הערה לגבי המבחנים 143127
ראשית אציין שהמאמר חידש לי הרבה. גם אני חייתי באשליה שגרפולוגיה היא תורה ש"נבחנה" והוכיחה את עצמה.
ובכל זאת לאחר עיון נוסף יש לי השערה לסיבת הכשל והצעה למבחנים מסוג שונה.
המבחן הראשון, שבו סטודנטים מזהים את עצמם בתיאור שאינו שייך להם אכן אינה מוכיחה דבר כפי שמציין כותב המאמר. זו נטייה טבעית ואף הגיונית לאור העובדה שאנו אנשים מורכבים שאכן יכולים להזדהות עם מגוון של תכונות אופי ואפילו הן סותרות. כל פסיכולוג מתחיל יכול לומר לנו שבכל אחד מאיתנו יש מן הקמצן והפזרן. זה מגיע בעוצמות שונות, בזמנים שונים ועבור מטרות שונות.
המבחן השני, שבוצע על אוכלוסיית עובדי בנק, ובו הושוו הערכות של גרפולוגים לאלו של הממונים על העובדים, גם הוא לוקה בחסר. הבעיה המרכזית היא, מי אמר שהממונים מעריכים נכונה ? מנסיוני האישי אני מכיר מספר אנשים מוכשרים בהרבה מעל הממוצע, שנתפסים כחסרי כשרון וכל זאת רק מהטעם, שאין הם מוצאים כל עניין לבטא את כשרונם בעבודה שמשעממת אותם. אני בטוח שכל אחד מאיתנו יכול, עם קצת מאמץ, למצוא סיבות רבות לחוסר התאמה בין חוות דעת הממונים למצב העניינים בפועל. ובכלל ניתן להחיל זאת על ההבדל שבין האופן שבו אנו נתפסים בחברה (המסיכה, הפרסונה שלנו) לבין האנשים שאנו "באמת".
המבחן השלישי, שכלל אבחנה בשיכות לקבוצות "מובהקות" בעייתי גם הוא. ראשית, האם האבחנה היא כזו "מובהקת" ברמת האישיות? ניקח את המזכירות כדוגמא. הרי מוסכם על כולם שכתב היד לא יכול להבחין בין מזכירה "עובדת" למזכירה "מפוטרת". האבחנה היא מן הסתם במכלול תכונות "שאמורות" להבדיל בין מזכירה "מוצלחת" ל"כושלת".
מישהו יכול לומר לי מה הן? יכולת ארגונית, "ראש גדול", תקשורת בין-אישית (למשל). נניח שמכלול כזה נבדק על ידי הגרפולוג ועל סמך הניתוח חולקו הנשים לקבוצות.
אבל אולי ייתכן, שמספר "מוצלחות" פוספסו בגלל תכונת אופי של "רצון בשינוי מתמיד", או אולי מצב משפחתי קשה, וכו' וכו'. היצור האנושי מורכב מידי בשביל מבחנים שיטחיים כאלו.

לסיכום, אכן כפי שציינת, אם ההתיימרות היא לקבוע "הצלחה" במקצוע, הרי שכאן אופי האדם מורכב מידי מכדי לנבא זאת (מישהו מכיר מבחן מדוייק? או אפילו מובהק סטיסטית?), אבל אין זה גורע מיכולתו של גרפולוג לנתח את תכונות האופי של האדם העומד מולו, גם אם אין ביכולתו להבין כיצד המכלול יוביל את אותו אדם בחייו.
אני מוצא את הגרפולוגיה יעילה (בתאוריה), בהצבת מראה מול האדם, בכדי שילמד להכיר את המקומות בהם הוא חזק ואת המגבלות שלו. איבחון כזה יכול לעזור לו להתמודד טוב יותר עם האתגרים שהוא מציב לעצמו. וכן, גם אסטרולוגיה נמצאת באותה סירה.
ההוכחה לדעתי היא אישית. כל אדם (ובוודאי הביקורתיים שבחבורה) יכול להעריך חוות דעת על עצמו בכנות מספקת. זה לא יותר גרוע מפסיכו אנליזה של שנים, שנגמרת במסקנות "מעורפלות" על השפעות ילדות.
אני אישית מצאתי באסטרולוגיה (ישמרנו האל), המון מידע, שעזר לי להכיר את עצמי. לזהות את המקומות בהם אני מאושר (רגש האושר הוא דבר מוחלט מבחינתי) ואת הגורמים לכישלונות בחיי.
ובכל מיקרה, יש לקחת את הניתוח ככלי עזר ולא כתורה מסיני.
ייתרון נוסף שמצאתי ב"תוות" הללו (ובאסטרולוגיה יותר מכולם), הוא ההבנה עד כמה מורכבת המערכת האנושית. מי שקרא פעם ניתוח אסטרולוגי מעמיק יכול להיווכח במורכבותו ובדקות אבחנתו. זה כשלעצמו גרם לי לראות אנשים בצורה מעמיקה יותר ופחות לתייג אותם למגירות.
הערה לגבי המבחנים 143167
אתאר שיטה לאבחון אופי, שתקרא להלן "כובעולוגיה": כותבים כמה מאות תאריכי לידה (עם שעה ואופק ירח וכל השאר), ומכניסים לכובע גדול. מערבבים היטב, שולפים תאריך באקראי, ומוסרים אותו לאסטרולוג מקצועי לניתוח.

האם לדעתך אסטרולוגיה (המבוססת על נתוני זמן הלידה המדוייקים) מצליחה יותר מכובעולוגיה? אם כן - מדוע אתה חושב כך? ומדוע לדעתך זה אכן כך?

אם לא, האם תמליץ על טיפול בכובעולוגיה לצורך "הצבת מראה מול האדם, בכדי שילמד להכיר את המקומות בהם הוא חזק ואת המגבלות שלו"?
הערה לגבי המבחנים 143175
אתה מוצא את הגרפולגיה כמראה בכדי שתוכל להכיר את המקומות בהם הוא חזק ואת הגבולות שלו - ואז?
המאמר, כמו הדיון שנערך כאן בא לבחון (בעיקר) האם הגרפולוגיה הינה אמינה ומהימנה מספיק כדי לצפות הצלחה תעסקותית. זהו יישומה העיקרי ובכך היא צריכה להיבחן.
רורשאך וגרפולוגיה 143180
כמה תגובות למאמר הציגו את מבחן רורשך כדוגמא נוספת למבחן שתקפותו מוטלת בספק, למשל תגובה 141620 או תגובה 139817.

מגזין הניו יורק טיימס פירסם השבוע מאמר לו הוא קרא "קורס מזורז ברורשך" שבו כתוב על מבחן שנמצא בשימוש נרחב אך שרוי במחלוקת. המחלוקת נהפכה לסמל לפער העמוק שנפער בין מצדדי המבחן למבקריו.

בסקר שנערך על ידי האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה, %82 מהחברים ערכו את המבחן "לפעמים" ו-%43 אחוז בתדירות גבוה יותר. תוצאות המבחן משמשות לשם דיאגנוזות של מחלות נפש, התנהגות אלימה, טראומות מודחקות, בקשות חנינה, השגחה על ילדים ועוד.

לפרופסור ג'יימס ווד מאונ' טקסס יש שלוש טוענות בסיסיות נגד מבדק כתמי הדיו:

1. אין נורמות מדויקות שיכולות לשמש כקנה מידה בהשוואת אנשים בריאים וחולים.

2. הבדיקה חסרת אמינות משום שתוצאות רבות ניתנות על ידי התקשמות סוביקטיבית של הבודק.

3. לא ניתן לוודא את התוצאות בצורה מדעית משום שהבדיקה לא מודדת את מה שהיא מתימרת לבדוק והיא איננה עקבית ביחס לבדיקות ודיאגנוזות אחרות.

בספר שווד כתב (יחד עם אחרים) הוא אומר שלמרות שיש פסיכולוגים שטוענים שמבחן רורשך הוא חסר תועלת לחלוטין, הוא [פרופ' ווד] חושב שיש בו תועלת מסוימת אם כי מיחסים לו חשיבות מופרזת.

ישנם מספר "אשליות מנטליות" שמוסיפות להילה של מבחן רורשך כמו:

1. "אישור מוטה", אם הבודקים מניחים מראש שהתרשמות אישית יכולה לתת תוצאות אמיתיות, כמעט תמיד ימצאו עובדות תומכות.

2. "תאימות אשליתית" כשהבודקים מאמינים שהם רואים תאימות חזקה בין תוצאות המבדק לבין אישיות, גם כשאין כל תאימות.

3. "אשלית של פתולוגית יתר" בה בודקים יכולים להגיע בטעות למסקנה שמבחן כתמי דיו יכול לתת תובנות עמוקות יותר ממבחנים אחרים שאינם בעלי "פתולוגית יתר".

פרופסור אירוינג ווינר, פסיכולוג מאונ' פלורידה (שבעבר שימש כיועץ בשכר למגיני הבדיקה) טוען שווד מראה חוסר אחריות פרובוקטיבית, ושמספר קטן של אנשים יוצאים כנגד קבוצות בינלאומיות שמקבלות תוצאות טובות מהמבדק.

____________

אני לא רוצה להוסיף שום הערה משל עצמי, וכל אחד יוכל להתרשם מהמאמר בלינק הזה
הבהרה קטנה 143194
אני חוזר ואומר שגם לדעתי לא ניתן לקבל את הגרפולוגיה כחותם לכשירותו של אדם לעבודה זו או אחרת. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהאדם הוא יצור מורכב (יש המגדירים אותו כמיקרו כוסמוס). גם גרפולוג מוכשר שיודע לאבחן את המשמעות של כל אות ואות עדיין יכול להיכשל בבנייה של תמונה כוללת ואפילו להיכשל בגדול. במקרים אלו נהוג לומר "השלם גדול מסכום חלקיו". מה שאומר, שבכדי להרכיב תמונה כוללת מסך כל הפרטים יש צורך בראיה "מיוחדת" ואת זה אין לכל אחד.
בנקודה זו אני סבור שלא ניתן להפריך או להוכיח את הגרפולוגיה על סמך גרפולוגים ספציפיים. יש טובים ויש גרועים (ולא, גם לדעתי, עשרות חברי כנסת אינם ההוכחה לטיבו של הגרפולוג).
אבל, הדיון הארוך בנושא העלה בעיקר שתי עמדות, זו השוללת את הגרפולוגיה מכל וכל וזו המעלה אותה לדרגה של אוראקל. האמת לדעתי הי אי שם באמצע.
שיטת הכובעולוגיה ? ניסיתי. לא עובד. וברצינות, אני מחשיב את עצמי מספיק אינטיליגנט בכדי לא לקבל כל מה שאומר עלי הניתוח האסטרולוגי. ובכל זאת לא זרקתי את הניתוח לפח מאחר ויש מספר דברים חשובים שהוא הבהיר לי על עצמי.
יש לי הצעה. תנסו פעם לגלוש באינטרנט ולקרוא ניתוחים שונים על מפת הלידה הספציפית שלכם ותיווכחו שיש ניתוחים שונים לאותה מפה. חלקם יראו לכם קולעים יותר וחלקם פחות, הרבה פחות. אין לי מושג מי הסטודנטים שהשתתפו בניסוי הראשון אבל אין לי ספק שאם חלק מהאנשים באתר הזה היו משתתפים הם לא היו מקבלים את התוצאות ככתבן וכלשונן.
ולסיום, רבים מאלו שמחשיבים את הגרפולוגיה כאחיזת עיניים מוכנים לקבל מבחנים "פסיכולוגים" אחרים בעיניים עצומות. כל אחד יכול להעיד על עצמו בעינין הזה.
משל השעון העומד 143220
אז יש מספר דברים נכונים בניתוח אסטרולוגי

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים