תחתום פה, פה ופה 162004
מעריב (http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/520/263.ht...) מפרסם את נוסח ההתחייבות עליה חתמו הפלסטינים ששוחררו:

1. הובא לידיעתי כי לפנים משורת הדין וכמחווה של רצון טוב מטעם ממשלת ישראל, במסגרת יחסיה עם הממשלה הפלשתינית וחידוש המאמץ לשלום, החליט המפקד הצבאי להקל בעונשי, בכפוף לחתימתי על כתב הצהרה והתחייבות זו.

2. אני מצהיר בזאת כי אני מתנגד לכל פעילות טרור ואלימות ואני מתחייב בזאת להימנע מכל פעילות נגד ביטחון מדינת ישראל או ביטחון האזור ובכלל זה כל פעילות טרור או אלימות, ותמיכה בפעילות זו וסיוע לה, בכך דרך שהיא, ובכלל
זה

א. להימנע מלשוב ולעבור עבירות מסוג העבירות בהן הורשעתי וכן כל עבירה אחרת.

ב. לא להשתייך לארגון טרור או התאחדות בלתי מותרת מכל סוג שהוא.

ג. לא להיות מעורב בפעולות הסתה, ובכלל זה הסתה למעשי טרור או לפעול באופן בלתי חוקי נגד תהליך השלום.

ד. לא להיות מעורב ולא לתמוך או לסייע בפעילות טרור נגד כל אדם, ובכל פעילות אלימה או פעילות העלולה לגרום לציבור או כל חלק ממנו נזק או חרדה או כל פגיעה אחרת.

ה. להימנע מכניסה שלא כדין לשטח ישראל או ליישובים ישראלים באזורים.

3. ידוע לי כי יתרת תקופת המאסר שהוטלה עלי על-ידי בית המשפט באזור הינה על תנאי. החל מיום שחרורי, למשך שלוש שנים, והתנאי הוא שלא אעבור עבירה שיש בה כדי לפגוע בבטחון האזור או בבטחון מדינת ישראל, ובכלל זה להימנע מכל פעילות טרור או אלימות ותמיכה בפעילות זו או סיוע לה, בכל דרך שהיא, כמפורט בסעיף 2.

4. כמו כן ידוע לי כי אם אפר תנאי מתנאי השחרור ראשי בית משפט לצוות על הפעלת יתרת המאסר בו הייתי נתון ערב שחרורי ולהחליט כי אשא עונש זה במצטבר לכל עונש אחר שיוטל עלי.

5. הריני מאשר בזאת, כי נוסח התחייבותי והצהרתי הוסבר לי בשפה הערבית ולאחר שמשמעותו הובהרה לי חתמתי על המסמך מרצוני החופשי.
תחתום פה, פה ופה 162008
היו כאלה שלא חתמו?
תחתום פה, פה ופה 162010
למיטב הבנתי לא. החתימה הייתה תנאי לשחרור.
תחתום פה, פה ופה 162014
התכוונתי- האם היה מישהו שהוצע לו לחתום וסירב (אפילו אם בעקבות כך לא שוחרר) ?
תחתום פה, פה ופה 162048
לפי הדווח בחדשות 10, אשר שמעתי מהמטבח, היו שני אסירים שסרבו לחתום.
נסיוני לאמת עובדה זו בYNET וב"הארץ" לא צלחה, אך מהשוואת המספרים ייתכן ששמעתי נכון: ב YNET מדברים על שלשה שלא שוחררו עקב בקשה של ארגון נפגעי טרור ואילו ב"הארץ" דיברו על חמישה. זה גם מסתדר עם התגובה שדיברה על 339 משוחררים.
תחתום פה, פה ופה 162071
שמעתי ברדיו בחצי אוזן שעציר אחד שסירב לחתום ישוחרר מחר לירדן ''משום שהיה אמור להשתחרר בכל מקרה''.
תחתום פה, פה ופה 162023
האם יש התייחסות בחוק לסמכות השחרור בה השתמשה הממשלה?
האם יכולה הממשלה להחליט על שחרור אסירים מסיבות אחרות?
תחתום פה, פה ופה 162030
השחרור היה, עד כמה שידיעתי משגת, על סמך חנינות אינדיבידואליות שחתם עליהן הנשיא, המוסמך בחוק לחון אסירים - http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/yesod12.h... סעיף 11 ב'.
תחתום פה, פה ופה 162090
אסירים שנשפטו בבית משפט צבאי יכולים להשתחרר לאלתר בצו של אלוף הפיקוד הרלוונטי, בדיוק כמו חיילי צה''ל שנשפטו למאסר בבית משפט צבאי.
בפרט גם הרמטכ''ל רשאי ''לחנון'' אסירים כנ''ל.
אני לא בטוח שלנשיא המדינה יש סמכות במקרה הזה. (אבל סביר שכן)
בתי דין צבאיים. 162195
__________
העלמה עפרונית, קטנונית בצורה מוגזמת, שומרת על זכותם של חיילי צה"ל שלא להשפט במחסומים.
הערה: 162046
חלילה לי מלרמוז כי יש אידיוטים מוחלטים המעורבים במהלך, אבל האם המסמך הזה הוגש לאסירים בתרגום לערבית?
הערה: 162047
א. פלסטינים רבים קוראים וכותבים עברית. מעט מאד ישראלים, אגב, קוראים וכותבים ערבית.

ב. ערבית היא אחת השפות הרשמיות של מדינת ישראל. מדובר במסמך רשמי, על כן הוא אמור להיות כתוב בעברית ובערבית, לא?
הערה: 162051
משיחות עם מספר חוקרים בשרות עולה תמונה, שאיננה חדשה, כי רבים מהפלסטינאים שנעצרים‏1 הם אנאלפאביתיים, שספק אם מסמך כתוב בערבית היה עוזר. מהכתבה עולה כי תוכן המסמך הוסבר למשתחררים‏2.

1 לאו דווקא אלה ששחוררו.
2 אך אם הוא לא יודע עברית, הוא יוכל בעתיד להתכחש כי חתם על המסמך, בו נאמר, כי תוכנו הוסבר לו בערבית.
2 162052
ועכשיו שקראתי שוב, נשאלת השאלה מה צולם בווידאו - ההסבר או החתימה?
2 162054
בוא נניח ששניהם?
2 162058
אז זה מבטל את ההערה ‏21.

1 כלומר הוא יוכל לטעון אבל לפחות יהיה צילום שיגיד אחרת.

ו
אם הם חתמו, אני רגוע 162102
אתה באמת חושב שיש משקל לתיעוד כלשהו של החתימה? האם יש משקל לעצם אקט החתימה?
אם הם חתמו, אני רגוע 162121
נראה לי שהחתימה היא שתאפשר לבית דין עתידי לצרף את יתרת העונש שקוצר לעונש בגין עבירה נוספת.
אם הם חתמו, אני רגוע 162131
הרי לחלק נכבד מהעצירים שמשוחררים בימים אלו כבר הוסיפו את העונש המקורי אותו היו אמורים לרצות כאשר חתמו על הצהרה דומה ושוחררו לפני כשמונה שנים.
מעניין אם אומרים אחד לשני באוטובוס המוביל אותם הביתה 'פעם שלישית גלידה'.
הערה: 162053
כיוון שהחתימה הוקלטה בוידאו, הרי שיש לה פסקול וכנראה יש גם עדים, כך שנראה לי שקשה יהיה להתכחש לה. מה אומרים דיני ראיות בנושא?
הערה: 162130
1. אכן יהיה קשה להתכחש לה. ראה גם תגובה 162058
2. לעניין דיני הראיות יש להבחין בין "קבילות" ל"למשקל".
א.קבילות: מה שיבחן הוא אוטנטיות הצילום, אמינות הצילום מבחינת טכנית (העדר "בישול", למשל). יש צורך בעדות - לאו דוקא של הצלם - על נסיבות הצילום לרבות הכשרות הטכנית, כאמור.
ב.משקל: יבחנו, איכות הצילום, עריכה (במובחן מ"בישול"), פגמים טכניים "אובייקטיביים (ריצוד, טשטוש, בעיות קול וכו') היכולת ללמוד מהצילום את פרטי הארוע ועד כמה מדובר בצילום מגמתי.
הערה: 162087
א. כעשרים אחוז מהישראלים קוראים, כותבים וכמובן דוברים ערבית. וזה עוד לפני שהתייחסנו לישראלים שאינם ערבים.

ב. נדמה לי שיש אי הבנות רבות, או לפחות אי בהירות רבה, בנוגע להיותה של הערבית שפה רשמית בישראל. מעמד זה של השפה אין פירושו, למיטב הבנתי, שכל מסמך רשמי חייב להיות מפורסם גם בערבית, אלא להיפך: שמסמך בערבית יכול להיות מוכר כמסמך רשמי. כלומר, למשל, ניתן לחתום על חוזים בערבית, וכו'. למיטב ידיעתי לא כל הפרסומים הממשלתיים, למשל, מופיעים גם בערבית (בפרט, האם כל החוקים שעוברים בקריאה שלישית - קל וחומר הצעות החוק - מתורגמים לערבית?).
הערה: 162124
עניין רשמיותה של השפה הערבית נדון, בין היתר, בעתירה לחייב את עריית תל אביב וערים נוספות בעלות ריכוז אוכלוסיה דוברת ערבית, בהצבת שילוט גם בשפה הערבית. באותו פסק דין נקבע, כי הכרתה של השפה הערבית כרשמית איננה בת פועל אופרטיבי, לכשעצמה. נדרשים חוקים אחרים או נורמות אחרות כדי לקבוע חובה של השלטון להשתמש בשפה זו. רשמיותה של השפה מתבטאת במשקל שיש לתת לה בין השיקולים האם לחייב את השלטון בהקצאת משאבים לצורך כך. במילים אחרות, לרשמיות השפה הערבית יש כוח הצהרתי (אך לא מחייב)כי השפה הערבית מוכרת כשפה המשמשת ציבור רחב במדינה.

בענין חוקים - עכש''י הם אינם מתורגמים באופן רשמי ועל כל פנים הנוסח העברי הוא שקובע.
לענין חוזים - ניתן לחתום על חוזים בכל שפה ואין נפקות לשפה על תוקפו של חוזה, לרבות חוזה שהמדינה צד לה.
הערה: 162125
ומה נפסק באותה עתירה?
הערה: 162134
בתגובה שהוגשה ע"י עיריית תל אביב היא הסכימה כי בתוך חמש שנים יהיו שלטים בערבית, אך רק באזורים מרוכזים באוכלסיה ערבית. יתר הרשויות התנגדו.

בית המשפט ברוב של 2 (השופטים ברק ודורנר) חייב את העירייה בהכנסת כיתוב בערבית לכל שלט חדש, בתוך שנתיים החלפת השלטים באזורי ריכוז אוכלוסיה דוברת ערבית ותוך בשנתיים נוספות בהחלפת כלל השילוט בעיר.
המתנגד (השופט חשין) דחה את פסק דין. מה שמעניין בפסק הדין של חשין, כי חשין הפך את העתירה "לפוליטית" במובן זה שטען שלמעשה העותרים מבקשים הכרה בזכויות הקולקטיב הערבי כמיעוט לחיוב השלטון בשימור מורשתם (במובחן, כמובן, מזכותם הפרטי) ולפיכך הפנה אותם לכנסת לשינוי החקיקה.
מבחינה טכנית הוא דחה את העתירה על רקע אי הצגת נתונים אודות כמה מהאוכלוסיה הערבית איננה יודעת עברית עד כמה הם נזקקים לשילוט ועד כמה זה יעלה לעירייה.

לקריאת פסק הדין: http://62.90.71.124/files/99/120/041/a10/99041120.a1...
רפובליקת בננות (אוף טופיק טכנולוגי) 162165
השימוש במספרי IP (במקום domain names) בקישורים פנימיים באתרי השלטון בישראל הוא רעה חולה.
ולצנימים בעיניכם‏1 162168
הסבר והדגם, אם אפשר, מדוע?

_________________
1 לפני שכל האיילים הדתיים המאותגרים חוש הומור בציטטאות תנכיות קופצים עלי אומר שזה רק מהתלה לט' באב.
ולצנימים בעיניכם 162173
דוגמא מופיעה הרי כבר בקישור שהבאת אתה קודם. הסבר: כדי שהקישור הזה ימשיך להוביל למידע אליו הוא מוביל כיום, על בעליו של המידע להמשיך להחזיק בכתובת ה-IP המופיעה בקישור, וזה כרוך בתשלום קבוע לספק-התקשורת המסוים שכתובת זו הוקצתה לו (בדוגמא הנ"ל: "ברק" כנראה), ולכן אין לו מתחרים בשרות "אספקת כתובת IP זו", והמחירים עשויים להיות בהתאם. נוסף על כך, הפנייה באמצעות כתובת IP מורידה דרגת-חופש מהיכולת של בעל המידע לחלק עומסים ולשנות את תצורת הרשת והמערכות שלו. נוסף על כך, להוציא מקרים של חבלה, העובדה שמידע נגיש דרך dmoain name של ארגון כלשהו, במיוחד ממשלה, אומרת לכאורה שאותו ארגון אחראי למידע. (כלומר: כשאני רואה קישור לכתובת ב-court.gov.il אני יודע *מיד* שלהוציא אפשרות של חבלה, המידע יגיע מאתר הרשות השופטת. כשאני רואה קישור לכתובת IP, אני יודע שהמידע עשוי להגיע הישר ממחשבו של אליהו).
ולצנימים בעיניכם 162223
תודה על ההסבר.
עם הקוראים סליחה 163234
בעקבות הערה של ע"ב בדיון אחר‏1 שבתי וקראתי את תגובה 162124 וראיתי כי נפלו מספר טעויות:

1.יש לומר: " כדי לקבוע חובה של השלטון *המקומי* להשתמש בשפה זו" ולא כפי שנכתב בתגובה.

השלטון המרכזי מחוייב בפרסומים בשפה הערבית מכוח דברי המלך במועצה 1922‏2.

2. אי-פועלה האופרטיבי של ההצהרה בדבר רשמיות השפה הערבית הובא בפסק דין המיעוט. יחד עם הזאת קשה לראות בפסק הדין של הרוב הכרה בשפה הערבית כרשמית באופן מלא כאחותה העברית. רשמיות השפה הערבית הינה לאותם צרכים שנזכרים בסעיף 82 בדברי המלך במועצה‏2 - ותו לא. לעניין אחרים, כפי שציינתי ב תגובה 162124 יש לתת משקל לרשמיות השפה, אך אין היא שיקול יחיד.

3. מקריאה של מקורות נוספים עולה,כי קיים פרסום ממשלתי לחוקים ותקנות בשפה הערבית, אם כי הוא יוצא באיחור מה, ביחס למועד הפרסום של החוקים בעברית.

_

2 סעיף 82 - http://www.horut-shava.org.il/authorities/bdr/devar....

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים