חידה 17377
מי יודע מהו המקרה היחיד (ככל הידוע לי) של אסיר עולם אמיתי, כזה שישב בכלא הישראלי כ-‏30 שנה ומת בכלא?

רמז דק: הוא היה יכול להשתחרר בכל עת שיחפוץ, אך סירב לעיסקה.
חידה 17811
סרבן גט תימני
כל הכבוד! 17816
צא ולמד מה נחשב עבירה חמורה במדינת ישראל ומה אינו נחשב.

שום רצח המוני שתבצע לא יכניס אותך לכלא לכל כך הרבה שנים.

אני מוכן להמר שגם יגאל עמיר לא ישב שלושים שנה בכלא.

דומני שנשיא המדינה לא היה יכול לחנון את אותו סרבן גט, גם לו רצה.

למותר לציין שאותו עבריין לא ביצע שום עבירה, לטעמי. האשם העיקרי הוא במערכת המשפט הדתי המאובנת שלנו, שגרמה, בין שאר עוולותיה, לאדם חף מפשע לשבת 30 שנה בכלא, עד ליום מותו.
מה זה???????? 17820
רגע, לאט לאט בבקשה, שאני אבין.

מה הייתה העברה על פי בית המשפט הדתי? סרוב לגט? האם הם שפטו אותו ל*מאסר עולם* שלא נקצב? הוא היה עצור עד תום ההליכים (שמה לעשות, לקחו קצת זמן)? האם ידוע לך מהוא העונש המקסימלי שבסמכותו של בית הדין הדתי? מתי זה קרה? יש לך מקור אמין לידיעה? מעניין לדעת אם אישתו מתה לפניו?

אם הצאצא שלו קורא שורות אלה כדאי שיבדוק אם יש פה קייס לתבוע פיצויים בגובה של 8 ספרות בדולרים.
ככה זה!!!!!!!! 17854
המקרה ידוע ביותר.
מדובר באדם שכנראה סבל מליקוי שכלי קל. הוא נישא לאשתו בתימן דרך שידוך, ולאחר מכן עלו לארץ. היו להם שתי בנות. בכל זאת - היות והיה הבדל גדול בין הרמה השכלית שלו ושל אשתו הוגשה בקשה לגט.

בית הדין הרבני החליט לחייב אותו לתת גט. הבעיה היא שעל פי היהדות הגבר חייב להיות זה שמגרש את אשתו. לפני כמה מאות שנים הוחלט שכדי שניתן יהיה לחייב גבר לגרש את אשתו, מותר להלקותו עד שיאמר "רוצה אני".

היות ובמדינת ישראל אין עונש מלקות, הוחלט שהמקבילה היא להכניסו למאסר, עד שיאמר "רוצה אני". הוא לא אמר. נראה שהוא ראה בגירושין חטא, היות שהזיווג הוא משמיים.

במשך השנים נעשו מספר נסיונות על ידי רבנים ידועי שם לשכנעו לתת גט לאשתו. בכל עשרות השנים בהן היה כלוא לא נרשמה נגדו אף תלונה משמעתית.

במשך השנים פורסמו מספר כתבות עליו. ראיונות איתו נעשו תמיד דרך מתורגמן, משום שהעברית שלו היתה במבטא תימני כבד.

לאחר מותו (לפני כ-‏10 שנים), נישאה אשתו בשנית.

עד כאן העובדות. מכאן ההערות:
בנותיו אינן יכולות לדרוש פיצויים מאיש, וגם לא אשתו, היות ומעשה הנבלה המקומם הזה נעשה על פי דין.

ככל שיהיו אנשים שיזדהו עם סבלה של מסורבת הגט, מבחינתי היה האיש צחור כשלג. לא יעלה על הדעת שאדם יחתום על מסמך כלשהו תחת איום מאסר. חוזה שבו חתם אחד הצדדים תחת לחץ אינו בר תוקף משפטי.

הדרך הנכונה לעשות זאת אמורה להיות מתן סמכות בידי בית דין לפרק את החבילה בניגוד לרצון הבעל, ולהתיר לאשה להינשא מחדש.
הרהורים... 17869
האם ענישה כזו עומדת במבחן חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (שכמובן טרם נחקק בתקופה בה נאסר האיש)? האם המעמד החוקי המיוחד הניתן לבתי-הדין של העדות השונות מעמיד אותם מעל החוק? מהעובדה שהאיש לא ספג מלקות (היות שמי שהיה מלקה אותו היה נאשם בתקיפה ובגרימת חבלה) ניתן להסיק שלא. מדוע, אם כן, נאסר?
הסבר משפטי פשוט 17874
החוק הוא שמסמיך בית דין לאסור סרבן גט. בניגוד לדבריו של יובל, אין כאן מאסר עולם, אלא מאסר של יום אחר יום.
כוונתי היא שבכל יום שבו מסרב האדם לתת גט הוא עובר מחדש על החוק, בסרבו לקיים את צו בית הדין. הוא נידון איפוא למאסר לאותו היום. למחרת הוא מסרב בשנית, ושוב נידון למאסר. וכך הלאה והלאה.
למה הדבר דומה ? לעבריין תנועה החוזר שוב ושוב על מעשהו, מקבל קנסות בזה אחר זה,וטוען שהעונש הכולל חמור מהעונש הסביר על עבירת תנועה. טענתו אינה ראויה להישמע, שכן אין בקנס על עבירה קודמת כדי לפטור מקנס על עבירה שאחר כך.
הסבר משפטי פשוט 17904
כן, זהו אולי התירוץ, אך פלפול משפטי מתחסד. האדם ישב בכלא שלושים שנה רצופות עד ליום מותו, בשל עבירה שאינה עבירה.

זהו מאסר עולם, ולא משנה מאיזה כיוון תבחר להביט עליו.

האם יש דוגמאות למאסר "יום אחרי יום" שהצטברו לתקופה ממושכת כשמעורב בית דין שאינו מנוהל על ידי מיזנטרופים פרימיטיביים?
הערה נוספת 17875
סמכות בית הדין לעצור את הבעל היא כנראה בשל ביזוי בית הדין, בסרבו לקיים את פסיקתו.
על עבירה זו, כאמור, עובר סרבן הגט כל יום מחדש.
הרהורים... 17884
למי שמחפש מקרה אקטואלי - ישראל בן-עמי מבאר-שבע נשלח לצינוק (!) עד שיתרצה ויתן גט לאישתו (מסורבת גט מזה 15 שנה).

האם *זה* עומד בחוק יסוד כבוד האדם?
הרהורים... 17887
זה שבמדינה דמוקרטית ניתנת לסמכות דתית האפשרות להשתמש בכוח שיפוטי, זו שערוריה.
שערוריה מתמשכת ורבת שנים. ולעזאזל עם ברק והמהפכה האזרחית שלו, אחרת היה אפשר כבר לסגור את משרד הדתות.
הרהורים... 17890
ע"פ ידיעות אחרונות דהיום, בממשלה של שרון יהיו 29 שרים, לא פחות. *לסגור* משרד? הם עובדים כעת בקדחתנות על המצאת משרדים חדשים. אולי מישהו יזכה שוב בתואר "שר הצנע".
הרהורים... 17913
עם הדרך אליה הולכת הארץ, לא אתפלא.

כוונתי הייתה לעת, בה התחילו לדבר על סגירת משרד הדתות. היה קונצנזוס רחב על כך, גם אצל חלק מחברי הכנסת הדתיים.

אפשר להמציא כל מיני תיקים. אפשר ליצור תיק מיעוטים, וכדומה.
אפשר גם, כמו בארה''ב, לתת שר לכל חיל בצה''ל. (שם זה לכל זרוע, כמובן, ולכן יש רק שלושה)
סרבן גיוט 17941
לא ברור לי למה כולם כאן מסכימים שאותו אסיר עולם הוא חף מפשע. יכול להיות שהוא באמת לא עבר על שום חוק (והרי דווקא החוק הדתי, פורמלית, "מתיר" לו לא לתת גט, עד כמה שהבנתי מן הסיפור). אבל ברור שהחוק הדתי באיזשהו שלב הגיע למסקנה שאי-מתן גט הוא לא לגיטימי, אם הוא הורה להלקות (או לאסור) אדם שמסרב לכך. והחילונים שבנו צריכים לברך על כך - גם אם נעדיף לזרוק את החוק הדתי ופשוט לא לשאול אותו בדבר הגרושים.

מעבר לחוק ולעברה עליו, האם התנהגותו של האסיר היתה לגיטימית? מובן שלא - תשאלו את אשתו (עם היא עדיין בחיים...). ושוב, מזווית הראיה החילונית: אנו חולקים על החוק הדתי מצד אחד - לדעתנו אין בכלל זכות לבעל לתת או לא לתת גט. האסיר חולק, כנראה, על החוק הדתי מצד אחר - לדעתו, כלל שאני יכול להבין, אסור לבית משפט כלשהו לכפות עליו מתן גט. האם זה שם אותנו ואותו באותו הצד? אני לא חושב.

ולבסוף, האם מעשהו הלא-לגיטימי הוא בחומרה כזו שמצדיקה מאסר עולם? כאן אני מסכים, בערך, עם שחר נתניהו. לומר שהוא עובר על החוק בכל יום מחדש זו התחכמות אולי, אבל בהחלט אפשר לומר שהתנהגותו הלא לגיטימית נמשכה ברציפות כל אותם שלושים השנים.

אם נסכם, בעיני הנבל הגדול בסיפור הוא אותו האדם (וכמובן ייתכן שמניעיו טהורים, והכל עניין של תרבות, אבל הרי איננו רלטיביסטיים מוסריים...). בדרגה פחותה בהרבה של נבלה נמצא החוק הדתי, שעדיין נותן לו אפשרות פורמלית לעשות את הנבלה, אבל מכיר באי-הלגיטימיות שלה, ויצר מנגנונים לניטרולה. בדרגה עוד יותר פחותה נמצאת המדינה, שכל חטאה הוא שאימצה כאן את החוק הדתי. זה אולי לא מעט, אבל תרשו לי לרחם במקרה זה על האישה, ולא על הבעל.
סרבן גיוט 17946
הנקודה היחידה שבה אני מסכים איתך הוא בדבר הסבל שנפל בחלקה של האשה.

גם בית משפט לא הצליח לכפות עליו מתן גט. מדובר באדם שחשש, כנראה, שמתן גט הוא מרידה בסדרי עולם. מי מאיתנו לא שמע את האגדה המספרת שכאשר אדם נולד, יוצאת בת קול מן השמיים ואומרת למי הוא יינשא?

איננו נמצאים במצב המאפשר לנו לשפוט כיום את מה שעבר בראשו של הבעל. אני איתן בדעתי שמערכת המחזיקה אדם בכלא משום שאינו חותם על הצהרה כלשהי היא נפשעת.
סרבן גיוט 17960
ומערכת המתנה שחרור מהכלא בחתימה על הצהרה כלשהי ("אינני תומך בטרור, חמאס זה פויה") היא... מה? מגוכחת?
סרבן גיוט 17961
ובאותו הקשר, כל מי שרוצה לקבל חנינה (או קציבת עונש) מהנשיא צריך להצהיר שהוא מתחרט (כולל עונשי מאסר עולם).
סרבן גיוט 17997
קיים הבדל גדול.

איש לא נכנס לכלא משום שהוא מסרב להצהיר על אי תמיכה בטרור. הוא נכלא בשל השתתפות באירגון טרור, והמערכת מוכנה לקצר את עונשו תמורת הצהרה כלשהי, כלומר: ג'סטה תמורת ג'סטה. יתכן שזה מגוחך, או לא יעיל.

בכל מקרה - הוא לא נענש בשל דעותיו או אי רצונו לחתום. כנ"ל הצהרות החרטה של אנשים המבקשים חנינה.
סרבן גיוט 18020
מה לגבי חייל שיסרב לחתום על ההצהרה לפיה הוא מוכן להקריב את חייו למען המדינה?
סרבן גיוט 18036
מה דינו, באמת? האם יואשם על פי הדין הצבאי, או שמא לא יגוייס ויואשם לפי חוק שירות ביטחון?
סרבן גיוט/ס 18053
על פי ידע אישי, ומתוך התכוננות לעתיד לבוא, סרבני גיוס אשר אינם מגיעים כלל ללשכת הגיוס נעצרים ע"י שוטרים אזרחיים לפי חוק שירות הביטחון ונשלחים למשפט צבאי, כלומר מגויסים בניגוד לרצונם ומבלי שהסכימו לכך; בנוסף לכך הם נאסרים, לאחר שהורשעו, בבתי כלא צבאיים כחיילים לכל דבר ואף מוכרחים ללבוש מדים.
סרבנים המגיעים ללשכת הגיוס ומסרבים לחתום במקום נעצרים ע"י כוחות המשטרה הצבאית במקום ועניינם נמשך באותו האופן.

למעשה אין הליך משפטי ברור בנוגע למקרים כאלו, והם נעים בין שחרור במקום למאסר ממושך המחולק לפרקים בהם נדרש המסרב לחתום על מסמך המאשר את גיוסו לצה"ל, וכשזה מסרב - נשלח חזרה לבית הסוהר.

אשמח (מאוד) אם מישהו יוכל להבהיר את דבריי או לתקן אותם במידת הצורך, על-גבי פורום זה או בדוא"ל אישי.
סרבן גיוט/ס 18056
למה בדוא"ל?! אם יש מישהו שיכול לענות (נילי, את פה?) אשמח אם יענה כאן. השאלה היא בעצם האם ניתן להחיל את חוק השיפוט הצבאי על אזרח שלא חתם על ההצהרה.
סרבן גיוט/ס 18279
מיץ טעים,
האמת שלא, לא הייתי כאן - הייתי שקועה קצת בבוץ עצמי במקום בוץ לאומי. אני מבטיחה לבדוק את הסוגיה ולהחזיר לכל המעונינים תשובה ביום ראשון.
עדיין רלוונטי? 180609
(כרגיל, חיפשתי עדכון חדשות על הסרבנים, ושוב לא מצאתי...)

יונתן בן ארצי הורשע ביום רביעי בבית הדין הצבאי ביפו, לאחר שהשופטים קבעו כי הוא סירב פקודה לאחר שסירב להתחייל בבקו''ם.
סרבן גיוט 17967
ראשית, אני רוצה להסיר מהדיון את "מה שעבר בראשו של הבעל". אני בהחלט נוטה להאמין שהוא אדם טוב מיסודו, ובוודאי מזווית הראיה שלו ושל ערכיו הוא צודק לחלוטין. אבל זה נכון עבור פושעים רבים; במשפט, "אנו" (החברה) כופים עליו את ערכינו שלנו. ולפי ערכים אלו, הוא "רע" - במובן זה שראוי שהוא יישב בכלא.

ולעיקר: "מערכת המחזיקה אדם בכלא משום שאינו חותם על הצהרה כלשהי, היא נפשעת". אפשר להציג זאת כך, ואפשר לומר שהוא מוחזק בכלא משום שאינו מוכן למלא את חובתו המוסרית ולשחרר את אשתו. כמובן שהפעולה הפיזית של שרבוט בעט על נייר היא חסרת משמעות כשלעצמה; אבל ברור שמשמעותה הכוללת היא רבה.

המערכת נפשעת? כלפי מי? אם היא נפשעת, הרי שיש קורבן; במשתמע, הקורבן הוא הבעל הכלוא. הפתרון הרצוי בעיניך, וגם בעיני, הוא ש"המערכת" תשחרר אותה מהנישואין בלי לשאול אותו, ואז אכן אפשר כבר לשחרר אותו מהכלא. אולם מהתנהגותו ברור שהוא מעדיף כלא על מתן גט. כלומר, בפתרון הרצוי לנו הוא יהיה עוד יותר אומלל.

אני מסכים, שוב, שהסיטואציה מעידה על מערכת מאוד לא תקינה, אולי נפשעת; אבל הפשע הוא *רק* כלפי האישה. העובדה שאדם מוחזק בכלא, שבנסיבות נורמליות לא היה מוחזק שם, היא תוצאת לוואי, למעשה תוצאה של נסיון לפתור (בטלאי) את הבעיה הראשונית (קרי, להכריח אותו לתת גט; נסיון שנכשל במקרה זה).
סרבן גיוט 17998
אין זה מדוייק שפושעים רבים יושבים בכלא רק בשל אי הסכמתם עם ערכינו. אני מאמין שפושעים פליליים רבים מחזיקים באותו סולם ערכים, וגם לפי תפיסת העולם שלהם הם כלואים בצדק.

כלואים רבים משתמשים בטרמינולוגיה של ''מעידה'' לפשע, כלומר - הם מכירים באי התקינות של מה שביצעו.

קיימים מעט מאד פושעים פליליים ''אידאולוגיים'', המצהירים שגם במבט לאחור הם לא היו נוהגים אחרת.

אסירים ''בטחוניים'' הם עניין אחר, כמובן.
סרבן גיוט 18010
אני מסכים איתך כי סביר להניח כי מספר הניהליסטים בבתי הכלא (האזרחיים) הוא קטן עד אפסי, אך אל תתעלם מהעובדה שישנה קהילה גדולה מאוד של ''פושעים'' אשר סולם הערכים שלהם קובע כי מעשיהם אינם בגדר פשע - הידועים שבהם הם משתמשי הסמים הקלים (מריחואנה), אשר בחלקם גורסים כי מעשה שמשפיע על המבצע אותו בלבד ואין בו משום פגיעה בזולת, איננו יכול להחשב כפשע ואין למדינה זכות להתערב בו.
סרבן גיוט 18077
אני מסכים לחלוטין.

אני מניח שתגובתך זו היא הערה צדדית לוויכוח בינינו, ולא טיעון בו. שהרי בוודאי תסכים כי באותם מקרים נדירים (או שבכלל לא קיימים, ובכל זאת אפשריים) שבהם האסיר מאמין באמת ובתמים שזה בסדר לבצע רישום כוזב במסמכי תאגיד, או משהו כזה, אין זה הופך את המערכת למרושעת.
ככה זה!!!!!!!! 131180
מסתבר שבתי דין רבניים משלמים לסרבני גט כדי שיסכימו לגירושים. הכסף מגיע מ"קרן העגונות".

הארץ:
האם יקום פעם פוסק שיעשה כמעשה רבנו גרשום לגבי ריבוי נשים ויפסוק שבית דין רשאי להתיר נישואין גם אם הבעל מסרב?
יישקל, 131228
ניתן להגיש התנגדויות עד סוף פברואר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים