לקראת יום האדמה 20006
בדיון קודם התפתח ויכוח ביני לבין דב אנשלוביץ לגבי הסיכוי שערביי ישראל יצטרפו לאינתיפדה הפלסטינית. מזה מספר חדשים היה נראה שהתפתחות זו נמנעה, אבל נראה שנטשנו את הדיון בנושא מוקדם מדי.

הקלף החזק ביותר של ערפאת הוא יכולתו לגרום לתסיסה בקרב ערביי ישראל. זה, ולא הטרור, הוא האיום האמיתי על המדינה. לפי דעתי גל הטרור שאנו רואים עכשיו הוא רק הכנה לעימותים קשים המתוכננים ל- "יום האדמה" שיחול בסוף השבוע. לא אתפלא אם בעימותים אלו יהיו מעורבים ערביי ישראל והשטחים גם יחד.

השלב הבא באינתיפדה הפלסטינית עשוי להיות מתקפת הסברה שבה הם ינסו להציג את כלל ה- "עם הפלסטיני", משני צדי הקו הירוק, כמדוכא וכבוש בידי ישראל.

איך צריכה ישראל (באמצעות הצבא והמשטרה?) להגיב במידה ויהיה נסיון כזה?
לקראת יום האדמה 20008
מתי בפעם האחרונה קרה משהו משמעותי ביום האדמה, פרט להרבה אזהרות מוקדמות בתקשורת?
ביום האדמה (; 20013
סליחה לא יכולתי להתאפק
אך נראה שהצדק עמך, כיוון שיום האדמה הראשון, העקוב מדם, לא נקרא יום האדמה מלכתחילה כמדומני.
לקח לעתיד 20203
טעות, טעיתי, טועים...

על כן:

לעולם לא אכתוב עוד תחזיות באייל הקורא
לעולם לא אכתוב עוד תחזיות באייל הקורא
לעולם לא אכתוב עוד תחזיות באייל הקורא
לעולם לא אכתוב עוד תחזיות באייל הקורא
.
.
.

אייי! המורה! איי! אני לא משקר! באמת כתבתי בעצמי כל מילה! באמת!!!
למה טעות? המזוזות היו כשרות! 20205
לקראת יום האדמה 20015
שאלה מעניינת.
בעבר (אוקטובר) כתבתי מאמר על ערביי ישראל, שעקב תקלה טכנית לא זכה להתפרסם באתר.
מכל מקום, דעתי היא שיש לתת תחילה הזדמנות לרגיעה: אפשר להשלים עם סגירה של כבישים 65 (נחל עירון - ואדי ערה) ו-‏70 (נחלים תות-יקנעם - ואדי מילח) למשך שעות ארוכות, תוך ניצול ציר חילופי החוצה את זכרון יעקב ועוקף את פוריידיס (בציר זה יש כיום עבודות של מע"ץ, אך במצב חירום בהחלט אפשר לנסוע בו). יש סיכוי שהמהומות תירגענה מעצמן באם לא יהיו פצועים והרוגים מאש כוחות הביטחון.
אם המהומות שעשויות חלילה להתרחש לא תירגענה, על מדינת ישראל להכריז על ממשל צבאי לתקופה קצובה מראש - כחצי שנה - רק באותם יישובים שייקחו חלק פעיל במהומות. בתקופה זו, תינקט יד קשה: גירוש אלפי פלסטינים מהשטחים שגרים ביישובי המשולש והגליל, החרמת כלי נשק בלתי חוקיים הנמצאים לרוב באזור ואף חקיקה שלא תאפשר לחברי כנסת לצאת בהצהרות שמשמעותן חיסול ישראל, כאשר ח"כ שיורשע בחתירה נגד קיום המדינה ייראה כאילו התפטר מהכנסת. (והבהרה קטנה: אני מתנגד לצעדים מסוג שלילת זכויות הבחירה לכנסת).
במקביל, על ישראל להכין תוכנית רצינית לסגירת הפערים בין ערבים ויהודים בארץ (בלי קשר לאם תהיינה מהומות או לא). למרבה הצער, תקציב 2001 שאושר זה עתה לא דואג לכך - אך יש לשלב את נציגי ערביי ישראל בהכנת תקציב 2002 וכן במציאת פתרון לבנייה בלתי חוקית (כנראה, ע"י "הלבנת" אותם מבנים הנמצאים בתחומי יישובים ובקרבתם המיידית, הכרה בעשרות יישובים לא מוכרים בנגב, והריסת מספר זעיר של מבנים הפוגעים בשמורות טבע, תוואים של כבישים מתוכננים או נמצאים בקרבת רמת חובב).
מספר שאלות... 20034
1) האם אתה מוכן להקריב את הדמוקרטיה בכדי לדכא את המתפרעים?!

2) האם אתה מוכן להשתמש ב"עונשים קולקטיבייים" בכדי לדכא קבוצה של מתפרעים בתוך רוב חף מפשע? אגב - בישראל קיים חוק האוסר על כך (בעקיפין אך עדיין...).

3) מה הכוונה ב"הצהרות שמשמעותן חיסול ישראל"?

4) האם נראה לך הגיוני שאדם - כלשהו, לא בהכרח ח"כ - יוענש רק בהדיה מתפקידו הציבורי (או מקביל לו במקרה של אזרח "פשוט")? לדעתי אקט כזה נחשב בגידה... בגידה עונשה הוא מוות (שוב חוק)...

5) האם אתה יכול לשתף את הערבים בכלכלת המדינה כאשר אתה צר עליהם ורודה בם?

אשמח לקבל את תשובותיך - וכנראה גם להתווכח עליהן... (:
מספר תשובות... 20043
1. דמוקרטיה לא תוכל להתקיים במצב של איום על המדינה. זה יכול להיות נושא לדיון שלם בפני עצמו באייל - האם דמוקרטיה (לא דווקא בישראל) יכולה לנקוט צעדים לא דמוקרטיים כדי להגן על עצמה? אני מצדד בכך, ובתנאי שהוכחה הסכנה.
2.אני נותן לציבור הזדמנות להרגיע את המהומות במשך ימים אחדים. מעבר לזה, אם הציבור לא יפעל לרגיעה, יש לו חלק באחריות.
בתקופת הממשל הצבאי, הצעדים שיינקטו יהיו בפירוש נגד מפירי הסדר והחוק, אך אלו צעדים שקשה לבצעם בלא אכיפה קשוחה -ראה מה קורה היום כאשר הורסים מבנה לא חוקי ותוך ימים הוא נבנה מחדש.
3. הצהרות של חכ"ים שונים שאינם מכירים במדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית, מעודדים את החיזבאללה וכו'. בעבר, מר מאן כתב באתר זה על ח"כ בשארה וציין שבמדינה אחרת לא היו נותנים לו להיות חבר פרלמנט (או משהו בסגנון).
הערה: אשמח לשמוע דיון - איפה נגמר כאן חופש ביטוי לגיטימי ומתחילה חתרנות נגד המדינה.
4. בגידה תיחשב כאשר האדם נותן סיוע ממשי לאוייב. אינני רוצה לשפוט אנשים על דיבורים ריקים, ומעבר לכך אני מתנגד לעונש מוות. אך בפירוש נראה לי שמסיתים נגד המדינה צריכים לצאת ממוסדות המדינה - אין זה מקומם.
5. ציינתי שצעדי שיתוף צריכים להיות בכל מקרה. איננו צריכים לחכות להתלקחות לשם כך.
אפשר להתחיל בכך עוד היום.
מספר תשובות... 20044
לגבי סעיף 1, איך תגדיר סכנה? כבר היה בשבוע שעבר מי שטען שיש "להחליש" את הדמוקרטיה בישראל בשל הסכנה *הדמוגרפית*.
מספר תשובות... 20093
מיני-הדיון החל בשאלה מה יקרה אם ערפאת יגרור את ערביי ישראל למאבק המזויין בישראל.
זו הסכנה שאליה התייחסתי בתגובה על הממשל הצבאי.
באשר לאיום הדמוגרפי, יש דרכים דמוקרטיות יותר: יש מתאם ברור כלל-עולמי בין רמת חיים וילודה. העניים ביותר - קרי: הערבים - גם יולדים יותר מכולם (ויש לציין שגם החרדים הם עניים). פעולה ממשית לשוויון זכויות והעלאת רמת החיים, צפוייה להביא גם להחלשת הסכנה הדמוגרפית.
מספר תגובות ומספר שאלות... 20045
1) לדעתי הפלת השלטון הדמוקרטי (או הקרבת חלקים ממנו) צריכה להתקיים אך ורק במצב שלא ניתן למדינה לשרוד בלעדיו - או שבחרו (ברוב של מעל 50%) בבחירות בשלטון מסוג אחר. כמובן שלדעתי השלטון בארץ אינו דמוקרטי.

2) אין זו אחריות הציבור להקדיש מזמנו בכדי לתפוס פושעים החיים בקירבו - לשם כך נוצרה המשטרה. האם *אתה* מוכן לחיות בהסגר בתוך עירך משום שהנחת למשטרה לטפל ברוצח - שחוץ ממיקומו אינו קשור אליך?

3) לדעתי ברגע שאדם כלשהו מסית כנגד המדינה ובעד כיבושה - הוא נחשב לבוגד. אם יוכלו להרשיע אותו - עונשו הוא אחד...

4) ראה סעיף 3...

5) אני מסכים עם צעדי שיתוף... אך איני רואה כיצד יוכלו להתקיים בזמן ביצוע תוכניתך...? האם תקריב אותם? כמה זמן, לדעתך, יקח להם בכדי להתחדש?
מספר תגובות ומספר שאלות... 20055
זמני כרגע קצר, אשתדל לתת תגובה מפורטת בערב.
לגבי סעיף 2 - המצב שתיארתי ינבע ממהומות בהם משתתפים אנשים רבים, בפירוש לא אדם אחד או שניים.
סעיף 5 - חלק מהצעדים ניתן לבצע גם בלי שיתוף פעולה ממשי: הכרה ממשלתית ביישובים, שיקום שכונות בערים מעורבות וכד'.
המשך יבוא.
שאלה ותגובה. 20056
לגבי סעיף 2 - "התספה צדיק עם רשע"?
לגבי סעיף 5 - אמנם אני מעריך את הרעיון, אך מעשים שכאלה לא יפתרו את הבעיה. הבעיה האמיתית היא המצב הכלכלי הנורא של רוב הערבים - הפלשתינים וערביי ישראל גם יחד.
שאלה ותגובה. 20095
סעיף 2: אני מניח שבמצב התקוממות כללית יהיה קשה מאוד לקיים אכיפה נקודתית ויעילה כנגד העבריינים בלבד. לפיכך אני נוקט בגישה של ממשל צבאי שיופעל - כפי שציינתי - רק ביישובים שייקחו חלק פעיל במהומות, ושהמהומות בהם לא תירגענה בתוך פרק זמן סביר מבלי לערב את המשטרה והצבא.
אני מציין שבימים הנוראים לא לקחו חלק הבדווים בנגב ובגליל, כפרי הזועביה בגליל התחתון המזרחי, אבו-גוש, ג'סר זרקא (למעט קומץ משליכי אבנים שגרמו למותו של תושב ראשל"צ. באותו יום נסעתי פעמיים ליד הכפר והיה שקט לחלוטין), ויישובים אחרים - ומכאן אפשר להבין שאני מנסה למצוא פתרון המצמצם את הפגיעה באותם אזרחים שהם שומרי חוק וסדר.
לגבי סעיף 5, אני מסכים שזו הבעיה. עדיין לא ברור לי מה כאן השאלה - אין כאן סתירה בין עמדותינו (אני מוכן לפיתוח תעשייה ותיירות ביישובים ערביים).
שאלה ותגובה. 20097
לגבי סעיף 2 - "קשה" הא? מישהו אמר שזה קל?! מישהו אמר שהעמדה של מרגיעי הרוחות (יחסית) תהיה קלה?! ברור שיהיה קשה - קשה מאוד! אבל עלינו לשנס מותניים ולפעול - אבל בדרכם סבירות וקונבנציונליות אשר לא יפגעו בדמוקרטיות של ישראל. לא בדרכים קלות רק בכדי לצאת ידי חובה.

לגבי סעיף 5 - אין סתירה משמעותית לגבי האידיאולוגיה, רק לגבי הביצוע. כאן הסתירה (לדעתי - תקן אותי אם אני טועה או שלא הבנתי) בדבריך - כאשר אתה רוצה לפתח את הכלכלה של הערבים אתה צריך שיתוף פעולה מלא ונכונות, הלא כן? עכשיו - במצב של כיבוש של ממש, כמו זה שתיארת, לא תהיה לא נכונות ולא בטיח! הערבים יתנגדו ותוכניתך תרד לטימיון...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים