בורות 205306
ראשית, לפני שכבודו מתחיל לירות לכל הכיוונים, אולי כדאי שתשאל את עצמך, האם כל שורה בכתבה זאת היא אמיתית? מבוססת? או שקודם מניחים הנחות, ואז מתחילים לשאול?
יורשה לי לשאול, כמה פעמים עיינת בהלכות בשר וחלב? מאיפה שאבת את הידע על ההגיון באיסור אכילת תרנגול הודו וחלב? יורשה לי לענות! ממוחך הקודח, חד וחלק.
אז אנא, לפני שלא ברררת את בסיס הטענה, אל תתקיף. תודה.
לענין בית משפט העליון, ובית המשפט בכלל,וקשר השתיקה של התקשורת, הדברים ישנים, ולא נראה לי שתוכל להזיז משהו במסגרת מפוקפקת זו, ככל הנראה נגזר על המדינה לאבד עצמה לדעת ביד שופטים אנוכיים, רודפי ממון, בצע, שלטון, וכבוד.

הערה אחרונה, בעניין דמניוק, חוסר הגינות בית המשפט, לא היה בזיכויו מחמת הספק, אלא בזיכויו בכלל, משום שאין ספק שאדם זה ביצע מעשי טבח אכזריים בזמן השואה, גם הוא עצמו הודה בכך, אלא שאכן הוא לא היה איוון האיום, ולכן,? לכן אין להאשימו? לכן הוא יכול לילך חופשי, אע"פ שהוא רצח עשרות יהודים?
סופו של דבר, אין ספק שאנו זקוקים לשינוי רציני בכל מערכת המשפט.
בורות 205327
לא היה עליך לרגוז כל כך בעניין הבשר והחלב משום שאין לי כל בקורת על כך שיש דין דתי כזה.
אני שמעתי בילדותי, בלימודי התנ"ך (בבית ספר חילוני) הסבר לפיו איסור אכילת מאכלי בשר וחלב בא מהפסוק "לא תבשל גדי בחלב אמו" בסיוע הכלל "עשה סייג לתורה".
אם האמת היא אחרת, אשמח לשמוע ממישהו כמוך שאינו כה בור כמוני. האם מקור הדין הזה אינו בפסוק הזה מהתורה ? אם לא, אז מהיכן ? פתח פיך ויאירו דבריך.
אבל לעניין שבגללו הבאתי את הדברים זה באמת לא משנה. הבאתי את העניין כמשל, ואם אני טועה אפשר לנסח זאת כך: המקרים שעליהם הצבעתי דומים להסבר השגוי כאילו איסור אכילת מאכלי בשר וחלב בא בגלל אותו פסוק, וחשש טעות.

לעניין דמיניוק, צר לי לקבוע שהפעם דווקא אתה מפגין בורות שלא תיאמן. דמיניוק לא הודה מעולם בשום פשע, חוץ מזה שנפל בשבי והיה במחנה שבויים.
CRC 205391
כתוב ''לא תבשל גדי בחלב אימו'' שלוש פעמים - למרות שפעם אחת היתה מספיקה בהחלט. מכאן למדו שהאיסור כולל בישול, אכילה והנאה - וחל על בשר בהמה (שיש לה חלב).
על בשר עוף גזרו משום חשש לטעות (ולכן לא גזרו על בשר דג, למשל). בקירוב לא רע, אפשר לומר שזהו ''סייג''.

אגב, במסכת שבת מובא ש''במקומו של ר' יוסי הגלילי היו אוכלין בשר עוף בחלב'', אלא שחכמים לא קיבלו את שיטתו.
CRC 205412
צודקים החכמים! את בשר העוף יש לעשות *רק* בשמנת.

רצוי עם בצל סגול מאודה בחמאה, מלח, פלפל, אגוז מוסקט (מעט מאוד), יין לבן. חכמים אמיתיים גם מבינים שהעוף הזה הולך יותר טוב עם ניוקי מאשר עם פסטה רגילה.

חכמים עצלנים אגב קונים מנת-פאר דומה מן המוכן ב"פילטר" ברחוב עזה (תחילה) שבירושלים (תובב"א).
CRC 205428
אני מגיש לך אינפורמציה. רוצה, תאכל. לא רוצה, זכותך להפוך את המגש על המלצר.
רק שלא יהפוך שולחן 205437
מה זה CRC ? 205415
מה זה CRC ? 205429
קוד לתיקון שגיאות (הנפוץ ביותר: תוספת של סיבית אחת על כל שבע, באופן שהסכום של הסיביות בבית אחד (בן 8 סיביות) הוא זוגי).
מה זה CRC ? 205673
הייתי משער שזוגיות 7,1 כבר לא הנפוצה ביותר מזה לפחות עשור(מאחר ומרבית התקשורת מתחוללת, אעל"ט מעל גבי וריאנטים כאלו ואחרים של HDLC ומשתמשת בשארית בחלוקה ב (16, 12, 5, 0))
מה זה CRC ? 205430
Cyclic Redundancy Check או Cyclic Redundancy Code, סוג פשוט של קוד לתיקון שגיאות; בגדול, יתירוּת שמוסיפים למידע על-מנת לזהות אם חלו שגיאות בשידור או בהעתקה (בדוגמה של עוזי היתירות הוסיפה אינפורמציה, שזה קצת יוצא דופן).
מה זה CRC ? 205431
(סליחה על היתירות)
CRC 205436
השאלה בטח תשמע קנטרנית, ולא כך היא.

איך כל הפסיקות השונות (בית שמאי ובית הלל, יוסי הגלילי שהזכרת, וכל שאר המחלוקות שממלאות את התלמוד והגמרא) מסתדרות עם ההנחה שהחכמים קיבלו את האמת כולה מפה-לאוזן ממעמד הר סיני והלאה?
CRC 205438
שיחקת פעם טלפון שבור?
CRC 205442
אה, הם לא השתמשו ב CRC?
CRC 205543
וגם לא ב- Reed-Solomon. למשל, במקרים רבים מופיעים בגמרא שני ציטוטים סותרים של אותו תנא (ואז מנסים להכריע מה סביר יותר שהיתה שיטתו, על-פי מקורות אחרים).
בשר וחלב - הרחבה 205532
חכמים דחו לא רק את דעתו של ר' יוסי הגלילי, אלא גם את דעתו של אברהם אבינו:

בראשית, יח', ח:
ויקח חמאה וחלב ובן-הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא-עומד עליהם תחת העץ ויאכלו.

ויתר ההסברים, התירוצים וההתנצלויות הנוגעים לפסוק כה מפורש ופשוט נמצאים בפא"צ: http://www.faz.co.il/thread?rep=15088
בשר וחלב - הרחבה 205545
אני מצטער לקלקל את ההסברים המסובכים, אבל תרי''ג מצוות חלות רק ממתן תורה (פרט למצוות בודדות שעליהן צוו מוקדם יותר).
בשר וחלב - הרחבה 205554
זה מקלקל רק קצת, היות שחלק מהמדרשים טוענים שאברהם אבינו שמר את כל המצוות, גם אלה שעדיין לא נאמרו במפורש.

אבל תרי''ג מצוות, מחייבות או לא, אינן כוללות איסור אכילת בשר וחלב, אלא רק איסור על בישול גדי בחלב אמו.

אברהם אבינו עשה את הראשון ולא את השני. גם אני.
אבל הוא לא בישל, כבוד הרב 205696
לא ברור: האם אכילת בשר בחלב בלא בישולם מותרת או אסורה מן התורה?
אבל הוא לא בישל, כבוד הרב 205741
איסורי אכילה אינם חלים על מה שאינו ראוי למאכל (של ''האדם הסביר'').
ללא קשר ישיר, אבל 205742
אין איסור על אכילת בשר לא מבושל (ללא תלות בנוכחות החלב)?
ללא קשר ישיר, אבל 205749
האיסור הוא על אכילת בשר לא מוכשר (דהיינו ששרוי עדיין בדם), ולא על אכילת בשר לא מבושל.
ללא קשר ישיר, אבל 205914
כוונתי היתה לבשר וחלב שבושלו בנפרד, ואז נאכלו יחדיו כשהם קרים. אם תרצה, אפשר להסב את השאלה לבשר הראוי למאכל ללא בישול: קרפצ'ו, למשל, מוגש תכופות בליווי גבינת פרמזן.

חשבתי שאין זה אסור מן התורה, אבל לא מצאתי תימוכין לכך, ולכן אני שואל.

(אני האלמוני מ-תגובה 205696).
ללא קשר ישיר, אבל 205928
גם האיסור על אכילה הוא מן התורה (ולא רק על בישול בשר וחלב). ראה המשנה במסכת מנחות, פרק שמיני, לפרטים.
ללא קשר ישיר, אבל 206167
א. אני מניח שהתכוונת לפרק שמיני ממסכת חולין.

ב. מהמשנה עדיין לא ברור לי, אבל ממקורות אחרים הבנתי שכך הוא - גם אכילת בשר וחלב ללא בישול אסורה מן התורה.
אני חייבת להודות 205535
שהפסוק הזה הוא היחידי שמעלה אצלי שאלות על המסורה.

וזאת, כיוון שכילדה הבנתי את הפסוק הזה כפשוטו בעיני, כלומר- אסור לבשל גדי כשהוא עדיין יונק מחלב אמו. כיוון שהפרדת גדיים ועגלים מצערת הן את האם והן את הגדי\עגל, וכיוון שזה מתאים לרצף תורני של מצוות (למשל שילוח הקן), אני עדיין סבורה בסתר לבי שבמקרה הזה חלה טעות מצערת.

(וכמובן שהלאה הקראות ומנהג ישראל דין).
CRC 205542
מה שבאמת מוזר לי הוא ה"כיוון" בו הכלילו את הכלל הזה.

הככל חוזר 3 פעמים, משמע: הוא חשוב. אבל ההכללה נעשתה על הפועל "בישול" ועל סוגי הבשר, ולא על "תוכן הדברים" – האכזריות. לי נדמה שיש משהו אכזרי (או אולי סתם ציני) בבישול גדי בחלב אימו. אני מבין איך אפשר להכליל מכאן לאי-אכילת בשר בהמה (כלשהי) עם חלב (כלשהו). ההכללה לבשר עוף, משיקולי חשש-טעות, היא מוזרה בעיני, אבל ניחא; מה שממש חסר לי זה ההכללה לסוגים של אכזריות (ציניות) דומה. בפרט, איסור על אכילת עוף עם ביצים.
CRC 205553
ההיסק "הכלל חוזר 3 פעמים, משמע: הוא חשוב" אינו נכון.
הפרשנים מתייחסים לכל אות ומלה בתורה ברצינות גמורה, ואין שום צורך לחזור על איסור שלוש פעמים (או פעמיים, או פעם ואפסילון). הכלל חוזר 3 פעמים, משמע: יש כאן שלושה איסורים נפרדים (כך עובדים כללי ההיסק התלמודיים).

כדי לענות באופן מלא לשאלה, נצטרך ללמוד את רובו של הפרק השמיני במסכת חולין‏1. בשליפה, נראה לי שהגמרא לא *קובעת* את ההלכה בנושא הזה, אלא מעגנת בפסוקים את המצב הקיים בזמן הדיון התלמודי (שהוא: אסור לאכול בשר בהמה או עוף עם חלב).

(גם לגילית:) למרות ההקשר הברור-לכאורה, אני לא נזכר כרגע בפרשנים שמתייחסים לבשר בחלב כאיסור שעיקרו חינוכי (וזה למרות ההתייחסות החד-משמעית באופן הזה לשילוח הקן). אולי "תוכן הדברים" שאתה מתייחס אליו מגיע מן הסביבה התרבותית שלנו ולא מן הטקסט?

1 רוצה לקבוע חברותא?
CRC 205555
1 תודיעו לי מתי החברותא.
ממה שאני למדתי, לפחות אחת הפעמים בה מוזכר איסור הגדי בחלב אמו, קשורה לחג השבועות. מכיוון שליהדות אין מונופול על הבאת הביכורים, מה שאני למדתי הוא שבישול גדי בחלב אמו (מילולית, אמו הביולוגית), היה מנהג בטקס הבאת הבאת הביכורים הכנעני, והפסוק מבקש להבדיל ממנהג העמים.
CRC 205558
האמנם אין שום כפילות בתורה? לי זכור במעומעם שאירועים רבים מתוארים מספר פעמים.
CRC 205590
היחס שלי לעולם הזה שאת קצהו אתה מנסה להראות, הוא מאד רב סתירות. מצד אחד יש בי רצון למצוא את הטוב והיפה בדרך המחשבה והלימוד הזאת (בתנאי שהדבר לא יהיה כרוך במאמץ רב מדי, מטעמי עצלות), כיוון שבכך עסקו אבותיי דורות רבים, וזהותי כיהודי קשורה בכך קשר הדוק.
מאידך גיסא, לא אכחיש שצורת החשיבה הזאת מאד מוזרה בעיניי.
אתה אומר: יש חזרה שלוש פעמים, מכאן שמדובר בשלושה איסורים. אבל כתוב בפרוש "תבשל". למה שני האיסורים האחרים אינם קשורים, למשל, באיסור טיסה למאדים. איך מגיעים דווקא לתוצאות האלה ?
תן לי משהו להיאחז בו.
ואגב, האם תוכל להביא עוד דוגמא לקיום שני איסורים בגלל שמשפט מסויים חוזר על עצמו פעמיים בתורה ?
אם אין בידיך עוד דוגמא, מניין לך שזה כך ?
CRC 205620
ראשית, את ה"הוכחה" שאכן מדובר באיסורים האלה ולא אחרים אין למצוא בפסוקים. הגמרא אינה *מוכיחה* שזו כוונת הכתוב, אלא מוצאת הסבר סביר (שצריך לעמוד בהשוואות סמנטיות ותוכניות למקומות אחרים). לפחות בנושא הזה, המטרה היא לתאר מציאות הלכתית קיימת (בענייני הפרדת בשר וחלב), ולהדגים שהיא תואמת את הפסוקים.

דוגמאות מן הסוג שאתה מבקש מופיעות בש"ס מאות פעמים (ואולי יותר). הנה אחת (בבא מציעא לא.)

כתוב "כי תראה חמור שנאך רובץ תחת משאו... עזב תעזב עמו" (שמות כ"ג) וכתוב "לא תראה את חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם, הקם תקים עמו" (דברים כ"ב).
לשם מה היתירות?

אומרת הגמרא: "ולמה ליה למכתב פריקה ולמה ליה למיכתב טעינה צריכי דאי כתב רחמנא פריקה הוה אמינא משום דאיכא צער בעלי חיים ואיכא חסרון כיס אבל טעינה דלאו צער בעלי חיים איכא ולא חסרון כיס איכא אימא לא ואי אשמעינן טעינה משום דבשכר אבל פריקה דבחנם אימא לא צריכא ולר"ש דאמר אף טעינה בחנם מאי איכא למימר לר"ש לא מסיימי קראי למה לי למכתב הני תרתי ולמה לי למכתב אבידה צריכי דאי כתב רחמנא הני תרתי משום דצערא דמרה איתא צערא דידה איתא אבל אבידה דצערא דמרה איתא וצערא דידה ליתא אימא לא ואי אשמעינן אבידה משום דליתא למרה בהדה אבל הני תרתי דאיתא למרה בהדה אימא לא צריכא"

גרסה לתינוקות שנשבו‏1:
ולמה ליה (לו) למכתב (לכתוב) "פריקה", ולמה ליה למיכתב "טעינה"? צריכי (צריך את שני הפסוקים), דאי (אם) כתב רחמנא "פריקה", הוה אמינא (היינו חושבים) [שזה] משום דאיכא (שיש) צער בעלי חיים, ואיכא חסרון כיס [ולכן מצוה לעזור לפרוק את הבהמה]; אבל טעינה (העמסה על הבהמה), דלאו צער בעלי חיים איכא [כלומר, שאין מקיימים בה מניעת צער בעלי-חיים] ולא חסרון כיס איכא [ולא מונעים בה הפסד כספי], אימא (אולי) לא [לכן צריך היה לכתוב גם "טעינה"]. ואי אשמעינן (ואילו היה כתוב) "טעינה", [היינו חושבים שזה] משום דבשכר [שאפשר לבקש שכר על הטעינה] אבל פריקה דבחנם, אימא (אולי) לא, צריכא.

1 זו בדיחה, לא להתרגז.
CRC 205687
ראשית דבריך מעלה תמיהות אחרות. אם היו נהוגות מצוות ובינהן אותו איסור אכילת בשר וחלב, מניין באו אלה ? האם היו חכמים קודמים שהסיקו זאת מהכתוב בתורה, או שהדברים היו מקבילים לתורה (משהו כמו אותה מסורת על תורה שבעל פה שנתנה ביחד עם התורה שבכתב ובאותו זמן, ועברה בעל פה מאב לבנו.)
ואם מדובר במשהו שהוא בפרוש מקביל או תוספת, לשם מה דרוש להראות שבכל זאת זה נובע מהתורה הכתובה ? אולי צריך להראות שאין סתירה, אבל בשביל מה המאמץ הנוסף להראות שהתורה הכתובה היא גם המקור ?

כדי להבין את החלק השני של דבריך, ובו דוגמת החמור, דרושה לי גירסה שלישית (כזאת שתתאים לפג שנשבה בשבי החיזבאלה. . .)
הראית באמת שאותו פסוק מופיע פעמיים. דוגמאות כאלה אני יודע שיש למכביר.
אבל לא הצלחתי לאתר (למרות התרגום החלקי) מהן כאן שתי המצוות שמחוייבים בהן, שנובעות מכך שישנה הכפילות.
CRC 205747
אפשר לראות במהלכים האלו של הגמרא מעין מחקר הסטורי. ההלכות הכלליות של בשר בחלב כתובות במשנה, והגמרא מנסה להבין (תמיד) "מנא הני מילי", כלומר, מניין ידועים הדברים האלה.
מצד שני, סביר שההלכות במשנה גם הן מהוות תעוד הסטורי של המנהג באותו זמן (באופן חלקי; גם המשנה מלאה מחלוקות). בכל אופן גם לפי המסורת שההלכות נתנו בהר סיני, מדובר על פירוש הפסוקים ולא על גוף הלכות בלתי תלוי (פרט למקרים נדירים מאד, בהם שולפים את הג'וקר "הלכה למשה מסיני" כשלא ניתן לתמוך הלכה מסויימת בפסוקים).

במקרה שהבאתי, לו היה כתוב רק פסוק אחד (למשל: "עזוב תעזוב עימו") לא היה נקבע להלכה שצריך גם לסייע בהעמסה.
רות. (אבל בשלב זה עדיין לא היישר) 205760
CRC 205777
אני בטוח שאם ישתמשו בדילוג אותיות, כל הלכה תוכל להיתמך בפסוקים.

הרבה נחת לאפו התניא?
לא בשביל משהו 205781
אבל אני הבנתי (כולל סימן השאלה...)
גם ה''דוס'' חוזר בתשובה 205954
אני חייב להודות שנהניתי מאוד לקרוא את כל הדיון הזה. עוזי וישנה, שא ברכה.
ואני? הו, כמה שאני צריך להמשיך לעבוד על יחסי אנוש... מי יודע? אולי עוד אחזור לדיוני האייל המעניינים כמו זה, לאחר תיקון מידותי.
חכו חכו, זה עוד יבוא ובכבוד הדדי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים