והרי התחזית 20353
התחזית שלך לעולם בעוד כ-‏100 שנה, על אף שנשמעת הגיונית ומנומקת בצורה טובה מאוד, עושה רושם פסימית משהו. אנו שומעים בצורה יום-יומית כמעט על 'תוצא החממה' ותוצאותיו הקטסטרופליות - אך האם תוכל להציג עדויות לכך שהוא מתרחש (בקנה המידה שתארת), ולהראות את תחילת תוצאותיו ההרסניות?

בנוסף - תמוהה בעיני הקריאה לחרם "אישי" על נפט אמריקאי...סליחה, מתי בפעם האחרונה עסקת בסחר נפט בכמויות פרטיות? אני בספק אם קריאה עזה בגרון ניחר של כמה אזרחים עשויה לגרום ללחץ כלכלי ממשי, כפי שהגדרת זאת, על ארה"ב.
והרי התחזית 20355
האירופים יכולים להמנע מלתדלק בתחנות בבעלות אמריקאית.
והרי התחזית 20404
1. לפי מחקרים מדעיים, במאה ה-‏20 הטמפרטורה הממוצעת בעולם עלתה בשתי מעלות בקירוב לעומת שנת 1900.
2. הסתכל על פגעי מזג האוויר בעולם. אני בפירוש יכול לומר שהאקלים הולך ונעשה קיצוני יותר בכל העולם. אתן מספר דוגמאות.
בפברואר 2000 היה שלג ברחבי הארץ - כולל בבאר שבע, ואפילו בצפון סעודיה, באזורים בהם ידוע בוודאות מוחלטת שלא ירד שלג מאז החלו לעקוב אחרי האקלים בארץ (בסביבות 1860).
בצרפת בחורף שעבר היתה סערה עזה (דצמבר 1999), שעקרה אלפי עצים. הייתי באביב 2000 בצרפת וראיתי את הנזק.
השנה התבשרנו על כך שבצרפת כמויות הגשמים גדולות פי 3 מהממוצע הרב-שנתי ונגרמו הצפות במרכז צרפת. לעומת זאת, בישראל, הצפון סובל מבצורת כאשר בנגבה ירדו השנה יותר גשמים מאשר בצפת.
היה אירוע טורנדו חריג בבריטניה לפני כמה חודשים, ויש עוד הרבה דוגמאות מסוג זה. בפירוש ניתן לזהות מגמה ברורה של הקצנת האקלים על בסיס תופעות אלו (סערות, בצורת, ריבוי גשמים, שטפונות).
3. על החור באוזון שמעת?
באוסטרליה, בניו-זילנד ובצ'ילה כבר מודאגים מאד. היה מאמר ב"הארץ" לפני כמה חודשים על החיים בדרום צ'ילה באזור הנמצא מתחת ל"חור" וחשוף לקרינה על-סגולה ברמות מזיקות.
(הערה צדדית: המקום הבטוח ביותר על פני כדור-הארץ מבחינת הקרינה הוא ים המלח - כיוון שהקרינה צריכה לעבור מרחק גדול יותר עד לפני השטח).
לגבי החרם - בעוד שבארץ מאד קשה לשכנע את הציבור להשתתף בחרם, באירופה מודעות הציבור גבוהה יותר ויש יסוד להאמין שחרם אירופי יגרום נזק כלכלי לארה"ב. (אשמח לדעת את עמדתו של מר מאן בנושא זה).
והרי התחזית 20419
אם אני לא טועה ירד שלג גם בבאר שבע בסביבות שנות החמישים אז ירד גם בנגב.

למעשה לפני כמה שנים ירד כמות לא קטנה של שלג ליד דימונה, אם אני לא טועה עדיין יש לי כמה צילומי שלג מהחווה שלנו של צברים שמבוססים בשלג.
שלג דאשתקד 20449
שלג ירד בשנת 1950 ובחורף 1992.
חורף 1992 קשור להתפרצות הר געש בפיליפינים שגרמה לחורף הרבה יותר גשום בכל המזרח התיכון.
אך עדיין זהו ארוע חריג.
שלג דאשתקד 20485
האקלים יכול לעבור תהפוכות, של 5-10 מעלות ממאה למאה, וזה עדיין נורמלי. כשפני ים המלח ירדו, התגלו לפתע עצים "מומלחים", בני מאות שנים, כלומר, פני המים היו נמוכים יותר, גם ללא אפקט החממה ושאיבת מי המוביל הארצי. ישנם מחקרים רבים (למשל, ב"ספר ים המלח" של אלי רז, וגם באחרים) המראים שכמויות הגשמים, וכנראה גם הטמפרטורה עוברים עליות וירידות עוד לפני ההרס הסביבתי של ימינו (שאני כמובן מתנגד לו מסיבות רבות).
שלג דאשתקד 20496
ככל הידוע לי, אתה מתכוון לשינויים מקומיים, בעוד שאת נזקי אפקט החממה ניתן לראות בכל העולם. מכל מקום, אין עדויות לכך שהיה בעבר חור באוזון, לדוגמה.
עם זאת קיימים שינויים טבעיים באקלים לאורך השנים - כך למשל לפני כ-‏6000 שנים היתה חקלאות מפותחת בכל אזור בקעת עובדה - 50 ק"מ מצפון לאילת. מאז האזור הפך מדברי בגלל שינויים אקלימיים. איני מכחיש שינויים כאלו, אך המתרחש עתה - גם אם יש לו בסיס טבעי - מואץ בהרבה עקב פעילות האדם.
נו... 20611
הקצנה פירושה אינו רק החרפה במצב הנוכחי אלא גם אי סטביליות (יציבות) של המצב (במקרה זה האקלים). הדוגמא לשלג בין תקופות שרב ובצורת רק מראה את הקצנת מזג האוויר והאקלים.
והרי התחזית 20420
נתוני האקלים ממאה השנים האחרונות לא נתונים לוויכוח, מן הסתם. השאלות הן:
א. האם במאה השנים שקדמו להן, או בכל מאה שנים אחרות לאורך מיליוני השנים האחרונות, לא היו גם כן שינויים דומים מבחינת היקפם באקלים הגלובלי?
ב. האם קיימות ראיות מבוססות במידה סבירה לכך שפליטת גזי-חממה הינה גורם משמעותי לשינויים האקלימיים במאה החולפת?

(השאלות הן בנוגע לאפקט החממה ולהתחממות גלובלית, לא בנוגע להדלדלות האוזון).
עם פאניקה, בבקשה 20425
בתגובה לב': השאלה היא מהי "מידה סבירה" לביסוס הראיות. האם "מעל לכל ספק סביר"? האם מובהקות של 99% (כלומר, בטחון של 95% שהקשר בין האקלים לגזים אינו מקרי)? אולי נסתפק ב90%?

הצעת נגד: לאור המחיר הקטסטרופלי שאנו (המין האנושי) משלמים על פגעי מזג האוויר, לאור הסכנות לחייהם ולרווחתם של עמים שלמים, הייתי נכנס לצעדי פאניקה כבר מרמת בטחון של 30%!
עם פאניקה, בבקשה 20428
לאור המחיר הקטסטרופלי שגב' בלומשטיין מקומה רביעית משלמת על המוצרים שהיא קונה, כדי לכסות על הוצאות שהיצרנים חויבו בהן כדי להפחית את פליטת גזי-החממה - הייתי מציע לא לפעול בפאניקה על סמך חששות שאינם מבוססים דיים.

היות ש''סבירות'' היא עניין סובייקטיבי למדי, אני פשוט אשאל באיזו מידה ידוע כי קיים קשר כזה.
והרי התחזית 20450
נושאים אלו נבדקו ע"י בדיקת אוויר הכלוא בקרחוני אנטרקטיקה, (מייצג עשרות אלפי שנים) וככל הידוע לי הראיות מעידות בפירוש על הנזק.
מכל מקום היו שינויים בהיקף כזה בפעם האחרונה עם תום עידן הקרח האחרון - לפני 20 אלף שנים. ואז אלו היו שינויים טבעיים.
והרי התחזית 20454
1) Checking the air locked in icebergs shows CO2 level cycles.
They show that the high levels of CO2 in our atmosphere aren't the highest in history, and perhaps they are a result of a natural cycle and not just our air pollution.

2) No one managed to agree if the high CO2 levels came before Ice-period or after.

That means there are 2 valid propositions - one is that high co2 levels raise the temperature and thats what stopped the ice-age. In this case we are in trouble. The other means that high co2 levels can be something that happens naturally when earth is nearing an ice-age and it may be what is happening now.
והרי התחזית 20499
מה לא "טבעי" בשינויי האקלים בימנו?
והרי התחזית 20514
"Natural" is a loaded word.

Lets say: Effects caused by advanced technology?
והרי התחזית 20551
What about effects caused by unco-ordinated grazing? Notice how greener fenced areas are in the Arava than the un-fenced ones.
והרי התחזית 20563
המדענים מצאו קשר ברור בין פליטת גזי חממה לחור באוזון ולשינוי האקלים.
מדובר על קבוצת גזים שנפלטים בעיקר כתוצרי שריפת דלקים פחמניים (נפט), ושלא היו קיימים כלל באטמוספירת הכוכב לפני עשרות שנים (את הקיום ניתן לוודא - כפי שציינתי - ע"י בדיקת אוויר הכלוא בקרחונים). ניסויי מעבדה מראים חד-משמעית שגזים אלו יוצרים תגובה כימית עם מולקולת אוזון (איזוטופ חמצן בעל 3 אטומים במולקולה לעומת 2 במולקולה רגילה), והופכים אותה למולקולת חמצן רגילה + אטום בודד (רדיקל חופשי). זהו כמדומני התהליך הכימי, מכל מקום יש ניסויים בדוקים לגבי החור באוזון.
וברמה כללית יותר לגבי תהליכים "טבעיים", השפעת האדם על כדור הארץ כבר גדולה מאוד כך שקשה לצפות איך הוא היה נראה אם השפעתנו היתה זניחה. כדי לחדד את העניין:
בתקופה הרומאית נאמר שאפשר לעבור את כל ספרד על צמרות העצים. היום זו לא נחשבת ארץ מיוערת.
בריטניה כולה היתה אזור יער לפני כמה אלפי שנים. היום שרדו היערות רק בסקוטלנד המרוחקת, והנוף הבריטי האופייני - כרי מרעה ובתת שיחי אברש - הוא תוצאת התערבות האדם.
אותו דבר ביהודה ושומרון (עוד התנ"ך מתייחס לבירוא היערות ע"י שבט אפריים). היום שמורות הטבע מייצגות בד"כ לא טבע פראי אלא נוף שהושפע מפעילות האדם בעבר ועד היום.
לפיכך אולי עדיף להגדיר תהליך "טבעי" אם הוא מתקיים בלא מעורבות נוספת של האדם מעבר למה שהיה בתחילת התהליך. מבחינה זו - אפקט החממה כלל אינו טבעי.
והרי התחזית 20565
נדמה לי שהתבלבלת. הגזים המעורבים בדלדול האוזון הם ה-CFCים, שהפריאון נמנה עליהם, והשימוש בהם הופחת בצורה דרסטית (במקררים ובמזגנים, ובתרסיסים). אלה אינם אותם גזים היוצרים, לפי הטענות, את "אפקט החממה", שביניהם מונים את המתאן ודו-תחמוצת הפחמן, שניהם חומרים "טבעיים" שהיו בכמויות כלשהן באטמוספירה של כדוה"א הרבה לפני הופעת האדם.

ואם כבר מדובר על אסונות אקולוגיים המתועדים בתנ"ך, נראה לי שקריעת ים סוף הסבה נזק רב לדגה. ייתכן שמינים שלמים נכחדו!
והרי התחזית 20566
ייתכן שקצת התבלבלתי. עדיין שריפת חומרים הפולטים גזי חממה הגיעה לשיאה במאה ה-‏20.

לגבי קריעת ים-סוף אין לכך ראיות בשטח. לעומת זאת ביו"ש יש שרידי יערות מעטים (שמורת יער ריחן, נחל קנה, ועוד כמה). יש את אום אל-פאחם -"אם הפחמים" בה התפרנסו מייצור פחם להסקה. במאה שעברה עוד היה יער של 75 אלף דונם ממנו שרד כיום רק יער ריחן.
וכמובן יש מאות אתרים ארכיאולוגיים בשומרון השייכים ל"תקופת ההתנחלות".
כך שלכתוב בתנ"ך על בירוא היערות יש ביסוס.
קריעת ים סוף 20571
איזה נזק לדגה?

קריעת ים סוף היתה שלב הכרחי באבולוציה של הגעפילטע פיש.

בעצם - יתכן שלזה התכוונת כשדיברת על אסון אקולוגי. טוב לדעת שהעולם מתעניין במה שקורה מסביב לשולחן הסדר של המשפחה שלי.
והרי התחזית 20576
השאלה שלי היתה שאלה סמנטית בלבד, ולכן מלבד הפסקה האחרונה, תגובתך לא ממש רלונטית.
הגדרה שלך למושג טבעי היא (כמו שציין/ה חן) בעייתית משום שאתה מוציא את מעורבות האדם מהטבע, מה שיכול להעיד על הנחה שרואה את האדם כ"על טבעי".
טבעי או לא?? 20603
התגובה היא גם לדובי:
אני מסכים שיש בעייתיות בהגדרה.
עם זאת, בעלי חיים מגיעים בסופו של דבר לאיזשהו איזון עם סביבתם: מעבר לסף התרבות מסויים יש דלדול משאבים וצמצום אוכלוסייה כתוצאה מכך.
אנחנו, ע"י שימוש בטכנולוגיה, הגענו למה שאף בע"ח לא הגיע אליו - שליטה על העולם כולו והשפעה על האקלים. מבחינה זו אכן הייתי מגדיר את מעורבות האדם (בפרט האדם המודרני, שאינו חי בטבע אלא בסביבה שעוצבה לצרכיו - ערים וכבישים) - כ"על-טבעית". מה גם שבמקרים רבים מידת מעורבות זו הובילה לנזקים בלתי הפיכים (הכחדת בע"ח וצמחים) שכמעט ולא התרחשו בעבר בקנה מידה נרחב (במאות מיליוני השנים האחרונות היו רק קומץ ארועי הכחדה מאסיביים כמו זה שבו נכחדו הדינוזאורים).
מעבר לכך, זהו מבוא לדיון פילוסופי שלם.
הנקודה היא: האם עלינו לאפשר לאפקט החממה להימשך בלי ניסיונות ממשיים לצמצם את הנזק?
טבעי או לא?? 20606
אני חושב שההגדרה שלך היא לא מדויקת. בעלי חיים (שאינם אדם) משנים את סביבתם עד שהם מגיעים לאיזון עם הסביבה (שהשתנתה), וגם האדם משנה את סביבתו (עד שהוא יגיע לשיווי משקל עם הסביבה...). היו (לפחות לפי הממצאים שקימים בידנו) הרבה בע"ח וצמחים שנכחדו מאז הדינוזאורים. לכן ההגדרה של פעולת האדם כ"על טבעית" היא משהו-צנטרית (אולי ספיציסצנטרית ???). האדם הוא יצור טבעי וכל תוצריו (כולל כבישים, ערים, תעשיה וכו') הם תוצרים טבעיים (להבדיל למשל מסופרמן שמחזיר את הזמן להציל את חברתו, שזה משהו שמנוגד לטבע ולכן על טבעי). אני לא מבין למה אי אפשר פשוט לומר "כתוצאה מטכנולוגיה מתקדמת" כמו שהציעה חן או "כתוצאה ממעשי אדם" או כל אפשרות אחרת שלא תהיה בעיתית.
וכל זה כמובן לא שייך לעובדה שיש לנסות לצמצם את נזקי הטכנולוגיה לסביבה ובכלל (כמו גם לנסות לצמצם את המחלות / הרעב / העוני / המלחמות / חוסר השיויון / הבורות / האי צדק / הפקקים / ...)
טבעי או לא?? 20610
השאלה היא כיצד תגדיר טבע. רוב האנשים לא יסכימו להגדיר את ערי האנוש כחיק הטבע רק משום שנבנו ע"י יצור טבעי.
בהגדרה שאני נוקט בה, החיים העירוניים-תעשייתיים אינם נמצאים בהרמוניה עם הסביבה, לכן לא יוכלו להיקרא טבעיים. זאת להבדיל מקהילות כפריות (אינדיאנים, בדווים נודדים (שאין כבר בארץ), בושמנים וכו') שחיים בהרמוניה יחסית עם הטבע. (אני אומר יחסית - תלוי האם קיים איזון סביבתי או לא. המאורים שהגיעו לניו-זילנד רק בימי הביניים הכחידו כליל חלק ממיני העופות כמו המואה, ובפירוש לא חיו בהרמוניה עם סביבתם לפני שבא האדם הלבן במאה ה-‏17 ותרם את חלקו).
הרבה מהמינים שנכחדו לאחר הדינוזאורים נכחדו או בעת שינוי אקלים (למשל הממותות שנכחדו עם תום עידן הקרח האחרון) שלא נגרם ע"י אדם, או כתוצאה מהאדם - שזה בעיני לא דבר טבעי.
עם זאת אני מסכים להצעה להגדיר "כתוצאה ממעשי אדם" בדיונים מסוג זה.
טבעי בלבד 20615
"רוב האנשים" לא מתייחסים לאדם כיצור טבעי (אלא כיצור שנמצא מעל הטבע), אני לא מסכים אם "רוב האנשים". לא ברורה לי ה"הרמוניה" אליה אתה מתייחס, פילים, ארבה, בדווים ובונים חיים ב"הרמוניה" אבל אדם לא?
בכל מקרה, משום שכנראה לא נסכים בדיון על השאלה האם האדם הוא יצור טבעי או לא, כדי שפשוט לא נשתמש במושג "טבעי" בהקשר הזה.
טבעי בלבד 20617
האם הבדווי הרובץ שעות במטבוליזם נמוך ותוך דיכוי עצמי של פונקציות חיים שונות במצב של "בדואיזם" מתחת לעץ מצל בשרב הינו "טבעי"?
האם הוא "טבעי יותר" כאשר כוחותיו שנשמרו במידת האפשר במצב זה תחת אילוצי הסביבה נעורים לחיוניות מחודשת לשעות ספורות. ואז מתרחש הספקטקל בו הוא מתפעל באופן מיומן להפליא, באמצעים הדלים העומדים לרשותו, בתושיה גבוהה ממש נוסח מגאיוור כלים ופונקציות שונות בצורה אוטונומית למדי?
האם ניתן לדבר על "האדם" כמהות נתונה, או על "אדם" כסטנרד להשגה, כלומר "היות אדם בן מינו" תוך ירידות ותנודות סביב סטנדרט זה?
ומהו? מהי התכונה המובהקת ביותר לאדם? מהי התכונה שתפעולה לא אלימינטיבי, כלומר לא מוריד מהפרק תפעול מערכות אחרות (רגשות וכד"), אלא דווקא מביא לתפעול מירבי שלהם באינטגרציה מושלמת, הנצפית כמצב חיוניות גבוה (בנבדל ממצבים "אלימינטיביים" של חידוד פונקציה על חשבון אחרות, באופן בו תחושת עוצמה מדומה תחת סם או צלילים מונוטוניים, תוך "שלפריות" תפעולית, שונה ממצב טבעי של חיוניות אמיתית.). דומה שהפונקציה היצירתית יצרנית תוך תפעולם המיומן והמשולב של כלים הינה התפקוד האנושי הבסיסי ביותר במובן של היות האדם אז "בן מינו". זאת ממש כשם שמלתעותיו של הכריש בצרוף לכישורי השחייה והניווט שלו - תפעולם התקין בנבדל מנכות קריטית נרכשת כלשהי - היא ההופכת את הכריש ל"בן מינו". אכן, האדם שמתפעל את הפונקציה האנושית הבסיסית הזאת, "האדם כראוי למינו" הוא חלק ממסכת הטבע, בניגוד לאדם האלימינטיבי שאכף על עצמו, תכופות עקב נסיבות שונות ואידאולוגיה זו או אחרת נכות נרכשת קריטית. תפעול עצמי אינטגרטיבי של האדם כבן מינו, כיוצר, בצד תפעול כלים, שכלולם, והרחבת אפשרויות הקיום בר -חיוניות כתוצאה מכך, יוצר במעין מעגלי היזון חוזר את המסכת הגדולה של ההתפתחות האנושית. ואת והתפתחות הציויליזציה כחלק מהמסכת הגדולה של הטבע. האדם כאשר הוא מתייצב כחלק מהטבע במובן זה, ניתן לראות בתוצריו, כל תוצריו חלק ממסכת טבעית המאזנת את עצמה. כתבתי כבר שקפיצות מדרגה טכנולוגיות אכן מצמיחות באופן אורגני את משאבי היצירתיות הטבעיים המקזזים את נזקיהם.
בוודאי שחיים בערים,בספקם פתרונות מוכנים לקיום, פרי הגותם ומיומנותם של אחרים הופכת רבים מאיתנו ליצורים מבוייתים מדי שאיבדו חלק ניכר מפונקציות הבסיס שלהם. קיום כזה שתכופות ויתר על מירב האוטונומיה הופך חלק מאיתנו "לדחוקים לפינה" ואלימינטיביים באופן קיומי. תוצרה של אלימינטיביות כזאת הינו מקוטב: הן נסיונות השאה עצמית של עוצמה מדומה היסטרית ויחוס עצמי של תעצומות כתחליף לחיוניות יוצרת אמיתית, והן מינוריזציה ואכיפת עליבות על החיים. שני הקטבים הינם גילוייו של אותו תהליך עצמו.
מובן שאין לשלול את החיים האורבניים, אלא נהפוך הוא, ניתן לראותם כאתגר אמיתי לקיום כאדם בן מינו בסביבה זאת שאפשרויותיה פתוחות. יש ערים כעורות הרות עליבות ומצמצמות הוויה, גם חרף בנינים נישאים בשלל סיגנונות, שכולם מישמש אחד של אנרכיה נפשית.
ויש ערים אינטגרטיביות, המשלבות צמחיה, ואלמנטים מרחיבים נוספים כגון נוחות גישה וספקטרום ארכיטקטוני כליל טעם. ניתן לאמר שאלו ערים המגבירות את החיוניות האמיתית שלנו, והינן "טבעיות" וצומחות כתוצאה מהוייה פחותת-אלימינטיביות בסקלה הגדולה.
טבעי בלבד 20621
1. בגלל שהבדווי בכל מצבי הצבירה שלו הוא חלק מהטבע, אז אי אפשר לומר עליו שהוא "לא טבעי" או "טבעי יותר".
2. אני לא מסבר על האדם כסטנדרט אלא כעל מין מסויים מהמינים שנמצאים על פני כדור הארץ.
3. מה שמאפיין בן אדם הוא הצירוף הגנטי האופייני לו, כמו שמה שמאפיין כריש הוא צירוף גנטי אחר.
4. כל פעולה של כל אדם משאירה אותו כבן מינו (אולי מלבד הנדסה גנטית קיצונית), ולכן לא יכולה להוציא את עצמו מהטבע.

מכאן ברור שאני לא מסכים לשאר התגובה שלך (ולמען האמת לא הבנתי את הכל, ומה שהבנתי נראה לי כמו אוסף מילים פוסט מודרני וניאו אליליסטי), ולא מוצא אפילו שפה משותפת להמשך הדיון.
טבעי בלבד 20623
השימוש באיזמים שנקטת בו (ניאומודרניזם, ניאו-אלי--) הינו פעולה מיונית (קלסיפיקציה)
בניגוד לתהליך של חקר, כמקובל במדע). הדבר נעשה למטרות אוריינטציה (מהו זה הדבר שלפני?
כיצד אתייגו לקטגוריות מוכרות לי)? הבעייתיות היא שמהלך כזה הינו תכופות מהלך דוגמתי המתכנס למספר מצומצם של מאפיינים מוכרים הנמצאים זה מכבר ברפרטואר שלך. הדבר מביא במקרים רבים לאי הבחנה במאפיינים יחודיים וחדשים המובאים מתחת לאפך ממש. זאת כאשר אתה מבצע כאן הפחתה (רדוקציה) שלהם למאפינים מוכרים, תוך סיכויי החטאה לא מבוטלים של פרמטרים חשובים, וחשוב מכך, אפשרות החלפת דבר בהיפוכו המוחלט ("הי, כיצד לא ראינו זאת קודם? הרי זה היה ממש מתחת לאפינו. איזו שלומיאליות"). הסיבה - קלסיפיקציה מפחיתה כתחליף לתפעול הברגים האפורים בתהליך של חקר וזיהוי הקשרים בין תופעות, והשלכותיהם ביותר מהקשר אחד,במספר קונטקסטים). ולאחר הערה מתודית זאת אמשיך לגופו של עניין (אבל פריסת עניין הינה פעולה של חקר, בעוד מיון מביא תכופות לאובדן עניין. ממש כשם שחתול הבוחן מחשב משוכלל שהוכנס הביתה, מקיש עליו בכפותיו, מריח אותו, כלומר מתפעל קטגוריות המוכרות לו, ומאבד עניין, עקב אי השגת התכונות היחודיות).
ובכן בניגוד לכל אורגניזם אחר המוכר לנו, האדם הינו יצור שמתפתח גם במהלך חיי הפרט, ולא רק הגנום, בעוד כל פעולות בעלי החיים מובנות בהם מראש באופן גנטי. האדם הינו היצור היחיד המתכנת את עצמו, היוצר אלגוריתמים והוירוסטיקות חדשות במהלך חייו,
בעוד אפשרויות הלימוד של בעלי החיים קבועות מראש תחת אילוצים גינטיים חזקים. אף הפרימטים הקרובים לנו, קופים עיליים, בלימוד שפת חרשים אלמים למשל, עשויים ללמוד אמנם מילים חדשות, אך אופן הצרוף של מילים אדיש לכללי הנבעה.הקוף לא יבחין בין "אוכל טעים" ו"טעים אוכל" בעוד כללי הצרוף שהינם רק נחלת האדם, מאפשרים להפיק מספר צרופים אין סופי בין מילים או בין מושגים. במובן זה האדם מהווה קפיצת מדרגה ביולוגית/גינטית, שכן יכולת ההמצאתיות שלו אין סופית ולא חסומה, והוא יכול להפיק מכשירים וכלים חדשים. בעוד הכלים של בעלי החיים נטועים בהם גינטית, ואינם משתנים, או משתנים בקצב איטי מאד, בטווחי שנים נרחבים.
לכן, להיות "קוף בן מינו" או "עטלף בן מינו" הינו עניין נתון. בעוד להיות אדם בן מינו הינו בחזקת אפשרות שאנו יכולים לממשה או לא לממשה, אך אינו דבר נתון.במובן זה, היות האדם חלק מהטבע, נאמן לטבעו, הינו עניין של בחירה, ולא נתון מראש.
טבעי בלבד 20625
מוזר שבחרת להראות את יחודו של האדם דווקא תוך שימוש באי יכולת הפרימטים להתבטא ולהבחין בין מבנים תחביריים דומים, שכן באותה תופעה בדיוק תוכל לצפות גם בבני האדם. כאשר אנשים לומדים שפה חדשה, בה הדרך לחבר בין שם עצם לתואר השם הפוכה מהשפה(או השפות) אותם הם כבר יודעים, טעויות מהסוג הנ''ל נפוצות למדי.
טבעי בלבד 20631
נו, אבל ברור שאם תדירות השגיאות במקרה זה
בשפה חדשה בנוכחות שפת אם עולה על מספר השגיאות בצרוף הנ''ל בשפת האם בלבד (אצל בעלי נתונים דומים), הרי הדבר דווקא מעיד על נוכחות כלל צרוף תחבירי, הפועל לחולל שגיאות במקרה של היפוך הכלל. מכיוון שקופים ''אדישים'' לכללי צרוף תחביריים, סביר שלא נצפה בעליה ניכרת (ואיני כותב ''משמעותית סטטיסטית'')במספר שגיאות הצרוף במקרה של היפוך-הכלל (ואימון בכלל החדש) גם אם אומנו מסיבית בכלל המקורי.
טבעי בלבד 20633
כלב - למשל - נולד עם התכונה הגנטית לשבת כשמורים לו "שב!"?
כדאי שתספר את זה לשלי.

בהרבה מן המינים ישנה התפתחות אינדיוידואליסיטית שלא במסגרת גנטית.
טבעי בלבד 20626
א. כל אדם מקבל במהלך יום קלט רב מאשר הוא יכולתו לנתח במהלך חייו ולכן הפעולה המיונית היא פעולה מחשבתית חשובה ביותר, שבלעדיה לא יוכל המוח האנושי לבצע שום פעולה (כולל פעולות חיוניות) מלבד ניתוח המידע הנכנס. לכן, הניסיון שלך לשלול ממני את זכות הפעולה המיונית הוא נסיון למנוע ביקורת (וזו שיטה פוסט מודרנית מקובלת).
ב. האדם הוא לא היצור היחידי שמתפתח בהתאם לתנאים, תהליך למידה מאפיין בעלי חיים רבים (למעשה קשה לי לזכור בעל חיים שלא לומד). כך לדוגמא כל כלב פשוט ונסה ללמדו לדעת ממה לפחד.
ג. אדם תמיד יהיה בן מינו (כל עוד הוא לא שינה את המבנה הגנטי שלו, בצורה ממש קיצונית). אין לזה שום קשר להבדלים בין אדם לבהמה. גם אם כישוריו המנטליים של האדם עדיפים על אלה של העטלף, אין לאדם אפשרות להתעלות מעל חוקי הטבע.
ד. כמו שאמרתי, לא הכלים שיוצר האדם מאפיינים אדם, גם אם נצליח ליצר אינטלגנציה מלאכותית (או להנדס בעל חיים) שתייצר כלים, עדיין לא ניצור אדם.
ה. ה''לכן'' בפסקה האחרונה לא ברור לחלוטין, לא הוכחת שום דבר, לא סתרת דבר ממה שאמרתי (למעשה לא התייחסת למה שאמרתי, תוך כדי פעולה מיונית מרושעת מצדך), ולכן היית צריך להשתמש במילה כמו ''לדעתי''.
טבעי בלבד 20632
אבל איש חביב, היכן אתה רואה ששללתי ממך את אפשרות הפעולה המיונית? והלוא אמרתי רק שהיא עשוייה לגרום לשגיאות קשות. אין בכך אלימינציה של פעולה מיונית, אלא רק המלצת תפעולה בנוכחות פונקציות ביקורתיות נוספות.
גם לא שללתי את אפשרות הלימוד של בעלי חיים, אלא ההפך, אפילו הבאתי דוגמא כזאת.
נו, אז כיצד לא הבחנת בכך קודם? הדבר עשוי אולי לאושש באופן נוסף את הנחתי שתפעול מסיבי של מיוניות עשוי להביא פשוט לאי ראיית מה שלפניך, במקרה זה, דברים הכתובים שחור על גבי לבן. אמנם כן, העפתי מבט נוסף
בחומר הנכתב, פונטים שחורים על רקע לבן, אך יכותי גם לטעות עקב הנחה מושרשת, וכאן אין מנוס מתפעול תשומת הלב או הקשב. מה שמביא אותי לעניין מקומה בסלקציית מידע של המיוניות. כל מה שאמרתי היא שהיא מועדת לנפנף החוצה הרבה יותר מהדרוש, וגרוע מכך, להכניס פנימה דברים של היו שם. ואמנם מה שכתבת כרגע היא אכן עדות לכך (שאמנם נאספה באופן לא מבוקר מחקרית, אך חשובה כתצפית תומכת). ברם, עומדת לרשותנו עוד פונקציה של סלקציה והיא הקשב, שתפעולו הנכון עוזר לנפנף החוצה דברים שאינם באמת נחוצים במצב,
ולא נפנוף בהתאם לקטגוריות מיקדמיות מושרשות
החוצניות לחומר שלפניך. נלאיתי קצת להביא עדויות מחקריות רבות הקיימות בספרות לכך.
אך הקשב ותפעולו התקין עוזר בצורה יותר צמודה לדברים להיות עם יד על הדופק, ולהבחין בתכונות אמיתיות של דברים, בצרופים מכלוליים או מקבצי מאפיינים הקיימים באמת בסביבה, ולא לבלבל בין תכונות אוביקטים. שונים.
האמנם אני לא יודע לקרוא? 20634
(כל הציטוטים שאני מביא בתגובה זאת הם מתגובותיך השונות, ההדגשות בכוכביות שלי)
איך מסתדר "*לא שללתי* את אפשרות ה*לימוד* של בעלי חיים, אלא ההפך, אפילו הבאתי דוגמא כזאת." עם "ובכן *בניגוד* לכל אורגניזם אחר המוכר לנו, ה*אדם* הינו יצור שמתפתח גם במהלך חיי הפרט, ולא רק הגנום, בעוד כל פעולות בעלי החיים מובנות בהם מראש באופן גנטי. ה*אדם* הינו היצור ה*יחיד* המתכנת את עצמו, ה*יוצר אלגוריתמים* והוירוסטיקות חדשות במהלך חייו" (דרך אגב, לתהליך יצירת אלגוריתם והיוריסטיקות קוראים בעיברית לימוד, אני לא רואה סיבה להשתמש במילים לועזיות ארוכות, כאשר יש מילים עבריות קצרות, מלבד שחצנות, או ניסיון להתחמק מביקורת)
ואיך "ה*בעייתיות* היא שמהלך כזה הינו תכופות מהלך דוגמתי המתכנס למספר מצומצם של מאפיינים מוכרים הנמצאים זה מכבר ברפרטואר שלך. הדבר מביא במקרים רבים ל*אי הבחנה* במאפיינים יחודיים וחדשים המובאים מתחת לאפך ממש. זאת כאשר אתה מבצע כאן הפחתה
(רדוקציה) שלהם למאפינים מוכרים, *תוך סיכויי החטאה* לא מבוטלים של *פרמטרים חשובים*..." עם "אבל איש חביב, היכן אתה רואה *ששללתי* ממך את אפשרות ה*פעולה המיונית*?"
אני לא יודע איפה אתה קראת שחור על גבי לבן אבל זה בטח לא היה בתגובותי (אליהם אתה פשוט לא מתייחס, וכנראה גם לא קורא אותן) או בתגובותיך (שסותרות זו את זו) מכיוון שאתה לא מפעיל שום סלקציה מיונית אפשר להסיק מכך ש???
קריאה תחת אילוצים מחטיאים 20637
אתה יודע, יודע לקרוא, אבל קריאה סלקטיבית באופן פרוע, סלקציה המובילה ישר למה שאתה רוצה להוכיח. אז למי אני עמל? אם אתה מסמן את העיגול מסביב לחץ, אז למה אתה בכלל לומד לקלוע למטרה, כלומר איפוא הלימוד במקרה שלך?
קיימות בדיוק שני אפשרויות: או שיש מה ללמוד
כאן או שאין מה ללמוד כאן. אבל אם אתה מניח מראש, על סמך הסקת מסקנות נמהרת הנאטמת תוך שניות, כפי שהדברים נראים כאן, שאין מה ללמוד, כיצד תלמד ותתעדכן?
אם הנחותיך המקדמיות מכתיבות מראש את הסלקציה שאתה מפעיל, כיצד תעדכן הנחות אלה להתאימם יותר למציאות? האם אינך מפעיל כלים
הגורמים לכך להנעל על חלקי דברים ולהתעלם מאחרים באופן שיאשש תמיד את הנחותיך המקדמיות ויחסן אותן מפני ביקורת?
דוגמאות להתעלמות, סלקציה, וחיתוך ביד קצבים - הטיית משמעות על פי מה שאתה מאלץ:
המשך הפסקה: "בעוד אפשרויות הלימוד של בעלי החיים קבועות מראש תחת אילוצים גינטיים חזקים".
אפילו לא היתה כאן פיסקה חדשה. החיתוך המשנה את משמעותם של הדברים - בהתאם למשמעות ההפוכה שאתה רצית לאכוף - נעשה באמצע הפיסקה.
הבנת הנקרא מחייבת גם מסקנות הנגזרות באופן ישיר מהכתוב. ניתן להסיק מהכתוב שאילוצים אלו נמוכים בהרבה אצל האדם, ובהתאם לנאמר במקום אחר, באופן המחולל קפיצת מדרגה.
אשר לפסקה השנייה, כיצד האפשרות לטעות שוללת את אפשרות השימוש בפונקציה ברת-הטעות?
האם מכך שעשויות להיות לך הפרעות בעיכול שניתן לתקנן תפסול את השימוש במערכת העיכול?
האם מכך שמערכת הראייה עשוייה לטעות במקרים שונים כמו פאטה מורגנה, נשלול את תקפות הידע שהיא מספקת לנו? לא, אך נמליץ רק כיצד ובאיזה פונקציות נוספות נשתמש כדי למנוע טעויות (במקרה זה, מישוש)
גיחכתי לעצמי כאשר הפכת בהבל פה אדם שקידם במשך שנים טעונים ואוריינטציה קטלנית במיוחד כלפי הפוסט מודרניזם, לפוסט מודרניסט.
אמרתי לעצמי שהדבר מתאים לתמונה של מישהו שהיה בעבר חסיד שוטה של הפוסט מודרניזם, והפך לחסיד שוטה לא פחות של הגישה ההפוכה, אבל גם זה לטובה.זה שביצעת כאן מעין היפוך תפקידים, ניחה.יכולתי לשנות את המתרחש בתודעתך או את הצהרותיך (במקרה שדווקא בפנימיותך למדת) ממילא מוגבלת כפי שכבר נוכחתי. גם בעניין השחצנות המיוחסת לי חייכתי לעצמי.
איך שונה הנושא? 20645
כשאתה כותב ''היחיד'', ''כל פעולות'' או ''בניגוד לכל'' אתה לא יכול בהמשך הפיסקה לצמצם את משמעותן של המילים ללא ביטולן המוחלט. קבעת ש''אפשרויות הלימוד של בעלי החיים קבועות מראש תחת אילוצים גנטיים חזקים'' וש''האדם הינו היצור היחיד המתכנת את עצמו'' המסכנה היחידה משילוב שני המשפטים האלה באותו משפט היא שאתה מייחס לבעלי חיים לימוד אבל שלא ב''מהלך חיי הפרט, ולא רק הגנום'' (גם זה מופיע באותו משפט קסום). אני, להבדיל, מייחס לבעלי חיים (ולכמעת כולם) יכולת לימוד במהלך חיי הפרט, ויש לי, כמובן, הוכחות מפה ועד הודעה חדשה.
בגלל שתוך כדי הצבעה חריפה על חסרונותיה של פעולת המיון, לא הצבעת על דרך חלופית לה (כמו מישוש במקרה של ראיה) ולא ציינת את חשיבותה, מכאן אפשר להסיק שאתה שולל את הטכניקה הזו באופן קטגורי.
כמו שבודאי הסקת מהכינוי שבחרתי לעצמי, כל חיוך הוא יחסי ציבור מוצלחים בשבילי, לכן בלי שום קשר לעובדה שאנחנו מדברים בשפות שונות, ולא נגיע לשום הסכמה, יש לי לפחות סיפוק אחד קטן מהדיון הזה.
והרי התחזית 20594
כשפילים מחסלים אזורים שלמים, זה טבעי או לא? כי אם כן, אני לא מבין למה בירוא יערות ע"י בני אדם אינו טבעי...
תקנו אותי עם אני טועה: 20726
מפעם לפעם אני נתקל באיזו שהיא שגיאה צורמת, או שימוש מופרז במילים כמו הוכחה וודאות. בד"כ אני מתעלם כי כוונת המשורר ברורה. אך אולי בעצם, עדיף לתקן כדי לעודד את האיילים לכתוב דברים מדוייקים, שלא יסמכו על כך שגם האחרים לא ממש מומחים בתחום. כשאני קורא משהו בתחום שאני לא מתמצא, הייתי מעדיף שהוא יהיה כמה שיותר אמין.

אז הפעם החלטתי לתקן, ובמקרה שלך זה:
"איזוטופ" ו"רדיקל חופשי" לא קשורים לעניין והמלה "לוודא" יומרנית מדי .
הזיהום של חומרים כמו כלור, פלואור, פחמן ומימן, לא גורמים לאוזון להתפרק לO2 וO (התפרקות כזו נגרמת מקרינה אולטרה סגולית) אלא מתרכבים אתם ליצירת חומרים אחרים.
תקנו אותי עם אני טועה: 20727
תודה על התיקון.
ציינתי ש''זהו כמדומני התהליך'' (ומתברר שלא דייקתי).
והרי התחזית 20453
There is an alternative theory called "The Urban heat sink"

They claim that cities are much darker than forests (a questionable claim at best IMO)
And that the heat captured by the dark surfaces of cities and roads changes the climate.

Anyone would like to manufacture white asphalt?
אקולוגיה ואידיאולוגיה 20568
מר מנדלסון הנכבד,

עמדתה של אירופה בסוגית קיוטו רחוקה מלהיות אחידה, אך ברור לכל מתבונן חד עין כי הסיבה הכללית לנימות אנטי אמריקאיות שונות ביבשת זו אינן נובעות לכשעצמן מסיבות אקולוגיות בלבד, כי אם מסיבות עמוקות הרבה יותר, כשהסיבה האקולוגית נרתמת במשנה מרץ למאבק זה.

אירופה לכשעצמה מחולקת לשני 'מועדונים' עיקריים בנושא האקולוגי;

המועדון הראשון מורכב למעשה ממדינותיה הרומאניסטיות-לטיניות של אירופה, והכוונה למדינות צרפת, ספרד, פורטוגל, ואיטליה - אשר אליהן נוספות מדינות מערב יהודו-קלווינסטיות קלאסיות כהולאנד ואנגליה.
כל המדינות האמורות הללו אינן מחשיבות יתר על המידה את העניין והנושא האקולוגי מעבר לפראגמאטיזם צרוף, ולפיכך אינן נוטות לפתח כל אידיאולוגיה בנושא סבוך זה.

מדינותיה הצפוניות של אירופה - אשר לצורך העניין מכונות אף כמדינות 'הדרך השלישית' - אוחזות באידיאולוגיה מוצקה בדבר הבשורה האקולוגית לעולם המודרני, אשר נראית לעיתים כמהדורה לותראנית מסצינת יום הדין בחזון יוחנן, אשר אליה חוברו והתחברו רעיונות ירוקים-חומים הקוראים לחיים טבעיים ואמיתיים, והדוחים את המלאכותי והמזוייף בתרבות השטן הגדול, הלוא היא ארצות הברית של אמריקה.

חוגים אלו קורצו - ועדיין מקורצים - ברמת התת מודע מחומר אנטי מערבי ואף אנטישמי מסויים, וברמת המודע משנאת ארה"ב לשמה, שינאה אשר החליפה באופן סובלימאטיבי למעשה, כפי שטוען בצדק פרופ' דן דינר, שנאה מסויימת הטמונה באנטישמיות הקלאסית.

מובן מאליו כי חוגים אלו פונים אל כל החוגים האפשריים בעולם הראשון המכונים והמתכנים כ'שוללי גלובליזציה' וכ'שוללי המערב', חוגים אשר להם אף דריסת רגל מכובדת בעולם הערכים האלטרנטיבי של שמאל ישראלי מאוד מסויים.

יש הגורסים כי כל קשר בין מחאות חוגים אלו למצב האקולוגיה בעולם הינו מקרי וקונטינגנטי לחלוטין, ממש כפי אלו הגורסים במוצהר ובמפורש ההיפך הגמור מכך.

אוסיף ואומר כי אישית אינני מבקש לאחוז בדיעה מגובשת בנדון, היות וברור מאליו כי העמדה האמריקאית הכללית לזרא היא לי, אך ברור שכל פיתוח לוגי ומדוקדק של מחנה אידיאולוגית ירוקים צפוניים אלו מוביל בהכרח לשלילת הדמוקרטיה המערבית ולהנהגת דיקטטורה-ירוקה פאר אקסלאנס ברחבי מחוזותיו של העולם הראשון.

בברכה

א. מאן
אקולוגיה ואידיאולוגיה 20569
תגובה מעניינת]1[! אתה רואה?! כשאתה רוצה, אתה יכול לכתוב תגובה שלמה בלי להזכיר את הגדר ההיא שלך]2[
:-)

1. בפתיל אחר באייל נצטווינו לכתוב תגובות מעין אלה, כשניתן, כדי לעודד את הכותבים
2. הדברים נכתבים ברוח טובה. אנא, אל תפגע מהם. לא זו כוונתי.
אקולוגיה ואידיאולוגיה 20573
מיץ יקר,

חן חן על חלוקת הציונים.
ברשותך אמנע בשלב זה מליבון סוגיות אחרות מכותרת נושא מאמרו האמור של מר מנדלסון.

בברכה

א. מאן
אקולוגיה ואידיאולוגיה 20580
למיץ פטל בתגובה על הערתך השנייה לכתיבתו של האדון המכובד מאד מאד מר מאן. ישר כוח.
אכן, הערתך הקלילה והאמיצה על אי איזכור הגדר או הסולם בו הסתייע האדון המכובד הנ''ל ככל הניכר לעין, הינה במקומה. גם כיבוד זכויות קניין אינטלקטואלי או לפחות אזכור מקור בשם האומר הינם חלק מאותה פתיחות מידע אליה התכוונתי בשני תגובותי.ביצוע מחטפים רעיוניים בזריזות ראוייה לציון(הפרש של מספר דקות ומיקום שונה), שייכים כמובן לגילויי חמסנות צדקתנית וכוחנית של עידנים קודמים.
אקולוגיה ואידיאולוגיה 20671
על מנת ללמוד דבר מה על עמדתה של אירופה (הרשמית, או בכל אופן הממסדית) לסוגיה, ניתן לפנות למאמרו של רומנו פרודי,ב"הארץ" מהיום.
למרות שאינני מכיר את מר פרודי הנ"ל, נדמה לי, בהסתמך על שמו, שהוא נמנה על מה שמר מאן מכנה "מועדון המדינות הרומאניסטיות לטיניות" (http://new.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it...)
אקולוגיה ואידיאולוגיה 20676
רומאנו פרודי הוא איטלקי, שאם איני טועה כיהן כראש ממשלת איטליה. ככתוב בתחתית המאמר, מכהן כעת כנשיא הנציבות האירופית.
אקולוגיה ואידיאולוגיה 20692
ידידי הגלילי,

מר פרודי הינו אכן מייצג נאמנה את כוון מחשבתן של מועדון המדינות הרומאניסטיות-לטיניות בנדון, וזוהי הסיבה המרכזית למתינות מאמרו.

אשמח להביא ולהציג מובאות בעלות נימה קשה במיוחד ממדינות צפון אירופה באשר לסוגייה זו, אשר בהן בולטת במיוחד תופעת האנטגוניזם הכללי כנגד ארה''ב כמיכלול תרבותי-חברתי-סוציאלי, וזאת מעבר לאספקט האקולוגי האמור.

דומה כי אף אדם בעל מודעות אקולוגית כר. ניידר היה דוחה בשתי ידיים 'פטריוטיות' ביקורת צפון אירופאית הרמנויטית שכזו.

בברכה

א. מאן
מדוע חרם צרכנים הוא דבר יעיל. 25793
ברור שחברות שיצרכו דלק מהאמריקאים הם יעילים בהרבה מצרכנים פרטיים. חרם צרכנים איננו פועל, למזלנו רק בפגיעה כלכלית ישירה, אלה גם בפגיעה בחוזק הפוליטי של החברה.

החרם הכלכלי, מהווה הצהרת נגד, שעשויה לדחוף למחאות נגד החברות המזהמות, אשר יקשו עליהן להמשיך בעמדתן הקודמת, משום שבמוקדם או במאוחר, יאלץ בוש להיענות במידה זו או אחרת ללחץ הציבורי.

או במילים אחרות - מחאה פרטית היא צעד ראשון למהפך, והוא בהחלט מומלצת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים