למה להעביר לוועדה סמכות של שופט? 13349
מהכתבה בהארץ ברור לי מי מהח"כים נגד חוק קיצור המאסר ומי בעד, אבל לא מצוין שם שום נימוק מדוע לקצר את עונשו של אסיר לחצי, ומדוע להפקיד החלטה זו בידי איזושהי ועדה של בתי הסוהר, או מי שלא קובע בעניין זה. מדוע להעביר חלק נכבד מסמכות בית המשפט לקביעת זמן ריצוי העונש לידיה של איזושהי ועדה ביורוקרטית? מישהו מהקוראים שמע הסבר או נימוק טוב לרעיון התמוה הזה?
למה להעביר לוועדה סמכות של שופט? 13369
אולי חברי הכנסת דואגים לעתידם?

צריך לבדוק כמה מהמצביעים בעד החוק קיבלו לאחרונה טלפון ממרדכי גילת. "תשמע, אני עובד פה על איזו כתבת תחקיר לידיעות אחרונות, ורציתי לשאול אותך..."
למה להעביר לוועדה סמכות של שופט? 14389
כשכתבתי הערה זו, כתבתי אותה בהומור ציני. מסתבר שגילת עצמו, הנלחם כנגד "החוק לקידום הפשע", כפי שהוא קורא לו, חושב אחרת.

לפי דבריו ב"מוסף לשבת" של אתמול (עמ' 19): "(ח"כ רובי) ריבלין... דוחף את החוק הזה לטובת אריה דרעי כבר זמן רב, אבל משרת באותה הזדמנות אינטרס אפשרי של ידידו העבריין, דוד אפל... בפרשה נוספת אמור ריבלין לדאוג גם לראשו שלו".

כלומר - אכן מדובר כאן בחבר כנסת הדואג לעתידו, ושקיבל לאחרונה טלפון מעוזי דיין (תחקירן העובד עם גילת).
תגובה מייגעת 13408
שמעון, לנוחיותך הסעיפים בחוק העונשין, המסדירים כיום את מה שנקרא בלשון העם "ועדת שליש", כלומר הועדה בה מתקבלת ההחלטה לנכות שליש מתקופת המאסר על התנהגות טובה. בניגוד למה שכתבת, לפחות כיום לא מדובר ב"איזושהי ועדה של בתי הסוהר", אלא בוועדה בה יושבים שופט מכהן (או בדימוס), נציב השב"ס או בא כוחו, ורופא.
אגב, פירוט על השיקולים ששוקלת הוועדה (וגם הוועדה המקבילה הצבאית) ניתן למצוא בבג"צ שעסק ברמי דותן, בג"צ 2869/98 ודנג"צ 5404/99.
מחוק העונשין:

49.(א)מי שנידון למאסר לתקופה העולה על שלושה חדשים ואינה עולה על ששה חדשים ונשא ענשו שני שלישים מאותה תקופה, רשאי שר המשטרה לשחררו אם ראה שהאסיר ראוי לשחרור.
(ב) מי שנידון למאסר לתקופה העולה על ששה חדשים ונשא ענשו שני שלישים מאותה תקופה, ישחררו שר המשטרה אם באה על כך המלצה של
ועדת שחרורים.
(ג) מי שנידון לתקופות מאסר אחדות שעליו לשאת בזו אחר זו, בין שהוטלו עליו לפני שהתחיל בנשיאת ענשו ובין לאחר מכן, רואים
אותו לענין סעיף זה כמי שנידון לתקופת מאסר אחת שהיא סך כל התקופות של אותם ענשי מאסר.
(ד) שר המשטרה רשאי, על פי המלצת ועדת שחרורים, לצוות על שחרור אסיר בכל עת בשל טעמים מיוחדים כגון חולניותו המתמדת.
(ה) "מאסר", לענין סעיף זה - למעט מאסר אזרחי.
50. (א) ועדת שחרורים תהיה של שלושה, והם -
(1) שופט המכהן בבית משפט מחוזי או שופט המכהן בבית משפט שלום, שמינה שר המשפטים, והוא יהיה יושב-ראש הוועדה; שר המשפטים
רשאי למנות לועדה שופט בדימוס לתקופה של שנתיים, ורשאי הוא לשוב ולמנותו לתקופות נוספות של עד שנתיים כל אחת;
(2) נציב בתי הסוהר או בא-כוחו;
(3) רופא או מחנך שמינה שר המשפטים.
(ב) הודעה על מינויים לוועדות שחרורים תפורסם ברשומות.
51. (א) ועדת שחרורים שאין בה רופא תקבל חוות דעת רפואית לפני שתחליט.
(ב) לא תמליץ ועדת שחרורים על שחרור אסיר לפי סעיף 49(ב) אלא לאחר שנתנה הזדמנות ליועץ המשפטי לממשלה או לבא-כוחו ולבא-כוח שירות המבחן להגיש טענותיהם או להשמיע דברם.
(ג) לא תמליץ ועדת שחרורים שאסיר, אשר חלה עליו הוראת סעיף 49(ב) לא ישוחרר ממאסרו, אלא לאחר שנתנה הזדמנות לאסיר, ואם רצה בכך
- גם לבא-כוחו, להשמיע דברם.
(ד) המלצה לפי סעיף 49(ד) יכולה, במקרים דחופים, להינתן מאת יושב-ראש הוועדה; ומשניתנה כך, אין כוחה יפה לשחרר את האסיר אלא לתקופה של חמישה-עשר יום בלבד, אם לא אושרה ההמלצה בידי ועדת שחרורים לפני עבור תקופה זו.
(ה) שר המשטרה יקבע בתקנות יתר סדרי הדיון בוועדת שחרורים וסדרי הפניה אליה.
ובכל זאת ועדה ולא בית משפט 13436
נילי,

תודה על תשובתך. אמנם לא הייתי בקי בהרכב הוועדה אבל ברור היה לי שיושבים בה אנשי מקצוע כולל משפטנים. אך עדיין לא ברור לי מדוע *חצי מהעונש* של עבריין פלוני מופקע מידי בית המשפט בהצעה החדשה שהועלתה.
אני ממש לא מצליח להעלות בדעתי ולו נימוק אחד שמצדיק רעיון כזה.
ובכל זאת ועדה ולא בית משפט 13454
גם אני לא. ואני חייבת להודות שנברתי משך כחצי שעה במוחי בנסיונות להסביר מדוע ולמה מעונינים חברי הכנסת לשחרר לחופשי עבריינים מוקדם יותר.
ואני לא מצטרפת לחששות של השב"ס אלא בדיוק ההיפך - אני חוששת שבתי המשפט לא יעלו את רף הענישה בעקבות התיקון לחוק.
מה גם שעד כמה שאני מבינה את דיני העונשין (ותסלח לי אם הבנתי מוגבלת), לא ניתן לחוקק חוק כזה מבלי שיוחל רטרואקטיבית גם לאסירים שמרצים כיום את עונשם, מאותו רציונל שקבוע לגבי תיקון בחוק המשנה את העונש הקבוע לעבירה, כאמור בסעיף 5 לחוק העונשין:
5. (א) נעברה עבירה ובטרם ניתן פסק-דין חלוט לגביה, חל שינוי בנוגע להגדרתה או לאחריות לה, או בנוגע לעונש שנקבע לה, יחול על הענין החיקוק המקל עם העושה; "אחריות לה" - לרבות תחולת סייגים לאחריות הפלילית למעשה.

הנפקות הפרקטית של תיקון כזה בחוק העונשין היא קיצור עונשם של חלק מהנאשמים, ולדעתי זהו חיקוק מקל, שחייב לחול גם על עבירות שנעברו לפני התיקון, וגם על אנשים שטרם הורשעו.

עם זאת, כפי שעולה מן החוק הקיים כיום, ובהנחה שזו תהיה המתכונת לחוק החדש, רק שאפשרות הניכוי תבחן מוקדם יותר כרונולוגית במהלך ביצוע העונש, הרי שמדובר בועדה המפעילה שיקול דעת, ואינה מחויבת בקבלת החלטת שחרור.

לדעתי, ניתן למתן חוק כזה בצורה דומה להסדרים הקיימים בארה"ב - להעניק לשופט היושב בדין אפשרות לסייג את השחרור מכוח התנהגות טובה (מה שנקרא: up to parrol in...).
והרי התחזית 13460
אני מניח שבשלב הבא ישולבו שתי הצעות החוק וייקבע:
ללומדי תורה - הפחתה של מחצית מעונש המאסר ושל מאה אחוז מהשירות הצבאי.
לאחרים - ניכוי שליש אם לא יפטפטו בשעת התפילה בבית הסוהר ופטור מראשות הממשלה ליוצאי יחידות בלתי מובחרות.
ובכל זאת ועדה ולא בית משפט 13461
במשך חצי שעה נברת במוחך ולא שמת לב שהחוק הזה נועד להחריף את אפלייתם לטובה של עברייני צווארון לבן ("עבירות לא אלימות" כתוב שם)? לא שמת לב שנבחרי-ציבור ופקידי-ציבור נכשלים (אבוי) שוב ושוב בעבירות כאלה? לא שמת לב שמיטיביהם עמוקי-הכיסים מפעילי-השדולות אינם מהסוג הנוטה להסתבך בשוד מזויין, הצתה וגרימת חבלה אלא בהפרת אמונים, קבלת דבר במרמה, הונאה ורישום כוזב במסמכים?
מה, אני סתם חושד בכשרים?!
ובכל זאת ועדה ולא בית משפט 13463
שלא לדבר על תמיכת ש''ס (''הוא זכאי'') בחוק, שבמקור לא כלל את סייג ה''לא רטרואקטיבית'', וגם כעת לא ברור אם סייג זה יעמוד במבחן בג''צ.
ובכל זאת ועדה ולא בית משפט 13467
דרעי ותומכיו שמים את יהבם כעת על הבקשה שהגישו לקיום משפט חוזר (ושוללים, לפחות בפומבי, את אופציית החנינה). אני בספק אם החוק הזה מכוון לסייע לדרעי (וזה עוד לפני שנכנסים לעיסוק במלחמת דרעי-ישי, שממש לא מעניינת אותי).
ובכל זאת ועדה ולא בית משפט 13464
האמת ש"עבירות לא אלימות" זו הגדרה די רחבה ומעניינת. למשל אני תוהה האם היא כוללת בחובה סחר בסמים, כי מה אלים בזה? מבחינת "אלימות", אין כל הבדל בין סחר בסמים לסחר בעגבניות (ואני מתכוונת לעבירה עצמה, ולא להשלכות האפשריות שלה - בסגנון מי שמשתמש בסמים מתדרדר לאלימות וכו'). מה לגבי סוגים שונים של עבירות רכוש, כמו גניבת רכבים ("מכת המדינה" הידועה)?
ובכל זאת ועדה ולא בית משפט 13466
התפרצות לכלי רכב היא בהחלט אלימות. לגבי סחר בסמים - באמת שאינני יודע.
ובכל זאת ועדה ולא בית משפט 13484
סחר בסמים לא חוקיים אינו פעולה אלימה, וכך גם השימוש בהם. מדוע שיחשבו כעבירות אלימות?
בנוגע לעבירות רכוש, אני מניח שישנה הבדלה בין גניבה לונדליזם.
ובכל זאת ועדה ולא בית משפט 13479
אגב, שמעון, למיטב ידיעתי, ככל שמדובר בחיילים, מי שעונשו למעלה משנה מקבל ''ועדת חצי'', כלומר בדיוק כמו התיקון העתידי.
תגובה מייגעת 13614
בעניין רמי דותן, שבר בג''ץ את שיאי החוצפה שלו עצמו. הרי ברור לכל שחוק ועדת השחרורים נועד בדיוק לאנשים כרמי דותן -- פושעים שנכשלו פעם אחת ואין סיכוי שיחזרו על מעשיהם, ולו מהטעם הפשוט שלעולם לא ישובו למעמד בו היו.
בג''ץ התערב, ברגל גסה, ומתוך הפופוליזם הגואה שלו, בהחלטות הועדה המקצועית. וכך, בעוד רוצחים יוצאים לחופשי בניכוי שליש, מחליט בג''ץ להשאיר בכלא פושע שנכשל פעם אחת בלקיחת שוחד.
תגובה מייגעת 13628
א. לא מדובר בכשלון חד-פעמי של לקיחת שוחד אלא במסכת ממושכת וענפה של עבירות שוחד.
ב. דווקא במקרה הזה, לא נראה לי שפופוליזם גרידא היה המניע של מי שהחליטו, אלא (אם כבר) הלחץ שהופעל ע\'\'י מערכת הבטחון, בטענה (בין שהיא נכונה ובין שהיא נועדה לשרת את מטרתה של המערכת \'\'לסגור חשבון\'\' עם דותן) שהעבירות שהוא ביצע פגעו קשות ביחסים הבטחוניים של ישראל עם מדינות אחרות. נדמה לי שטור\' דותן לא הורשע בעבירות נגד בטחון המדינה, ואם כך - לא היה מקום להעלות טיעון של פגיעה בבטחון בדיון בקיצור עונשו.
שאלה לשונית 13641
ממש לא קשור לנושא הדיון עצמו, סתם שאלה לשונית מעניינת שניתקלתי בה במהלך קריאת התגובה.

אתה כותב: \'\'נדמה לי שטור\' דותן לא הורשע\'\' וגו\'. אולם *טוראי* דותן לא הורשע מעולם: כעת שהורשע, היה (נדמה לי) סגן-אלוף. האם יש לכתוב \'\'נדמה לי שסא\'\'ל דותן לא הורשע\'\'? אלא ש*היום* הוא, אפעס, טוראי.

דילמה.

אמרה לי פעם סטודנטית למשפטים, מקוראות האתר, כי לגבי שופטים, ישנו ניסוח מקובל לבעיה זו. משהו כמו \'\'שופט בית-משפט השלום (כתוארו דאז) ברק ציין בפסק-דינו כי...\'\', או משהו כזה. כלומר, אולי יש לומר: \'\'נדמה לי שסא\'\'ל (כדרגתו דאז) דותן לא הורשע...\'\' וכו\'.

מישהו מכיר שפה שיש בה מנגנונים \'\'מובנים\'\' לטפל בבעיה כזו? הטיית זמן של מילות תואר או שמות עצם? \'\'טור\' (זמן הווה) דותן\'\', או \'\'סא\'\'ל (זמן עבר) דותן\'\'?
שאלה לשונית 13642
תא\'\'ל (לשעבר) דותן. מה שמזכיר גם שמנכ\'\'ל האגודה למען החייל, רמי דותן גם הוא, סבל מאד באותה תקופה.
שאלה לשונית 13644
\'\'תא\'\'ל (לשעבר)\'\' זה נחמד, ואפילו עובד במקרה הזה (הוא כבר לא תא\'\'ל). אבל מה אם הוא *קודם* מאז, ולא הורד בדרגה? \'\'תא\'\'ל (לשעבר)\'\' כתיאור לאלוף (מיל\') נשמע די רע.
תת-הלוף 13643
בשאלה שהצגת נתקלתי אני עצמי במהלך כתיבתה של התגובה. ראשית, אעיר כי רמי דותן היה תת-אלוף בעת שנשפט. שנית, נדמה לי שהניסוח שבו בחרתי איננו בלתי-מדוייק: הוא מזהה כהלכה את נושא המשפט. הבה נבחן כמה דוגמאות:
\'\'הסטודנט הזה למד איתי בכיתה א\'\'\' היא בהחלט הדרך הסבירה וההגיונית לומר ש\'\'הסטודנט הזה, בהיותו ילד, למד איתי בכיתה א\'\'\'.
לעומת זאת: \'\'ראש להק ציוד עבר עבירת שוחד\'\' הוא ניסוח בעייתי, שהיה מוטב להחליפו ב\'\'ראש להק ציוד דאז, רמי דותן, עבר עבירת שוחד\'\'.
לגבי שאלתך על שפות שההבחנה הזאת בזמנים מובנית בהן - אינני מכיר כאלה, ואני מעז להיות ספקן לגבי האפשרות שהן קיימות.
מצא את ההבדלים 13688
דוגמאות נאות הבאת, \'\'הסטודנט הזה למד איתי בכיתה א\'\'\' ו\'\'ראש לצ\'\'ד עבר עבירת שוחד\'\'. מה שמביא אותנו להשוואה המאלפת בין:

*לפני עשר שנים עבר ראש לצ\'\'ד עבירת שוחד
*ראש לצ\'\'ד עבר לפני עשר שנים עבירת שוחד
*ראש לצ\'\'ד לפני עשר שנים עבר עבירת שוחד

נסו ותיהנו.
תגובה (אפילו עוד יותר) מייגעת 13673
מבלי להתייחס כלל להחלטתו של בג\'\'צ, אני מוכרחה לחלוק על קביעתך בענין היותו של רמי דותן פושע שנכשל פעם אחת. אם תטרח לקרוא את פסה\'\'ד בעניינו (ולו רק את הדיון בבג\'\'צ בעתירתה של התנועה לאיכות השלטון בדבר ניכוי שליש מעונשו) תראה שמדובר באורח חיים, ולא ב\'\'מעידה חד-פעמית\'\'. העובדה שאולי רמי דותן לא יחזור על מעשיו כיוון שלעולם לא יוכל לחזור למעמד בו היה כשביצע אותם, איננה כלל שיקול רלוונטי (זה בדיוק כמו לטעון: בגלל שהייתי עריק צברתי תב\'\'ן שלילי ועכשיו שיחררו אותי מהצבא ולא יחתימו אותי לקבע, אז תחוסו עלי כי מצבי הכלכלי הורע...).
רק לשם ההדגמה, הרי קטע מאותו דיון:

\'\'רמי דותן (להלן נכנה אותו - דותן) הורשע בבית-דין צבאי מיוחד - בהסדר-טיעון ועל-פי הודאתו - בסידרת מעשים שהיו מן החמורים והמכוערים שבאו אי-פעם לפני בית-משפט בישראל בעבירות שעיקרן בצע-כסף. חמורים ומכוערים - הן בבחינת מהותם הן בבחינת כמותם. אכן, דותן - אשר הגיע לרום-המעלה בחיל האוויר ובצה\'\'ל - הוכיח עצמו כאדם מושחת מן-היסוד, אדם שבמעשיו פגע אנושות בליבה של צה\'\'ל, של מערכת הביטחון, של המדינה.דותן לא היה אך ח ט א; חוטא ומחטיא היה. במעשיו קשר דותן סביבו ואחריו אנשי-צבא נוספים, אותם החטיא והניע אותם לעשות מעשים שהמיטו עליהם קלון. מעשיו אלה הרעים של דותן כינסו עצמם בכתב-אישום המכיל שנים-עשר פרטי-אישום, ובהם שלושה פרטי-אישום שעניינם לקיחת שוחד; שלושה פרטי-אישום שעניינם קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות; קשירת קשר לקבלת דבר במירמה; קשירת קשר לחבלה חמורה; שיבוש הליכי משפט; מירמה, הפרת
אמונים והתנהגות שאינה הולמת.

למי שמעונין בהמשך:

www.court.gov.il/bama/cgi/verdict.pl?verdict_f=99039597008&frame=frameset&verdict_nbr=7&verdict_dt=&case_nbr=3959

* ולעניין: \'\'ברור שחוק ועדת השחרורים...\'\' - לא ברור לי על איזה חוק אתה מדבר, כי למיטב ידיעתי הסעיפים הרלוונטים מופיעים בחוק העונשין. ואם אתה מעונין לדעת מה עמד בבסיס החיקוק, אתה מוזמן לפנות לדברי הכנסת מן הקריאות בהן הצביעו על החוק (מישהו יודע אם יש פרסום של דה\'\'כ באינטרנט?)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים