 |
עיקר הדיון כאן (ובמקומות אחרים) התמקד בשאלה האם הערכותיו של עמוס גלעד היו נכונות ו"מגובות מציאות" (כפי שטוענים גלעד, מופז ופרקש, למשל) או שגויות.
אך זו אינה כלל הנקודה.
ההערכות יכולות להיות נכונות או שגויות, "מגובות מציאות" או לא, אך כל זה אינו מעלה ואינו מוריד לנקודה העיקרית שמעלים מלכא, לביא ואחרים. הנקודה היא: האם הערכותיו של גלעד התבססו על מידע מודיעיני מקצועי ועל הערכות שהתגבשו בדרג המקצועי של אמ"ן או לא.
הדרג המקצועי הוא אותם אנשים הקוראים דוחות מודיעין גולמיים ומגבשים על פיהם הערכות בנוגע להיתכנות של אירועים ומצבים, הלך רוח של מושאי מחקר, וכדומה. הערכות הדרג המקצועי משמשות מצידן חומר גלם עבור ראשי אמ"ן לגיבוש ההערכות שהם משמיעים באוזני קובעי המדיניות.
טענתו של מלכא היא שגלעד אשם בשניים מהחטאים החמורים ביותר שניתן לייחס לאיש מקצוע. ראשית, טוען מלכא, הוא השמיע באוזני קובעי המדיניות הערכות שאינן מבוססות על החומר וההערכות שעמדו לרשותו אלא על דעתו האישית. אם ההאשמה נכונה, זו מעילה חמורה באמון שניתן בו כי יגיש הערכות על בסיס הידע וההערכות העומדים לרשותו ולא על בסיס דעתו האישית.
שנית, מלכא טוען כי גלעד זייף חוות דעת מהתקופה שקדמה לאינתיפאדה כך שישקפו את דעתו כפי שהתגבשה מאוחר יותר. אם האשמה זו נכונה, היא מחמירה בהרבה את האשמתו במעילה באמון או והתנהגות בלתי מקצועית, כיוון שהיא מאיירת מצב בו גלעד לא רק מעל באמון מתוך להט עודף אלא גם זייף בציניות גמורה הערכות קודמות כך שתתאמנה לדעתו המאוחרת.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש