 |
|
 |
||
|
||||
 |
בחברון היה ישוב יהודי עד 29. היהודים שישבו בחברון לא "כבשו" אף אחד ולמרות זאת הם נטבחו באכזריות שהובילו לחיסול הישוב היהודי הזה. ערביי חברון היו יכולים לבחור לחיות בשלום עם השכנים היהודים החדשים שלהם אבל הם בחרו בקו עויין ביותר שהוביל לצורך בשמירה בלתי פוסקת על התושבים היהודיים. אין הצדקה למעשיהם המתועבים של המתנחלים בחברון אבל הפלשתינאים הביאו את זה על עצמם. קיצוניות גוררת קיצוניות. ובתחום הקיצוניות נראה לי שיד הפלשתינאים על העליונה. ישראל לא כלאה אף אחד במחנות פליטים. מחנות הפליטים הוקמו על ידי מדינות ערב השונות. נסיונות של ישראל לשכן מחדש חלק מיושבי המחנות נתקלו בהתנגדות של אש"ף. הרשות הפלשתינאית בחרה להשקיע את הכסף הרב שניתן לה בקניית אמצעי לחימה וברציחת חפים מפשע בשטחי ישראל במקום בהטבת תנאי החיים של תושבי מחנות הפליטים. העוצרים, הסגרים והכתרים הם תוצאה מובהקת של הבארבאריות הפלשתינית. הפלשתינאים מוציאים מקרבם אנשים המסוגלים להכנס לבית ולירות באם וילדיה מטווח אפס. ולהצדיק את זה ב"טעות ניווט" (קרי - מעשים כאלו הם בסדר כאשר מדובר במתנחלים). אל לפלשתינאים להלין שגם מתוכנו מתחילים לצאת אנשים דומים להם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד תשתמשו בהאשמת הפלשתינים כאשר מדברים על מעשים שלכם? הוא דיבר פה על ההתפרעויות בהלוויה של עוזרי, על כל התופעות הברבריות שאירעו שם, ובכלל על העוולות שהכיבוש מייצר. צריך או לא צריך את הכיבוש - את העוולות האלה הוא מייצר. אל תטיחו את עיניכם באדמה. אבל אתם, במקום להסתכל לעצמכם עמוק בתוך עומק הקרביים, מתחסדים: "אל לפלשתינים להלין... הם הביאו את זה על עצמם" וכו' וכו'. כאילו שאם הפלשתינים "הביאו את זה על עצמם" זה פותר אתכם מלהתייחס לבעיות שלכם ומהבעיות שזה מביא לכלל החברה הישראלית. תמיד קל להאשים את הפלשתינים. ואת הסמולנים. ואת מצנע. אני מנסה להתייחס אליכם מתוך עמדה של כבוד, לבחון את הטיעונים שלכם בצורה שקולה והגיונית ומתוך הערכה, גם אם עמדותינו שונות. ואז באות תגובות כאלה ומוכיחות לי כי חבל על הזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבקר בהכללות ואומר שמנסה להתייחס בכבוד. רק לי זה לא מצלצל טוב. למעשה מה שחלק מהמבקרים אמרו זה שלכל חביתה יש שני צדדים, הם לא אמרו שהצד שלנו מושלם, אלא שרצוי במאמר לתת את שני הצדדים. אגב אם הייתי שקוף הייתי מסתכל עמוק עמוק אבל אני לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התייחסתי בעיקר לתגובתו של "איל" משום שהיא לא היתה מסוג התגובות של "לכל חביתה יש שני צדדים" אלא "כל עוד הם התחילו, אין לנו סיבה לבדוק את עצמינו" או בצורה אחרת: "הם אשמים והם אשמים והם אשמים. איזה כייף!!!". ובאמת, אני מציע באמת שהצד השני של החביתה יבוטא ע"י נאום הסנגור, או איך שיקראו לזה. נראה לך שהמערכת תסרב אם מישהו יכתוב? במשפט, כידוע, הסנגור והקטגור לא מבטאים, שניהם, את שני צידי החביתה. כל אחד מבטא צד אחד, ובלי להיכנס למניעי המערכת, נראה לי שהיא זרקה את המאמר כאתגר לצד השני. נראה לי שטיעונים כטיעוני "איל" יידחו בבוז עמוק ע"י השופט. מזלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תכלית ונשען על בדותות. ככה אי אפשר לנהל דיון. היי, העבודה, תחליפו אותו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שבתגובתי הקודמת הצעתי משהו. במקום "מחמאות" שאתה זורק לכל עבר, אולי תיקח את האתגר. על איזה בדותות אני נשען, לדעתך? ואת השורה האחרונה לא הבנתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, מי זה "אתם"? מה אתה יודע עלי ועל הקבוצה שאני משתייך אליה? שנית. לא התייחסת לשם טיעון שלי כך שהנסיון שלך להתייחס "מתוך עמדה של כבוד" כנראה נכשל. גם לא ברור איפה בדיוק בחנת את הטיעונים שלי בצורה שקולה והגיונית. כמה חבל שאתה וכותב המאמר לא נותנים לעובדות להפריע לכם. האנלוגיה בין הסיכסוך הישראלי ערבי לעבדות בארה"ב היא פגומה. לפלשתינאים יש חלק גדול בצרות שנפלו עליהם. חברון 29 מראה בבירור שהפלשתינאים אינם זקוקים ל"כיבוש" כדי לנהוג כבארבארים ומכאן שההנחה שסיום הכיבוש יביא לסיום האלימות היא אשליה שנעים לשגות בה אולי אבל סופה יהיה רק עוד אלימות ולא שלום. אינני מבין מדוע רק הצד שלנו מחוייב לערכים בסיסיים של הומניות? מדוע אינני יכול לדרוש מהפלשתינאים להתנהג כבני אנוש? למרות שהתנהגות המתנחלים במקרה זה ואחרים היא מתועבת בעיני אני עדיין מוטרד יותר מהעובדה שנרצח אדם בדם קר מאשר ששברו כמה רהיטים. (כזכור כל זה נעשה בהלוויה של קורבן רצח) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני יודע "עליכם" הוא צירוף בין מה שאני רואה למשל בטלוויזיה לבין הדרך שבה בחרת להגן על אלימות המתנחלים. אני לא יודע אם סיום הכיבוש יביא לסיום האלימות, אבל ההמשך שלו, כפי שכולנו רואים, לא מפחית את האלימות ואת השנאה שצומחת שם, כאשר אוכלוסייה שלמה של פלשתינים נמצאת תחת עוצר בכל פעם שלמתנחלי חברון יש איזה אירוע. הפלשתינים בטח שאינם מלאכים צחורי כנפיים, אבל אם שנים אחרי שנים היו דוחקים אותי מן הבית שלי, שוברים לי חלונות, מחזיקים אותי בעוצר, שופכים לאמא שלי את הפירות, כל חייל מלך ומחליט מתי אני אכנס הביתה ומתי בלי הקשר מיוחד לנסיבות הבטחוניות, הורסים לי את הבית כדי להקים טיילת על שמו של איזה מתנחל, אני לא יודע אם לא הייתי מגיב כמו שהם מגיבים, וגם אתה. כל בן אדם היה מגיב כך, לא כל הפלשתינים ברברים ועובדה שהיו אז פלשתינים שהצילו יהודים (מה שלא מנע למשל להרוס חנות ששייכת לפלשתינים כאלה, אחרי רצח מתפללי בית הדסה בשנת 1980. אז איך אתה מצפה שיאהבו אותך יותר.)אם יש/היו פלשתינים שהם שונים, התנהגותינו לאורך השנים רק גרמה שהם ייעלמו. אני עדיין מבין את המלחמה שהם מנהלים (בלי הדברים השטניים במיוחד שחלק מהם עשו בה) וחושב שכל אדם היה מנהל אותה לו היה במצבם. אני לא רוצה לחשוב שהייתי בצד האחר, של אלה שמתנהגים כאדוני הארץ ועל סמך ספר עתיק באים ותופסים אדמות בלב היישוב של העם האחר, ודואגים בכל דרך לנשל אותו משם יען כי הוא סוג ב', וממציאים לכך כל מיני הצדקות מליגה ת' בסגנון "מה שהם עשו לנו פעם". פעם בכתה א' ילד אחד הרביץ לי. לכן מותר לי עד סוף החיים להיות סוציופת, לשבור פנסים של מכוניות ולהתעלל בזקנות, במיוחד אם הן מזכירות את הסבתא או את האמא של אותו ילד שהרביץ לי. זה בערך סוג הטיעון כשאתה מעלה את 1929 כדי אפילו "להבין" את התנהגות המתנחלים. אני לא אומר כאן שהכיבוש הוא הסיבה היחידה לאלימות, או שאם נצא אבל מיד זה יפתור את הבעיות, אבל אני טוען שההתנחלויות, בייחוד זו שבחברון מסבכות את המצב ובהחלט כן מביאות סיבה לעוד אלימות. אני גם אומר שיכולנו מההתחלה להתייחס בצורה יותר אנושית לפלשתינים ואל תספר לי כמה רמת החיים שלהם עלתה ושבירדן לא היו להם כל הזכויות וכו'. זה עניין של יחס וכבוד, ואני יודע שמאז 1967 הם היו בשבילינו "הערבושים". ואתה יודע מה, אני לא דואג להם. אני אגואיסט ודואג לחברה הישראלית, ומתוך כך אני רוצה, כן, שהצד שלנו יהיה מחוייב לערכים בסיסיים של הומניות. זה חלק מן הכח שלנו, מן ההישרדות שלנו כחברה, אחרת זו תהפוך לחברה של כל דאלים גבר שבאיזה יום תאבד את זכות הקיום שלה. אבל אותן קבוצות מתנחלים, על פי מה שהן מצהירות, מלכתחילה בזות לערכים ההומניים שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני לא יודע אם סיום הכיבוש יביא לסיום האלימות, אבל ההמשך שלו, כפי שכולנו רואים, לא מפחית את האלימות" אני לא רוצה להיות קטנוני, אבל אין בעייה בטיעון כזה? מפחית ביחס למה? הרי אם היינו חושבים שהאלימות תפחת אם יסתיים הכיבוש, אני ואולי עוד כמה, שמצידם שטחי יש"ע וההתנחלויות יכולים ללכת לכל הרוחות, היינו מסרבים לשרת שם, מפגינים בעד נסיגה חד צדדית ומצביעים אחרת בבחירות. נחרצות קביעתך מזכירה את ה"אקסיומה" "אין אדם על פני האדמה שאינו מאמין שכיבוש הוא קללה", אליו התייחסתי בתגובה 128010 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במצב כפי שהוא כיום, אכן ספק אם האלימות תפחת כ"כ מהר בנסיגה חד צדדית. אולם המשך הכיבוש במהלך השנים, ולא רק כיום: א. הגביר את האלימות ואת המוטיבציה הפלשתינית לפגוע בישראל, גם בקרב אותם פלשתינים שבעבר לא היתה להם מוטיבציה מיוחדת לכך. ב. הוא הוסיף את אותה אלימות של קבוצות מתנחלים מהסוג שעליהן דובר, שכמובן לא היתה נוצרת אם מראש לא היו יוצרים את התנאים ששימשו חממה לאותן קבוצות. ג. האלימות שבשטחים חדרה גם אל תחומי הקו הירוק הן בפיגועים הפלשתיניים, והן בפיגועים היהודים שהידוע ביניהם הוא הפיגוע שבוצע בידי המחבל יגאל עמיר, שאמנם לא הספיק להיות מתנחל (אולי יספיק, לאחר החנינה של אחד הנשיאים הבאים) אבל הרוח שיצרה אותו, וקשה היה ליצור אותה, ללא המשכת הכיבוש והעמקת ההתנחלויות, יצרה גם את קיצוני המתנחלים וקיצוניותם. העובדה שאין ממש מי שעוצר את אותו "קומץ עשבים שוטים", עשויה להשפיע גם בעתיד על החברה הישראלית. יש קשר בין סיום הכיבוש לבין המעטת האלימות, אבל כיום אני מודה שהוא לא יכול להיות מיידי. אבן שנזרקה לבאר, כבר לא כל כך פשוט להוציא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור נמרץ: השיטה של ערפאת, כמו גם מנהיגים ערבים אחרים במלחמתם במדינות מערביות היא לגרום לכך שכדי להתגונן ולהשאר בחיים, הברירה היחידה תהיה פגיעה באוכלוסיה אזרחית ערבית. כך ערפאת, כך אסד, כך סדאם. הם עושים זאת כי הם יודעים שמדינה מערבית תתמהמה רבות בטרם תנקוט בצעד כזה ושכשתנקוט, יביא הדבר להחלשתה בזירה הבינ"ל וכן בלכידותה הפנימית. את גל הטירור הנוכחי יזם ערפאת עוד בימי אוסלו, הן מבחינת הכשרת הלבבות הן מבחינה אירגונית וטכנית. מטרת הביניים שלו היא הסגת ישראל ללא הסכם, אל מעבר לקו הירוק, תוך הפחת הטירור בהתחלה והגברת טיפטופו עד כדי מבול לאחר מכן. הוא יודע שגם אז, כשמרגמות וקטיושות יפרשו ויפעלו כנגד ישראל, לכל אורכה, גם אז, ישראל לא תוכל להגיב באופן קשה כנגד האוכלוסיה שם. כי תמיד, בשיח הפוסט-קולוניאלי הנוכחי, הפלשתינאים יחשבו לאנדרדוג ותמיד אי אפשר יהיה למצוא שערפאת, או מי שזה לא יהיה, נתן את ההוראות (שכן הוא דואג למימון ושילוח עקיף. תמיד) ותמיד, אבל תמיד העולם יחשוב שהאמת היא איפושהו באמצע. בנוסף, האוכלוסיה הפלשתינאית, ובעצם הערבית בכללותה, ללא יוצא מן הכלל, מעולם לא מרדה בשליט שהובילה למלחמה מיותרת או שטבח בה בעצמו. נרצחו רק מנהיגים שלא היו מספיק לאומנים או דתיים לדעת המתנקשים. הנקודה כאן היא שתגובה פרופורציונלית של ישראל, לא תזיז לפלשתינאים. גם תגובה של 10 ל1 לא תגרום להם למרוד במנהיגות למען הפסקת האלימות, אבל גם אם נמלא אחר כל תג ותק של הקהילה הבינ"ל, תחשב תגובה כזו למופרזת ובלתי קבילה. ככה שנשאר תקועים עם תקיפה מן השטחים, באמצאים קשים עשרות מונים שהם יקבלו וייצרו כאשר לא נסתובב להם שם בין הרגליים, ללא יכולת פעולה אפקטיבית, כאשר מן הצד הזה של הגבול, מי שיכול לברוח מן הגיהינום, יעזוב. זה החשש שלי. בקשר למתנחלים: אכן, אנשים מתועבים, שמחלישים אותנו ומספקים אמתלות כמו גם סיבות אמת למכביר לצד השני. אך לא זו עיקר הבעייה כרגע, גם אם ראוי לטפל בהם ביד קשה ולפנות ולאסור את חלקם. אך צריך גם לזכור שאלמלא מתקפת אל-אקצא, לדעתי הם לא היו שם היום. נ.ב. בוודאי נפלו כאן אי אלו דיוקים שאין לי זמן כרגע לבדוק ולתקן, אבל אני מקווה שהרעיון הובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערפאת הוא באמת בעיה. אולם יש לנו גם מספיק בעיה עם הצד שלנו, המטפח גורמים כמו המתנחלים. פעם הייתי נאיבי יותר באשר לכוונות הגורמים המשפיעים במערכת הישראלית "רק לחיות בשלום, אותו לא נותנים לנו". אני פשוט לא יודע הכל ואף אחד לא יודע הכל, אבל הרבה זמן אני חושב שאלה ססמאות שמפמפמים לנו כדי להרגיע אותנו ובינתיים לדגור על המשך ההתנחלויות, ההולכות וטופחות מאז התנחל לווינגר בחברון בפסח 68, וכך על המשך הסיפוח, שהתחיל אצל מפא"י, הליכוד רק אומר את כוונותיו באופן גלוי יותר. אני גם לא בטוח שברק "הפך כל אבן והציע הכל" אבל גם לא יודע מספיק מה קרה בקמפ דייויד כדי לתת מסקנה כוללת. מה שאני כן יודע, למשל, זה שהמדינה האחרונה שבה נרצח מנהיג על רקע נסיבות לאומיותדתיות איננה ערבית, אני רואה שאף אחד לא באמת מטפל במתנחלים אפילו בהזדמנויות שהיו, כמו למשל הטבח הגולדשטייני שהיה הזדמנות להעיף את מתנחלי חברון או אפילו רצח רבין (שמייד לאחריו התחיל פרס להתחנפף לקיצוניים, במקום שתינקט נגדם פעולה תקיפה. טוב פרס הוא בכלל זכאי לתואר "ידיד המתנחבלים" החל מימי סבסטיה העליזים). אולי תגיד שאני רואה קונספירציות, אבל פשוט אני חי כאן מספיק זמן כדי לראות לאן דברים זזים. גם לברק היה יחס מיוחד של אהבה כלפי המתנחלים, אותו ביטא בהצהרות שונות. קיימת ברית לא כתובה בין פוליטיקאים כלשהם, גורמים במערכת הצבאית וגורמים אידיאולוגיים, שככל שירבו הקיצוניים בצד השני, כן הם יברכו על זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם רוב דבריך, דא עקא, גם אם את חטאינו כשלג נלבין, הכדור עדיין במגרש הפלשתיני, והעם הפלשתיני ככל עמי ערב תמיד יילך אחר המנהיג המדבר על כבוד ושנאה. ערפאת הוא רק סימפטום, ביטוי נוסף ולא חריג הסטורי מקומי של אומה שוחרת קידמה ושלום otherwise. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונניח שאכן הבעיה כולה בצד השני והכדור מונח לחלוטין בצד הפלסטינאי האם הפתרון של מדינת משטרה/צבא ששולטת על אוכלוסיה של 2.5מליון איש הוא הפתרון ה"רצוי" מבחינת ישראל. גם בהנחה שאפשר לשבור את רוח ההתנגדות הפלסטינאית במשטר צבאי נוקשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי להתייחס כרגע לשאלתך, הייתי שמח לראות הצעות לפתרון, תוך נסיון להעריך את ההשלכות וההתפתחויות שיעקבו אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי פתרון שרון עד עכשיו דחף לפרוק הרשות תוך כיבוש מחודש של השטח ועידוד החמאס (רמאללה נכבשה עזה מעוז החאמס עדין "משוחררת") תוך אמונה שהוא יוכל לשבור את רוח ההתנגדות הלאומית הפלסטינאית ואולי יום אחד לסגור את הסיפור אם חילופי גבולות מינוריים אם ירדן, או שהוא כלל לא חושב על העתיד הרחוק ומבחינתו אחריו המבול.(דעתי האישית אין יכולת להוכיח את כונותיו.) הצעתי פעם פתרון של ריסוק התשתית של ההנהגה הקימת,תוך צפיה להנהגה פלסטינאית חלופית או מלחמה על גבולות ברורים של מדינה יהודית דמוקרטית הדרך הנוכחית שבה נוקטת מדינת ישראל יוצרת כאן זן חדש של אפרטהייד יהודי יחודי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה 45684 אתה מציע בין השאר נסיגה חד צדדית, שלה אני מתנגד בשלב זה מן הסיבות שציינתי לעיל. ישנה גם בעייה למצוא הנהגה חלופית בת קיימא, כל עוד אירן ומדינות ערב, בשתיקת המערב, לא יסכימו לכך. למרבה הצער, הדברים אינם בידינו. אני כן חושש שבמקרה שתופיע שעת כושר, לא ינצלה שרון כראוי, שכן ההתנחלויות, הן שעל ראש שמחתו. אבל בנקודה זו אני ממש לא יודע. בעיקרון אני מוכן להכל, ממדינה פלשתינאית בגבולות 67' תוך סילוק כל המתנחלים מן השטחים ועד טרנספר אלים של הפלשתינאים למדינות ערב תוך העברת המלחמה אל תוך מדינות ערב לשם כך. הכל בהתאם לנסיבות הבינ"ל, הפנימיות, למעשי הצד השני וכמובן לראוי ביותר מבחינה מוסרית, כפי שאני מבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כ-8 שנים החליטו הבולגרים שהיו תחת כיבוש טורקי להחזיר לעצמם את ארצם וגירשו לטורקיה מיליון ןחצי בולגרים ממוצא טורקי ללא פוצה פה ומצפצף כיוון שהם רצו הפרדה בין העמים אבל אצלינו מכיוון שאנחנו יהודים וחייבים להיות הטובים ביותר ולו גם על חשבון חיינו ומדינתנו מגנים ומייצגים את הערבים ואז, כל העולם אומר הרי אתם מגנים עליהם אז על מה תלינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה עושים עם הפלשתינים האלה (לאחר שחטאינו כשלג נלבין) א. נפרדים מהם ודואגים לעצמינו (תוך לקיחת הסיכון שיקשו עלינו מעבר לגבול, שכנגדו אפשר מראש לייצר ערבויות שימזערו את הסיכון, תוך השלמה עם זה ששקט טוטאלי יהיה כאן רק כשיבוא הגואל)? 2. ממשיכים לשלוט בהם, להתנחל בהם וכתוצאה הכרחית מההשלכות הנובעות מכך, להגביר את הדיכוי ולהגביר את האש הקיימת במקום לשמור עליה בצורה קטנה כמה שאפשר? 3. מספחים אותם תוך מתן זכויות אזרח מלאות, כולל זכות בחירה, דבר שקרוב לוודאי מביא אותנו תוך כמה שנים להיות מיעוט במדינתינו שלנו? 4. מגיירים אותם גיור המוני, כמו שנעשה בימי בית שני לאדומים (מה שהביא עלינו רודן כהורדוס)? 5. מטרנספרים אותם, מרצון או שלא, תוך יצירת בעיית פליטים חדשה והחרפת היחסים בינינו לבין העולם? 6. הקמת משטר נאמנות בינלאומי בחסות האמריקאים, שיחנך אותם לדמוקרטיה מערבית מלאה כולל שינוי ספרי הלימוד שלהם ולימודם לשיר את שירי להקת אבבא במקום את שירי השאהידים שלהם, תוך דאגה לשיפור מצבם הכלכלי תוך מעורבות מינימום מצד הישראלים בתכנית הזו, מכל מיני סיבות. עלי להודות שזו בעיני התכנית הטובה ביותר, רק שצריך לשכנע את אומות העולם להסכים להשקיע בתכנית כזו (אולי אם האמריקאים יצליחו בתכנית הדמוקרטיזציה שלהם בעיראק, הם ישמחו לשקול תכנית כזאת, אבל קודם נראה שיצליחו שם) ובעיה נוספת המוכרת מאז ימי הרומאים, שמי שאנחנו מזמינים אותו לכאן לפתור בעיות, עשוי גם להישאר... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על טירחתך. אקרא ואגיב מאוחר יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהתכוונת ברצינות רק להצעה הראשונה. אני מוכן להספק בהרבה פחות מפיתרון. די לי בהקלת המצב הקיים. מן הסיבות שהזכרתי לעיל, אני מתנגד לנסיגה חד צדדית בשלב זה, כי אני מאמין שהיא תיתן תוצאה הפוכה. לגבי ערבויות, אם אתה מתכוון לערבויות בינלאומיות, הספיק לי סיפור לבנון. במשך שנים הוקענו והושמצנו ככח כובש בלבנון, בעוד שסוריה שדווקא אחראית במידה מכרעת לביש מזלה של לבנון המשיכה בכיבושה שם, יצאה נקייה במערב. בסופו של דבר, לאחר שנסוגנו עד המילימטר האחרון, ולפי דרישות האו"ם אף מעבר לו, כך שלאיש לא תהיה זכות ציוץ, המשיכו הסורים (כמובן, לא ישירות, כמנהג ערב במערב) להרוג בחיילינו ובאזרחינו דרך אותו הגבול ואילו הכוחות הזרים שהוצבו שם כבשו עיניהם בקרקע ושמו ידיהם בכיסיהם. לא רק זאת, אלא שהם הציבו שם, בקולוניה שהתפנתה 1, מערך אדיר של תופת ארטילרית, המכוונת למרכזי אוכלוסיה שלנו, באופן שהפעלתה לא יתקבל ע"י ההמונים במערב כהצדקה לפגיעה באוכלוסיה סורית, בחכותם לשעתינו הקשה. אף דעת קהל לא זעה, אף דיפלומט גרמני לא צייץ כנגד הפרת יציבות האזור, אף פילוסוף צרפתי לא נהם ואף לא אחד מראשי האירגון השבדי "כן לשנשמע טוב ולא לשנראה רע" לא חירטט. אז הבנתי, לא לצפות לכלום. במקרה זה, לא בגלל הנפט, לא בגלל אנטישמיות אלא בעיקר בגלל פוסט קולוניאליות וקצת הפיכת המאשים למואשם. ככה זה ובתנאים אלו אנו צריך לשרוד. נאום אפופידס. כאן רציתי להביא קישור לקטע הזה בעין הדג שמראה דמויות מפורסמות אל מול אלו של סדרת מלחמת הכוכבים, אבל לא מצאתי. אז שיהיה לכולם ערב משעשע למרות זאת. 1 לא שחלילה אני חושב שהיינו צריכים להשאר בלבנון, אבל היינו צריכים לאלץ את הסורים, ע"י פגיעה בהם בשטחי לבנון בלבד על כל פגיעה בנו, גם בסכנה (אומנם מזערית) של מלחמה כוללת, להתיר לנו לצאת משם בהסכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה תודה תודה! בזכותך, יעלו איילים על יצועם כשחיוך נסוך על שפתותיהם ואילו "ארנבים ירשו ארץ"*. לילה טוב! *היה אצלי איזה מישהו מעדי יהוה לא מזמן, אז דבקה בי מעט מן הרוח והנה השלתיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל הערה לטל, או מי שאחראי על זה במערכת: ארבע או חמש תגובות אלי, ולא קיבלתי עליהן הודעה. בדקו העניין. כפי שראית, גם לי יש יחס חשדני לכל מיני ערבויות בינלאומיות (למרות שלהערכתי באיזה שלב לא יהיה מנוס ממעורבות כזאת לאורך זמן). הפתרון הראשון, אני לא תופס אותו כ"נסיגה חד צדדית משעה 8 בבוקר ל9 בבוקר" (כפי שזה בערך התבצע בלבנון, ובאמת היה טעות וגם בגידה באנשי צד"ל) אלא כהתפנות הדרגתית ובעיקר ח-כ-מ-ה, ואני מאמין שמישהו שם מספיק חכם כדי לתרגם את החכמה ליישום בשטח, אם רק יתנו לו הפוליטיקאים, שחלקם לא רוצים נסיגה בכלל ולא מסיבות טקטיות בטחוניות, כידוע. הערבויות שאני מדבר כאן עליהן הן קודם כל שלנו: גדר שיותר חשוב משתהיה גבוהה, תהיה חכמה, שוב אני משתמש במלה הזאת, עם חיישנים ואזעקה משוכללת, גדר ש*תהיה* אפילו אם לא יראו אותה, כמו אנשי הבטחון בנתב"ג, אם ביקרת שם לאחרונה. כן אני תומך בינתיים בהישארות בכמה שטחים אסטרטגיים כגון בקעת הירדן, ופיתוח אמצעי תצפית ויירוט, שיראו בדיוק מה ומי נכנס לשטחים, ואני בטוח שבידי ישראל יש כבר את האמצעים האלה. להזכירך, ישראל תמיד ידעה בדיוק מי אחראי לכל פעולת טרור גם כשלא היתה בערים, וידעה גם לסקל חלק גדול מהן, כך שאל תשאל אותי בפירוט מה האמצעים, אבל אני בטוח לפי כל הידיעות שישנם, ואפשר לשכללם. בקיצור, מה שצריך הוא עין פקוחה שהאזרחים הפלשתינים ירגישו בה כמה שפחות. לשם כך צריך שהישארות צה"ל תהיה כמה שפחות במקומות שיש בהם מגע עם אוכלוסייה. אני מאמין שאלה דברים שאפשר עם מעט השקעה לבצע אותם (פה הייתי מבקש ובוודאי גם מקבל תמיכה לפחות אמריקאית), ומה שמונע החלטה על השקעה לכיוון כזה הוא בעיקר ובעיקר סיבות פוליטיות ידועות. בינתיים, שוב דיברו אתמול, דווקא איש שנחשב רציני, אפרים הלוי, על החלפת ערפאת ועל עידן השלום שיבוא עוד מעט - אפילו עם לבנון... הפלשתינים האלה לא כ"כ רוצים להחליף את ערפאת, ואם יחליפו אותו, ספק, כדבריך אם יבוא בן אדם שונה שיזכה לאריכות ימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"וידעה גם לסקל חלק גדול מהן". לסקל?!?!? האם מדינת ישראל זרקה אבנים על פעולות טרור (נשמע כמו רעיון לא רע), או שהיא סיכלה אותן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לסקל = לנקות מאבנים (שדה, בדרך כלל) לסקול = לזרוק אבנים על |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אמ... כדה''ב וגו') | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני התכוונתי לסיכול = מניעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש בידייך סטטיסטיקה של: 1. מספר ההרוגים והפצועים לשנה בין חיילי צה"ל בגבול הצפון לפני ואחרי הנסיגה מלבנון? 2. מספר הימים בשנה שאזור הצפון היה משותק עקב קטיושות בשתי התקופות? לי אין נתונים כאלה, אך התחושה המתקבלת מתוך קריאת העיתונים היא ששני מספרים אלו ירדו באורח משמעותי לאחר הנסיגה. מסקנתי: הנסיגה הייתה מוצדקת לחלוטין. אני קונה ירידה פרופורציונית כזו במספרי ההרוגים הישראליים לאחר נסיגה חד-צדדית מהשטחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חילוקי הדעות אינם על המצב בגבול הצפון לפני ואחרי הנסיגה, אלא על: 1. השפעה אפשרית על פריצת האינתיפאדה. 2. הסיכון לקטסטרופה עתידית, לנוכח היערכות החיזבאללה. הסעיף הראשון ישאר, כנראה, ללא הכרעה. לגבי הסעיף השני יש להניח שביום מן הימים נוכל להסכים עם מי הצדק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חילוקי הדעות הם על השאלה מדוע מתנגדי הנסיגה הופכים את הסעיפים הספקולטיביים שהצגת, שאין הרבה סיכוי להגיע להכרעה לגביהם, כחשובים יותר מהסעיפים שאני הצגתי, שהם כריעים וברורים למדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לא ברור וחשוב כשהטרוריסטים הפלשתינים מתארים כיצד הנסיגה מלבנון הציתה בהם את אש המאבק?! מה לא ברור וחשוב כשנסראללה קורא לאחיו הפלשתינים ללמוד מנצחונו ולהמשיך במאבק כנגד האויב הציוני?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התאוריה שכל האינתיפאדה התחילה בגלל הנסיגה מלבנון ולולא הנסיגה הפלסטינאים היו יושבים בשקט, היא מגוחכת לחלוטין. היא לא טובה יותר מהתאוריה שכל האינתיפאדה התחילה בגלל שברק לא היה נחמד מספיק לערפאת, או בגלל ששרון עלה לבקר בהר הבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע היא מגוחכת? במיוחד לאור העובדה שהפלשתינאים בעצמם מודים בנכונותה. אגב, הניסוח שלך מטעה: האינתיפאדה לא פרצה בשל הנסיגה לבנון; הנסיגה היתה קטליזטור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להאמין בתיאוריה פחות נוקשה, לפיה אין יחסי סיבה-מסובב פשוטים בין הנסיגה מלבנון לאינתיפאדה, אבל במסגרת כלל השיקולים הפלשתינאיים נלקח בחשבון *גם* הלקח ההוא. שאלת המחיר עמדה ללא ספק (סביר) לנגד עיניהם, ומה שהם למדו - או חשבו שהם יכולים ללמוד - מלבנון הוא שישראל אינה מסוגלת לעמוד במאבק צבאי ממושך גם אם כמות הקורבנות שהוא גובה קטנה יחסית - ממוצע של שני חיילים לחודש בלבנון. אסתי אדיבה מספיק כדי להזכיר לי כל פעם מחדש את שמו של המנהיג הפלשתינאי שהודה בכך (ואח"כ אמנם הכחיש, אבל הכחשות של פוליטיקאים אינן עושות עלי רושם רב מדי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני כל פעם שוכח, אבל זה היה שר התקשורת, עימאד פלוג'י(?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, נדמה לי שאתה צודק. העיקר שאתה זוכר אם הוא משתלב או מתבדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאלאלא! זה הדבר האחר שאני אוהבת להזכיר לקריבו כל פעם מחדש! עימאד אל פלוג'י אמר שהאינתיפדה תוכננה מראש (ולא היתה התפרצות ספונטנית בעקבות ביקור שרון בהר הבית). אשר לדיבורים על איך הפלסטינים לקחו דוגמה מחיזבבלה בד. לבנון- אין לי את off hand אבל אני יכולה לחפש אם אתם רוצים... (למה יש לי הרגשה שהקריבו יוותר על התענוג...) ובזמן שאתם חורשים את התלמים המוכרים, תתעודדו- ערפאת אמר שימנה ראש ממשלה! ואולי הוא אפילו מתכוון לזה, כך שאולי יש פה צל של פתח של התחלה של משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה היה שכ''ג כמובן. סליחה, יותר מדי שמש ושנאפס. (זה של ג'ירף- ברד כזה עם וודקה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מרים את הכובע (למרות שאולי הוא לא שלי) על התכנון מראש של האינתיפאדה: אם היא תוכננה שנים מראש על ידי הרשות אז הם עשו שורה של טעויות פטאליות 1)הם חיכו לנסיגה של צה"ל מלבנון מבה שאפשר לצה"ל להלחם בחזית אחת ולרכז את מלוא הכוח מול הפלסטינאים 2)הם לא לקחו בחשבון את העובדה שחיזבאללה ישב בשקט ולא יפתח חזית שניה מה שיקל על צה"ל למצות את מלוא כוחו מולם. 3)הם לא בנו כוח צבאי משמעותי בכל שש שבע שנות קיום הרשות.צה"ל עדין לא נתקל בשטחים בכוח צבאי מסודר.הם גם לא הכינו תשתית נאותה ללוחמת גרילה.משהו שם חשב שבשורה של פעולות טרור יהיה אפשר לנצח מלחמה. 4)הם לא לקחו בחשבון את בן לאדן (טוב אותו גם הישראלים לא לקחו אותו בחשבון). הפלסטינאים וצה"ל (נדמה לי שקראו לתוכנית שדה קוצים או משהו דומה) התכוננו חודשים ארוכים מראש למהומות שיפרצו במקרה של כשלון המו"מ המדיני.בשני הצדדים חשבו על גל אלימות מבוקר נוסח ספטמבר 96 (ארועי המנהרה) שבסופו התכוונו לחזור כנראה למשא ומתן. הרעיון שמשהו מן הפלסטינאים חשב שנתן למוטט את מדינת ישראל אחרי הנסיגה נראה לי מופרך לחלוטין. בסופו של דבר נוצר כאן כדור שלג שאף חד מן הצדדים לא מסוגל לעצור. אשר לעראפת אחרי מלחמת המפרץ 2 הוא כבר לא יהיה רלונטי השאלה הגדולה היא מי כן יהיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא למוטט, אבל להשיג הישגים מדיניים. שאלות היפותטיות: האם ברק היה מצליח להעביר את הסכמי קמפ-דייויד? האם יש סיכוי להסכמים כאלה, כולל חלוקת ירושליים, בציבור הישראלי היום? (התשובות שלי: 1. לא. 2. כן - אם הציבור ישוכנע שמדובר על שלום אמיתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אכן מאמין שהם קיוו להשיג השגים מדיניים דרך הפעלת אלימות מבוקרת (זה המטרה של מלחמה לא?) הם לא האמינו שברק יוכל להעביר את הסכמי קמפ דיויד ופחדו ממצב של ממשלת ימין חדשה שתשאף למסד את הסטאטס קוו -המדיני טריטוריאלי שהתקים ערב קמפ דיויד של ברק. גל המהומות בתוספת של לחץ בין לאומי ולחץ בעולם הערבי. היה אמור לשכנע את הציבור הישראלי,שנסיגה לקוי 67 עדיפה,על נהול מאבק תוך בדוד בין לאומי הולך וגובר. המציאות היתה לבסוף קצת אחרת. אשר למצב היום לא לישראלים ולא לפלסטינאים ברור מהו שלום אמת,וגם לאף אחד מהצדדים לא ברור איך מפסיקים את גל האלימות,כך שהיום שאחרי בו דנים מחדש על הסדרי קבע נראה לי רחוק מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השלב הראשון היה להסכים לקמפ-דיוויד בעצמם. אח''כ אם ישראל הייתה מסרבת לקבל אותו היתה איזושהי הצדקה להתקוממות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם האפשרות שהם תכננו מראש, אבל לא במטרה למוטט את ישראל (שגם לי נראית מטרה מופרכת, בטווח זמן מעשי)? באשר לנקודות שהעלית: 1. מה זה "חיכו"? אם אנחנו מדברים על הכנות שהם עשו, אולי הם לא היו מוכנים קודם? 2. מה זה "לא לקחו בחשבון"? ואילו הם ידעו שהחיזבאללה לא יפתח חזית שניה, מה הם היו יכולים לעשות יותר טוב? 4. ענית בעצמך, אבל חוץ מזה גם ההסתגייגויות מ-1 ו-2. 3. ראה פסקת הפתיחה של תגובתי. אם, נניח, מטרתם היתה התערבות בינלאומית או נסיגה חד צדדית, די סביר שהאסטרטגיה היעילה ביותר לשם כך היא דווקא כן פיגועי טרור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משער שהם לקחו בחשבון פקטור של שמוש באלימות כדי להשיג מטרות מדיניות.השאלה היא האם הם זנחו לגמרי את הדרך המדינית ובחרו במקום בדרך של השגת מטרות בדרך כוחנית.זה נראה לי מופרך לגמרי. אני משער שמטרתם אכן היתה התערבות בין לאומית שתוביל בסופו של דבר לנסיגה חד צדדית.ומה שעמד למול עינהם הוא המקרה של קוסובו וסרביה.הפלסטנאים גם דברו הרבה על התערבות בין לאומית בחודשים הראשונים של המלחמה הנוכחית. בהפעלת אמצעי אלימות הם התכוונו למרי של האוכלוסיה האזרחית במתכון של האינתיפאדה הראשונה. שוב קשה לי להאמין שמשהו חשב שבשורה של מתקפות טרור על אוכלוסיה אזרחית הוא יוכל להשיג איזה שהוא מומנטום מדיני גם לפני ה11 בספטמבר. אשר לטענה שהפלסטינאים התחילו רק לתכנן עמות אלים עם קריסת קמפ דיויד,אז שוב התזמון של ספטמבר 2000 היה גרוע מבחינתם.הם יכלו להשעות את המאבק בשנה שנתים ואז סביר מאוד שהם היו מגיעם אליו מוכנים הרבה יותר. אשר לגזרה הלבנונית יש מספיק אוכלוסיה פלסטינאית בדרום לבנון שיכולה להרתם למאבק הפלסטינאי.משום מה היא יושבת בשקט.יש לה כנראה סדר יום אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא לגמרי מבין את הדיכוטומיה שלך בין אלימות לבין דרך מדינית. אני דווקא חושב שמלחמות והתקוממיות למיניהן הן תמיד אלימוּת כדרך מדינית. אנחנו בטח חושבים אותו דבר כאן, והבעיה היא טרמינולוגית - אבל אני לא מבין את הטרמינולוגיה שלך. אני לא מבין איך אתה מיישב את הפסקה "שוב קשה לי להאמין..." עם מה שכתבת לפניה. ובאשר לעיתוי של ספטמבר 2000. כאשר אני מנסה להסביר מתוך התיאוריה שלי (ע"ב וכאלה) למה עלה שרון להר הבית בספטמבר 2000, הניחוש שלי הוא - כדי לפוצץ את השטח הפלשתיני אז, ולא לתת לפלשתינים להמשיך להתחמש בשקט. ההשערה שלך מחזקת אותי כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי קשה אם הטרמינולוגיה של עצמי.ואני מודה שהיא גם לא ברורה לי לגמרי. יש כאן איזה שהוא סקאלה של מדיניות שבקצה האחד מאמצים דפלומטים טהורים, בקצה השני שלה הכרזה ופתיחה במלחמה,לדעתי הרשות בספטמבר 2000 היתה קרובה הרבה יותר לקצה הראשון מאשר לשני. היא מהר מאוד אבדה את השליטה בשטח ,שמהר מאוד התארגן בתאים עצמאיים שהניבו טרור.את כדור השלג הזה עראפת לא רצה לעצור, וישראל כרסמה מידית באמצעים שלו לעצור את כדור השלג. מה שקשה לקבל הוא את התאוריה שהרשות מן היום הראשון יצאה למסע טרור מאורגן.והטרור נשלט על ידי זרוע מרכזית שבראשה עראפת שארגן את הכל במודל צבאי מתוכנן. תזה שעולה אולי מספרו של ברגמן (והרשות נתונה או משהו דומה,ושוב אני מתנצל שקראתי רק פרקים אחדים מן הספר מפאת חוסר זמן) נראה ששרון אכן עלה להר הבית על מנת לעורר פרובוקציה בספטמבר 2000 ,אך קשה לי להאמין שהוא שער שאת הדלק הנפיץ יספקו שוטרי המחוז הצפוני של משטרת ישראל בראשותו של אליק רון.המנהיגות של ערביי ישראל גם היא תרמה את חלקה בתורה שלא פעלה מיד להשקטת הרוחות. ה"מרד" שלא חזר על עצמו של ערביי ישראל, שהצטרף אל הנסיגה מלבנון עורר גם את הרחוב הפלסטיני,הטרור הגיע בשלב השני שהשטח או הרחוב ראה שהרשות אינה מוכנה למאבק מזוין מול ישראל. שרון קטף את הפרות אבל הוא תמיד היה גנרל עם מזל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד לרגע זה הייתי משוכנע שעראפאת תיכנן מראש את האינתיפאדה והנסיגה מלבנון הייתה קטליזטור. אך דברים אלו שאמרת מעוררים סימני שאלה. האם באמת זה היה תיכנון מוקדם?נימוקיך הגיוניים.השאלה היא האם הפלשתינים חושבים גם כך.אם כן,הרי שכל העסק הזה הוא כדור שלג טראגי שהונע ע"י החמאס,סוריה ואירן,וכלל טיפשות של ישראל והרשות הפלשתינית וגם ערביי ישראל שבטפשותם הרבה עירערו את האדמה עליה הם יושבים. יש לבצע תוכנית מהירה של רה-נורמליזציה עם הרשות כולל עראפאת על מנת להחזיר את הגלגל אחורנית(אם התהליך הפיך) ותוך כדי כך ניטרול מחדש של "ארגוני הסירוב"האסלמיים וחידוש המומ' שיפור המצב הכלכלי וסיום האינתיפאדה יכול אולי להביא לתמיכה ברחוב הפלשתיני בפעולות נגד המחאס מצד הרשות.(תוך מתן דובדבן כמו פינוי התנחלויות מבודדות באם ינוטרל החמאס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך שאין סיבה אחת לאינתיפאדה וגם לדעתי הנסיגה מלבנון, גם חוסר הנחמדות של ברק, ואולי גם ביקור שרון תרמו לפריצתה. עם זאת,נראה לי שמשקלם של שלושת הגורמים האלו ביחד אינו מכריע. בפרט, אני מאמין שהיא היתה פורצת גם לוא שלושתם לא היו קורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא באמת יודע. קודם כל, כנראה שערפאת לא היה מוכן להגיע לסוף הסכסוך. ברק היה מוכן לדעתי. אבל, ייתכן מאוד שערפאת ייצג את העם הפלסטינאי יותר טוב מאשר ברק ייצג את העם היהודי, וזו דווקא מחמאה לברק. הכוונה שלי היא שנראה ששני העמים לא היו בשלים לפתרון. שני העמים הם אחרי שנים של שטיפת מוח כאשר לפליטים הפלסטינאים סיפרו שהם עוד יחזרו לבתיהם, ולישראלים מכרו את א''י השלמה עם ירושלים רבתי. ברק היה מוכן לצעוד קדימה מעבר לקונצנזוס ולקוות שהוא יסחוף את העם אחריו. ערפאת לא היה מוכן, או לא יכל לעשות את זה. בסופו של דבר כנראה שנצטרך לחכות עד ששני העמים יתפכחו מהחלומות הבלתי-מציאותיים שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קרה אחרי שברק הצליח לדחוף את יאסר לתוך החדר, למרות התנגדותו שכולנו ראינו בטלוויזיה. ברק: שמע יאסר, אה... אני לא יודע איך להגיד לך. יאסר: סחתיין, אחי. תדביר חובשי, תרגיש כמו אתה בפית. אהוד: אה, אמרו לך, אה, שאחרי שלושה שלבים תקבל הכל. אז... יאסר: אז? מה אז? אהוד: תראה, אני לא יכול לתת לך הכל. יאסר: מה לא יכול? מה? קסס... ביל: Relax. Please, let him go on. אהוד: לא יכול. העם לא יתן לי. קואליציונית אין לי רוב ובכלל. יאסר: תגיד אתה בא לעבוד עלי? הקודמים שדיברתי איתם לא דיברו ככה... אהוד: אני מצטער. הם אלה שעבדו עליך, לא נעים לי להגיד לך. אבל לפחות תדע שאני היחיד שלא עובד עליך ויש לי בשבילך הצעה משו משו. לא בשלבים! בפעם אחת - כדאי לך לקחת עכשיו, זה פחות ממה שנתנו לך אבל אף אחד לא יתן לך יותר מזה. תחשוב על זה כמה דקות, ותסלח לי שעבדו עליך. יאסר: כן, אתם עבדתם עלי? אתה חושב שאתם עבדתם עלי? חה חה אתם היאהוד חושפים עצמכם חכמים, לא מסתכלים איך אומרים אצלכם באותיות הקטנות שכתוב שאנחנו גם רוצים זכות שיבה? אז עכשיו אנחנו רוצים גם זכות שיבה וגם את הכל וגם יש לנו נשק ועוד חודשיים בעזרת אללה אנחנו פותחים עליכם כזאת אינתיפאדה... ביל: why wo'nt we stop now for a drink, and I have new pidtures of girls, if you want to look. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא האם היה שווה לנו להמשיך לשלם כל הזמן בדם רק על מנת לא להוסיף לפלסטינאים את הלקח ההוא. כמו כן, קשה לי לדמיין איך ישראל היתה מסוגלת לעמוד באינתיפאדה תוך כדי שהיא מחזיקה חזית שנייה בלבנון. נראה לי שהיינו נאלצים לגייס מילואים בהיקפים כאלה גדולים, שהמדינה לא היתה מסוגלת לעמוד בהם לאורך זמן. במצב כזה בהחלט ייתכן שהיינו נאלצים לסגת תוך כדי האינתיפאדה או בלבנון או בשטחים או בשניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא מדמיין (כמה נח) שבמצב של שתי חזיתות, ישראל הייתה שואפת להגיע להכרעה מהירה לפחות בחזית אחת (כנראה הלבנונית), ומפעילה אמצעים ועוצמות חזקות ממה שהיא מרשה לעצמה בד''כ (לכן, כנראה בלבנון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו-כן המוראל בחזית הפלשתינית היה נמוך יותר בעולם ללא הנסיגה מלבנון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שזה היה מצליח, ויכול להיות שהיינו רק מסתבכים יותר. נדמה לי שקראתי איפשהו שהשאיפה של ערפאת היתה לגרום לישראל להפעיל עוצמות חזקות יותר, בשאיפה שזה יביא להתערבות בינלאומית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה עוצמות היא היתה מפעילה? חוזרת לקו הארבעים קילומטרים ופותחת חזית רחבה יותר ופגיעה הרבה יותר ללוחמת גרילה,שהמענה לה בחזית המצומצמת של סוף שנות התשעים היה יעיל בקושי. ישראל ניצחה את המערכה הראשונה של אינתיפאדת אל אקצה משום שהיא הצליחה לבודד את הסכסוך ולא לגרור אותו לסכסוך אזורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המענה בסוף שנות התשעים היה בעוצמות שישראל מפעילה בד"כ. לא צריך להיות אביגדור ליברמן בשביל לחשוב שלצה"ל יש יותר כ"א ממה שהועסק בגזרה ההיא, אפילו במבצעי "ענבי זעם" ו"דין וחשבון", ויותר כח-הרס (והרג) ממה שהופגן אז. נכון, אין לי מושג איך עושים את זה]1[, אבל הרעיון הוא לגבות מחיר כבד ואז להגיע להסכם הפסקת-אש או הפרדת-כוחות שהצד השני יתקשה לסרב לו (כלומר, בלי שום "הישגים" לישראל). מה שכתבתי הוא ההפך מלפתוח חזית רחבה יותר ופגיעה יותר: "לסגור" את אחת החזיתות. אם ב"לבודד את הסכסוך" אתה מתכוון לעימות פעיל רק בחזית אחת, זה בדיוק מה שאני אומר שישראל הייתה שואפת לעשות אילו עדיין היה עימות פעיל בזירה הלבנונית כאשר היה נפתח העימות בחזית הפלסטינית, ומצדי אתה יכול להגדיר את זה כסיבה לנצחון במערכה הראשונה וגו'. יכול להיות שברק סגר את החזית הלבנונית כהכנה לפתיחת החזית הפלסטינית מתוך אותו הגיון. 1 אבל אני לומד בהתכתבות זיהוי-מטוסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד הבעיות של המלחמה בלבנון או של הפאזה השניה או השלישית במלחמה הנוכחית עם הפלסטינאים שאנו נמצאים בתוכה,היא שקשה מאוד להפעיל עוצמות צבאיות בצורה יעילה מול לוחמת גרילה מיומנת המסתיעת באוכלוסיה אוהדת. ישראל הפעילה כוח צבאי רב יחסית ב"ענבי זעם" ו"דין וחשבון" ועדין בוססה בבוץ הלבנוני.ישראל מפעילה כוחות מינימלים כיום ומשיגה את מטרותיה (שקט יחסי סביר שמאפשר לה רכוז מאמץ בצד הפלסטיני) במחיר של מאזן אימה שביר. ישראל גם מוטטה את הרשות הפלסטינאית תוך השקעת כוח צבאי באמצע 2002 ב"חומת מגן ו"דרך נחושה".היא עדין מתבוססת במלחמת התשה ללא סוף מול האוכלוסיה הפלסטינאית.(ורק הערה הפלסטינאים מפעילים במקרה זה טרור וכמעט שנמנעים מהפעלת גרילה,בינתים) יותר מזה אני משער שגם האמריקאים בקרוב יצליחו למוטט בקלות את המשטר של סדאם.השאלה המרכזית היא מה יקרה בחודשים שלאחר המלחמה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה אפשרית לשאלתך המסיימת נמצאת פה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוחחתי עם בחור לבנוני באינטרנט, והוא אומר כמה דברים: א. הלבנונים מתגאים בחיזבאללה, ורואים בהם הגורם העיקרי לסילוק ישראל מדרום לבנון, ולא נותנים משקל רב לרצון הטוב הישראלי בעניין. ב. הלבנונים רואים בחיזבאללה הגורם העיקרי לכך שישראל נשארת מחוץ לדרום לבנון. לכן הם מוכנים לתת לחיזבאללה להשאר בדרום, במקום הצבא הלבנוני(מבחן התוצאה, מה שנקרא.). הם לא מאמינים, שוב, ברצון הטוב הישראלי, ודואגים שהישראלים יחזרו אם החיזבאללה יפונה. העובדה שראש הממשלה הנוכחי הוא גם המוביל העיקרי של הפלישה הקודמת לדרום לבנון לא עוזרת לבטחונם בו. (אגב, אני רואה סימנים לכך ברטוריקה הפושה בנאומים המתורגמים של נסראללה באל-מנאר.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שגם לא מעט מן הישראלים מאמינים שבגלל החיזבאללה עזבה ישראל את דרום לבנון. מה שקרה בפועל הוא שישראל ביקשה לסגת משם הרבה זמן לפני כן, אך בכל פעם שהנושא עלה דאג החיזבאללה למתן את האש לכמה זמן מחד ולהבטיח את המשכה ("עד לירושלים") במידה וישראל תיסוג, מאידך. הסיבה לכך היתה האינטרסים הסוריים ואלו של הנהגת החיזבאללה. אסד ניסה להסיג את ישראל מן הגולן בתמורה להסכם אי לוחמה בלבד. הוא לא היה מוכן בשום מקרה לשלום מלא עם ישראל. הנהגת החיזבאללה חששה מפני אובדן הלגיטימציה שלה בתוך לבנון, להמשיך להחזיק בכח צבאי לאחר שישראל תיסוג, לאחר שרוב המיליציות האחרות בלבנון התפרקו, לפחות במוצהר, מנישקן. לאחר הנסיגה דבר זה אכן קרה, אלא שהשלטון הסורי בלבנון לא מותיר למחאה בנושא זה, שפורצת מדי פעם, כמו גם בנושא המשך כיבושו את לבנון לעבור מעל רמה מסויימת ובוודאי שלא להביא לתוצאה. חשוב כאן גם להזכיר כאן שגם סוריה וגם "כוחות ההתנגדות" מוזנים מבחוץ בכסף, נשק ולחץ מצד אירן, אך נדמה לי שלפחות לגבי סוריה, המניע העיקרי הוא עדיין שאיפות טרירטוריאליות בגולן ללא שלום. עוד נקודה מעניינת כאן היא שכמו ההנהגה הפלשתינאית, שגם כשכמעט לא היה כיבוש, לאחר נסיגת ישראל והתאפשר להם להנהיג את עמם לשיגשוג ולמעשים טובים, הם בדו אותו כאמתלא לכישלונם ולאחר מכן יזמו בעקשנות ובעיקביות מעשים כדי להחזירו, כך גם הנהגת החיזבאללה, עשתה את כל שביכולתה כדי להשאיר את הכיבוש בלבנון. אבל בעצם זה לא חדש, הרי מאז קום המדינה דאגו המשטרים הערביים והאירגונים הפלשתינאים להשאיר את הפליטים שבארצות ערב במחנות ואפילו את אלו שהיו בשטחים, לפני ואחרי 67' הם דאגו לסגור שם, כמוקד מצוקה סוציאלית ופוליטית וכחממה לטרור, בידיעה שהזעם והאשמה תמיד יופנו החוצה ולאותו כיוון. ועתה, הכירו את Alan, אשר יופיע אם תלחצו על המלבן מימין ב http://www.a-i.com/ . אין לו קול ואין לו פנים (מה שגורם לך לחשוב, אולי הוא אלוהים? או שיש עוד דרישות לתפקיד?), אך הוא חכם מן היפהפיה קלת הדעת (ואגב, נוצריה לפי הצהרתה) שהבאתי בתגובה 129611 . יום ב' מעל הממוצע לכולם! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט "אסד ניסה להסיג..." צ"ל: אסד ניסה להסיג את ישראל מן הגולן בתמורה להסכם על שקט בגבול לבנון והסכם עם סוריה על אי לוחמה בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) העובדה שהחיזבאללה לא עומד בפני לחצים מבית כפי שטענו תומכי הנסיגה די מחלישה את התאוריה שלך. 2) חשוב לציין כי ALAN הוא יהודי (או לפחות ישראלי), ולי דווקא יצא לראות את פניו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) הוא דווקא כן. מאז הנסיגה היו מספר גלים של מחאה בלבנון כנגד שליטתה ופעילותה של "מפלגת האל" בדרום. הם דוכאו ע"י סוריה שגם דאגה שלא יהיה להם שום אפקט מעשי, באוסרה על ממשלת לבנון לפרק או אפילו רק לפנות את האירגון מדרום המדינה. אתה פשוט לא מתעדכן מספיק בעיתונות הלבנונית, אחרת לא היתה כותב זאת. 2) אתה יכול לפרט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) עלית עליי. לאחרונה אני באמת מזניח את קריאת העיתונים הלבנונית שלי. 2) ALAN תוכנת ע"י חברת AI שמשרדיה נמצאים בסביון. יצא לי להיות במשרדים אלו, וכך גם ראיתי את פניו של ALAN. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה כייף לך שראית אותו. זה אכן נשמע פיתוח מסעיר. אבל החברה נסגרה לפני יותר משנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל למעשה ראיתי אותו אחרי שהחברה נסגרה. (אל תגלו, אבל אפילו יש לי את חלק מהקוד) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה לא המקום, אבל אתה לא מגלה את האימייל שלך. אתה יכול לתת מעט יותר פרטים? למשל באיזו שפה הקוד? למי שייכות הזכויות? משהו על האלגוריתם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) את כתובת האימייל שלי כבר גיליתי (רמז, חפש את "איתן חבר") ב) אני לא חושב שזה לעניין למסור פרטים לגבי הקוד. סיפרתי את המקרה כקוריוז, ואיני מתכוון לפגוע ביוצרים של ALAN שאותם אני מעריך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי לפגוע ביוצרים. השאלות שלי היו די כלליות, אבל נראה לי שאוכל להתגבר על סקרנותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כאן תוכל לספק אותה: גם פה מוזכרת החברה בין פיתוחים אחרים: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה ברקת. מעניין מה היה המודל העסקי של החברה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ע"פ אופן התנהלותם (על סמך קשר עסקי שלא בא לידי ביצוע), המודל היה "לחיות בכיף ע"ח המשקיעים, עד שייגמר הכסף". אחד המתכנתים בחברה טען בפני כי הם "פתרו את בעיית הבינה המלאכותית", כשלחברה מלאו רק חודשים ספורים. הטענות שהם הציגו לגבי "האל" היו מדהימות, אולם התוכנה לא הוצגה מעולם (למיטב ידיעתי) לקהל המדענים העוסקים בתחום. ברור שאם היו אכן מצליחים, פוטנציאל הרווח הוא עצום; החברה הראשונה שתיצור בינה מלאכותית כמו-אנושית אמיתית עשויה להפוך לגוף החזק בעולם (לא רק כלכלית...). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר למשפט האחרון, אכן מדובר בהרבה יותר מרווח עסקי. זה יכול לקרות עוד השנה, אך לא יותר מבעשרות השנים הקרובות. ברגע שהבינה המלאכותית תחצה סף מסויים, ברגע שיתגלה וימומש אלגוריתם די כללי המאפשר לה להתפתח ולשפר את עצמה, שום דבר כבר לא יהיה כשהיה וגם לא כפי שדומיין. מרגע שיחצה סף זה, ההתפתחות של התוכנה לא תהיה עוד לינארית (שלעיתים נדמית אף כלוגריתמית) כפי שזה היום. היא תהיה אקספוננציאלית. הראשון שיאחז בכח זה, יוכל לעשות הכל כולל הכול, כשחוקי הטבע הם מגבלתו היחידה. השאלה היא, בידי מי יהיה כח זה: בוש (בסדר), שיראק (לא טוב), או סדאם (רע) ודומיו. כאן אני נזכר משום מה במכתב שהוביל לפרוייקט מנהטן. פוטנציאל ההרס והבניין במקרה זה, הרבה יותר גדול. ערב רגוע ונעים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר שזה יהיה בידי מישהו חוץ מהבינה המלאכותית עצמה? ואת משטרו העריץ של קים ז'ונג איל יש להפיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האיש עם השלטר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, האיש הזה לא יוכל לעשות כלום. עד שיובן שזה מה שצריך לעשות (אם נניח לרגע שזה באמת מה שצריך לעשות) התלות של האנושות באותה בינה תהיה כזאת שאף אחד לא יוכל להרשות לעצמו את הלוכסוס של הורדת השלטר. אני חושב שזה הלקח העיקרי מבהלת באג האלפיים. ________________ שכ"ג, ברגע של התגלות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אני. רק שלא נראה לי שכמות כלשהי של ידע עשויה ליצור באופן ספונטני רצונות בתוכנה. ניתן לתכנת אותה לשאוף להשגת יעדים מסויימים, על פי רצונו של הגוף המתכנת. ישנה גם כמובן האפשרות שבעיקבות מורכבות המבנה הנפשי/אלגוריתמי של התוכנה היא תפתח רצונות חבויים משלה, אך למרות הנפוצות של תסריט זה בספרות ובקולנוע, בשלב זה זה מטריד אותי הרבה פחות מתוכן היצרים האנושיים של בוניה. מה הבעייה שלך עם קים? הבנאדם בסה"כ רוצה להחזיק את העולם בביצים. מה רע בזה? הרשה לי לצטט מפיוצ'רמה. הרקע: רובוט ענק שהגיע מן החלל מטיל מוות והרס על סביבותיו. לבסוף הוא מוכרע ע"י מפלצת באותו הגודל ומשופד על האמפייר סטייט בילידינג. אז, עולה חברו הארצי Fry על גופו ובבכי שואל את האנשים: Fry: Are you people satisfied?! This gentle visitor is dying! And we'll never even know why he came. והרובוט עונה, בקול סדוק מכאב, בכוחותיו האחרונים, כשמוסיקה מרטיטת לב ברגע (אוף, מה שמוסיקה עושה לי. ברצינות, כמעט ירדו לי דמעות!):I'll tell you. With my final breath. I came here with a simple dream. A dream of killing all humans. As this is how it must end?! Whose the real 7 billion tonne robot monster here? Not... I... Not... I... והוא נופח את נשמתו הרובוטית.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על זה רציתי לדבר איתך! בדיוק על זה רציתי לדבר איתך! אתה מבין, היה לי חלום. ובחלום, אני מסתובב עם משה דין (אני חושב, הרטיה נעלמה לו במהלך החלום) בצפון הארץ, כשבטעות אנחנו נכנסים לכל מיני מקומות יישוב של מדינות האיזור, מוצאים מין הריסות שכאלה, ושם תופסים אותנו חיילים צפון-קוריאנים. הם מביאים אותנו לבניין קומות גדול (בסביבות מאה קומות), שמשמש לכלא וגם להפקת איזה מן סרט כלשהו. אז מסתובבים שם שומרים צפון-קוריאנים, וכל מיני אנשים עם מראה מערבי שעסוקים בהפקה הזו, בעיקר מזיזים מסכים וקלטות ממקום למקום. אז שמים אותי ואת מוישה באיזה חדר, ומשאירים אותנו שם. לא סוגרים את הדלת, אבל אם אנחנו יוצאים, ואיזה שומר צפון-קוריאני רואה אותנו, אז הוא מחזיר אותנו פנימה, ואם איזה בחור מההפקה רואה אותנו, הוא קורא לשומר. אז אנחנו מנסים לחסל כמה מאנשי ההפקה, להגיע למעלית, לחכות שהיא תגיע סוף סוף, כדי שנוכל לרדת ולהמשיך בבריחה, איכשהו, אבל זה לא עוזר, איזה שומר או מפיק תמיד גורם לנו להתפס. אנחנו גם מנסים לברוח מהחלון, אבל החלון נפתח לאיזה מין מרווח בין-מרפסות כזה כמו בשכונות מסויימות ברמת-גן, ואנחנו לא מצליחים להגיע משם לשום מקום. בסוף אני מתחפש למישהו מההפקה, ומתחיל לאסוף קלטות, כדי להוריד אותם למטה. אז אחד רואה אותי, ואומר לי שאסור לי לקחת קלטות, בלי אישור בכתב מאיזה מישהו מלמטה. אז אני אומר לו שאני אומר לבחור ההוא, והוא יתרגז, אז הוא אומר לי שבסדר, אבל רק עם אישור בכתב הוא נותן לי לקחת קלטות (הקלטות סתם מונחות בכל מקום, איזה לחוץ!). אז אני סתם הולך למעלית, מחופש לאיש הפקה, ולא מטרידים אותי, המעלית מגיעה מהקומה ה-96 לקומה שלנו (92), אני נכנס, וככה נגמר החלום. ואם זה לא מספיק בשביל להסביר לך מדוע אני רוצה שקים ז'ונג איל יופל משלטונו, אני לא יודע מה עוד אני יכול לומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. עכשיו הכל מובן. אגב, תודה על הרעיון. עוד כשעתיים אעלה על יצועי והיום, אולי עקב עומס העבודה, נותרתי ממש בלי אף רעיון לחלום. בלק אאוט מוחלט. אבל אתה נתת לי קצה חוט ועם קצת עבודה אבנה משהו מותאם אישית לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משה דיין ללא רטייה הוא התגלמות גיבור המלחמה בשיא אונו, לפני שנפצע. אדם עשוי ללא חת, ואיתו אתה מסתובב, מרגיש מוגן. עם זאת מדובר בשופט (דיין), ויש לזכור כי עיניה של אלת המשפט מכוסות תמיד. לכן, שופט שעיניו גלויות יהיה מוטה, לא אובייקטיבי וממהר לדון ולהעניש. צפון הארץ - אני מניחה שמדובר על ארץ ישראל. אבל בעצם מופיעות שם כל "מדינות האיזור" כהגדרתך, ואף חיילים מן הקצה השני של העולם. שוב מצב שבו יש לכאורה שליטה בעניינים (טיול עם גיבור מלחמה לאזור שבשליטה ישראלית), שהופך למצב של חוסר אונים. אולי גם חוסר צדק, כיוון שהחיילים לא שייכים הנה. בניין של הפקות סרטים - שוב אתה נקלע למציאות, שהיא בעצם לא מה שהיא נראית. מישהו אחר, לא אתה, מחליט איך תיראה התפאורה ומה תכלול העלילה. בין כל אותם אנשי הפקה, אתה בורג במערכת. "שמים אותך ואת מוישה(!) באיזה חדר" - גם האגו שלך (החולם עצמו) וגם האגו של דיין ביחד לא מספיקים כדי להחזיר את השליטה על המאורעות. הניסיונות החוזרים ונשנים שלכם לברוח - לנפץ את המסגרת שנקלעת לתוכה - לא עולים יפה. ומה שהתחיל כטיול בחזה נפוח, הופך להודאה כואבת במגבלות שלך מול כוחות גדולים יותר. הפתרון שמצאת הוא להתחפש ל"מישהו מההפקה", כלומר ללכת בתלם ולהיות "כמו כולם", גם אם רק למראית עין, ובלבד שייתנו לך להמשיך בדרכך. אבל אתה לא מוכן לצאת כקליפה ריקה - אתה מתעקש לקחת איתך את הקלטות (=נתונים, מידע, זיכרון, חוויות עבר, כל הדברים שעושים אותך למה שאתה היום). הוויכוח על הקלטות הופך למאבק כוח מול נציגי המערכת הבירוקרטית. בעצם, הם חשים שאתה גוזל מהם (לגזול קלטת מתעשיית סרטים), גם אם "יש קלטות בכל מקום". אתה לא מבין בעצם מדוע המגבלות מוטלות עליך - הרי מדובר בעניין של מה בכך. 96 , 92 - אולי מדובר בשנים האלה? אולי בציונים בבחינות? אולי בטמפרטורה קרובה לרתיחה? :-) בכל אופן, החלום נגמר ב"נצחונך" - אותו השגת בדרכי עורמה ועקיפין, ולא לפני שהעלמת משם איכשהו את אותו דיין, השופט המחמיר. מה הלקח? לא יודעת. חשוב עם איזו הרגשה התעוררת מהחלום, טובה או רעה, וכך תוכל לדעת אם דרכו אתה "ממליץ" לעצמך להמשיך לנקוט אסטרטגיות כאלה, או "מזהיר" את עצמך מהן. יש כמובן גם אפשרויות אחרות. אתה השופט (= דיין, הי-הי). * * * * * ועכשיו, מיסטר כליל, אפשר אולי להפסיק עם הקים ז'ונג איל הזה, לכל הרוחות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפעם זו רק אזהרה, אבל אם כליל ימשיך להתגרות בי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זכרוני אינו מטעני, הפרק עליו מדובר הוא הפרק של ההיסטוריה החלופית, בה Fry שואל מה היה קורה אם הרובוט של הסדרה היה ענק. הם מסתדרים נהדר, והשאר כפי שסיפרת. ואת משטרו העריץ של קים ז'ונג איל יש להפיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחייאת נאורי, אתה רציני? ומדוע לא הזכרת מי המפלצת שחיסל אותו וכו'? בלשון אחרת, כיצד היית אתה מציג את הדיאלוג, עם מינימום הקדמות ותיאורים, בהנחה שלא כל האיילים מכירים, או רוצים להכיר, את הסידרה? הא? עזוב, אל תתיחס. החתול עיצבן אותי ואני מוציא את זה עליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכרוני לא מוכן להזכיר מי המפלצת. מי שאינו מכיר, ואינו רוצה להכיר את הסדרה Futurama, הוא טיפש - גרשהו. ואת משטרו העריץ של קים ז'ונג איל יש להפיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, מדובר בבעלי אינטיליגנציה גבולית. הם מסוגלים לכתוב באייל, אבל זהו. שם זה נגמר. המפלצת היא ד"ר זוידברג, לאחר שהוגדל, בניגוד לרצונו, ע"י מכונת הגדלה אליה פותה ע"י הצבת אוגר ("?What? two meals in one week"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בספק אם תתכן בינה מלאכותית ללא התפתחות רצונות משלה (לפחות, לא בלי שינוי מהותי של המונח ''בינה'' כפי שאנו מכירים אותו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יותר לי קצת פרסום עצמי, אם כבר אנחנו בנושא: הסיפור "בינה (מלאכותית)" שלי. הראשון שפירסמתי שידוע לי, והיחידי שאני באמת חושב שאני לא צריך להתבייש בו יותר מדי. אולי גם זו גאווה מיותרת. ואת שלטונו העריץ של קים ז'ונג איל יש להפיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- חזרה -רוצה לקרוא ת'סיפור של כליל חריש נאורי -רוצה לקרוא ת'סיפור של כליל חריש נאורי -רוצה לקרוא ת'סיפור של כליל חריש נאורי -רוצה לקרוא ת'סיפור של כליל חריש נאורי - תודה ואכן את שלטונו של קים ז'ונג איל יש להפיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי שם (בבמה) עכשיו את הסיפור ונהניתי מאוד. אני מסכים עם מישהו מהמגיבים שכתב שיש בעיה טכנית בקריאת הדיאלוגים. אפשר היה אולי לפתור את זה ע"י שימוש ביותר מפונט אחד, ובעזרת רווחים כפולים. הייתי שמח אם היה סוף יותר קונקרטי, אבל גם ככה הסיפור יפה. 222 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם קביעה זו, אם כי את הרצונות הבסיסיים של בינה מלאכותית, הנחוצים לצורך תחילת פעולתה העצמאית, ויגדירו לה למשל לרצות ללמוד על העולם או על משהו יותר ספציפי, עדיין צריך יהיה לתכנת לה ואת זה רציתי להדגיש. מה שכנראה יווצר באופן עצמאי הם רצונות המשנה, המשרתים את אלו המוכתבים. זאת בתיקווה שהמבנה המוכתב לא יהיה כג'ונגל הדפוק שאצלנו, כאשר לכל רצון, משני עד כמה שיהיה, יש סיכוי, בנסיבות מסויימות, להשתלט על הגוף המשותף לכל החבורה ולנסות לממש את עצמו על חשבונם, כמו למשל אתמול, כאשר סיכנתי את חיי ואת בריאות הציבור ושלום העולם כדי להוסיף עוד *%^4 לאוסף ה*%^4ים שלי (כאשר *%^4 מציין תחביב איסוף מופרך במיוחד, רק שאין לי רעיון כרגע וגם ככה אף אחד לא היה מאמין לי כי הפעם זה באמת מופרך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כעשרים וחמש שנה ראיתי בטלוויזיה תכנית שנושאה בינה מלאכותית. הופיעו בה שניים: האחד פרופסור מאד ידוע, ומאד רציני (הסניליות השכיחה ממני את שמו), שהיה אז, נדמה לי, ראש הפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטה העברית, והשני בחור צעיר (את שמו משום מה אני דווקא כן זוכר: ועקנין) שהוצג בתכנית כגאון צעיר ומבטיח. השניים סיפרו על מבחן טיורינג שהכל מצפים למחשב הראשון שיעבור אותו בהצלחה, והיו מאד אופטימיים. הם נבאו אז פריצת דרך בין שבע לעשר שנים. אני חשתי כל זמן הצפייה בתכנית שלא ברור לי מה הם רוצים לבנות, מבחן טיורינג נראה לי משהו לא מוגדר היטב, וחסר ערך, והחשוב מכל - לא נראתה לי התכלית של כל הפרוטיקט הזה. דעתי הייתה תמיד שמטרת המחשב היא לעזור לאדם, ואם לפעמים כותבים תוכנה שמחקה את מחשבת האדם, צריך לעשות זאת רק כשברור מראש באופן חד באיזו דרך נוכל להיעזר בתוכנית הזאת, כלומר, מה היא בדיוק תכלית מאמצנו. בקיצור מאד לא התלהבתי. מאז עברו, כאמור עשרים וחמש שנה. בתקופה הזאת השתכללה החומרה ללא הכר, והמחשבים התחזקו בכמה סדרי גודל. בכל זאת, נראה לי שבנושא "הבינה המלאכותית" לא הייתה התקדמות כלל, נדמה לי שבתקופה מסויימת בכלל הפסיקו להשתמש במושג "בינה מלאכותית" ועברו להשתמש במושג "מערכות מומחה", שנשמע פחות יומרני, ואנו ניצבים היום, עקרונית, פחות או יותר במקום שהיינו בו אז. ואני, אם גירעון לא קטן במספר השערות בקודקודי, ממשיך להיות סקפטי לגבי הנושא הזה כנושא שיוביל את האנושות קדימה, לא פחות מאשר אז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרה לי עכשיו משהו מאד מוזר. איך ששלחתי את תגובתי הקודמת וחזרתי שוב למאמר לראות אותה שוב, ראיתי מתחת שיש כבר תשובה שלך לי. חשבתי שהתחלת כבר להשתמש בבינה מלאכותית סופר מהירה, אבל עיון מדוקדק יותר לימד אותי שמדובר בתשובה ישנה שלך בנושא אחר לגמרי . . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על המורכבות של הסיפור הלבנוני היום בהארץ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנוי על הארץ, אבל תודה בכל אופן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |