241153
למה התכוונת כשכתבת שהדוקטורנטים מיטיבים עם הפרופסורים. באיזה מובן עוזר לפרופסור להנחות דוקטורט ?
מאמרים 241156
241157
התכוונתי לתוצאות המחקרים, המאמרים, הכנה של מצגות לכנסים וכו'.

יש אוניברסיטאות שבהן מתוגמל המרצה ע''פ מספר תלמידיו.
התגמול יכול להיות בתוספת לשכר, או במקום חלק מחובת ההוראה החלה עליו
סיפור מהחיים 241158
אמנם לא מהשנתיים האחרונות, וגם לא על דוקטורנט, אלא על מסטרנט, אבל סיפור שהיה וגם נברא:
מהנדס (שהיה פעם) צעיר אשר עבד בתפקיד ניהולי-הנדסי בתעשיה, פנה למוסד אקדמי מכובד על מנת ללמוד לתואר שני (במקביל לעבודתו). את התזה שלו, הוא עשה כמובן, על נושא רלוונטי לעבודתו בתעשיה.
בשלב מסוים הציע לו המנחה לפרסם את עבודתו בכתב עת מסוים, וכך יהנו שניהם (המנחה והמסטרנט) מהקרדיט על פירסום המאמר. נתן המסטרנט את הסכמתו. לאחר מספר ימים, פנה המנחה אל אותו מסטרנט, ואמר לו כי עובד אתו עוזר מחקר מסוים, אשר פירסום מאמר בכתב העת עשוי לעזור לו בהמשך הקריירה, ולכן, אם המסטרנט לא מתנגד, הוא מבקש לצרף גם את שמו של אותו עוזר מחקר למאמר. אותו מהנדס צעיר, אשר ראה את עתידו בתעשיה ולא באקדמיה, נתן את הסכמתו. לאחר מספר ימים פנה המנחה שוב אל המסטרנט, וסיפר לו על עוזר מחקר נוסף אשר עתידו האקדמי עשוי להיות נשכר מקרדיט על המאמר. אלא מה, יש בעיה קטנה, מספר המקומות לקרדיטים עבור מאמר באותו כתב עת מוגבל לשלושה. האם מוכן אותו מסטרנט, אשר כאמור אינו רואה את עתידו באקדמיה אלא בתעשיה, לוותר על הקרדיט למען אותו עוזר מחקר.
סיפור מהחיים 241160
היי דורון
קצת קשה להאמין. אבל במחשבה שניה, מגוחח ככול שיהיה, זה יכול להיות.
סיפור מהחיים 241173
אני חייב להגיד שאתה כותב המאמרים היחיד שראיתי שעונה לכל המגיבים.
סיפור מהחיים 241193
גם גיל רונן לא טמן ידו בצלחת.
סיפור מהחיים 241217
וגיל רונן עוד עשה את זה עם מקדם קושי מרשים יותר, ללא שימוש במוח אדם.
סיפור מהחיים 241332
הנה, לך לא עניתי.
סיפור מהחיים 241216
רגע... אבל מה סוף הסיפור? וויתר או לא וויתר? זה נשמע כמו סיפור "שיא החוצפה" מוצלח במיוחד.
סיפור מהחיים 241253
נו, באמת. למרות שהכבוד הכרוך בפירסום המאמר בכתב העת לא ממש הרשים את הבחור, בכל זאת, יש גבול לחוצפה.
סיפור מהחיים 241384
והמאמר פורסם?
האוניברסיטה כמקום הוראה או מחקר? 241408
כתלמיד לשעבר באוניבסיטת ת"א (בשתי פקולטות שונות) אני יכול להעיד כי איכות ההוראה נחותה מאין כמותה. נקודות האור , הבודדות , הן המתרגלים שלעיתים משמשים גם כמרצים בגלל שהפרופסור אינו מובן.
אם הרמה הנוכחית תרד , אין טעם להמשיך ולקיים אוניברסיטאות כמקום לימוד . כל ספר לימוד יעביר את החומר בצורה טובה וברורה יותר . ניתן לעבור למודל של מכון וייצמן וללמוד תואר ראשון במכללות או בהתכתבות (האוניברסיטה הפתוחה).

לדעתי , כיוון לא רצוי זה הולך ומתחזק (ראו פריחת המכללות בשנים האחרונות) והמדינה וראשיה צריכים לשאול את עצמם האם הם רוצים לתמוך בכך ואז ניתן לפטר את כל הדוקטורנטים (ולתת להם משרות זמניות כמרצים במככלות) או לחילופין להחליט שההרצאות לתואר ראשון הן חיוניות ואז לשפר את הרמה וכמובן לחייב את קיומם של מתרגלים ( אני הייתי מוסיף שעות תירגול והדרכה , כדי שהמצב הקטסטרופלי של היום לא יישנה).

נ.ב. - אני רוצה לענות מראש לתגובה שבטוח תגיע "אוניברסיטה מכשירה למחקר ולא לשוק העבודה" . אז:
1. לא נכון . היא מכשירה לבעיקר לשוק העבודה . מיעוט קטן (ולרב איכותי) נשאר באקדמיה.
2. מרצה לא טוב "שורף" בהרצאה אחת של שעה וחצי , לפחות 300 שעות-אדם שהיו יכולות להועיל למשק (ולסטודנטים) . מרצה שכזה מקומו במחקר והצימוד הקיים בין הוראה למחקר צריך להישבר.
3. המיעוט שנשאר באקדמיה , מגיע עם יכולת ירודה ביחס למדינות אחרות . אם הזמן שבזבז מול פרופסור מלהג , היה מוקדש ללימוד פרודוקטיבי , התואר היה מסתיים בחצי מהזמן ובאיכות מצוינת.
4 . אני כותב זאת כסטודנט שסיים בהצטיינות את התואר הראשון ואף שוקל להמשיך באקדמיה .
האוניברסיטה כמקום הוראה או מחקר? 241416
שלום אסף,

עד שקראתי את דבריך חשבתי שאני קצת בוטה.אני מקווה ששרת החינוך או שר האוצר לא יקראו את דבריך. עד כאן בצחוק.

לרוב המתרגלים ההוראה היא אתגר מלהיב, לפעמים הסטודנטים שואלים שאלות שאפילו המרצים לא יודעים להשיב עליהן.

בגלל שאין בין רב המתרגלים לסטודנטים פער מעמדי כמו עם האצולה המקומית, השיח פרודוקטיבי והלימוד הדדי. חוץ מזה כמו שאתה יודע סטודנטים באים להעזר במתרגלים גם מעבר לשעות תרגול. אני מתכוון שחלק מהעבודה של המתרגלים ניתן ללא תמורה.

לכן אם האונ' לא רוצה להפוך למכללה, היא צריכה לשמור על המצב הקיים שבו חלק מההוראה וכמעט את כל התרגול, נעשה ע''י תלמידי מחקר.
האוניברסיטה כמקום הוראה או מחקר? 241446
כמה עובדות מעניינות מהטכניון (למיטב זכרוני, כאמור תרגלתי שם בשנים 1999-2002). לפחות מהפקולטה שלי: מדעי המחשב.

* אין כמעט מקצוע שבו יש חובת נוכחות
* למרות זאת ההרצאות הן פופולריות למדי
* הסיבה העיקרית של סטודנטים לא ללמוד לימודים פרונטליים (חוץ ממרצים גרועים במיוחד) הוא יציאה לעבודה
* יציאה לעבודה פוגעת כמעט תמיד בהישגים בלימודים. בעיקר היא פוגעת באיכות הזמן שמקדישים: אין זמן לעשות את העבודות כמו שצריך ולכן חייבים "להעתיק כמו כולם".
* למעט קורסים מתקדמים, בהרצאות יש יחס סטודנטים:מרצה של המון:1 לעומת יחס של סביר:1 בתרגולים (כמה שהמתרגל יותר טוב הוא יותר פופולרי ולכן צפוף אצלו. זו היתה סיבה להעדיף לפעמים מתרגלים פחות טובים)
* לכן בתרגולים אפשר לשאול שאלות ולקבל תשובות.
האוניברסיטה כמקום הוראה או מחקר? 241468
בתור סטודנט שסיים שנה א' בטכניון השנה, במדמ"ח ומתמטיקה:

*חובת נוכחות יש בעיקר בקורסי ספורט או לימודים הומניסטיים.
*רוב האנשים שרשומים לקורס כי הם לומדים אותו (ולא, נניח, עושים שוב את המבחן) מגיעים להרצאות - לפחות של שנה א'.
*עניין היחס נכון, אם כי לא ממש הייתי בקורסים שבהם הבעיה הזו בולטת (כמו פיזיקה, שאני לוקח בקיץ כשאין עומס).
*גם בהרצאות, ואפילו עמוסות, אפשר לשאול שאלות ולקבל תשובות.
*בשני הקורסים שבהם היה מרצה ולא היה *בכלל* מתרגל, איכות ההרצאה הייתה גבוהה מאוד ולא הורגש צורך במתרגל.
*בשאר המקצועות, התרגול הרגיש כמו "אקסטרה", חוץ אולי מאשר באינפי (אבל שם זה נובע מסוג החומר ודרך ההעברה שלו - המרצה והמתרגל מלמדים דברים שונים לגמרי). התחושה העיקרית הייתה שהתרגול מכין אותו למבחן, בזמן שההרצאות מלמדות אותנו את הדברים שבאמת צריך לדעת.
*מתוך 12 מרצים שהיו לי עד עכשיו, 2 היו גרועים, 5 היו מצויינים, והשאר היו בסדר גמור.

בקיצור:
*אני לא מסוגל להעיד כי איכות ההוראה בטכניון (שנחשב גרוע בתחום ההוראה יחסית לאוניברסיטאות אחרות, אם אני לא טועה) "נחותה מאין כמותה", ובפרט שנקודות האור ה"בודדות" הן המתרגלים.
*בתור מי שלמד גם בפתוחה, אני בהחלט מוצא טעם בהמשך קיום אוניברסיטאות כמקום לימוד, ולא חושב שרצוי לעבור למודל של לימודים בהתכתבות.
*לצערי אני לא כותב זאת כתלמיד שסיים בהצטיינות את התואר הראשון, ואפילו לא כתלמיד שסיים את התואר הראשון.
האוניברסיטה כמקום הוראה או מחקר? 241524
אני יכול לומר, בתור אחד שסיים כעת 4 שנים בטכניון, שאיכות ההוראה תלויה מאוד בפקולטה. בפקולטה לפיסיקה אין מבנה מסודר של הוראה, גוף של תירגולים שעובר משנה לשנה וכדומה. רמת ההוראה תלויה לגמרי במרצה ובמתרגל, אשר משתנה מאוד, כמובן, בין מרצה למרצה. גם רמת הקושי משתנה בהתאם לרמה ולכמות שהמרצה לימד.

לעומת זאת, בחשמל, מבנה ההוראה (לפחות בקורסים הגדולים של הפקולטה, כמו שדות, גלים, אקראיים, מבל"ס) מסודר.
לרוב יש חוברות מודפסות המכילות את החומר, תרגולים אשר מופיעים באינטרנט, אשר עוברים משנה לשנה, ו באיכות טובה.

עקב כך, למרות מרצים טובים יותר או פחות, נשמר קו אחיד פחות או יותר בין הסימסטרים, ובאופן כללי המצב יותר יציב וטוב - אפילו אם נפלת על מרצה גרוע, אם תלמד תעבור את הקורס.
האוניברסיטה כמקום הוראה או מחקר? 241624
בפקולטה להנדסת חשמל מבנה ההוראה כל כך מסודר שגם הפתרונות עוברים משנה לשנה ...
למרות הדיליי, לא התאפקתי 416500
גם לגדי וגם למינקפופ:

הטרגדיה האמיתית של ההוראה בטכניון היא שאתה כסטודנט נתון, לשבט או לחסד, בידי המתרגל והמרצה. אין שום ביקורת על אופן ההוראה, רמתה, חריגה מנהלי הטכניון או מהתקנון או על היחס לסטודנטים. כל מרצה או מתרגל עושה כישר בעיניו. הוא יכול למלמל לעצמו במשך סמסטר שלם בלי שאף אחד יבין את דבריו. הוא יכול לסרב להתפנות לשעות קבלה, לפני המבחן או במהלך הסמסטר. הוא יכול להחליט שמשך הבחינה הוא שש וחצי שעות. הוא יכול, כפי שקורה ממש בימים אלה, לא להחזיר את ציוני מועד א' של המבחן למרות שתאריך מועד ב' שלו כבר עבר (!).

אז מה עם פנייה לאגודת הסטודנטים, אתם שואלים? או. כאן אנחנו מגיעים לאמת המרה: את אגודת הסטודנטים בטכניון זה לא באמת מעניין. הם מארגנים את יום הסטודנט וזהו בערך. כל פניה, מוצדקת ככל שתהיה, נתקלת בחומת בירוקרטיה בצורה: "תפני לנציג הסמסטר". "זה לא באחריות שלי, תפני לרכז אקדמי". "אני קצת עסוק עכשיו, אני אדבר עם המרצה שבוע הבא". "הלכתי למשרד של המרצה, הוא לא היה. אני אנסה שוב בעוד שבוע". וכו' וכו'... אתם כבר הבנתם את הרעיון.

ואת כל זה אני אומרת מנסיון מר של שנתיים.
למרות הדיליי, לא התאפקתי 416563
גם אני נתקלתי פה ושם בתופעות כאלו, אלא שלפחות בקורסים שאני למדתי, מדובר היה בתופעה נדירה. ליתר דיוק, זה לא קרה בכלל בקורסים שאני למדתי, אבל שמעתי על מקרים שבהם זה כן קרה. מה שכן, גם שמעתי על מקרים שבהם כן עשו דברים (בעיקר בפקולטה למתמטיקה) אז אני לא בטוח שאין בכלל מה לעשות (אבל אז זה אכן היה דרך פנייה לנציגי סמסטר, לא דרך אגודת הסטודנטים).

ואני אומר את זה מנסיון לא מר של שלוש שנים.

אגב, אם מותר לשאול, באיזו פקולטה את?
למרות הדיליי, לא התאפקתי 416564
מה עם פניה לראש החוג או לדיקן הסטודנטים?
למרות הדיליי, לא התאפקתי 416586
קודם כל, גדי, הפקולטות שאתה לומד בהן (מדמ"ח ומתמטיקה) הן הפקולטות שהיה לי איתן את הנסיון הכי הכי מוצלח בכל הקשור להוראה וניהול קורסים. עובדים שם בצורה מאוד מסודרת, וטוב שכך.

לצערי, אי אפשר לומר את אותו הדבר על הפקולטה להנדסה אזרחית, כולל המחלקה של חקלאית וסביבה שאליה אני שייכת. ובעיקר, אי אפשר לומר את אותו הדבר על האמא של ההוראה הגרועה, הלא היא הפקולטה לכימיה, שגם ממרוריה יצא לי לטעום לא מעט.

לאלמוני: אחרי שהבנתי (וזה קרה די מהר) שלפנות לאגודה לא יעזור, באמת פניתי בכתב לכמה דיקני פקולטות, כולל העתק לדיקן הסטודנטים. דיקן הסטודנטים לא הראה שום סימן שהוא קיבל העתק (למען הדיוק, גם לי לא היה ממש זמן לקבוע איתו פגישה בשעות הקבלה ולדבר איתו על העניין. בכל זאת יש לי עוד דברים לעשות), ודיקני הפקולטות, ברוב המקרים, זימנו אותי לשיחה או השיבו לי במכתב שבו הבטיחו לי שבפעם הבאה שהקורס יעבור, דברים ישתנו. למותר (או שלא) לציין, שמבדיקה חוזרת שלי בסמסטר הבא, שום דבר לא השתנה. האנשים האלה לא באמת מעוניינים לפקח על המרצים בפקולטה שלהם, כל עוד הסיבה לכך היא טובת הסטודנטים.
למרות הדיליי, לא התאפקתי 416589
טוב, מעבר למדמ"ח ומתמטיקה אני לא מכיר שום דבר (קצת מפיזיקה, אבל מכיוון שזו היכרות גרועה אני מעדיף להאמין שלא היה לי מזל איתם) אז אני אקבל בלי תנאי את מה שאת אומרת. מסתבר שיש שתי (שני?) פנים לטכניון...
למרות הדיליי, לא התאפקתי 416600
סביר להניח שלדיקן הסטודנטים יש די עבודה גם בלי להתייחס ל''העתקים''. עדיף לכתוב אליו את המכתב העיקרי. וגם, כמובן, אם אפשר - לצרף כמה שיותר חתימות של סטודנטים שמסכימים איתך.
למרות הדיליי, לא התאפקתי 416686
הייתי רוצה להאמין שאם לדיקן הסטודנטים באמת אכפת מהעוולות שנעשות לסטודנטים, הוא לא יטרח להעלב מהמקום שבו מופיע שמו בנמעני המכתב.

מאחר ואני אדם עסוק, יש לי זמן לכתוב מכתב לפרופסור זה או אחר, אבל הדבר האחרון שמתחשק לי לעשות זה להסתובב בין הסטודנטים עם עצומה. כפי שהערתי למעלה, בשביל זה יש נציגי סמסטר ורכזים אקדמיים, אבל הם לא ממש טורחים לנקוף אצבע.
למרות הדיליי, לא התאפקתי 416709
לא נראה לי שמדובר בעלבון. הדיקן פשוט יכול להניח שאם אין פונים אליו ישירות, העניין יטופל בידי האחראים האחרים. כפי שציינתי, סביר להניח שיש לו די עבודה משלו.
האוניברסיטה כמקום הוראה או מחקר? 241466
בת''א, לפחות בפילוסופיה, היתרון של התרגילים הוא היכולת לפתח דיון מונחה בקרב קבוצה מצומצמת של תלמידים. כל זאת בתנאי שהמתרגל יודע לנהל כיתה, להשתיק את המעצבנים, לדאוג שנשארים און-טופיק וכו', וזה די נדיר.

עם זאת, המתרגלים, גם הטובים מביניהם, לא משתווים למרצים הותיקים כאשר הם מול כיתה קטנה. אין תחליף לידע הנרחב והעמוק של הפרופסורים. אלו מהם שהם גם מורים טובים הם הסיבה שבגללה שווה לבוא לאוניברסיטה.
האוניברסיטה כמקום הוראה או מחקר? 241483
היי,
אין ספק, שפרופ' לפילוסופיה עולה מבחינת היקף ידע ויכולת ניתוח על מרבית תלמידיו, ולכן זה יתבטא גם ביכולתו ללמד.

במעבדות לעומת זאת המצב שונה.

רב הפרופסורים עוסקים בהיבטים המדעיים, רובם אינם יודעים איך להפעיל את המכשור החדיש שבמעבדותיהם, ולכן גם אם ירצו, יתקשו להחליף את המדריכים. קיימת גם הבעיה המספרית.

דוגמא:
נניח שבמעבדה בכימיה אורגנית לומדים 30 סטודנטים וכל 5 צריכים מדריך צמוד, (להשגיח שהם לא מפוצצים את המעבדה).
לכן נדרשים 6 אנשי סגל בכיר לאייש מעבדות 16 שעות בשבוע (אם לא יהיו מדריכים מסגל זוטר).

זה נראה לך ראלי?
האוניברסיטה כמקום הוראה או מחקר? 241523
אני די מסכים איתך. האוניברסיטה הייתה תמיד כלי להכשרה מקצועית, כשערוץ המחקר די שולי מבחינה מספרית (אם כי לא איכותית). הדגש על המחקר הוא גם אחת הסיבות לכך שישנם פחות מרצים מלהיבים ויותר מרצים שעליהם אומרים מרצים אחרים בהתנצלות ''אבל יש לו הרבה ידע...'' עקרון ''פרסם או שתעלם'' הוא נחמד מאוד, אבל פוגע באיכות ההוראה במידה כזו שההרצאות הופכות מדרך להעביר את המידע ללומדים למקדם קושי נוסף ברכישת הידע.

לדעתי, הפתרון צריך לבוא בדמות הדגשה של ההרצאה במקביל למחקר. ישנם אנשים שהם מורים טובים, והם הצריכים לעמוד בפני כיתה. וישנם אנשים שהם חוקרים טובים, והם צריכים לחקור. כשיש שילוב של השניים באדם אחד, מה טוב. כשאין, עדיף להפריד.
האוניברסיטה כמקום הוראה או מחקר? 241555
הפתרון הוא בהעסקת *מורים מקצועיים* כמרצים. חלק מאנשי המחקר יכולים לשמש גם כמורים, אם בא להם, ואם הם מספיק טובים. אנשי המחקר ישמשו להוראה רק בקורסים מתקדמים (בעיקר לתארים מתקדמים, או קורסים בסוף תואר ראשון).

(השאלה היא, כמובן, האם יש בכלל בעיה שצריך לפתור. אני כלל לא בטוח; אבל נסיוני עם מרצים גרועים לא רב במיוחד. במידת הצורך, נרשמתי שוב לקורס בסמסטר הבא, ולא לקחתי את זה ללב.)
האוניברסיטה כמקום הוראה או מחקר? 241612
לתואר ראשון, אני מוכן לקנות את זה, אם כי במקומות מסוימים יש לי הרגשה שמורים מקצועיים שאינם מומחים לא יספיקו.
סיפור מהחיים 241648
כאשר בוחרים מנחה לתואר שני, המוניטין האקדמי חשוב אך חשובים לא פחות היושרה האקדמית ובעיקר היכולת של המנחה ללמד (ממש כך) את הסטודנט כיצד מתבצע מחקר אקדמי. מנחים רבים ''שוכחים'' שהסטודנט אינו חוקר ומניחים שהוא ידע לבד מה לעשות.

כמובן שבמקרים רבים המנחה הוא ''חתול בשק'' בין עקב הכתבות חיצוניות ובין עקב חוסר היכרות מוקדם עם המנחה.

אציין גם שאני נתקלתי במקרה הפוך בו פרופסור ביקש להסיר את שמו מרשימת הקרדיטים למאמר כיוון שהרגיש שלא תרם לו תרומה מספקת לשם כך (המאמר התפרסם).
סיפור מהחיים 241651
גם אני נתקלתי במקרה כזה. מעניין אם מדובר באותו אחד.

חתיכת דילמה אם זה קורה גם לך ואתה במקרה סטודנט של ארדש.
סיפור מהחיים 241692
הרגע נתת לי יופי של רעיון: לכתוב מאמר תחת השמות "פול ארדש וחגי הלמן".
התגובה הזו כבר מופיעה בגוגל 241703
תחת החיפוש ''פול ארדש וחגי הלמן''
התגובה הזו כבר מופיעה בגוגל 241713
מוזר. בחיפוש שלי זה לא עבד... אגב, ראיתם את הסמל של גוגל היום? הוא מכיל רמזים אלימים משהו, לא?
סיפור מהחיים 245021
אני לא יודע על איזה מקרה אתם מדברים, אבל המאמר שעכשיו אני מתקן את ההערות שקיבלתי עליו, נכתב ועומד להתפרסם (בשאיפה) ללא השם של הבוס שלי בגלל שהוא הרגיש שהוא לא תרם מספיק לעבודה. לפחות הבחור הגון.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים