לך התנהגות מקצועית?
הפאשלה של Ynet 127462
אתה מתעלם מהאילוצים (טכניים, אבל גם מהותיים) שעומדים בפני אתרי אינטרנט. אם לשיטתך, לא מקצועי לכתוב על אירוע לפני שקרה באמת, הרי שהיה צריך להקציב לכתב כחצי שעה ‏1לאחר תום כל אירוע לכתוב את הידיעה, ורק אחר כך להעלות אותה לאתר. אם כך יעשה האתר, איך יקרא לעצמו ספק מידע מיידי? ואם אינו ספק מידע מיידי, איזה צידוק אחר יש לקיומו כאתר אינטרנט *חדשותי*?

1 אפילו 10 דקות. גם זה יותר מדי.
הפאשלה של Ynet 127463
"[כותרת] מעבורת קולומביה נחתה בהצלחה

[גוף] מעבורת החלל קולומביה נחתה בהצלחה"

פחות מחצי דקה לכתוב. זה כל מה שצריך כדי שיהיה עדכון חדשות באתר. את השאר אפשר לכתוב תוך 2-3 דקות נוספות ולהחליף את תוכן הדיווח. זה בדיוק מה שסוכנויות הידיעות עושות - ברגע שמתרחש משהו, הן משחררות כותרת בלי סיפור, ורק כעבור כמה דקות מוסיפים גם ידיעה מפורטת יותר (ואחרי זה עוד יותר מפורטת ועוד וכו' וכו').
תירוץ הזמן אינו קביל.
לא שאני תומך בעמדתו של מיצ בנושא.
הפאשלה של Ynet 127466
יש גם תחרות בין האתרים, אל תשכח. הקוראים רוצים יותר ממבזק, הם רוצים עוד פרט או שניים. במקרה זה, היה אמור להיות טקס חגיגי, אירוע סמלי וסנטימנטלי. זו לא רק ידיעה עובדתית כמו "מפלס הכנרת עלה ב- 20 סנטימטר".

מעבר לזה, כשכותבים ידיעה במהירות, קל עוד יותר להיסחף לשגיאות מביכות (או פרוידיאניות) - בזמן אמת אין רגע נוסף לעשות הגהה, אין זמן לניסוח המדויק או לתואר המדויק של האדם.
הפאשלה של Ynet 127467
מה שדובי אמר (חוץ מהשורה האחרונה). למה שהאתר יקרא לעצמו "ספק מידע מיידי"? מה הוא, טלוויזיה בשידור חי? האם הוושינגטון פוסט אינו עיתון *חדשותי*? האם השבועון "טיים" אינו שבועון *חדשותי*? אני טוען שהם חדשותיים לעילא ולעילא, למרות שהם לא מספקים מידע מיידי.
הפאשלה של Ynet 127470
כן, אתר הוא גוף חדשותי שפועל בשידור חי. הציפיות אחרות כשמדובר בעיתון כתוב, וכשמדובר באתר אינטרנט. על זה בנויות החדשות ברשת, על זה בנויה הרשת כולה. שים לב באיזו מהירות מתעדכן אתר כמו ווי-נט בזמן פיגוע - לעתים הוא מדווח מהר יותר מאשר ערוצי הטלוויזיה.
הפאשלה של Ynet 127473
מה, הם כותבים מראש ידיעות על פיגועים ואז לוחצים "שלח" כשהפיגוע קורה? נראה לי שלא, ושמה שכתבת עכשיו מראה שאפשר להיות אתר חדשות מוצלח (יותר מהטלוויזיה!) גם בלי השיטה הזו.

"על זה בנויות החדשות ברשת, על זה בנויה הרשת כולה" – לא נסחפת קצת?
הפאשלה של Ynet 127476
נראה לי שכן. פיגועים ודאי אי אפשר לחזות לפני התרחשותם, אבל נחיתה של מעבורת אפשר גם אפשר, במידה משמעותית של ודאות, כמו גם אירועים אחרים - "ראש הממשלה נחת בוושינגטון", למשל, או "נאומו של השגריר באו"מ החל בשעה היעודה/בחצי שעה איחור". את הנאום עצמו כבר מקלידים בזמן אמת.

ואם אתה כבר שואל, במקרה הייתי במשרדי האתר של אחד העיתונים ביום השיגור של המעבורת. אכן ישבו שם עם ידיעה מוכנה מראש, וספרו 10, 9, 8... כשהמעבורת זינקה, לחצו send . אז תגיד, שאם זו היתה הצ'לנג'ר, חלילה, הם היו בבעיה גדולה. אכן, אבל כשהסבירות לתאונה נמוכה כל כך, אי אפשר לקבל החלטה על סמך הסבירות. אי אפשר להחליט שלא עושים שום עבודות הכנה. כך עושים כולם. כמובן שאפשר להעלות פה שאלות פילוסופיות - אבל כך זה מתבצע. לדעתי, אין פה משום חוסר אתיקה. אולי משום ציניות.

ולמה נסחפתי? כוחה של האינטרנט הוא בתקשורת המיידית והגלובלית. כוחן של החדשות באינטרנט הוא בהעברה מהירה של מידע, באיסופו ממגוון מקורות מיידיים אחרים. כל זה בולט מאוד ברשת, ועל זה נבנה היתרון שלה - לעומת אמינות, העמקה ו"אקדמיות", למשל, שמאפיינת יותר את הניו יורק טיימז ודומיו.
הפאשלה של Ynet 127479
רוצים לפרסם תחזיות? שיפרסמו תחזיות. ב"ידיעות" וב"מעריב" כבר יש עמודי אסטרולוגיה. ב"הארץ" יש תחזית מזג-האוויר. זה לא חדשות.

מעניין אותי לדעת מה היה כתוב בידיעה המוכנה-מראש של אותו אתר של אחד העיתונים, וכמה זמן ארכה הבדיקה שהמציאות תואמת את התחזית ואיך היא נערכה. לא טענתי שאסור לעשות עבודת הכנה, וגם לא טענתי שיש כאן בעיה אתית. טענתי לחוסר-מקצוענות בכתיבה על מציאות מדומיינת.

כוחו של אתר "הארץ" ביחס לכוחו של אתר "דבקה" איננו בהעברה מהירה של מידע, אלא בדיוק באמינות שמקושרת אצלי, לפחות, עם האידאל של מקצוע העיתונות.אני נכנס ל"הארץ" ולא ל-IRC, למרות שגם הוא מיידי ומכיל מגוון מקורות מידע, כיוון שאני מצפה מ"הארץ" להחזיק "שרשרת אמינות" בדיווחיו, המגיעה עד לכתב או למקור המהימן שראה את הדברים עליהם הוא מדווח.
הפאשלה של Ynet 127478
עוד אגב, בערב הבחירות, הטקסט לכתבה של הפיננשל טיימס אודות הבחירות (הליכוד זכה לעלייה משמעותית, העבודה לתבוסה, שינוי זינקה, ש"ס ירדה) היה מוכן כבר בשעה 18:00. עם פרסום המדגמים, נותר רק להכניס את המספרים ולהוסיף פסקה על מרצ וציטוטים של נאומי הנצחון/הפסד.
אין שום סיבה להניח שהמצב בעיתונים מכובדים אחרים הוא שונה מהותית. אין לי ספק קל שבקלים שגם ל"הארץ" היה טקסט מוכן עבור היום שאחרי הנחיתה. רק שבמקרה של "הארץ" הטקסט נגנז, אבל בYנט הייתה פאשלה.
הפאשלה של Ynet 127633
יפה. הבה נראה: הדיווח של המאבטח אינו תורם ישירות לבטחון הבניין, ולכן יש לבדוק מה בכלל מטרתו.

אני יכול לחשוב על שתי מטרות לטופס הגג: הפחות סבירה (אבל אני לא קב"ט של מגדל) היא "קופסה שחורה" למקרה של אסון שיפגע במאבטח עצמו, או במעלית. במקרה כזה, המאבטח לא יוכל לתקן בדיעבד.

המטרה היותר סבירה, להבנתי, נובעת מכך שלא סומכים על המאבטח. בצורה הפטרונית יותר, מטרת הטופס היא שהקב"ט יוכל לעשות ביקורת פתע בגג, תוך כדי המשמרת, ולראות שהמאבטח אכן הגיע לשם כל שעה. קל להבין כאן למה לא יתכן מילוי מראש (אלא אם באמת המאבטח מתכוון להתפרפר, ולהסתכן בפיטורים במקרה של ביקורת).

לחילופין, יכול להיות שסומכים מספיק על המאבטח שלא ישקר, ולכן אין ביקורות, אבל חוששים שמתוך עצלות ושגרה הוא ידלל בהדרגה את ביקורותיו; הטופס הוא דרך לגרום לו לשמור על שגרה נאותה. אם הוא מקבל את הרציונל הזה, אז אסור לו למלא מראש, כי אז הטופס יאבד את האפקטיביות שלו.

מה באשר לדו"ח סיכום המשמרת? בשעה מופרכת זו אני מתקשה קצת לחשוב מה מטרתו, אבל נדמה לי שבכל מקרה אני דווקא כן מוכן לקבל מילוי מראש של הדו"ח, כל עוד המאבטח יחזיק אותו מקופל בכיסו ולא יגיש אותו. ושאם יש חשיבות למניעת זיוף, שתהיה דרך לוודא שאת המחיקות עשה המאבטח עצמו. וכן הלאה וכן הלאה. או בקיצור, כמו שכתבת למטה, טענתי היא שאכן מדובר בעניינים טכניים ולא מהותיים, גם אצל העיתונאי.
הפאשלה של Ynet 146983
אני חושב שהכלל של חתימה בכל שעה על הטופס הוא עניין טכני שתורם לעניין מהותי (אבטחת הגג), ובדומה, הכלל של אי כתיבת תחזיות בלשון עבר הוא כלל טכני שתורם לעניין מהותי (דיווח אמת). אני לא יודע איך מנסחים כלל בענייני מהות, ולדעתי גם כשיש כלל כזה, בסופו של דבר המבחנים לעמידה בו הם "טכניים" (נאמר, אם החוק מדבר על "תום לב" או "כוונה פלילית", אז לביהמ"ש בוודאי יש כללים "טכניים" לקבוע אם הדברים האלה מתקיימים).

נ.ב. בין עוונותיו של ג'ייסון בלייר מדיון 1462 מונים את העובדה ש"תיאר מחזות שראה בצילומים בלבד". האם גם זה עניין טכני ולא מהותי?
הפאשלה של Ynet 147023
זה כלל טכני שאכן יכול לעזור לעניין המהותי, אבל להבנתי אינו הכרחי, וכפי שניסיתי לטעון במעלה הפתיל הציבור אינו יכול לעמוד בו.

נניח שבלייר היה רואה תצלומים, מחליט לנסוע לראות במו עיניו, ובינתיים מכין מראש רשימות על-פי התצלומים, בנוסח שממנו משתמע שהוא רואה את המצולם במו עיניו. ורק לאחר שהיה מבקר במקום האמיתי הוא היה מפרסם את מה שכתב מראש (עם תיקונים על-פי הצורך). לגיטימי בעיני. ונניח שיום אחד, בגלל תקלה טכנית, דלפה רשימה כזו שלו לפרסום מבלי שהוא היה בזירה. תקלה טכנית מצערת, ולא בעיה מהותית. אם הוא נהג דרך קבע לפרסם רשימות על-פי תצלומים כאילו הוא היה שם, והוא לא היה שם, אז זה פשוט לא דיווח אמת, וזה לא לגיטימי (מהותית).
הפאשלה של Ynet 147030
אכן כתבת שאתה חושש שהציבור אינו יכול לעמוד בגזירה, ונימקת את זה בכך שהכלל קוטע באופן מלאכותי איזה מדרון "טבעי". כעת נראה שגם אתה מסכים שהקטיעה הזו יכולה "לעזור לעניין המהותי", כלומר להקטין את המוטיבציה ו/או הנטייה להתחיל את הגלגול במורד המדרון. רוצה לומר, מי שלא יכולים לעמוד בגזירה הם בדיוק מי שהתנהגותם המקצועית לקויה באופן מהותי (לשיטתי), מה שהופך את הכלל למוצלח במיוחד.
הפאשלה של Ynet 147040
הבעיה שלי אינה שהכלל קוטע באופן מלאכותי מדרון "טבעי", אלא שלא הבנתי איפה בדיוק אתה מציע לקטוע את המדרון, או מהו הכלל. חזרתי אחורה בפתיל, ולא ראיתי תשובה ברורה שלך האם מותר, לשיטתך, לכתב לכתוב *בפנקס הפרטי שלו* משפטים בזמן עבר שישמשו, כך הוא מקווה, לדיווח שיתפרסם בעתיד. ואם אסור לו לכתוב אותם בפנקס, האם מותר לו לגלגל אותם בראשו.

המדרון החלקלק שאני מתאר הוא, לשיטתי, כולו בתחום הלגיטימי. דיווח שנכתב מראש ו*מתפרסם* בלי בדיקה נראה לי כמו מדרגה ענקית ולא חלקלקה בכלל. מן הסתם אפשר עם קצת יצירתיות לתאר תסריט שיחליק גם את המדרון אליה, אבל זה נראה לי הרבה פחות סביר. המדרון שאני מתאר נראה לי לא רק סביר, אלא כמעט הכרחי בידיעות צפויות מראש.
הפאשלה של Ynet 127649
ההבדל הוא בין "ימלא את כל השורות בטבלה עם שעות עתידיות" (יכין ידיעה לפרסום, כי הוא יודע בסבירות גבוהה מאוד שזה בדיוק מה שיקרה), לבין יחתום על השורות שמילא באותה טבלה (יפרסם את הידיעה). שומר שממלא שורות *וגם חותם עליהן* מועל בתפקידו. אם הוא רק ממלא את השורות, אפילו הקב"ט (הסביר) לא יתנגד לכך‏1. כך גם עיתונאי: כל עוד הידיעה לא פורסמה, אין בכך כל פסול. כמובן שעליו לוודא לפני הפרסום כי תחזיותיו התגשמו. לכן גישת הכנת-הידיעות-מראש נפוצה במקרים של תוצאות ראשוניות של בחירות, ביקורים של אישים בחו"ל, ונחיתת מעבורות, ונפוצה פחות בידיעות על פליטות פה של פוליטיקאים ועל זהות הזוכה בהגרלת הלוטו.

-----
1 נדמה לך שזה דיון ארטילאי? כך בדיוק נהגתי עם נוהל ספירת הנשק בנשקיה שניהלתי. בחדרי החירום, שכמות הנשק שבהן משתנה רק בזמן מלחמה, השורות היו ממולאות מראש, למעט השעה המדוייקת והחתימה. אפילו המפקד שלי (אדם אשר, איך נאמר, לא הווה מושא הערצה מבחינתי) לא התנגד – כי הוא ידע שהספירה מתבצעת בפועל.
הפאשלה של Ynet 127412
ומה רע לכתוב "היום" על משהו כשהוא קורה היום ו"אתמול" על מה שקרה אתמול? הרע הוא שהכתבה תתפרסם מחר, ואז ההיום יהיה "אתמול". כתבים שכותבים כתבה היום, כותבים בה "אתמול", משום שהם יודעים שהכתבה תתפרסם מחר. האם לדעתך גם כאן יש בעיה?
הפאשלה של Ynet 127413
לא, זה עניין טכני, לא מהותי (אני חושב שזה הטיעון של ירדן נגדי, אגב).
הפאשלה של Ynet 127453
כל עוד הדיווח לא מתפרסם (כלומר, הוא עוד לא דיווח) אזי כתיבתו בלשון עבר ולא עתיד היא עניין טכני ולא מהותי.
הפאשלה של Ynet 127456
אבל עצם כתיבתו היא עניין מהותי.
הפאשלה של Ynet 127053
המאמר הראשון שהתפרסם באייל, פרי עטי, כולל כמה התבטאויות בלשון עבר (אחרי הכנות וכד' נפתח האייל הקורא וכיו"ב). מן הסתם, הדברים נכתבו בלשון עבר זמן מה לפני שהם קרו. האם הפרתי כלל בסיסי במקצוע העיתונות?
הפאשלה של Ynet 127058
"נפתח" זה בהווה! אני בספק אם המאמר ההוא היה עתונאי מלכתחילה.
הפאשלה של Ynet 127098
אני חושב שמילה מתאימה יותר תהיה *חדשותי* ולא *עתונאי*. אני מסכים עמך לחלוטין כאשר מדובר על אייטמים חדשותיים שתפקידם לסקר את ההתרחשויות בדיעבד (או בזמן ההתרחשות). סקירת ההתרחשויות, עוד לפני שהתרחשו, זה עיסוק חסר טעם (במקרה הטוב).

אם ידוע מראש מה יקרה, מה הערך שיספרו לנו על כך העיתונאים באופן של סיקור המאורע? שימצאו משהו יותר מעניין למלא בו את דפי העיתון, במקום בפיקציות ממוחם הקודח בתחפושת של תצפית על המציאות.
אם האירוע באמת מחדש משהו, הכיצד נדע זאת לפני שהוא התרחש?
הפאשלה של Ynet 127127
אתה צודק‏1, "חדשותי" ולא "עתונאי". ידעתי שאני מסתבך ולא הצלחתי למצוא את המילה הנכונה.

1 לדעתי!
אל תשכח שמדובר ביום שבת... 126871
לא שזה מצדיק, אבל.
לא ראיתי... 126870
אך זה פורסם. פאשלה נוראית, אבל זה קורה. כולנו בני אדם.
הפאשלה של Ynet 126886
שלשום קיבלתי את הקישור ל"ידיעה" מאחד מספקי השו"צ ‏1 שלי. סרבתי להפיצו, לאחר שלא מצאתי את הידיעה בארכיון Ynet, גם אם יתכן שזה הורד משם, מה שעורר קצת את רוגזו.

אם כבר שו"צ ‏2, אני תוהה מתי יתחיל שטף הבדיחות התפלות הקשורות לאסון, כפי שהיה למשל אחרי אסון הצ'לנג'ר ב86' כמדומני. מעניין אם נשמע משהו חדש, הקשור לתכונה ישראלית זו או אחרת שתיוחס לאחד מאנשי צוות הקולומביה.

1 שטויות וצחוקים
2 איך שאני לא אוהב את הר"ת האלו, שנועדו בעיקר ליודעי ח"ן וכדרכו של סלנג תפקידם יותר הפגנתי מאשר מילולי-תיקשורתי. ככה סוגרים קהילה. או שלא.
הפאשלה של Ynet 126897
כבר שמעת את "הטובים לחלל הטובות לחללים?"

מופיע כאן http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=822&...
הפאשלה של Ynet 126899
יופי, עכשיו יצרת בי עימות בין חיוך למיאוס.
הפאשלה של Ynet 127341
השתלשלות העניינים עפ"י הלמו: http://halemo.com/info/deeplink/index.html
נמצא כדור הבדולח 127354
"המקרה של הפרסום הגנוז של ynet הוא לא מקרה מיוחד. ככה עובדת עיתונות. פעמים רבות מכינים ידיעות מראש, ומשחררים אותן לאוויר כאשר הן קורות. זו לא המצאת ידיעות שלא היו. זה ניצול יעיל של עבודת המערכת והזמן העומד לרשותה להוציא ידיעה. פעולה כזו מתבססת על הסתברות של 99 אחוז שאילו יהיו העובדות. רק צריך להכין ידיעה, ולשחרר אותה למבזק כשזה קורה.

*עיתונות הספורט למשל, פועלת כך בהיקף נרחב. את הפרשנויות, את הניתוחים ואת הביקורות ‏1 מכינים כבר לפני המשחק, על פי מצב הרוח של העיתונאי, ועל פי היחס אליו בכניסה לאולם או לאצטדיון. לפעמים על מנת להשיג את היריב בהפצה. זה לא מופרך. זו המציאות ברשת.* " ‏2

1 מה עם התוצאה של המשחק?
2 מענין,אבל איבדתי אותו בקטע על עיתונות הספורט,שם האפולוגטיקה שלו ממריאה לאבסורד.
נמצא כדור הבדולח 127501
הוא אולי קצת נסחף עם עיתונות הספורט, אבל בשורה התחתונה הוא צודק. כשמשחק של מכבי חיפה בליגת האלופות מסתיים קצת לפני 12 בלילה ואת העיתון מורידים לדפוס קצת אחרי 1, האם אתה מעלה בדעתך שכל המלל האדיר הזה, שמופיע למחרת במוסף הספורט נכתב בין רבע ל12 לאחת ורבע?

בכדורגל האבסורד בכלל בא לידי ביטוי באופן מוחשי יותר, היות שמדובר במשחק עם נטיה גדולה למקריות שמוכרע פעמים רבות אך ורק ע"י "השפיץ של הנעל", מה שהופך את כל פרשנויות הבדיעבד בו למעט מגוכחות (בעיני), ללא קשר ישיר לתזמון בו הן נכתבות. אבל זה כבר לא יחודי לעיתונות הכתובה, מספיק להקשיב לשגיא כהן, אמן פרשני הבדעיבד, מבלבל את השכל בלהט ראוי לציון.
הפאשלה של Ynet 127632
ועידו אמין "מאשר ואף מוסיף מידע כזית":

"הידיעה של YNET הוכנה מראש אך נשמרה בארכיון, ב"היכון". היא לא הוקפצה בכוונה, אלא להיפך - בעצם, היא כל כך לא הוקפצה בכוונה, עד שברגע שהועלתה לאוויר נכנס אותו עובד YNET שהעלה אותה ללחץ, ומיד מחק אותה - מעשה נמהר, ומיד תבינו למה. לכשעצמה, המיבזק היה באוויר כעשרים שניות לכל היותר, אם ניקח בחשבון התקני זכרונות מטמון, וירד ממערכת המיבזקים המופיעה בעמוד הבית של אתר YNET. לא ניתן היה להגיע אליה דרך האתר עצמו, אך אז - אוי לצרה! - התברר כי הקישור הישיר אליה הועתק ומסתובב ברשת, למרות שהידיעה אינה מופיעה עוד באתר הבית של YNET. מאחר והידיעה "נמחקה" (וכבר לא היתה מקושרת מעמוד הבית של האתר), היא גם "נמחקה" מרשימת הידיעות שעורכי האתר יכולים לערוך (למה? ככה זה בנוי שם). יותר משעה עברה עד שעורכי התוכן הזעיקו את הטכנולוגים, ועוד כמה דקות עד שהידיעה כוסחה סופית ועד ששרתי הפרוקסי השונים ויתרו עליה.

לגולשים שהתלוננו, ענו בשירות הלקוחות של YNET בתחילה כי "פנייתך הובאה לידיעת מערכת החדשות. מבדיקה מיידית שנערכה בנושא נמצא כי אכן המבזק פורסם אך מיד עם פרסומו הורד משום שהתברר כי מדובר בטעות [...] אנו מודים לך על פנייתך ומתנצלים בשם כל הנוגעים בדבר". בינתיים, בפורום בידור ותרבות, כתבה אחת ריקי כי "הקטע שהביאו שם מזויף". בשורה התחתונה, העמדה הרשמית של עורכי YNET נקטה בלשון מעט עמומה למיזעור הנזק, ואף רמזה על "סיבות זדוניות" - אבל העם שאל, דו"ח אמין פיזר את העמימות.

רגע, אבל למה העם שואל בכלל? הכנת ידיעה מראש היא דבר מקובל - ודו"ח אמין כבר ראה בחייו (ועוד בעיתון רגיל) שני טורי פרשנות לתוצאות ישיבת ממשלה מוכנים מבעוד מועד, כאשר השליח ממתין לקחת את העמודים המוכנים לבית הדפוס, ומקלט הרדיו פתוח כדי ללמוד איזה פרשנות יש להכניס בשניה האחרונה. מה שקרה פה הוא קטע ריגשי; בישראל לא צולבים עיתונים על ידיעות הבל אלא על פגיעה בכבוד המת; רק לפני שבוע רטנו קוראים כנגד עיתונים שהדפיסו בשער את חטיפת גופתו של מתנחל, דבר שאכן היה ונברא וצולם. לא האשימו אותם אז בכך שאין זו אמת, אלא בכך ש"לא ככה עושים"; כאשר זו גם אינה אמת וגם ככה לא עושים, כמו בתקלה של YNET, נפתחים שערי הגיהינום...

אה, והמבזקן? פוטר. אם כי מה שהארץ מצטט בהקשר זה מפי יון פדר לגבי דרך הפעולה של מערכת התכנים שלו, אינו מדויק. אחרי המחיקה, אין העורך יכול "להשמיד" שום דבר, כי אי אפשר להשמיד מה שנמחק, דה".

הפאשלה של Ynet 127650
איזה כיף לדעת שמערכת האייל יותר טובה (גם המערכת האנושית, וגם הטכנית). כאן, ישנן שתי רמות הרשאה לעורכים; כל עורך יכול לשנות ידיעה (או מאמר) בטרם הפרסום, אבל רק עורך בעל הרשאה מהדרג הגבוה יכול לשנותם לאחר שכבר פורסמו. בכל מקרה לא צריך "להזעיק את הטכנולוגים"; ומבלבד זו, ידיעה שנמחקה אינה זמינה לקהל הקוראים, גם בעזרת קישור עמוק.

(פרט טכני - בשלב זה המערכת קטנה מספיק, ועם מספיק אמון הדדי, כך שלכל העורכים יש את אותה רמת הרשאה, מהסוג הגבוה).
הפאשלה של Ynet 127665
למען ההיסטוריון העתידי כדאי להוסיף גם שמערכת האייל אינה מזדרזת לפרסם את החדשות ברגע התהוותן, שהרי לא מדובר באתר חדשותי, כך שההשואה ל Ynet לא לגמרי הוגנת. אני מתאר לעצמי שסוג הלחצים שאתם עומדים בהם ("תמחקו") שונה לחלוטין מאלה של Ynet ("פרסמו לפני האחרים"), ולכן התוכנות שאתם משתמשים בהם עונות לצרכים אחרים.

(דיסכלייזמר: אין לראות בהודעה זאת משום ביקורת על תוכנת האייל, שהיא מצויינת בעיני, ומפצה על התוכן הדל שמומחש בהודעה הזאת ממש).
הפאשלה של Ynet 127671
ללא קשר לאופי האתר, העובדה שקיים תוכן שהוא (א) נגיש לקוראים (ע"י קישור עמוק), וגם (ב) לא ניתן לשינוי או הסרה ע"י מפעילי האתר ללא גישה ישירה למסד הנתונים, מעידה לדעתי על תכנון לקוי.

באייל יש תכנים שאינם ניתנים לשינוי ע"י העורכים, למרות שהם נגישים לציבור: תגובות קוראים. אולם הם כן ניתנים להסרה. זוהי החלטה תכנונית מודעת, ולא מגבלת תוכנה; באתרים אחרים המבוססים על אותה תוכנה ממש, העורכים יכולים לשנות את תוכנן של תגובות.
הפאשלה של Ynet 127674
מהניסיון שלי עם המערכת, היא הייתה מתאימה יופי לצרכים של Yנט. אפשר להכניס מגוון ידיעות פוטנציאליות לתוך חדר העריכה, ובעת הצורך, בלחיצת כפתור, לפרסם אחת מהן (ואחר-כך למחוק את שאר הידיעות). אפשר, כמובן, גם לשים כמה גרסאות באותה ידיעה, ואז למחוק את הפסקאות המיותרות לפני ששולחים. לוקח יותר זמן אבל חוסך מספרים.

טל, אולי תמכור את מנוע האייל לYנט? אז באמת תוכל להקים את "אייל תקשורת". (:
ומה קורה ברשת ב'? 168367
"הארץ" מדווח כי אתר החדשות של רשת ב' באינטרנט (http://bet.iba.org.il) פירסם ידיעה על חייל צה"ל מחטיבת גולני שנהרג אתמול בג'נין בטרם הותרה לפרסום. הידיעה הופיעה באתר במשך כעשר דקות, ולאחר שהעורכים בחדר החדשות הבחינו בה, הם מיהרו להסיר אותה.

מסתבר שעקב קיצוצים, כל ידיעה שמוכנסת למחשב המערכת מופיעה מיד באתר האינטרנט (במקום לעבור אישור ועריכה).

עוד זה מדבר וזה בא 168369
לא להאמין. אחרי שאתמול רשת ב' עשתה טעות. היום חזרו על אותה טעות: http://bet.iba.org.il/?entity_code=42321

וסליחה על הפרת זכויות היוצרים, אבל הנה הנוסח במלואו, היה ויורד מהאתר:

לא לשידור !!!
הדיעה טעונה בדיקה !!!
השר אהוד אולמרט אומר כי מדינה פלשתינית תוקם בשנת אלפיים וחמש כפי שהנשיא בוש חושב,
או בשנת אלפיים ועשר במהלך חד צדדי שינטרל מוקדי חיכוך. השר אולמרט אמר את הדברים לכתבנו שמעון וילנאי . לדבריו הכלכלה תיאלץ להתמודד...

לא לשידור !!!
הדיעה טעונה בדיקה !!!
השר אהוד אולמרט אומר כי מדינה פלשתינית תוקם בשנת אלפיים וחמש כפי שהנשיא בוש חושב, או בשנת אלפיים ועשר במהלך חד צדדי שינטרל מוקדי חיכוך. השר אולמרט אמר את הדברים לכתבנו שמעון וילנאי . לדבריו הכלכלה תיאלץ להתמודד עם פיגועים קשים וכואבים ועל הממשלה לפעול כדי לקדם את הייצוא התעשייתי אל מעבר לשלושים מיליארד דולארים בתוך חמש עד שבע שנים. כתבה במישדר הבוקר הזה אחריהחדשות ברשת ב'.
05.09.2003 11:08
עוד זה מדבר וזה בא 168607
הם כנראה לא ממש התרשמו מהכתבה בהארץ (או באייל ;-), לאור מה שמופיע כרגע באתר שלהם:

הנה הנחייה לביטול ידיעה http://bet.iba.org.il/?entity_code=42621
(לבטל את הידיעה על שירותי בריאות כללית וסכסוך העבודה - תצא ידיעה חדשה !!!! 07.09.2003 11:56 )

כנראה בהמשך לידיעה הזאת: http://bet.iba.org.il/?entity_code=42613
עוד זה מדבר וזה בא 170204
אתר רשת ב' הפסיק להתעדכן, לצורך "ארגון מחדש" בעקבות אותו "פרסום אוטומטי".


חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים